גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה רוצה להקים מתקן AI מתקדם. מיהי המועמדת להוביל את המיזם?

במסגרת ההמלצות של הוועדה הממשלתית לפיתוח תוכניות בינה מלאכותית, נכללת יוזמה להקמת חוות השרתים הגדולה בישראל לאימון מודלי AI לשימושים לאומיים ● לגלובס נודע כי חברת SDS, שגוגל ומיקרוסופט משתמשות בשירותיה, עשויה להיות מי שתקים אותו

מתקן AI של SDS
מתקן AI של SDS

הוועדה הממשלתית לפיתוח תוכנית בינה מלאכותית לאומית, המנוהלת על ידי ראש המל"ל לשעבר הפרופ' יעקב נגל, גיבשה את מסקנותיה להקמת מטה שיפעל בנושא והציגה אותו אמש לפורום נרחב שכולל את ראש הממשלה בנימין נתניהו וכמה מהשרים בממשלתו בהם שר החינוך יואב קיש, שרת המדע גמליאל ושר האנרגיה אלי כהן.

דוח חדש מגלה: אם למדתם את התחומים האלה, אתם כנראה מסודרים
הפיגה את החששות: Wix הכתה את השוק והעלתה את התחזית

עיקרי התוכנית שעליה עובדים מאז חודש מאי - השלישית במספר במהלך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה - נחשפו בגלובס בשבוע שעבר וכללו בין השאר תקציב של 25 מיליארד שקל שייפרס על פני חמש שנים; תוכנית להקמת חוות שרתים גדולה (מפעל AI), בה יושקעו 18 מיליארד שקל; תוכנית להכשרת מדעני AI והשבת מוחות בתחום בעלות של 2 מיליארד שקל; הקמת מכון לאומי לבינה מלאכותית בתקציב של מיליארד שקל ויוזמה לבניית מודל שפה ריבוני בעברית שיימנע תלות בגורמים זרים.

החלק הארי של התקציב, 18 מיליארד דולר, כאמור, יושקע בהקמת "מפעל AI" או חוות שרתים גדולה במיוחד לאימון מודלי בינה מלאכותית בהיקף כולל של 130 מגה־וואט. אם זו אכן תקום היא תהפוך למתקן הגדול בישראל בתחום. אם כי ייתכן שתבוזר בין שלושה מתקנים ותחלק את עבודתה בין כ־60 אלף מעבדים גרפיים, כמות שאפתנית של מעבדים יקרים וקשים לייבוא. לשם השוואה, מחשב העל שיוקם ביוזמת רשות החדשנות וחברת נביוס יספק למדינה בחודשים הקרובים 1,000 מעבדים גרפיים בלבד.

ארקדי וולוז', מנכ''ל נביוס

פרויקט דומה יחל לפעול בקרוב

מפעל AI הוא מתקן המאפשר אימון של מודלי בינה מלאכותית והפעלתן על ידי שאילתות לשימושים שונים, בדרך כלל לצורך חישובים מורכבים עבור מחקרים אקדמיים; הפעלת יישומים מורכבים עבור חברות טכנולוגיה; או אימון והפעלה של יישומי בינה מלאכותית ריבוניים לשימושים לאומיים - כמו ביטחון פנים, חוץ ופיננסים. במסמך שפורסם אמש, מציבים בועדת נגל יעד להגעה ל-60 אלף מעבדים גרפיים הזמינות לחוקרים ולחברות בתוך שנתיים. מטה הבינה המלאכותית אמור יהיה לממן את בניית והפעלת המרכז וליצור מאגר נתונים משותף ("דאטה לייק") שאליו יאוחדו מאגרי מידע ציבוריים שמהם יוכלו סטארט-אפים להפיק תובנות. בועדה מדגישים כי לאחר הקמת מרכז המחשוב, "תידרש הקצאה שנתית קבוע של 25% מתקציב ההקמה לשדרוג רבע מהיכולת, החל מהשנה החמישית, וללא הקצאה שנתית זו תהפך התשתית ללא רלוונטית לאחר כארבע שנים".

על פי ההמלצות, מחצית מפעילות הדאטה סנטר יופנה לתמיכה במחקר אקדמי, כדי למנוע את המצב הקיים היום שבו חוקרים באקדמיה נזקקים להשתמש בשירותי מעבדות AI בחו"ל או לשכור שירותי AI בענן דרך שירותים של חברות כמו אמזון וגוגל. בועדה מצפים כי החוקרים יקבלו לא רק גישה למעבדים גרפיים במתקן שיקום בישראל, אלא גם סבסוד למחקר שלהם מאותו מטה לבינה מלאכותית.

