רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock
היוזמה להחמרת דיווחי החברות מעלה הילוך: רשות המסים מצטרפת למהלך, ואף דורשת להתנות את העברת הבעלות בחברה וכל שינוי משמעותי בהחזקות בה בקבלת אור ירוק מרשויות המס - כך נודע לגלובס.
● במשרד המשפטים שוקלים להחמיר את דרישות הדיווח של חברות; בענף ההייטק מזהירים מפגיעה
● בלעדי | האוצר מעלה הילוך בניסיון לתפוס משכירי דירות מעלימי מסים
עוד בוחנים ברשות המסים החמרה ניכרת בסנקציות על בעלי שליטה שמכרו את החברה אך לא דיווחו על כך מיידית לרשות המסים.
ההחמרות שמקדמים ברשות נועדו לחול בעיקר על חברות המכונות חברות מדף. לרוב מדובר בחברות יחיד וחברות פרטיות קטנות, העלולות לשמש גורמי פשיעה להפצת חשבוניות פיקטיביות.
המהלך מגיע על רקע רפורמת הדיווחים שמקדמת רשות התאגידים במשרד המשפטים, ולפיה שינויים בזהות בעלי המניות והדירקטורים לא ייכנסו לתוקף עד לקבלת אישור מרשם החברות כי החברה דיווחה לגביהם. זאת בניגוד למצב הקיים, שלפיו חברות רשאיות למנות דירקטורים, לצרף משקיעים ולהקצות מניות תוך שהן נדרשות לדווח על כך לרשם החברות רק בדיעבד, תוך 14 יום, ולא כתנאי לאישור הפעולה.
ברשות המסים תומכים כאמור ביוזמה של רשות התאגידים ורואים בה הזדמנות לחיזוק המאבק בחשבוניות הפיקטיביות. מדובר במכת מדינה, הגורמת למשק נזק המוערך במיליארדי שקלים בשנה.
דוח מבקר המדינה מ-2023 הצביע על כך שהיכולת לדווח על בעלי מניות חדשים שבועיים אחרי שאלה כבר נכנסו לחברה מאפשרת לעבריינים לצרף אנשי קש כבעלי תפקידים בחברה ולהפיץ באמצעותם חשבוניות מס פיקטיביות. אותם אנשי קש נעלמים בהמשך מהחברה. 80% מהחשבוניות הפיקטיביות מופצות כך.
השתלטות עבריינים על חברות לא פעילות
ואומנם, ברשות המסים מודאגים מכך ששיטת הדיווחים הקיימת מאפשרת לעבריינים להשתלט בקלות על חברות שאינן פעילות, באמצעות רכישת המניות שלהן תמורת סכומים מגוחכים של כמה אלפי שקלים בודדים. כך, במקום לפתוח חברה בצורה מסודרת דרך רשם החברות ומע"מ - הליך המחייב בדיקות ואישורים רגולטוריים - אותם עבריינים נכנסים בדלת הראשית לחברה קיימת והופכים אותה לצינור להפצת חשבוניות פיקטיביות. במקום פיקוח, העבריינים מקבלים צ'ק פתוח לעקוץ את המדינה.
גורמים ברשות מתארים מצב, שבו כאשר מזוהה כיום פעילות לא חוקית סביב הפצת חשבוניות, מי שמוזמן לחקירה הוא בכלל הבעלים הקודמים של החברה. זאת, מכיוון שאין דרישה לדווח בזמן לרשם החברות על העברת הבעלות בעסק, והמידע ששולפים החוקרים מהרשם לגבי ההחזקות בחברה כלל איננו מעודכן.
החמרת הדיווחים על שינוי בזהות בעלי המניות ממתכונת דקלרטיבית לקונסטיטוטיבית, כלומר שהדיווחים יהפכו להיות תנאי לכניסת השינוי בחברה לתוקף, ויצטרכו להתבצע מיידית, נועדה אפוא להבטיח כי המידע יתעדכן ויועבר בזמן אמת גם לרשויות המס.
מיהם העסקים הבעייתיים שהמהלך נועד לחול עליהם? לא מדובר כמובן במאות החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בתל אביב, וגם לא ברובן המכריע של החברות הפרטיות המתנהלות כחוק. מכאן שלא צפוי שינוי בכל הנוגע לרכישת מניות שגרתית בחברות כאלה.
לעומת זאת, ברשות המסים מכוונים, כאמור, לאותן חברות מדף, אשר סיימו את פעילותן, אך במקום להיסגר הן נמכרות בנזיד עדשים לגורמים עברייניים.
