גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאבק על 550 מיליון שקל: אילו תרופות ייכנסו השנה לסל

כניסת תרופות יקרות למחלות כמו אלצהיימר ועודף משקל, מגבלות מצד הממשל האמריקאי ועתיד תקציבי לא ברור בעקבות חילופי הנהגה במשרד הבריאות ● הוועדה שתקבע אילו תרופות יזכו לתקצוב במסגרת הסל ב־2026 תתמודד עם אתגרים חדשים

תרופות / אילוסטרציה: Shutterstock, Pavel Kubarkov
תרופות / אילוסטרציה: Shutterstock, Pavel Kubarkov

אחרי החגים יחלו דיוני סל הבריאות הציבורי - ההליך השנתי שבו מתחרות כ־500 תרופות וטכנולוגיות רפואיות על מימון המדינה. מדובר בהליך מורכב וטעון, שכרוך בדילמות אתיות ומתנהל תחת לחצים כלכליים אדירים, ולעיתים גם מתחים פוליטיים. אך השנה מצפה לוועדה, שחבריה טרם נבחרו, אתגר משולש: שנה רוויה בתרופות יקרות המיועדות לקהלים גדולים, מגבלות רגולטוריות חדשות שמקורן בכלל בממשל טראמפ, ואי־וודאות תקציבית בשל חילופי תפקידים בממשלה.

השבוע בביומד| מחקר חדש מגלה: ניתן יהיה לחזות השמנה כבר לפני גיל 5
מיליונים חולים במחלה הזו מדי שנה, מחקר חדש עשוי לפתור את התעלומה

1שווקים גדולים הרבה יותר מחיסוני ילודים

לאחר שנים רבות בהן פותחו יותר תרופות למחלות נדירות, עקב מבנה התמריצים בשוק האמריקאי, בשנים האחרונות שוב פונות חברות התרופות לשווקים הרחבים. כך למשל, השנה מתחרות על תקציב הסל תרופות לסכיזופרניה, ששכיחותה באוכלוסייה הכללית היא 1%; אלצהיימר, ששכיחותה באוכלוסיית בני ה־75 ומעלה מוערכת בכ־11%, ותרופות להשמנה, אשר מתאימות לכ־16% מהאוכלוסייה.

לדברי גורם מעולם התרופות, המכיר את הנושא גם מנקודות המבט של משרד הבריאות ושל קופות החולים, תחום האלצהיימר מאתגר במיוחד. "לאורך השנים לא היה מה להציע לחולי אלצהיימר, ולכן גם התשתיות לטיפול - רופאים מומחים, בדיקות, קליניקות - היו מצומצמות. כעת יש תרופה שדורשת אבחון, בדיקות מיוחדות לפני ותוך כדי מתן התרופה, והמתן עצמו הוא בעירוי. כיום קיבולת הטיפול של מערכת הבריאות היא אולי 1,000־2,000 איש בשנה, וזה תרחיש מאוד אופטימי. זאת מתוך קהל יעד פוטנציאלי של עשרות עד מאות אלפים".

לדבריו, הדילמה של ועדת הסל תהיה "האם להכניס לסל טיפול שאי אפשר באמת לספק? זה עלול ליצור למדינה ולקופות החולים בעיה משפטית". מצד שני, "אם לא מכניסים את התרופה לסל באופן גורף, פוגעים בכולם".

למעשה, כבר היום מתארכים התורים של המטופלים שמוכנים לשלם מכיסם על התרופה, אך אין אפשרות לוגיסטית לתת להם אותה. הפתרון האפשרי, לפי אותו גורם, הוא הגדלה מדורגת של מספר החולים שהתרופה תאושר עבורם במסגרת הסל - משנה לשנה. ואולם, לדבריו "הסל מאופיין בהסתכלות שנתית, ולא נהוג להציע תוכניות רב־שנתיות".

גם לו היו נפתרות כל הבעיות הלוגיסטיות, עדיין נותרת בעיה אחרת - העלות. מענה לאלפי החולים יכול לשאוב את רוב התקציב לתרופות חדשות בסל, כאשר המחיר עומד על אלפי דולרים למטופל בחודש.