אלא שסביב החזון קיימים מספר סימני שאלה: לא ברור מהיכן יגיע המקור התקציבי הגדול לצורך כך - הוועדה פרסמה את המלצותיה ללא תיאום עם משרד האוצר, למעט התייעצות קצרה, ובניגוד לנהוג בוועדות מקצועיות, לא יושב בה נציג המשרד.

חברי הוועדה מציינים בשיחות סגורות כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמנם תומך בתוכנית, אך הוא מחייב אותה בה בעת לעמוד במסגרות תקציביות, אך הדבר אינו ניתן לבקרה. זאת מאחר שהוועדה פועלת במנותק מגורמי מקצוע באוצר, במשרד המדע וכן ברשות החדשנות - כיום הגוף המקצועי בעל הידע הגדול ביותר שמיישם בפועל את תוכנית הבינה המלאכותית הקודמת.

הנתק בין הוועדה לרשות החדשנות תמוה כיוון שבימים אלה יוצא לדרך הסכם הענק בין הרשות לבין נביוס, החברה הישראלית הולנדית של בכירי יאנדקס לשעבר, להקמת מחשב על ישראלי שישמש את האקדמיה והתעשייה - זהו מיזם חוות שרתים הדומה לזה שמבקשת ועדת נגל להקים.

ככלל, אין הבדל מהותי בין המרכז החדש של נביוס, שנבנה בימים אלה במודיעין וייחנך בחודש הבא לבין תצורת חוות השרתים ל-AI הרצויה על ידי צוותו של נגל, אולי למעט סדרי הגודל.

המרכז של נביוס, הנבנה כיום במתקן של חברת Mega DC בבעלות קבוצת מגה אור, מכיל 4,000 מעבדים גרפיים מסוג בלאקוול (B200), כאלף מהם יוקצו לפרויקט הממשלתי והשאר לטובת לקוחותיה של נביוס. האחרונה היא חברה צומחת המנוהלת מהולנד וישראל ונחשבת לאחת השותפות המרכזיות של אנבידיה בעולם במתן שירותי אירוח AI, לצד קורוויב האמריקאית. לפיכך, לא ברור ההבדל שעובר בין מרכז ה-AI של רשות החדשנות לבין המרכז שיקום ביוזמת ועדת נגל.

אחת המועמדת הטבעיות להקמת מפעל ה־ AI של הוועדה היא חברת SDS של יוסי שינפלד, ענקית חוות השרתים הישראלית שמשמשת כיום את אזור השירות הישראלי של שירותי הענן של גוגל ומיקרוסופט.

לגלובס נודע כי שינפלד משיק בימים אלה חוות שרתים גדולה בת כמה אלפי מעבדים גרפיים מסוג בלאקוול (B200) בבית יהושע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל תחת השם "SDS AI". החווה תשמש לקוחות מהאקדמיה ומהתעשייה ולפי ההערכה כבר בחודשים האחרונים מנהלים אנשיו של שינפלד דיונים עם בכירים באקדמיה ובממשלה על מנת לקדם את המרכז לצרכים אקדמיים ולעודד סבסוד ממשלתי לשימוש ב-AI לכל צוות מחקר.

ישראל עדיין נמצאת מאחור בתשתיות AI

למרות ההתפתחויות בתחום שסקרנו כאן כולל תוכניות הוועדה הממשלתית - ישראל נמצאת בפער ניכר משאר מדינות ה-OECD ומדינות המפרץ בהקמה של חוות שרתים גדולות. זאת למרות שהחשמל בישראל נחשב לזול באופן יחסי לאירופה. רשות החדשנות טרם פרסמה תנאים להצטרפות למחשב העל שלה בעל יכולות הבינה המלאכותית המתקדמות שיחל לפעול בספטמבר, וחוקרים באקדמיה הישראלית עדיין נדרשים לנדוד למדינות זרות כדי לערוך מחקרים הדורשים יכולת AI שכאלה.

יצויין כי גם שוק החשמל איננו מוכן לעידן ה־AI שבו מתקני ענק ייצרכו חשמל בהיקף שמאפיין ערים. הקמת תחנות הכוח ריינדיר ו־OPC עוכבו על ידי הרשויות בשל התנגדויות; פריסת קווי המתח הגבוהים מתחנות הכוח שבפריפריה עודנה מתעכבת בשל בעיות קרקע והתנגדויות; וחוסר תכנון ואסדרה בנושא אספקת חשמל לחוות שרתים - שעשוי להיחשב לפי כללים מסוימים כמהלך של ייצוא גז וידרוש רגולציה מתאימה.

עוד כתבות

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים