גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחים שמגלים: שדה קרב אווירי ללא טייסים הוא כבר לא בגדר פנטזיה

שיחה עם ורד חיימוביץ', סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט, ויניב שניידר, מנכ"ל אלרון ונצ'רס, על היום שבו כלי הטיס הבלתי מאוישים ישלטו בשמיים, ועל האפשרות ש-AI תקבל את ההחלטה לפתוח באש והאקוסיסטם שמשגשג במלחמה ● שדה הקרב העתידי, כתבה שנייה בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ורד חיימוביץ' ויניב שניידר / צילום: פרטי, באדיבות אלרון
הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ורד חיימוביץ' ויניב שניידר / צילום: פרטי, באדיבות אלרון

כלי הטיס הבלתי מאוישים הישראליים שיחקו תפקיד קריטי במכת הפתיחה שהנחיתה ישראל על איראן במלחמת 12 הימים. הם גם נטרלו מערכות הגנה אווירית, גם פגעו במטרות רבות וסיפקו מודיעין וגם המשיכו להיות דומיננטיים לכל אורך המבצע בהפעלה מרחוק. האם בשדה הקרב העתידי כלים אלה יפעלו באופן אוטונומי לגמרי? האם המשמעות היא שתפקיד הטייס יעבור מן העולם? שאלות אלה עמדו בליבה של השיחה שקיימנו השבוע עם שני מומחים מובילים בתחום: ורד חיימוביץ', סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט, ויניב שניידר, מנכ"ל קרן ההשקעות אלרון ונצ'רס, שעוסקת רבות גם בהשקעות בתחום הדיפנסטק.

הצוללת | המומחים שבטוחים: זו הבעיה הכי גדולה של תעשיית הנשק הישראלית
הצוללת | האם ההייטקיסטים הישראלים יעברו מניו-יורק לסן פרנסיסקו?
הצוללת | המומחית שמנתחת: זה הלקח שאפשר ללמוד מהאירועים בסוריה

כבר בפתח השיחה עלתה שאלה קריטית: האם אנחנו בפתחו של עידו שבו כלי טיס בלתי מאוישים יקבלו החלטות ללא מעורבות אדם? חיימוביץ' הסבירה כי היכולת הזאת קיימת זה זמן, אך עד כה היא נחסמה מחשש שהמכונה תקבל החלטות "שאחר כך נתחרט עליהן", במילותיה. "הטכנולוגיה קיימת, אבל עוד לא מיושמת", הסבירה חיימוביץ'. "במילים אחרות, האלגוריתמיקה של הבנת המידע שהמל"ט אוסף, ניתוחו, קבלת החלטות וביצוע פעולות - את כל זה המכונה יודעת לעשות. בניתוח המידע והבאת המלצות היא אפילו טובה יותר מאיתנו. את צד קבלת ההחלטות אנחנו משאירים היום אצל הלוחמים", הוסיפה חיימוביץ'. "אני מאמינה שעם הזמן ניתן יותר ויותר אמון במכונה".

למה הכוונה?
"מכונות יתוכנתו כ־Trusted AI. כלומר, הן יחונכו לפעול לפי כללים וחוקים מסוימים, ואם תהיה אינדיקציה לחריגה מהכללים, אז האדם יידרש להתערב".

בואו נחדד: מהי כיום המשימה העיקרית של כלי טיס בלתי מאוישים?
חיימוביץ': "המשימה העיקרית היא איסוף מידע. תפקידם להיות Eye in the sky ולתת תמונת מצב לכוחות שפועלים בשטח או נמצאים מאחור".

עד כמה טכנולוגיות של AI הזניקו את היכולות שיש כיום לכלים הבלתי מאוישים?
שניידר: "אשיב באמצעות דוגמה. נניח שאנחנו מעלים ברגע זה לאוויר 200-100 רחפנים שמצלמים סצנה לסרט. אדם רגיל לא יוכל להסתכל על 100 תמונות של וידאו ולהחליט אם רואים טוב או לא ומאיזו זווית לצלם. אבל AI כן יכולה לעשות עיבוד כזה. היא עושה זאת במקביל לצילום ותוך כדי קבלת החלטות. לדוגמה, היא יודעת להחליט איזה רחפן הוא זה שישדר מתוך ה־200 שבאוויר".

מי ייתן את ההוראה?