"הכסף הזה לא באמת מתווסף לתקציב המדינה", אומר הגורם. "הוא כבר קיים בו, בעלויות סיעוד או באובדן ימי עבודה למטפלים מטעם המשפחה. לו רק היה 'צאר' אחד שיושב על כל הברזים, והיה יכול להדגים כיצד כסף שיוצא מהבריאות נחסך לרווחה. זה היה מאוד מועיל לנו בתחומים רבים. אבל היום משרד האוצר לא יודע לקשר בין עלויות בריאות לחיסכון לרווחה".

אותו השיקול רלוונטי גם לגבי התרופות להשמנה. "כאן מתן התרופה הוא פשוט, אבל הבעיה הכלכלית היא עצומה", אומר הגורם. "עד היום היינו רגילים שהתרופות עם הקהל הכי גדול הן חיסונים שנותנים לכל ילודים. שוק הטיפול בהשמנה הוא גדול פי 10", ובניגוד לחיסונים, התרופות הללו צריכות להינתן באופן כרוני.

לדבריו, "סל התרופות לא יכול להתמודד עם שוק כזה. מקסימום הם יכולים לתת את התרופה ל־5־10 אלף המטופלים שהכי צריכים אותה, וזו טיפה בים. בדיחה עצובה. ולא כל כך ברור למי לתת אותה. למי שנמצא במצב הכי גרוע? או למי שהתרופה יכולה להעביר אותו ממצב של תחלואה למצב של בריאות? זו גם שאלה אתית".

חלק מן התרופות הללו מכוסות היום על ידי השב"נים של קופות החולים, אך בהשתתפות עצמית לא זניחה. "והשמנה היא בעיה עם מתאם סוציו־אקונומי משמעותי. לדעתי המערכת צריכה להידרש לסוגיה הזו באופן שונה לגמרי, כמו במקרה של חיסוני הקורונה, שתוקצבו מחוץ לסל כי היה ברור שיש בהם צורך ברמה לאומית. לכן צריכה להיות תוכנית מיוחדת ומתוקצבת בנפרד למניעת השמנה, הכוללת תרופות אבל גם חינוך, תשתיות פיזיות, סימון מזון ואיסור פרסום. תוכניות כאלה הצליחו מאוד באמירויות".


2טראמפ משנה את כללי המשחק

חברות תרופות המעוניינות להכניס מוצר חדש לסל הבריאות בישראל, נוהגות להציע מחירים מיוחדים למשרד הבריאות- לפחות לשנה הראשונה. "ועדות משנה בתחומי הטיפול השונים עושות מו"מ עם החברות, ולפעמים מקבלות הנחות מאוד משמעותיות", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במכון טאוב.

"חברות אוהבות להשיק תרופות בישראל, כי זו מדינה מאמצת חידושים, ומוכנות לפעמים להתפשר על המחיר בשוק הקטן הזה בעבור המידע שהן מקבלות על יעילות התרופה".

אלא שהממשל האמריקאי בראשות דונלד טראמפ, עלול לחשק אותן בכך. נכון להיום ארה"ב משלמת מחירים גבוהים מכל מדינה אחרת עבור תרופות, אך טראמפ נחוש לשנות זאת. הוא קבע מנגנון שלפיו מחירי תרופות בארה"ב ייגזרו ממחיריהן במדינות אחרות בעלות תל"ג לנפש שגבוה מרף מסוים - וישראל כלולה ברשימה הזו.

טראמפ הצהיר כי לא יפחית את מחירי התרופות ב־40% או 50%, אלא אפילו ב־1000% (מה שלא אפשרי). "החברות עובדות מול שחקן לא צפוי", אומר גורם בשוק ביחס לטראמפ. "ולכן קשה לדעת מה הן יעשו מתוך עמדה מתגוננת".

התוצאה: ייתכן שחלק מהחברות יעדיפו שלא להציע את התרופה בישראל כלל, כדי לא ליצור "עוגן" מחיר שיסכן אותן מול טראמפ. אחרות עשויות לדרוש מחיר גבוה יותר - ובכך לצמצם את האפשרות להכניס את התרופה לסל.


