גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זה הבייבי שלי": אודי מוקדי מכר השבוע את החברה שייסד בסכום בלתי נתפס

אודי מוקדי, מייסד משותף ויו"ר סייברארק, היה שם כל הדרך עד לאקזיט של 25 מיליארד דולר ● בראיון בלעדי הוא מספר מה המהלך המכריע שהקפיץ אותם למעלה, האם לפאלו אלטו בעצם לא הייתה ברירה וגם על התכווצות השווי וההסתייגות שעדיין מלווה אותו: "כיוונו לבניית חברה גדולה ככל שאפשר, לא למכירה"

אודי מוקדי, מייסד משותף ויו''ר סייברארק / צילום: מנש כהן
אודי מוקדי, מייסד משותף ויו''ר סייברארק / צילום: מנש כהן

אם זה היה תלוי באודי מוקדי, מייסד משותף ויו"ר פעיל של חברת סייברארק, ייתכן שמכירת החברה לפאלו אלטו בכלל לא הייתה קורית. "לא כיוונו למכירה, כיוונו לבניית חברה גדולה ככל שאפשר", אומר מוקדי בראיון בלעדי לגלובס.

מייסד משותף בסייברארק, אלון כהן: "באתי משכונת מצוקה. לא חשבתי שמישהו אי פעם ירצה את המוצר שלי"

ואכן, סייברארק כבר הייתה חברה גדולה במונחים ישראליים: היא נסחרה סביב שווי של 20 מיליארד דולר, רשמה מכירות שנתיות של יותר ממיליארד דולר ורווח של כ־150 מיליון דולר (ב-2024) ומעסיקה כ־4,000 עובדים, 1,200 מהם בישראל.

אלא שאז הגיעה הצעה שכמעט אי אפשר היה לסרב לה. פאלו אלטו, ענקית אבטחת הסייבר שהקים ניר צוק ומנהל כיום ניקש ארורה, הבינה שמה שחסר לה בפלטפורמה זה בדיוק החלק של סייברארק - אבטחת זהויות בארגון - והציעה לרכוש את החברה מפתח תקווה ב־25 מיליארד דולר (סכום שכבר ירד מאז ועוד צפוי להשתנות בהמשך).

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

"הצד הלוגי שלי אומר שזו הייתה ההחלטה הנכונה לכולם - לבעלי המניות, ללקוחות - להביא את הטכנולוגיה ל־80 אלף איש, במקום ל-10,000 היום", הוא מסביר. "הצד הלוגי מבין, אבל הצד הרגשי אומר - זה הבייבי שלי. אז ההרגשה היא מעורבת. בכל מקרה יש עוד בין שישה חודשים לשנה עד שהעסקה תיסגר, ובינתיים אנחנו עובדים כחברה עצמאית".

"החלום התבשל מדחיפה של הלקוחות"

סייברארק הוקמה ב־1999 בידי מוקדי ואלון כהן, שגם שימש כמנכ"ל שלה בתחילת דרכה, ועזב ב־2011. היא נוסדה כחברה שמתמקדת באבטחת מידע בתחום החשבונות המועדפים (פריבילגיים) בארגון, לדוגמה חשבונות של אנשי IT שכוללים הרשאות נרחבות, אך לפני כמה שנים הרחיבה את פעילותה לניהול כלל הזהויות בארגון, כלומר לא רק חשבונות מועדפים. בשנה שעברה היא נכנסה גם לתחום ניהול זהויות המכונה בארגון, כגון קוד, יישומים וכדומה, שגם אותם יש צורך לאבטח מפני התקפות סייבר. מוקדי ניהל אותה בשנים 2023-2005, וכיום הוא משמש כיו"ר.

"כשהקמנו את סייברארק ב־1999 לא הייתה תעשיית סייבר", מספר מוקדי. "את מספר החברות שנקראו אז חברות אבטחת מידע אפשר היה לספור על שתי ידיים, לא כמו היום, שיש אלפים והלקוחות מתבלבלים מההיצע. צ'ק פוינט הייתה השראה חיובית, ובארץ הייתה גם אלדין, שאחר כך נמכרה".