המשטר הסיני מפרסם סרטונים של נחילי כטב"מים שפועלים בבת אחת. במקרים כאלה יש רחפן בודד שמנהל את הקבוצה ומפזר את הכלים לעבר המטרה או שגם כאן מעורב גורם אנושי?
שניידר: "נקרא למודל הזה להקה. כמו בטבע, גם בקבוצת כלי טיס כזו יש תמיד רחפן מוביל שמראה את הדרך לכל השאר. מאחורי הרחפן הזה קיים היום וגם יהיה בעתיד, לדעתי, מפעיל אנושי שיכתיב את הכיוון ואת המשימה. כל שאר הכלים יבצעו את המשימה שתוכנתנו לעשות".

נדמה שיש מדינות שמאפשרות אוטונומיה למל"טים, ואילו דמוקרטיות ליברליות מסתייגות מכך. בהתנגשות בין שני מל"טים כאלה ברור מי ינצח.
חיימוביץ': "ממה שידוע לנו בשום מדינה לא נעשה עד כה שימוש במל"ט אוטונומי לגמרי (כן נעשה שימוש בכלים אוטונומיים פשוטים, ה"ו, דש"א). אבל כאמור זה עניין רגולטורי. בסוף השאלה היא מי יקבל את ההחלטה, האדם או המכונה?".

בסן פרנסיסקו כבר נוסעות בהצלחה מוניות אוטונומיות. עד כמה אנחנו קרובים לעידן שבו כבר לא נזדקק יותר לטייסים?
שניידר: "אני מחסידי ה־AI, ועדיין במשימות מורכבות, בפרט כשמכניסים שיקולים אתיים לתוכן, נדרשים מפעילים אנושיים שגם נמצאים קרוב או בתוך האירוע".

חיימוביץ': "זה עניין של זמן, אבל לדעתי זה יקרה. כבר היום מל"טים מחליפים מטוסי משימה. מל"טים יודעים לשהות יותר זמן באוויר, לקחת ציוד כבד למרחקים גדולים, ולכן את המשימות האלה הם יבצעו ביעילות גדולה יותר. השאלה היא אם מל"טים יחליפו בעתיד גם מטוסי קרב".

מהי התשובה?
"לארה"ב, למשל, יש תוכניות מהסוג הזה שמכונות Loyal Wingman. אומרים שבקבוצת מטוסים יהיה מטוס מוביל מאויש, אבל יהיו איתו מטוסי קרב שטסים באותן מהירויות שלו, כמעט עם אותן יכולות, אבל בלתי מאוישים".

מבנה כזה הוא גם חסכוני ביותר בהשוואה למבנה המקובל היום של קבוצת מטוסים מאוישים?
"כן, כי מל"טים עולים פחות ממטוסי קרב. זה מודל יעיל יותר גם מבחינה כלכלית".

בהתחשב בעובדה ששדה הקרב העתידי יהיה הרבה יותר רובוטי מזה שקיים היום, האם המשמעות היא גם פחות אבידות בנפש?
חיימוביץ': "אני חושבת שכן. אם המשימות יתחלקו בין כלים רובוטיים לאלה שאינם, אז הרבה מהמשימות, נגיד מכות פתיחה או כניסה לטיהור מבנים, אם הן ייעשו בידי רובוטים ולא בידי בני אדם - אנחנו נחסוך פה בחיי אדם".

כטב''ם הרמס 900 של אלביט. הטכנולוגיה לאוטונומיה קיימת אך לא מייושמת / צילום: אלביט מערכות

שניידר: "אם נתרחב לרובוטיקה גם בכלים קרקעיים, אז גם יהיו יותר ויותר רובוטים שייכנסו ראשונים לתוך אזור קרבות ויחסכו בחיי אדם, אבל לא באופן אולטימטיבי. לא יהיו רק רובוטים. לדעתי, קבלת ההחלטות תיעשה בסוף בידי מפעיל אנושי. הרובוטים ייתנו לו עיניים בשטח וכן יותר ויותר מידע, ואת ההחלטה הלוחם יקבל".

סטארט-אפים מהשטח

עד כמה הסטארט־אפים הרבים בתחום הדיפנטסק שקמו באחרונה יהיו מנוע לחדשנות בשדה הקרב העתידי? מדובר להבנתנו במאות סטארט־אפים.
שניידר: "לדעתי מדובר אפילו ביותר ממאות, כי יש חברות שמפתחות מוצרים לעולם האזרחי והצבאי גם יחד (Dual Use). כקרן השקעות אנחנו מחפשים את הבולטות שבהן, אלה שאנחנו מדמיינים שיובילו פריצות דרך משמעותיות".

