שדה הפקת נפט ברוסיה / צילום: Shutterstock
אופ"ק, קרטל המדינות המייצאות נפט, הכריז על הגדלת תפוקה בחודש ספטמבר, הפעם ב־547 אלף חביות ליום. בכך, הארגון מוחק את הקיצוצים שהחלו בחודש ינואר 2025, שחטאו למטרתם ולא בלמו את ירידת מחירי הנפט, ואף הפחיתו את נתח השוק של הארגון והובילו למחלוקות פנימיות בתוכו. במקביל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מבטיח להטיל מכסים גבוהים במיוחד על הודו, משום שהיא רוכשת נפט רוסי זול ומוכרת אותו תוך גריפת ארביטראז'. לאן הולך שוק הנפט העולמי?
● טראמפ צפוי להכריז על מכסים חדשים על שבבים: "רוצים שהם ייוצרו בארה"ב"
● עם טווח של 5,500 ק"מ: איך צפוי להיראות הטיל העתידי של איראן?
● המכס הגבוה באירופה: בשווייץ מתקשים להתאושש מההחלטה המפתיעה של טראמפ
מה קרה למחירים?
לפני שנה בלבד נסחר נפט מסוג ברנט סביב 80 דולר לחבית. מאז ירד המחיר בהדרגה, עד לשפל של כ־60 דולר במאי, על רקע האטה בצמיחה בסין ותחילת יישום תוכנית המכסים חובקת העולם של טראמפ.
המערכה מול איראן הובילה לזינוק רגעי במחירי הנפט, עד ל־76 דולר, והקיץ שנחשב לעונת שיא בצריכת הנפט בשל ריבוי טיסות בין השאר, עיכב מעט את מגמת הירידה.
אור אזרן, כלכלן מחקר באגף הכלכלה בבנק לאומי, התראיין במאי לגלובס והסביר שמחירי הנפט צפויים להמשיך לרדת: "באופן כללי, כשהתחזיות לצמיחה גלובלית יורדות הביקוש לנפט נפגע". כעת, עם ההצהרה של אופ"ק, מחיר הברנט ירד לכ־68 דולר לחבית, ובהמשך אנחנו עשויים לראות ירידות נוספות.
למה הוגבר הייצור?
ההחלטה להעלות את התפוקה אינה רק כלכלית - אלא גם פוליטית. בתחילת השנה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ועיראק קיצצו וולנטרית את הייצור כדי לייצב את המחיר ולבלום את הירידה שהתרחשה אז. אך התוצאה הייתה הפוכה: המחירים המשיכו לרדת, בעוד שיצרניות מחוץ לקרטל - ארה"ב, קנדה וברזיל - תפסו נתח שוק הולך וגדל.
חמור מכך, צמצום הייצור הביא לחריקות בתוך קרטל הנפט עצמו. על פי ד"ר יוסי מן, מרצה באוניברסיטת בר אילן, "עיראק וקזחסטן מזייפות - כלומר, מייצרות יותר מהכמות שהתחייבו אליה". בתגובה, ערב הסעודית פותחת את השיבר, גם כדי להעניש את המדינות הסוררות וגם כדי להחזיר לעצמה שליטה בשוק. "יש כאן היזון חוזר חיובי", מסביר ד"ר מן, "ככל שהמחיר יורד, הלחץ על השחקנים גובר, והם מוכרים בזול כדי לשרוד - מה שמחריף את הירידה".
מה טראמפ רוצה להשיג?
לתוך כל זה נכנסת גם המתקפה האחרונה של טראמפ - הפעם נגד הודו. הסיבה: הודו מנצלת את הנחות המחיר שרוסיה נאלצת להציע מאז הפלישה לאוקראינה שגזרה עליה סנקציות, וקונה ממנה כמויות עצומות של נפט מוזל. חלק מהנפט הזה נמכר מחדש בשוק העולמי, ברווח נאה. טראמפ, בתגובה, הודיע על הטלת מכסים כבדים על יבוא מהודו.
על פי רויטרס, רוסיה מצליחה למכור נפט במחיר שנמוך ב־11% מהמחיר המוזל גם כך שסביבו נבנה תקציב המדינה. ככל שמחירי הנפט הגלובלים יורדים, היא מתקשה יותר לייצא את הנפט שלה. כחלק מהפנייה האנטי-רוסית האחרונה במדיניות החוץ של טראמפ, הוא מעוניין לנצל את החולשה הזאת ולהתמקד בבידוד רוסיה.
אם המהלך יצליח והודו תקנה נפט מאופ"ק למשל, רוסיה תצא מהשוק. אך אם הוא לא יצליח, והודו תמשיך לקנות נפט רוסיה ובמקביל תייצא פחות סחורה לארה"ב, הדבר עשוי דווקא להאיץ את ההאטה הכלכלית וללחוץ את המחירים עוד למטה. תרחיש נוסף: הודו תנצל את המצב כדי לסחוט מרוסיה הנחות גדולות יותר. כך שלמעשה, בינתיים מדובר בסימן שאלה גדול.