שרת התחבורה מירי רגב. מליאת הכנסת, 15.7.25 / צילום: תמר מצפי
השאלה כיצד לגייס חרדים לשירות צבאי ממשיכה להעסיק את המערכת הפוליטית ביתר שאת, וגישת הקואליציה לא משתנה: בהגעה להסכמות עם החברה החרדית. לשרת התחבורה הייתה הוכחה שזה עובד: "אני אומרת את זה כתת־אלוף בצבא, כששירתי הרבה מאוד חרדים התגייסו לצבא", היא אמרה במליאת הכנסת. האם היא זוכרת נכון?
● המשרוקית מתחדשת: הכירו את סולם הציונים החדש
רגב דיברה על תקופתה בדרגת תא"ל, אז בחנו את המספרים בתקופה זו. רגב קודמה לדרגה הנ"ל ב־2004, אז מונתה לצנזורית הצבאית הראשית. כשנה לאחר מכן היא המשיכה לתפקיד דוברת צה"ל, בו כיהנה עד 2007. בהתאם, התמקדנו בשנים אלו, שהן גם שנים במהלכן חוק טל היה בתוקף.
תחילה פנינו לנתוני הגיוס כפי שהם מופיעים בשנתון החברה החרדית בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה. השנה המוקדמת ביותר היא 2007, השנה האחרונה של רגב בצה"ל. וכמה התגייסו? 290 גברים חרדים התגייסו לשירות צבאי, ועוד 15 לשירות לאומי־אזרחי. זהו המספר הנמוך ביותר שמופיע בשנתון, שמגיע עד לשנת הגיוס 2022 (דו"צ טרם שחרר נתונים על שנות הגיוס 2023 ו־2024). מדובר בפחות מרבע ממספר המתגייסים בשנים האחרונות, שכידוע נחשב ללא מספק והביא מלכתחילה לתסבוכת הפוליטית הנוכחית.
ניסינו להתחקות אחר המספרים המוחלטים ב־2004־2006, ללא הצלחה. הסיבה לכך היא שהשנתון מתבסס בשנים אלו על דוח הוועדה לקידום השילוב בשירות ביטחון, שמתחיל ב־2007 כיוון שהפעלת המסלולים הייעודיים לחרדים (למעט נצח יהודה) החלה רק אז. אבל גם זה רומז שלפני כן לא הייתה התגייסות המונית של חרדים.
אבל האוכלוסייה החרדית, כמובן, לא שימרה את גודלה במשך שני עשורים אלא גדלה, ולכן יש לבחון גם את אחוזי הגיוס. כאן נעזרנו בתשובה לבקשת חופש המידע שקיבל עמיתנו בגלובס עידן ארץ. התשובה מסתמכת על שנתון הלידה של כל מחזור, והשנה בה אותו מחזור מגיע לגיל 18 נחשב לשנת הגיוס העיקרית. למרבה הנוחות, שנת הגיוס העיקרית הראשונה בתשובה היא 2004. בממוצע, בשנות שירותה של רגב כתא"ל (2004־2007) התגייסו בכל שנה כ־14%. בשנים האחרונות בגיליון שקיבל ארץ (2016־2019) הממוצע עמד על 18.7%. כלומר, שוב, המצב בימי רגב לא היה טוב יותר מאשר היום.
צריך לשים שני סייגים: ראשית, ב־2014, בעקבות חוק הגיוס של יאיר לפיד, שונתה ההגדרה לחרדים ולשנתון הגיוס, מה שמקשה על ההשוואה. שנית, כפי שאומר לנו ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, יש חוסר הלימה בין המספרים המוחלטים לשיעורי הגיוס.
עם זאת, מלאך סבור שהדבר לא מצדיק את רגב: "כבר בתחילת 2011 קיבלה הממשלה החלטה על יעדי גיוס לחמש שנים. השנתיים הראשונות היו הזדמנות קלאסית 'להוכיח' את הקונספט של גיוס מרצון של חרדים תחת ממשלה עם נציגות חרדית ומסלולי שירות מותאמים. אך למרות זאת נתוני הגיוס של שנת 2012 דומים מאוד לאלו של שנת 2010 (עלייה של 7% בלבד, פחות מהגידול הטבעי החרדי). הגיוס הוולונטרי כבר נוסה ולא הוכיח את עצמו".
מטעם השרה רגב לא נמסרה תגובה.
השורה התחתונה: דברי רגב לא נכונים. הן במספרים מוחלטים והן בשיעורי הגיוס, חרדים התגייסו משמעותית פחות בשנות שירותה הצבאי של רגב מאשר כיום.
תחקיר: אוריה בר־מאיר