הנפקת סייברארק ב-2014. ''כל שנה שמחנו שהחברה הופכת ליותר גדולה ויותר גלובלית'' / צילום: ואניה סאוויק - נסדא''ק

מוקדי מסביר שעד אז תפיסת האבטחה הייתה שיש לחסום ולהגן (למשל באמצעות firewall), "כדי שהג'ונגל שיש ברשת החיצונית, האינטרנט, לא ייכנס לרשת הפנימית של הארגון. אנחנו באנו עם תפיסה חדשה שאומרת שגם המשתמשים בתוך החברה יכולים לגשת למידע רגיש, וההתעסקות צריכה לתת הרשאות אופרטיביות. באנו עם אנלוגיה: לא מספיק למכור דלתות, צריך גם כספות. הצענו כספת דיגיטלית שבה ננהל את המפתחות הרגישים של הארגון וניתן הרשאות".

בשנים הראשונות הם התנהלו עקב בצד אגודל, ומוקדי עצמו עבר לארה"ב כדי "לחנך את השוק, שלא מספיק רק לסגור דלתות". באותם הימים החברה פנתה בעיקר לגופים רגישים יותר, פיננסיים וממשלתיים. "עם השנים היו מספיק מתקפות פליליות שהראו לעולם שהתוקף מנצל את ההרשאה הכי חזקה שיש", הוא אומר.

אחת המפורסמות שבהן היא זו של איש המחשבים אדוארד סנודן, שעבד בסוכנות לביטחון לאומי וה-CIA, ניצל את מעמדו לצורך איסוף והדלפת מידע סודי. "סנודן היה דוגמה מצוינת לכך שאי אפשר לסמוך על כל מי שבתוך הארגון. הוא היה ממש כמו פרסומת בשבילנו - הוא אמר במפורש: היו לי הרשאות חזקות ולכן הצלחתי לגנוב סודות מדינה. אבל היו גם מתקפות על טארגט, סוני ובהמשך על סוכנויות ממשל אמריקאיות שבהן התוקפים הגיעו באמצעות הרשאה חזקה למאגרי מידע. בשלב הזה הבינו שאנחנו יוצרים קטגוריה קריטית".

חשבת אז שתגיעו לגודל כזה?
"קרה משהו יפה מאוד במסלול שלנו. בגלל שזו מערכת שהיא הגנת עומק בתוך הארגון, שמתחברת לכל המערכות ומגינה על כל האופרציות, לקוחות אמרו לנו לאורך השנים שהם מקווים שאנחנו בונים חברה גדולה כי הם בונים עלינו לטווח הארוך. חלק מהמשקיעים היו שמחים אם היינו נמכרים כבר לפני 15 שנה, אבל מהדחיפה של הלקוחות התבשל החלום לבנות חברה גלובלית ולצאת להנפקה".

"ההנפקה עשתה טוב מאוד למותג שלנו"

בספטמבר 2014 הונפקה סייברארק בשווי של 473 מיליון דולר, ולדברי מוקדי, "כל שנה שמחנו שהחברה הופכת ליותר גדולה ויותר גלובלית".

למעשה הובלת חברה מההקמה, דרך גיוסים פרטיים בתקופת התפוצצות בועת הדוט.קום, הנפקה בנאסד"ק, צמיחה ועכשיו מכירה. מה היו האתגרים המרכזיים לאורך הדרך?
"הכול", הוא צוחק. "בפיצוץ הבועה פתאום היה קשה מאוד לגייס כסף ממשקיעים, ולמדנו את החשיבות של להיות חברה רזה, שלא תלויה בהם. לפני 2009-2008 דווקא התכוננו למשבר גדול, אבל גילינו שהתחום שלנו רק הולך וגדל בגלל היקפי התקיפות. אחר כך, כחברה ציבורית, היה מאתגר, אבל ההנפקה עשתה טוב מאוד למותג וליכולת שלנו לבצע רכישות.

"עשינו גם שינוי במודל העסקי - מעבר ממכירת רישיונות למודל של מנויים. היום כל חברה שנוסדת פועלת במודל מנויים (כיום הלקוחות משלמים דמי מינוי שנתיים - שח"ו). עשינו גם רכישות משמעותיות. ברמה העסקית, כביזנס קייס, יש פה הכול. אגב, פעמיים עשו עלינו קייס סטאדי בבית הספר למנהל עסקים של הרווארד: ב־2017 על ההחלטה אם להישאר חזק בתחום שלך או להתרחב לתחומים נוספים, מה שבסוף עשינו, והשני על המעבר למודל מנויים".