3תוספת של 100 מיליון שקל בסכנה

התקציב המתווסף לסל הבריאות בכל שנה כדי לקלוט תרופות חדשות, עומד על כ־550 מיליון שקל. האינפלציה לבדה שוחקת את הסל בגובה שווה ערך להפחתת עשרות מיליוני שקלים מן התקציב. במקביל, חלה עלייה בצורך: האוכלוסייה גדלה, מחירי התרופות עולים בקצב גבוה, ולשמחת כולנו נכנסות לשוק תרופות חדשות - שמסבכות מאוד את עבודת ועדת הסל.

"בעבודה שערכנו במכון טאוב, ראינו כי העלויות של התרופות מאמירות בכ־1.5% בכל שנה, בעוד תקציב הסל גדל באופן לינארי, באופן שיוצר פער שכבר עומד על כ־18־15 מיליארד שקל", אומר דוידוביץ'.

בשלוש השנים האחרונות, השיג השר אריה דרעי (ש"ס), שמפלגתו החזיקה במשרד הבריאות, תוספת תקציבית של 100 מיליון שקל בשנה לסל, כך שהסכום הכולל עמד על 650 מיליון שקל. אך כעת, ההסכם הזה פג, ש"ס עזבה את הממשלה, ובראש המשרד עומד חיים כץ - שמכהן גם כשר התיירות, וממלא מקום בשורה ארוכה של תיקים נוספים. האם ניתן יהיה להשיג את אותה תוספת השנה? בשלב זה, אין לכך ודאות.

עוד כתבות

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות; מניות הבנייה נפלו בכ-4.5%, הבנקים ב-3%

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5%, ת"א 90 ירד ב-3% ● הדולר מזנק בכ-1.3% מול השקל ● קמטק פירסמה תוצאות שיא אך המניה נפלה ● לידר: הקצב השבועי של הנפקות אג"ח ממשלתיות ירד באוגוסט - אינדיקטור חיובי שהאוצר לא חושש מחריגה בגירעון ● וגם: במיטב מזהים סימן מדאיג בשוק המניות האמריקאי

חברות הפינטק מעמידות תחרות לבנקים? / אילוסטרציה: Shutterstock

ריבית על העו"ש והמרת מט"ח: האם הפינטק יעמיד תחרות לבנקים?

ארבע חברות פינטק קיבלו לאחרונה רישיון למתן שירותי תשלום מרשות ני"ע ● מהריבית הגבוהה הצפויה על העו"ש ועד לעמלות המט"ח: האם התחרות בבנקים עולה מדרגה? ● גלובס עושה סדר

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

גאות במחזורי מסחר וגל הנפקות הקפיצו את הרווח הנקי של הבורסה בת"א

גידול בכל הפעילויות, לרבות שירותי מסלקה והכנסות מעמלות מסחר וסליקה הביא לצמיחה של 29% בהכנסות הבורסה ל-136 מיליון שקל ● בשלוש השנים האחרונות זינקה מניית הבורסה ב-330%, מה שהוביל למימושים של חלק מבעלי המניות שלה

בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: אלה עיקרי התוכנית הממשלתית החדשה לבינה מלאכותית

תוכנית "למצב את ישראל בין חמש המדינות המובילות בעולם ב-AI" הוגשה הערב לראש הממשלה בנימין נתניהו ● בוועדת נגל, שהכינה את המסמך, ממליצים שביצוע התוכנית יחל כבר באוקטובר 2025 - זאת על אף שלא הוגדרו מקורות כספיים ליעדים 

רכב פנאי־שטח מדגם ROX 01 / צילום: ROX Motor

יתחרה בלנדרובר ובפורד: המותג הסיני החדש שבדרך לישראל

מותג הרכב הסיני ROX Motor, שמתמקד בפלח של רכבי כביש־שטח גדולים ומפוארים, צפוי להגיע לישראל ברבעון האחרון של 2025 ● הרכב הראשון יהיה "דיפנדר סיני" לשישה-שבעה נוסעים, עם הנעת פלאג־אין ומחירים שיתחילו בסביבות 300 אלף שקל