מפרסמים חברות למכירה בפייסבוק ובטיקטוק
מכירת חברות כאלה מתבצעת לעתים באמצעות פרסום מודעות ברשתות החברתיות דוגמת טיקטוק ופייסבוק. העבריין המשתלט על החברה רוכש לרוב בין 50% ל-100% ממניותיה - דפוס פעולה הרחוק מאוד מזה המאפיין את המסחר הרגיל של הציבור הרחב, המשקיע באופן נורמטיבי בניירות ערך.
ברשות המסים חותרים אפוא למצב שבו המידע על שינוי ההחזקות בחברה ידווח לרשם החברות באופן מחייב ומיידי, ואז יעבור אליהם באמצעות ממשק מקוון להעברת מידע בין שני הגופים. ממשק כזה קיים כבר כיום לגבי הדיווחים הדקלרטיביים, המתבצעים כאמור באיחור (אם בכלל), וברשות מבקשים להרחיב אותו.
בשלב זה, ברשות המסים מכוונים לכך ששיטת הדיווח המחמירה תחול על כל העברה של 50% מהמניות, אך שיעור ההעברה המדויק עשוי להשתנות. כך או כך, ואחרי שיקבלו את המידע מרשות התאגידים, ברשות מתכננים לבדוק את בעלי המניות החדשים ולהחליט האם לאשר או לפסול אותם. השינוי הדרמטי יתבטא בכך שלרשות המסים תהיה מעתה זכות וטו, ובלי האישור שלה - השינוי בחברה לא יתעדכן ולא יצא לפועל.
החמרה והטלת קנסות בהיקפים מרתיעים
מהלך נוסף שעל הפרק הוא החמרה ניכרת של הסנקציות על מי שמכר את החברה לעבריינים. נכון להיום, בעלי חברות נדרשים לעדכן את רשות המסים בשינויים בפרטי החברה - אך הסנקציות על אי-דיווח הן חלשות, ומסתכמות בקנס של 500 שקל. הרעיון הוא אפוא להחמיר ולהטיל קנסות בהיקפים שירתיעו באופן משמעותי (הסכומים המדויקים טרם נקבעו) בכל אירוע של הפרת דיווח על מכירת החברה.
ההירתמות של רשות המסים למהלך משתלבת ברפורמה שאותה השיקה הרשות אשתקד תחת השם "חשבוניות ישראל", אשר נועדה להקשות על עסקים מפוקפקים לקזז את התשלום למע"מ. לפי הרפורמה, כל חשבונית מעל 20 אלף שקל מחייבת לקבל מספר הקצאה מרשות המסים לצורך ניכוי מע"מ.
כך, במסגרת שלב הפיילוט של הרפורמה, ב-2024 נבלמו עסקאות של חשבוניות פיקטיביות ב-8 מיליארד שקל. ברשות המסים צופים כי ב-2025 יצליחו לסכל עסקאות פיקטיביות בהיקף של מיליארד שקל בחודש - סכומים האמורים לזרום לקופת המדינה.
מחלוקת עזה, במיוחד בתעשיית ההייטק
הרפורמה בדיווחי החברות מצויה כעת בשלב מקדמי של שיתוף הציבור. רשות התאגידים פרסמה קול קורא לקבלת הערות, והיא מקדמת את הנושא בשיתוף עם מערך הייעוץ והחקיקה ועם האגף לתכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים.
המהלך כבר מעורר מחלוקת עזה, במיוחד בתעשיית ההייטק. שם מותחים ביקורת על ההחמרה הצפויה בדיווחים, וטוענים כי היא עלולה לשתק מינויים דחופים וגיוסי הון לסטארט-אפים ולחברות טכנולוגיה.
בין היתר, עורכי דין בענף סבורים כי תוספת הבירוקרטיה והעיכובים האפשריים בקבלת האישורים מרשם החברות יגרמו לכך שמשקיעים זרים לא יוכלו למנות בזמן דירקטורים מטעמם בחברות הפורטפוליו. אותם משקיעים עשויים אף לדרוש כי כספי ההשקעה שלהם יופקדו בנאמנות עד להשלמת הרישום - מה שיגרום לכך שהחברה לא תקבל במועד את הכסף אשר לו היה זקוקה.
הרוח הגבית שמעניקה כעת רשות המסים לרפורמה צפויה על כן להגביר את המחלוקת בשוק לגבי המהלך.