כאמור, בשנים הראשונות סייברארק התמקדה בחשבונות מועדפים, אך רכישה קטנה יחסית הכניסה אותה לראשונה לתחום אבטחת הזהויות: ב־2020 היא שילמה 70 מיליון שקל עבור חברת Indaptive מארה"ב, הזדמנות שנוצרה לה על רקע משבר הקורונה. "בתחילת הקוביד קנינו את Indaptive. ניצלנו את רוח התקופה, זה היה תזמון טוב. בדקנו אפשרויות בשוק, ואהבנו שהם הסתכלו על בעיית הזהויות כבעיית אבטחה".

יותר מאוחר, ב־2024, הגיעה הרכישה שהרחיבה את פעילותה לתחום זהויות מכונה, Venafi, גם היא מארה"ב, ב־1.54 מיליארד דולר. כך גם הפכה סייברארק לחברה הישראלית שעשתה אז את הרכישה הגדולה ביותר בטכנולוגיה. לשם השוואה, הרכישות הגדולות שעשו נייס וצ'ק פוינט לא עקפו את רף מיליארד הדולר. "אנחנו עושים כל דבר בראייה לטווח ארוך", מסביר מוקדי. "במידה מסוימת רכישת Venafi דומה לאיך שפאלו אלטו הסתכלו עלינו - מוצאים חברה מבוססת, רווחית, עם עומק טכנולוגי, שומעים בשטח מלקוחות משותפים שהם מרוצים ממנה ומבקשים אינטגרציה עם הפתרונות שלה. ההחלטות הן תמיד אסטרטגיות, והיו הרבה מבחני שטח שעודדו את המהלך. מובן שהדבר הבא שהוספנו אורגנית, אחרי זהויות מכונה, זה זהויות AI".

"העובדים ברגשות מעורבים, אבל הם רגועים"
עליית ה־AI היא ללא ספק אחד הטרנדים הבולטים בעולם אבטחת הסייבר, וכנראה גם מה שמשך את פאלו אלטו לרכוש את סייברארק בסכום כזה גדול. המנכ"ל ארורה נשאל בשיחה עם עיתונאים אם רכישת סייברארק נולדה כפאניקה מהתחרות מול קראודסטרייק למשל, והשיב: "עם ה־AI העולם משתנה. סוכנים (סוכני AI שמבצעים פעולות אוטומטיות - שח"ו) יהפכו ליותר פופולריים, הם בלתי מפוקחים, וצריך מישהו כמו סייברארק שיפקח עליהם בזמן אמת. אני לא יכול לחכות שלוש־ארבע שנים לבנות מוצר. הפאניקה היא מ־AI, לא מקראודסטרייק. אני רוצה להיות הכי מהיר ולהגיע לשוק הכי מוקדם".

מוקדי מציין שכיום 90% מהתקיפות הכי מהירות וחדות הן באמצעות גניבת זהויות בארגון, אם מדובר בעובדים ואם במכונה. "בכל סימולציה שחברה עושה היא מגלה שגנבו לה זהויות", הוא מתריע. במקביל, ההתקפות הופכות ליותר ויותר אוטומטיות, כך שקל יותר לתקוף. "מהפכת ה־AI יוצרת יותר זהויות בארגונים. אם בעבר על כל זהות אנושית (עובד) בארגון היו 45 זהויות מכונה, היום זה כבר 1:80, וזה ימשיך לגדול אקספוננציאלית. אין דרך לנהל את זה אלא אוטומטית. אפשר יהיה להזין הכול למערכות של פאלו אלטו, לאתר תקיפות בזמן אמת, ולהוריד את זמן התגובה. זו הפלטפורמה האחרונה בסקיוריטי שלא הייתה לה".

בעצם תפסתם נישה בתחום ולפאלו אלטו לא נותרה ברירה אלא לרכוש אתכם?
"ארורה הסביר בצורה ברורה - בפאלו אלטו נכנסים לתחומים בנקודת פיתול (inflection), לפני זינוק. בדרך כלל הם עושים את זה ברכישות קטנות. הפעם הם הסתכלו על עולם הזהויות והבינו שזה גדול ודחוף, וצריך להיכנס לתחום בגדול עם החברה הכי טובה. בנינו חברה גלובלית עם המון לקוחות מרוצים, זה יחסוך להם שנים".

איך התחילו המגעים לעסקה?
"כמו שמלמדים בבית הספר למנהל עסקים. כשארורה הצטרף לפאלו אלטו ב־2018 הוא עשה סבב להכיר חברות, נפגשנו, שמרנו על קשר. התחלנו לעבוד על שותפות, והם החליטו שהם רוצים משהו יותר עמוק. אני חושב שאם יש מסר ליזמים זה לבנות למרחקים ארוכים, כדי להגיע בסוף מעמדה חזקה".