כשאתה מדבר על בולטות למה בדיוק הכוונה? אילו חברות הן אטרקטיביות מבחינתך, בעיניים של קרן השקעות?
"מדובר בסטארט־אפ שיש לו פוטנציאל לפרוץ דרך גם מבחינה כלכלית - כזה שצריך להביא בשורה חדשה, להיות משנה שוק או יוצר שוק. המטרה היא להגיע לשוק כמה שיותר גדול ושם למכור כמה שיותר מהמוצרים שלו.

"אנחנו גם בוחנים את הפוטנציאל לנתיב יציאה, אם דרך אקזיט לחברה גדולה ואם במכירת המוצר עצמו, ארוז בקופסה, לצבאות. יש לנו אסטרטגיה נוספת והיא שיתוף פעולה עם חברת רפאל, שעמה יש לנו חברה להשקעה משותפת בסטארט־אפים זה כ־30 שנה. מבחינת הסטארט־אפים הם מקבלים הזדמנות להשתלב בתוך רפאל".

מוצרי דיפנס דורשים השקעה כלכלית מסיבית, שלפעמים רק מדינה או צבא יכולים לספק. איך אתם, כחברת השקעות שפועלת בתחום, מתמודדים עם זה?
"אנחנו מחפשים את החברות שכבר הוכיחו את עצמן טכנולוגית ועכשיו מתחילות בבנייה של השוק. כלומר, אנחנו לא משקיעים ממש בשלבי הבנייה של הסטארט־אפ. יש קרנות שכן מתמחות בשלבים האלה ויש גם מימון שמגיע מגופי פיתוח של משרדי הביטחון כמו מפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) בישראל".

תופעה מדוברת מאוד נוגעת לרעיונות לסטארט־אפים שהגיעו מחיילי סדיר ומילואים. הם חוו על בשרם את מה שחסר לכוחות בשטח. אפשר לתת דוגמאות?
שניידר: "הגיעו אלינו לוחמים במילואים שהקימו חברה שנועדה לצמצם מקרים של ירי על כוחותינו. החבר'ה האלה, שעדיין לא יצאו מהמילואים, אמרו לנו: חלק מהחשש שלנו הוא שנירה בטעות בחברים שלנו, כי הלחימה לא מתקיימת בתנאים מיטביים, לא בהכרח בתאורה מספקת, וגם לא תמיד יודעים איפה כולם נמצאים כי מתפזרים על שטח גדול מאוד. זו טכנולוגיה מתחום פעולה שמכונה 'זיהוי עמית או טורף' (זע"ט). הם באו עם רעיון שמאפשר להבחין בין חבר לאויב".

איך עושים את זה, למשל?
"נפשט את זה. נדמיין שאני מחזיק פנס שרק החבר שלי רואה, הוא מאוד מאוד ממוקד או שהוא באור שלא רואים אותו בעיניים, לצורך העניין. יש עוד טכנולוגיות".

בעתיד, אם כך, התעשייה הביטחונית צפויה להתרחב ולהקיף סטארט־אפים רבים לצד שלוש החברות הביטחוניות הגדולות - אלביט, רפאל והתעשייה האווירית?
חיימוביץ': "זה כבר קורה, כי מלחמה היא כר פורה להתפתחות של אקוסיסטם מהסוג הזה. אני חושבת שיש לאנשים גם בשוק האזרחי רעיונות נפלאים שיכולים להשתלב בשוק הצבאי. למעשה, התהפכו היוצרות. פעם השוק הצבאי היה מביא את הרעיונות לתחום האזרחי, היו אומרים 'בוא נאזרח את זה'. היום זה הפוך. תסתכלו על כל תחום האוטונומיה - הוא צמח בתחומים אזרחיים לחלוטין, ואנחנו משאילים אותו לתחום הצבאי. לכן האקוסיסטם הזה הוא טוב, הוא בריא, הוא מפרה את עצמו".