הדמיית הפרויקט בשדה דב / הדמיה: יסקי מור סיון

שדה דב: ברקת תעמיד מימון של 1.1 מיליארד שקל למעל 200 בעלי זכויות

חברת המימון חתמה יחד עם מגדל, עמיתים ומנורה על הסכם מול בעלי זכויות להעמדת מסגרת אשראי עבור פרויקט להקמת 372 יחידות דיור למגורים וכן ל-66 יחידות מלונאיות במתחם ● מועד פירעון האשראי צפוי להיות בתום 6 שנים ממועד העמדת האשראי

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

3 עובדים נעצרו: הפרשה שמטלטלת את יצרנית השבבים של אפל ואנבידיה

העובדים חשודים כי ניסו לגנוב סודות ייצור של שבבי 2 ננומטר, המתקדמים בעולם, ולהעבירם לגורמים חיצוניים ● TSMC פתחה בהליכים משפטיים והחקירה נערכת לפי חוק הביטחון הלאומי של טאיוואן

תומר וינגרטן. מנכ''ל ומייסד סנטינל וואן / צילום: סנטינל וואן

אחרי ההכחשות: סנטינל וואן רוכשת חברה ישראלית ב-250-300 מיליון דולר

סנטינל וואן צפויה לקנות את הסטארט-אפ הצעיר פרומפט סקיוריטי (Prompt Security) ב-250-300 מיליון דולר ● מדובר במכפיל של פי 5 על שווי החברה אחרי הגיוס הפרטי האחרון שלה, שנערך בנובמבר 2024 ושיקף לחברה שווי של קרוב ל-60 מיליון דולר

פרקליט המדינה עמית איסמן / צילום: תקשורת לשכת עורכי הדין

פרקליט המדינה עמית איסמן: הדחת היועמ"שית בלתי חוקית

באיגרת ששיגר איסמן לעובדי הפרקליטות כתב פרקליט המדינה כי ההחלטה מנוגדת לדעתו לדין ● לטענתו מדובר ב"אירוע חריג ביותר וראשון מסוגו, המאתגר את עקרונות היסוד של עצמאות התביעה הכללית והייעוץ המשפטי, כמו-גם את שלטון החוק"

שדה הפקת נפט ברוסיה / צילום: Shutterstock

אופ"ק פותחת את הברז, טראמפ מגביר לחץ על רוסיה והנפט שוב בסחרור

אופ"ק מוחק את הקיצוצים שהחלו בחודש ינואר 2025 ולא בלמו את ירידת מחירי הנפט, ומכריז על הגדלת תפוקה בחודש ספטמבר ב־547 אלף חביות ליום ● במקביל, טראמפ הבטיח להטיל מכסים גבוהים במיוחד על הודו ● לאן הולך שוק הנפט העולמי? ● גלובס עושה סדר

צילום: עיריית קוימברה

באיחוד האירופי רוצים להטיל סנקציות על ישראל? בפורטוגל מזמינים את היזמים

יוזמת האקוסיסטם "קוימברה טק" קוראת לסטארט-אפים ישראלים להתחבר לכלכלה הפורטוגזית בפרט, ולאירופה בכלל ● מעיין אדם משיקה כרטיס אשראי עם ישראכרט למועדון של 300 אלף משקי בית, וללשכת המסחר ישראל-אמריקה יש מנכ"לית חדשה ● אירועים ומינויים

ההורים הורישו את הדירה לבן, הגרושה תבעה חלק. כמה היא תקבל?

העליון דחה תביעה לפיצוי על עיקולים שהטילה רשות המסים • ביהמ"ש פסל הסדר ייצוגי עם "פיצוי הטבות" וחייב את עורכי הדין בהוצאות אישיות • גרושת בן המנוחים תקבל רק 15% מהדירה בה התגוררה במשך עשורים • 3 פסקי דין בשבוע

רונאל פישר בבית המשפט / צילום: ניצן שפיר

עשר שנים אחרי שהוגש כתב האישום: פרשת רונאל פישר לקראת הסדר טיעון

התיק צפוי להיסגר בקול ענות חלושה לאחר עשור ● המו"מ מתמקד בסעיפי כתב האישום המתוקן, והמטרה היא שעו"ד רונאל פישר יודה רק בחלק מהעבירות ● לגלובס נודע כי הכוונה היא להגיע עד סוף פגרת הקיץ ל"הסדר פתוח", שבו נשיא המחוזי בירושלים, משה סובל, יקבע את העונש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

המניה הביטחונית הקטנה שכבר נסחרת במכפיל של אנבידיה

גם עלייה מצטברת של אלפי אחוזים במניית יצרנית המרעומים משדרות, לא הרתיעה את הפניקס מלרכוש מניות ב־165 מיליון שקל ● בעלי ארית, צבי לוי, כבר שווה מעל 1.6 מיליארד שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

בעל רשת "השניצליה" חשוד בהעלמת הכנסות ב-19 מיליון דולר

לצידו של יהודה אלמוזלינוס נעצר גם דביר גל אפלבאום, העוסק בגיוסי הון לעסקים ● השניים טוענים כי מדובר במחלוקת אזרחית וכי הם פעלו על בסיס ייעוץ מקצועי

העיר סרנדה בריביירה האלבנית / צילום: Shutterstock

אלטרנטיבה ליוון: המדינה המוסלמית שהפכה ללהיט בקרב הישראלים

בעוד שהמתח הביטחוני מרחיק ישראלים מיעדים אהובים כמו יוון וקפריסין, אלבניה - מדינה חילונית עם רוב מוסלמי וממשל אוהד לישראל - הופכת ללהיט תיירותי ● כל חברות התעופה המקומיות מיהרו להשיק קווים, וחיפושי הישראלים אחר טיסות ליעד החדש זינקו ב־500%

השופט נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

סולברג הקפיא את הדחתה של בהרב-מיארה ואסר לפגוע בסמכויותיה

מיד לאחר ההחלטה על הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שורה של עותרים ביקשו מבג"ץ צו ביניים עד להכרעה בעתירות נגד ההדחה ● השופט נעם סולברג הוציא בשלב זה צו ארעי עד להחלטה אחרת ● בהרב-מיארה: "לחצים פוליטיים והתנהלות מנוגדת לדין לא ירתיעו אותנו"

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters

‎ממשלת נורווגיה הורתה לקרן העושר לבחון את כל אחזקותיה בישראל. זו הסיבה

דרישת הממשלה הנורווגית מגיעה לאחר דיווח על אחזקות הקרן בחברת מנועי בית שמש ● בחודש מאי האחרון הודיעה הקרן כי חיסלה את אחזקותיה בפז ולפני כן את האחזקות בחברת בזק בטענה שהן פועלות ״בשטחים הכבושים״

יונס גר סטיורה,  ראש ממשלת נורבגיה / צילום: Associated Press, Roman Koksarov

נכנעה ללחץ: מה עומד מאחורי ההוראה של נורבגיה לבחון מחדש את ההשקעות בישראל?

קרן העושר הנורווגית החליטה לבחון את השקעותיה בחברות ישראליות על רקע דיווחים כי חברת "מנועי בית שמש", בה השקיעה הקרן, מעורבת בעסקאות עם חיל האוויר הישראלי ● זה אינו החיכוך הראשון של הקרן עם ישראל, אבל נדמה כי במקרה הנוכחי הלחץ הציבורי הכריע את הממשלה

הראל ויזל בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

פורום העסקים: פיטורי היועמ"שית והדחת אדלשטיין – קו אדום

בהודעת פורום העסקים המורכב מ-200 ראשי המשק, שנוסחה בקפידה, לא הוזכרה המילה "שביתה", אבל אירועי העבר מלמדים שלא מן הנמנע שזה השלב הבא ● "אם הממשלה לא מצייתת לחוק, מדוע שהאזרחים יצייתו? זוהי חציית קו שחור שעם תוצאותיה לא נשתף פעולה", נכתב