היו עוד הצעות רכישה לאורך השנים? לפני כמה שנים פורסם שצ'ק פוינט התעניינה.
"אלה היו סתם שמועות. אבל היו הצעות במרוצת השנים שסירבנו להן, לפני שהפכנו לחברה ציבורית. לפעמים מישהו מסתכל ואתה לא יודע בכלל. היו רחרוחים, אבל לא היו הצעות קונקרטיות בשנים האחרונות".

מכירה כזו הייתה יכולה לקרות אם אתה היית המנכ"ל? או שהיה צריך מישהו שאינו מייסד, כמו המנכ"ל הנוכחי מאט כהן?
"מאט לא דחף לזה, עבדנו על זה יחד. אני מניח שבנסיבות דומות גם אני כמנכ"ל הייתי ממליץ לבורד להסכים לעסקה. אם מסתכלים על הכול באחריות, שוקלים את שיקולי בעלי המניות וחושבים מה אנחנו רוצים לתרום לעולם אבטחת המידע. אז סך הכול זו הזדמנות טובה מאוד".

מאט כהן, מנכ''ל סייברארק / צילום: יח''צ

מכיוון הלקוחות מוקדי קיבל רק תגובות חיוביות על העסקה, אך מצד העובדים זה היה מעט מורכב יותר. "בנינו מותג שהעובדים מאוד גאים בו, אז הרגשות של העובדים מעורבים", הוא אומר, אך מדגיש שבכל הקשור להמשך הפעילות בישראל "כולם רגועים. זו לא מכירה לחברה שלא מכירה את ישראל, לפאלו אלטו יש נוכחות גדולה פה. ארורה אמר בצורה ברורה שהוא רוצה שנגדיל את הנוכחות כאן". יש לציין שסייברארק אף פועלת לקידום נושא ה-AI ולהכשרת דור חדש של מומחי סייבר בנהריה ובמקומות נוספים בצפון. מוקדי גם מוצא נקודת השוואה־השראה בעסקת ענק קודמת בהייטק הישראלי: "אני מניח שאיל וולדמן עמד בצומת דומה לפני המכירה של מלאנוקס לאנבידיה, והיום אנבידיה ממשיכה לצמוח ולהגדיל את הפעילות בישראל".

עם זאת, קשה להתעלם מתחושת חמיצות קלה כשמסתכלים על מניית פאלו אלטו, שנפלה בשיעור דו־ספרתי אחרי העסקה, מה שכיווץ גם את שווי המכירה משום שעיקר התמורה היא במניות וחלק קטן יותר במזומן. יומיים אחרי העסקה שווייה של סייברארק ירד מ־25 מיליארד דולר לכ־22.3 מיליארד דולר, אך הסכום עוד ישתנה עד השלמת העסקה. מוקדי לא מוטרד. "הסכום יהיה כשהעסקה תיסגר, ויש עוד הרבה חודשים למניה שלהם לעלות בחזרה. אני מאוד מאמין בשילוב החברות וזו ריצה למרחקים ארוכים. רוב האנליסטים מסתכלים על זה כרכישה מאוד טובה, עם סינרגיה טובה".

בדיעבד לא היה כדאי לקבוע רכיב מנייתי קטן יותר?
"זו רכישה גדולה מאוד בשבילם, אז היה צריך להיות רכיב מנייתי גדול. אנחנו גם מאמינים בשילוב. זה אמון הדדי והערכה שהשילוב ייצור ערך עוד יותר גדול לבעלי המניות".

"זה חלק ממני, הייתי שמח להמשיך"

מוקדי גר כיום בבוסטון, אך הוא נולד בכלל בזמביה, בזמן שאביו היה שליח של משרד החוץ במדינה. בהמשך המשפחה חזרה לארץ והתמקמה בירושלים. הוא שירת ב־8200, ובאוניברסיטה למד בכלל משפטים, ולאחר מכן עבד כיועץ משפטי בחברת Tadiran Spectralink. "התעסקתי במחשבים גם בצבא, אבל הלכתי ללמוד משפטים כי חשבתי שזו השכלה עסקית טובה, ועד היום אני חושב ככה. אבל אני מודה שאף פעם לא נדלקתי על זה", הוא אומר. "אלון ואני דיברנו על הקמת חברה, ואני עברתי לארה"ב לבדוק את השוק. אחרי שטסתי, מעולם לא חידשתי את רישיון עריכת הדין, וצללתי לתחום שלנו".