הפיל שבחדר

מצד אחד, התעשיות הביטחוניות חוות פריחה בהכנסות עם שיא של 15 מיליארד דולר בהיקפי היצוא ב־2024. מצד שני, יש הסתייגות של מדינות רבות מישראל כלקוחות וספקיות לנוכח המצב בעזה.
חיימוביץ': "יש לזה שני היבטים. אחד, האם קונים את המוצרים שלנו? השני הוא איך אנחנו מנהלים את שרשראות הערך והאספקה שלנו, שהרי אנחנו ניזונים לא רק ממוצרים שמיוצרים בישראל, אלא גם ממוצרים ומערכות שאנחנו קונים מכל העולם. אכן, ככל שהמלחמה נמשכת, נעשה יותר ויותר קשה לקנות מוצרים. משרד הביטחון עושה בשכל כשהוא מאתר מוצרי ליבה שיש לייצר בפסי כחול־לבן, כדי לא להיות תלוי בשוק הבינלאומי".

והצד השני הוא המכירה למדינות אחרות. מה קורה בגזרה הזאת?
"לא תמיד זה קל, אבל אני חושבת שבטווח הארוך זה יסתדר. בסופו של דבר מדינות רוצות לקנות מערכות שהוכחו בשדה הקרב. מדינות אירופה התעוררו לפני כמה שנים למלחמת אוקראינה־רוסיה והבינו שהן צריכות להתחמש לא רק במערכות הגנה, אלא גם במערכות התקפיות.

"אני לא צריכה לעשות יותר מדי יחסי ציבור למוצרים שלי. לפעמים אפילו אסור לי בכלל להגיד מה המערכות שלי עושות. מלחמה, לצערי, היא פרסום למוצרים שלנו. כיום מדינות רוכשות מאיתנו מוצרים בגלוי או בסמוי. אני מאמינה שזה ילך ויתרחב כי הטכנולוגיה של התעשייה הביטחונית הישראלית היא מדהימה".

סיימנו בנימה יחסית אופטימית.
חיימוביץ': "אני אופטימית. בעולם הצבאי כנראה תמיד יהיו משימות הגנתיות. משימות התקפיות עדיף לעשות עם כמה שפחות בני אדם. עולם הרוב וטיקה של שדה הקרב מתפתח בקצב מואץ. כמו שלא יכולנו לדמיין את הסמארטפונים שיש כיום לכולנו לפני 30 שנה, אותו הדבר לגבי הרובוטיקה של שדה הקרב".

עוד כתבות

ערן זינמן ורעי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

הדוחות עקפו את התחזיות, אז למה המניה הישראלית צנחה בכ-30%?

מניית מאנדיי צנחה בוול סטריט, למרות שברבעון השני צמחה ב-27% וב-5 מיליון דולר יותר מתחזיות השוק ● הרווח הנקי הסתכם ב-58.3 מיליון דולר, גבוה משמעותית מתחזיות השוק ● החברה אף עדכנה כלפי מעלה את התחזית השנתית

המערכת של סטארלינק בחיק הטבע / צילום: Shutterstock

סטארלינק של אילון מאסק עושה עלייה: האם שירות האינטרנט הלווייני משתלם?

סטארלינק, מיזם האינטרנט הלווייני של אילון מאסק, החל לפעול בישראל ומאפשר גם למי שנמצאים באזורים נטולי תשתית מתאימה וסיבים להתחבר לאינטרנט מהיר ● למי מתאים השירות, כמה הוא עולה, ולמה בשוק התקשורת מסרבים להתרגש ממנו ● גלובס עושה סדר

ערן זינמן ורועי מן, מנכ''לים משותפים במאנדיי / צילום: נתנאל טוביאס

כמעט 6 מיליארד דולר התאדו משווי מאנדיי ביום: על מי עוד מאיים ה-AI

צניחה של 30% במניית התוכנה הישראלית, הסבה הפסדים של מאות מיליוני דולרים למייסדיה, לעובדים ולמשקיעים ● הגורם לנפילה: חשש שהבינה המלאכותית תייתר את פתרונות מאנדיי ● גם Wix, פייבר, נייס, סאפיינס וסימילרווב עלולות להיפגע מאותו סנטימנט ● ומי לא?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברת האשראי שהציגה זינוק דו-ספרתי ברווח הנקי, וזאת שהעלתה תחזיות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● ריט 1 מעלה תחזיות – צופה צמיחה של 7.5% ב-NOI השנתי ● גם חברת האשראי פנינסולה מציגה זינוק נאה ברווח הנקי, הודות לתיק האשראי שצמח וקיטון בהפרשות ● במקביל, חברת אמות מסכמת את הרבעון עם זינוק של 80% ברווח הנקי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

פרוטקשן נוסח טראמפ? מס היצוא החדש שהוטל על ענקיות השבבים

אנבידיה הסכימה להעביר לממשלת ארה"ב 15% מהכנסותיה ממכירת שבבים בסין בתמורה לחידוש היצוא, וכך גם AMD ● אנליסטים מזהירים כי המיסוי החדש יקטין את כושר התחרות של החברות, אך המשקיעים רואים בכך "רע הכרחי" בדרך להחזיר את הכנסות המיליארדים מסין

מימין: הקנצלר הפדרלי פרידריך מרץ (CDU) וראש ממשלת בוואריה (CSU) מרקוס זדר, גרמניה / צילום: Reuters, Peter Kneffel

ההכרזה על אמברגו נשק מעוררת ויכוח היסטורי בגרמניה וסימני מרד בקנצלר

החלטת הקנצלר הגרמני על אמברגו של יצוא נשק לישראל עוררה סערה במדינה ● הקהילה היהודית המקומית וגם בכירים במפלגתו גינו את הצעד שכונה "נקודת מפנה היסטורית" ואף התגלגל למשבר קואליציוני ● מרץ ניסה ליישר את ההדורים, אולם ההבהרות לא ממש הספיקו

שוקי שפר, מנכ''ל אמדוקס / צילום: יח''צ

בשל היערכות בתחום ה-AI: אמדוקס צפויה לפטר מאות עובדים

לפי ההערכות, אמדוקס תפטר השנה מאות עובדים, ביניהם גם עובדים בישראל, על רקע תהליך טרנספורמציה בחברה, שנועד להיערכות לעולם ה-AI ● החברה דיווחה כי תקים חטיבת GenAI & Data ייעודית, שתטמיע בינה מלאכותית באופן עמוק ב-DNA של אמדוקס, ותמצב אותה כמובילה עולמית בתחום

צילום: Shutterstock, leolintang

בני 50 ומעלה? מחקרים מגלים - מה גל החום בחוץ עושה לגוף שלכם

גל החום הקיצוני שאנו חווים בימים אלה יגיע לשיאו ביומיים הקרובים, ומדד עומס החום צפוי להגיע לרמתו הגבוהה ביותר אי־פעם ● למי זה מסוכן במיוחד, אז איך נזהרים ואיך נערכים? ● גלובס עושה סדר

יוון, חלה ירידה במחירי הטיסות לאוגוסט / צילום: Shutterstock, New Africa

מחירי הטיסות לשורה של יעדים נחתכו השבוע בחדות

הפגנות פרו-פלסטיניות מרובות ברחבי יוון הובילו לאזהרת מסע לישראלים, אך לא לביטולים המוניים ● מחירי הטיסות ליוון וליעדים נוספים באירופה ירדו בעשרות אחוזים, זאת גם בעקבות חזרת חברות התעופה הזרות לישראל

דונלד טראמפ וליפ בו טאן / צילום: אינטל

מנכ"ל אינטל הבטיח להציג לטראמפ "תוכניות חדשות" - והמניה קפצה

השניים נפגשו אתמול, לאחר שרק בשבוע שעבר, קרא טראמפ למנכ"ל החברה ליפ-בו טאן להתפטר, בטענה לניגוד עניינים בו הוא מצוי, בשל יחסו לסין ● נראה שאחרי הלחץ שהפעיל הממשל על אנבידיה ואפל - קמפיין שהסתיים בהסכם שבו כל אחת מהן תשקיע חצי טריליון דולר בהקמת מתקנים ותשתיות בארה"ב - אינטל היא הבאה בתור

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

לוין החליף את המנעולים בלשכתו בת"א כדי למנוע את כניסת היועמ"שית

המנעולים הוחלפו בלשכה בתל אביב, לכאורה תוך הפרת צו בג"ץ ● לשכת לוין: למנוע שימוש בלתי מורשה

אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל תפסה מטבעות קריפטו בבורסות בחו"ל בחשד למימון טרור

עורכי דין העוסקים בתחום אומרים כי המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור מסתמך על פסק דין נקודתי שהוגש עליו ערעור כדי לתפוס ארנקים דיגיטליים - גם כאשר לא ידוע מי עומד מאחוריהם

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters

מרמי לוי ועד אל על: אלו על פי דיווח המניות שקרן העושר הנורבגית זרקה

יו"ר קרן העושר הנורבגית, ניקולאי טנגן, אמר במסיבת עיתונאים כי הוא "לוקח אחריות" על כך שלא זיהה שעל הקרן "למשוך את ניהול הכספים שלה מגופים ישראלים, מכיוון שישראל היא מדינה במלחמה" ● טנגן לא ציין באילו חברות נוספות הקרן צפויה לסיים את השקעותיה, אך דיווח בעיתון נורבגי פרסם רשימה של מניות

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"התנהג בצורה לא הולמת": תובענה נגד ראש המטה של השר קרעי

נציבות שירות המדינה הגישה לבית הדין למשמעת תובענה נגד אלעד זמיר ● התובענה הוגשה בשל שני אירועים שונים: ההתייחסות של זמיר לכתב "העין השביעית" שבי גטניו במהלך סיקור בוועדת הכלכלה; ואירוע נוסף מול חבר הכנסת דוד ביטן

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters

הפטנט של קרן העושר הנורבגית להפסקת השקעות בחברות ישראליות

ענקית ההשקעות מכרה החזקות ב-20% מהפורטפוליו הישראלי שלה אחרי לחץ ציבורי עצום בנורבגיה לפעול נגד ישראל בשל המלחמה בעזה ● עיון ברשימת המניות שדווח שנמכרו מגלה שאין להן קשר מיוחד למצב ביטחוני, ונראה כי מדובר בניסיון לרצות את דעת הקהל הנורבגית בלי להסתכן בפתיחת חזית מול ארה"ב

שקע ותקע במתחם רובלוקס / צילום: צילום מסך

שקע ותקע בעולם הגיימינג: חברת החשמל פתחה מתחם ב-Roblox

ילדים ובני נוער יכולים להשתתף עם שקע ותקע ב"אתגר גיבורי הבטיחות" ברובלוקס ולהכיר את חוקי הזהירות בחשמל ● קבוצת הרכישה "בוחרים אמנות" רכשה השנה עבור מוזיאון תל אביב לאמנות 35 עבודות של 11 אמניות ואמנים ישראלים ● כ-500 מבני העדה הבוכרית התכנסו לאירוע שארגן איש העסקים מוטי כוזהינוף ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

החשש מהסלמה בטחונית הוביל את הבורסה בת"א לירידות חדות

מדד ת"א 35 ירד ב-1.6% ● מדד הבנקים ירד ב-1.5% ומתקן יומיים רצוף לאחר הזינוק ביום ראשון ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● מיטב: הציבור הישראלי חזר לצרוך לאחר "עם כלביא", אבל בהיקף פחות מהצפוי ● מאנדיי צללה אתמול ב-30% אחרי הדוחות ● וגם: האם האופטימיות בוול סטריט חוזרת?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; טראמפ דחה את דד-ליין המכסים על סין ב-90 יום

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● טסלה עולה במעל 2%, אינטל במעל 3% ● מניות הקנאביס קופצות בחדות ● לקראת מדד המחירים לצרכן מחר בארה"ב, אנליסטים מזהירים מפני סטגפלציה • בלומברג: הסוחרים נוטשים מניות שנמצאות בסיכון לנוכח הבינה המלאכותית, ויש ישראלית ביניהן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט שוברת שיאים בעקבות פרסום המדד; אינטל שוב עולה, איטורו נופלת

נעילה מעורבת באירופה ● האינפלציה בארה"ב ביולי עומדת על 2.7% - מתחת לצפי, אך אינפלציית הליבה הציגה את הזינוק הגבוה ביותר מזה חצי שנה ● אינטל עולה בעקבות הפגישה בין טראמפ למנכ"ל שלה ● מאנדיי מתאוששת מעט לאחר שצללה אתמול ב-30% אחרי הדוחות ● תשואות האג"ח הקצרות בארה"ב יורדות בעקבות דוח אינפלציה לחודש יולי

יוסי ויליגר, מבעלי השליטה ומנכ''ל ויליפוד אינטרנשיונל / צילום: גיא אמסלם

מנכ"ל ובעלי ויליפוד, יוסי ויליגר: "ברוב מוצרי היבוא אין סיבה להעלות מחירים"

חברת ויליפוד מפרסמת את הדוחות לרבעון השני של השנה, ורושמת עלייה הן במכירות והן ברווח הנקי ● לדברי ויליגר,"מתקפות החות'ים העלו את מחירי ההובלה הימית, אבל השערים הנוחים של מטבע חוץ גרמו לכך שלא היינו צריכים להעלות מחירים"