מוקדי, לפי דיווחי החברה, מחזיק בפחות מ־1% ממניות סייברארק, כך שהתמורה שלו בעסקה תגיע לכל היותר לכרבע מיליארד דולר. "אולי זו הזדמנות להרגיע את מי שכבר חושב שאני הולך לטוס במטוסים פרטיים", הוא צוחק. "סייברארק קיימת כבר 25 שנה, ורוב בעלי המניות הם מוסדיים מהמפורסמים בעולם. זה לא כמו אקזיט של יזמים שמוכרים חברה אחרי חמש שנים. לאורך השנים עברנו דילולים".

מה מייחד את תעשיית הסייבר בישראל, שייצרה השנה שתי עסקאות ענק - אתם ועסקת גוגל־וויז?
"לפני שאני אפרגן לסייבר, אני רוצה לומר שחייבים לפתח פה תחומים נוספים. כשיזם אומר לי שהוא לא מתחום הסייבר זה מרענן לשמוע. בהחלט הייתי רוצה לראות יותר יוזמות AI לעולם הבריאות ולרווחת האנושות, ולא רק בסייבר. כשהתחלנו, לא קראו לתחום תעשיית הסייבר. לאורך השנים, איתנו ועם צ'ק פוינט וחברות של יוצאי צ'ק פוינט ואימפרבה וסייברארק וקרנות מתמחות בתחום - נוצר אקוסיסטם שליזמים יש בו מסלול מהיר וברור, ומאפשר להם להתייעץ עם לקוחות וקולגות. המותג נהיה חזק בעולם, אנשים רוצים לקנות מוצרי אבטחה ישראלית, על הרקע של היחידות הטכנולוגיות וכדומה".

מה אתה ממליץ ליזמים שמתייעצים איתך?
"בתחומים שהם לא סייבר אני רואה שמתקשים יותר, גם אם לא כולם. בתחומים האלה אני נותן עצות שהיו נכונות לנו בהתחלה, כשלא הייתה תעשייה מפותחת. למשל, תתמקדו בלמצוא לקוחות ראשונים, תבנו חברה רזה, אל תבזבזו כסף על תערוכות. בתחום הסייבר המצב שונה, היום יש הרבה תחרות וכסף וכן חייבים לרוץ מהר ולהשקיע, בשונה ממה שהיה כשאנחנו גדלנו. יזמים שמחפשים בעיה בתחום הסייבר ולא מוצאים, אני מעודד אותם למצוא בתחומים אחרים".

מה היה השלב הכי מספק לאורך 25 השנים בסייברארק?
"היו שתי נקודות שבהן באמת הרגשתי ש'וואו, עשינו משהו'. הנקודה הראשונה הייתה בהנפקה ב־2014. הבטחנו ללקוחות שנבנה חברה גדולה ונצלצל בפעמון בנאסד"ק, וזה היה סיפוק לא נורמלי, לדעת שאנחנו במסלול של הביג בויז. הנקודה השנייה הייתה לא מזמן, כשחגגנו עשר שנים להנפקה, ובנאום שלי לעובדים וללקוחות אמרתי שבנינו חברת ענק יציבה. היו המון נקודות כאלה, אבל אף פעם לא עצרתי יותר מדי להסתכל, תמיד אני מסתכל על האתגר הבא".

במבט אחורה היית עושה משהו אחרת?
"אני שמח שלא היינו סיפור הצלחה מהיר מדי, כי זה יצר לנו תרבות שנבנתה לאורך זמן. הלכנו במדבר, חינכנו שוק, בנינו קטגוריה. אולי הנקודה היחידה שכן הייתי חוזר אליה הייתה בשלבים שבהם היה קשה לגייס כסף מהמשקיעים, אולי הייתי מחפש פתרונות אחרים".

אם זה תלוי בך, תישאר בחברה אחרי השלמת הרכישה?
"מאט ואני התחייבנו לעשות הכול כדי שהעסקה תצליח. אם זה תלוי בי, זה חלק ממני, אז הייתי שמח להמשיך וללוות את הבייבי הזה".

עוד כתבות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

התחום המפתיע שזכה להשקעות של חצי מיליארד שקל

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקלים ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו