גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחים שמגלים: שדה קרב אווירי ללא טייסים הוא כבר לא בגדר פנטזיה

שיחה עם ורד חיימוביץ', סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט, ויניב שניידר, מנכ"ל אלרון ונצ'רס, על היום שבו כלי הטיס הבלתי מאוישים ישלטו בשמיים, ועל האפשרות ש-AI תקבל את ההחלטה לפתוח באש והאקוסיסטם שמשגשג במלחמה ● שדה הקרב העתידי, כתבה שנייה בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ורד חיימוביץ' ויניב שניידר / צילום: פרטי, באדיבות אלרון
הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ורד חיימוביץ' ויניב שניידר / צילום: פרטי, באדיבות אלרון

כלי הטיס הבלתי מאוישים הישראליים שיחקו תפקיד קריטי במכת הפתיחה שהנחיתה ישראל על איראן במלחמת 12 הימים. הם גם נטרלו מערכות הגנה אווירית, גם פגעו במטרות רבות וסיפקו מודיעין וגם המשיכו להיות דומיננטיים לכל אורך המבצע בהפעלה מרחוק. האם בשדה הקרב העתידי כלים אלה יפעלו באופן אוטונומי לגמרי? האם המשמעות היא שתפקיד הטייס יעבור מן העולם? שאלות אלה עמדו בליבה של השיחה שקיימנו השבוע עם שני מומחים מובילים בתחום: ורד חיימוביץ', סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט, ויניב שניידר, מנכ"ל קרן ההשקעות אלרון ונצ'רס, שעוסקת רבות גם בהשקעות בתחום הדיפנסטק.

הצוללת | המומחים שבטוחים: זו הבעיה הכי גדולה של תעשיית הנשק הישראלית
הצוללת | האם ההייטקיסטים הישראלים יעברו מניו-יורק לסן פרנסיסקו?
הצוללת | המומחית שמנתחת: זה הלקח שאפשר ללמוד מהאירועים בסוריה

כבר בפתח השיחה עלתה שאלה קריטית: האם אנחנו בפתחו של עידו שבו כלי טיס בלתי מאוישים יקבלו החלטות ללא מעורבות אדם? חיימוביץ' הסבירה כי היכולת הזאת קיימת זה זמן, אך עד כה היא נחסמה מחשש שהמכונה תקבל החלטות "שאחר כך נתחרט עליהן", במילותיה. "הטכנולוגיה קיימת, אבל עוד לא מיושמת", הסבירה חיימוביץ'. "במילים אחרות, האלגוריתמיקה של הבנת המידע שהמל"ט אוסף, ניתוחו, קבלת החלטות וביצוע פעולות - את כל זה המכונה יודעת לעשות. בניתוח המידע והבאת המלצות היא אפילו טובה יותר מאיתנו. את צד קבלת ההחלטות אנחנו משאירים היום אצל הלוחמים", הוסיפה חיימוביץ'. "אני מאמינה שעם הזמן ניתן יותר ויותר אמון במכונה".

למה הכוונה?
"מכונות יתוכנתו כ־Trusted AI. כלומר, הן יחונכו לפעול לפי כללים וחוקים מסוימים, ואם תהיה אינדיקציה לחריגה מהכללים, אז האדם יידרש להתערב".

בואו נחדד: מהי כיום המשימה העיקרית של כלי טיס בלתי מאוישים?
חיימוביץ': "המשימה העיקרית היא איסוף מידע. תפקידם להיות Eye in the sky ולתת תמונת מצב לכוחות שפועלים בשטח או נמצאים מאחור".

עד כמה טכנולוגיות של AI הזניקו את היכולות שיש כיום לכלים הבלתי מאוישים?
שניידר: "אשיב באמצעות דוגמה. נניח שאנחנו מעלים ברגע זה לאוויר 200-100 רחפנים שמצלמים סצנה לסרט. אדם רגיל לא יוכל להסתכל על 100 תמונות של וידאו ולהחליט אם רואים טוב או לא ומאיזו זווית לצלם. אבל AI כן יכולה לעשות עיבוד כזה. היא עושה זאת במקביל לצילום ותוך כדי קבלת החלטות. לדוגמה, היא יודעת להחליט איזה רחפן הוא זה שישדר מתוך ה־200 שבאוויר".

מי ייתן את ההוראה?

המשטר הסיני מפרסם סרטונים של נחילי כטב"מים שפועלים בבת אחת. במקרים כאלה יש רחפן בודד שמנהל את הקבוצה ומפזר את הכלים לעבר המטרה או שגם כאן מעורב גורם אנושי?
שניידר: "נקרא למודל הזה להקה. כמו בטבע, גם בקבוצת כלי טיס כזו יש תמיד רחפן מוביל שמראה את הדרך לכל השאר. מאחורי הרחפן הזה קיים היום וגם יהיה בעתיד, לדעתי, מפעיל אנושי שיכתיב את הכיוון ואת המשימה. כל שאר הכלים יבצעו את המשימה שתוכנתנו לעשות".

נדמה שיש מדינות שמאפשרות אוטונומיה למל"טים, ואילו דמוקרטיות ליברליות מסתייגות מכך. בהתנגשות בין שני מל"טים כאלה ברור מי ינצח.
חיימוביץ': "ממה שידוע לנו בשום מדינה לא נעשה עד כה שימוש במל"ט אוטונומי לגמרי (כן נעשה שימוש בכלים אוטונומיים פשוטים, ה"ו, דש"א). אבל כאמור זה עניין רגולטורי. בסוף השאלה היא מי יקבל את ההחלטה, האדם או המכונה?".

בסן פרנסיסקו כבר נוסעות בהצלחה מוניות אוטונומיות. עד כמה אנחנו קרובים לעידן שבו כבר לא נזדקק יותר לטייסים?
שניידר: "אני מחסידי ה־AI, ועדיין במשימות מורכבות, בפרט כשמכניסים שיקולים אתיים לתוכן, נדרשים מפעילים אנושיים שגם נמצאים קרוב או בתוך האירוע".

חיימוביץ': "זה עניין של זמן, אבל לדעתי זה יקרה. כבר היום מל"טים מחליפים מטוסי משימה. מל"טים יודעים לשהות יותר זמן באוויר, לקחת ציוד כבד למרחקים גדולים, ולכן את המשימות האלה הם יבצעו ביעילות גדולה יותר. השאלה היא אם מל"טים יחליפו בעתיד גם מטוסי קרב".

מהי התשובה?
"לארה"ב, למשל, יש תוכניות מהסוג הזה שמכונות Loyal Wingman. אומרים שבקבוצת מטוסים יהיה מטוס מוביל מאויש, אבל יהיו איתו מטוסי קרב שטסים באותן מהירויות שלו, כמעט עם אותן יכולות, אבל בלתי מאוישים".

מבנה כזה הוא גם חסכוני ביותר בהשוואה למבנה המקובל היום של קבוצת מטוסים מאוישים?
"כן, כי מל"טים עולים פחות ממטוסי קרב. זה מודל יעיל יותר גם מבחינה כלכלית".

בהתחשב בעובדה ששדה הקרב העתידי יהיה הרבה יותר רובוטי מזה שקיים היום, האם המשמעות היא גם פחות אבידות בנפש?
חיימוביץ': "אני חושבת שכן. אם המשימות יתחלקו בין כלים רובוטיים לאלה שאינם, אז הרבה מהמשימות, נגיד מכות פתיחה או כניסה לטיהור מבנים, אם הן ייעשו בידי רובוטים ולא בידי בני אדם - אנחנו נחסוך פה בחיי אדם".

כטב''ם הרמס 900 של אלביט. הטכנולוגיה לאוטונומיה קיימת אך לא מייושמת / צילום: אלביט מערכות

שניידר: "אם נתרחב לרובוטיקה גם בכלים קרקעיים, אז גם יהיו יותר ויותר רובוטים שייכנסו ראשונים לתוך אזור קרבות ויחסכו בחיי אדם, אבל לא באופן אולטימטיבי. לא יהיו רק רובוטים. לדעתי, קבלת ההחלטות תיעשה בסוף בידי מפעיל אנושי. הרובוטים ייתנו לו עיניים בשטח וכן יותר ויותר מידע, ואת ההחלטה הלוחם יקבל".

סטארט-אפים מהשטח

עד כמה הסטארט־אפים הרבים בתחום הדיפנטסק שקמו באחרונה יהיו מנוע לחדשנות בשדה הקרב העתידי? מדובר להבנתנו במאות סטארט־אפים.
שניידר: "לדעתי מדובר אפילו ביותר ממאות, כי יש חברות שמפתחות מוצרים לעולם האזרחי והצבאי גם יחד (Dual Use). כקרן השקעות אנחנו מחפשים את הבולטות שבהן, אלה שאנחנו מדמיינים שיובילו פריצות דרך משמעותיות".

כשאתה מדבר על בולטות למה בדיוק הכוונה? אילו חברות הן אטרקטיביות מבחינתך, בעיניים של קרן השקעות?
"מדובר בסטארט־אפ שיש לו פוטנציאל לפרוץ דרך גם מבחינה כלכלית - כזה שצריך להביא בשורה חדשה, להיות משנה שוק או יוצר שוק. המטרה היא להגיע לשוק כמה שיותר גדול ושם למכור כמה שיותר מהמוצרים שלו.

"אנחנו גם בוחנים את הפוטנציאל לנתיב יציאה, אם דרך אקזיט לחברה גדולה ואם במכירת המוצר עצמו, ארוז בקופסה, לצבאות. יש לנו אסטרטגיה נוספת והיא שיתוף פעולה עם חברת רפאל, שעמה יש לנו חברה להשקעה משותפת בסטארט־אפים זה כ־30 שנה. מבחינת הסטארט־אפים הם מקבלים הזדמנות להשתלב בתוך רפאל".

מוצרי דיפנס דורשים השקעה כלכלית מסיבית, שלפעמים רק מדינה או צבא יכולים לספק. איך אתם, כחברת השקעות שפועלת בתחום, מתמודדים עם זה?
"אנחנו מחפשים את החברות שכבר הוכיחו את עצמן טכנולוגית ועכשיו מתחילות בבנייה של השוק. כלומר, אנחנו לא משקיעים ממש בשלבי הבנייה של הסטארט־אפ. יש קרנות שכן מתמחות בשלבים האלה ויש גם מימון שמגיע מגופי פיתוח של משרדי הביטחון כמו מפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) בישראל".

תופעה מדוברת מאוד נוגעת לרעיונות לסטארט־אפים שהגיעו מחיילי סדיר ומילואים. הם חוו על בשרם את מה שחסר לכוחות בשטח. אפשר לתת דוגמאות?
שניידר: "הגיעו אלינו לוחמים במילואים שהקימו חברה שנועדה לצמצם מקרים של ירי על כוחותינו. החבר'ה האלה, שעדיין לא יצאו מהמילואים, אמרו לנו: חלק מהחשש שלנו הוא שנירה בטעות בחברים שלנו, כי הלחימה לא מתקיימת בתנאים מיטביים, לא בהכרח בתאורה מספקת, וגם לא תמיד יודעים איפה כולם נמצאים כי מתפזרים על שטח גדול מאוד. זו טכנולוגיה מתחום פעולה שמכונה 'זיהוי עמית או טורף' (זע"ט). הם באו עם רעיון שמאפשר להבחין בין חבר לאויב".

איך עושים את זה, למשל?
"נפשט את זה. נדמיין שאני מחזיק פנס שרק החבר שלי רואה, הוא מאוד מאוד ממוקד או שהוא באור שלא רואים אותו בעיניים, לצורך העניין. יש עוד טכנולוגיות".

בעתיד, אם כך, התעשייה הביטחונית צפויה להתרחב ולהקיף סטארט־אפים רבים לצד שלוש החברות הביטחוניות הגדולות - אלביט, רפאל והתעשייה האווירית?
חיימוביץ': "זה כבר קורה, כי מלחמה היא כר פורה להתפתחות של אקוסיסטם מהסוג הזה. אני חושבת שיש לאנשים גם בשוק האזרחי רעיונות נפלאים שיכולים להשתלב בשוק הצבאי. למעשה, התהפכו היוצרות. פעם השוק הצבאי היה מביא את הרעיונות לתחום האזרחי, היו אומרים 'בוא נאזרח את זה'. היום זה הפוך. תסתכלו על כל תחום האוטונומיה - הוא צמח בתחומים אזרחיים לחלוטין, ואנחנו משאילים אותו לתחום הצבאי. לכן האקוסיסטם הזה הוא טוב, הוא בריא, הוא מפרה את עצמו".

הפיל שבחדר

מצד אחד, התעשיות הביטחוניות חוות פריחה בהכנסות עם שיא של 15 מיליארד דולר בהיקפי היצוא ב־2024. מצד שני, יש הסתייגות של מדינות רבות מישראל כלקוחות וספקיות לנוכח המצב בעזה.
חיימוביץ': "יש לזה שני היבטים. אחד, האם קונים את המוצרים שלנו? השני הוא איך אנחנו מנהלים את שרשראות הערך והאספקה שלנו, שהרי אנחנו ניזונים לא רק ממוצרים שמיוצרים בישראל, אלא גם ממוצרים ומערכות שאנחנו קונים מכל העולם. אכן, ככל שהמלחמה נמשכת, נעשה יותר ויותר קשה לקנות מוצרים. משרד הביטחון עושה בשכל כשהוא מאתר מוצרי ליבה שיש לייצר בפסי כחול־לבן, כדי לא להיות תלוי בשוק הבינלאומי".

והצד השני הוא המכירה למדינות אחרות. מה קורה בגזרה הזאת?
"לא תמיד זה קל, אבל אני חושבת שבטווח הארוך זה יסתדר. בסופו של דבר מדינות רוצות לקנות מערכות שהוכחו בשדה הקרב. מדינות אירופה התעוררו לפני כמה שנים למלחמת אוקראינה־רוסיה והבינו שהן צריכות להתחמש לא רק במערכות הגנה, אלא גם במערכות התקפיות.

"אני לא צריכה לעשות יותר מדי יחסי ציבור למוצרים שלי. לפעמים אפילו אסור לי בכלל להגיד מה המערכות שלי עושות. מלחמה, לצערי, היא פרסום למוצרים שלנו. כיום מדינות רוכשות מאיתנו מוצרים בגלוי או בסמוי. אני מאמינה שזה ילך ויתרחב כי הטכנולוגיה של התעשייה הביטחונית הישראלית היא מדהימה".

סיימנו בנימה יחסית אופטימית.
חיימוביץ': "אני אופטימית. בעולם הצבאי כנראה תמיד יהיו משימות הגנתיות. משימות התקפיות עדיף לעשות עם כמה שפחות בני אדם. עולם הרוב וטיקה של שדה הקרב מתפתח בקצב מואץ. כמו שלא יכולנו לדמיין את הסמארטפונים שיש כיום לכולנו לפני 30 שנה, אותו הדבר לגבי הרובוטיקה של שדה הקרב".

עוד כתבות

דירת גן עם 5 חדרים בטבריה / צילום: שניאור בר

שבוע על המדף: בכמה נמכרה דירה עם נוף לכנרת?

ברחוב מורן בשכונת שיכון עובדים בטבריה, נמכרה דירת גן בת 5 חדרים עם נוף לכנרת, בשטח כולל של 183 מ"ר, תמורת 3.25 מיליון שקל ● "מדובר בשכונה מאוד מבוקשת שפונה לקהל צעיר. הבניין עצמו נבנה ברמה גבוה מאוד ובדירה רמת הגימור גבוהה, מעל הסטנדרט המקובל" ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

המונים מפגינים בכיכר החטופים בתל אביב / צילום: אביב אטלס

גדי איזנקוט בכיכר החטופים: "נוצרו התנאים להשבת החטופים מזמן"

גדי איזנקוט: "הממשלה נכשלה במבחן התוצאה ונגמר הזמן" ● המונים בכיכר החטופים, שורדת השבי נוגה וייס: "אבא הציל אותנו, עכשיו תורנו להציל אותו" ● לשכת רה"מ בתגובה על הפרסום בחדשות 12: "נסכים להסכם בתנאי שישוחררו כל החטופים בפעימה אחת" ● מסמך שהועבר לראש הממשלה נתניהו מציג שינוי בעמדות חמאס "מוכנים לעסקה חלקית" ● 50 חטופים - 680 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

טלטלה בשווקים / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף, ינאי יחיאל

הקרנות שעשויות לחולל מהפכה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

לא רק קבוצת דלק: אלה המרוויחים הגדולים מעסקת ניו-מד ● קטגוריה של קרנות כספיות "מתחדשות" באות לאתגר את הבנקים ● קרן ההון הנורבגית מכרה מניות ישראליות ובשוק מעריכים: למוסדיים יש הזדמנות לקנות בזול ● כך בעלי השליטה בבזק, פרטנר וסלקום הרוויחו מאות מיליונים ● מנהל ההשקעות שחושש מהתמחור הגבוה של מניות הבנקים והביטוח, וממליץ "לא להמר נגד השקל"

ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני / צילום: Reuters, Domenico Cippitelli

אחרי גרמניה: האם גם הידידה הזו של ישראל תתהפך עלינו?

איטליה הפגינה עד כה מדיניות פרו־ישראלית יחסית, כולל השקעות בארץ ● אך בשבוע האחרון החל הטון להשתנות, ושר הביטחון אף קרא "להטיל סנקציות" ● לאן הולכת מדינת המפתח האירופית שתושביה הם הביקורתיים ביותר כלפי ישראל

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קצב האינפלציה השנתי ירד ביולי ל-3.1%; מחירי הדירות יורדים חודש רביעי ברציפות

האינפלציה עלתה בחודש יולי ב-0.4%, בהתאם לצפי בשוק ● השינוי במחירי השכירות ובמחירי הטיסות אחראי לחצי מהעלייה החודשית באינפלציה ● מחירי הדירות ירדו ב-0.5% ומחוז תל אביב בלט בירידות

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן / צילום: עופר חג'יוב

עתירה נגד חוק הרווחים הכלואים: "הסדר פסול שאין כדוגמתו בעולם"

איגוד לשכות המסחר ואיגוד המייצגים הגישו לבג"ץ עתירה בדרישה לבטל את החוק, בטענה כי הוא פוגע בזכויות יסוד, סותר עקרונות חוקתיים ומחיל חבות מס רטרואקטיבית על רווחים שהצטברו עוד לפני כניסתו לתוקף, בתחילת ינואר השנה ● "ההסדר מערער את עקרונות היסוד של שיטת המס בישראל", נכתב בעתירה

אוכל וקינוחים בעספורה / צילום: באדיבות עספורה

מאסתם בחופש הגדול? ארבע עגלות קפה ששוות יציאה לטבע גם באוגוסט

כריכים מיוחדים, פיצות עם תוספות לא שגרתיות, עוגות של פעם ובר יין צונן ● עגלות הקפה הבולטות בנוף, שתוכלו להעביר בהן זמן משפחתי

AI פוגשת את הכלכלה / צילום: Shutterstock

ה-AI פוגשת את הכלכלה: פותרת את בעיית החוב אך יוצרת משבר תעסוקה

בינה מלאכותית תשפיע על כמעט 40% מהמשרות בעולם לפי קרן המטבע, תוסיף עד 4.4 טריליון דולר לשנה לתמ"ג העולמי עד 2030 לפי מקינזי, וענקיות הטק ישקיעו בה מעל 300 מיליארד דולר לפי הביזנס אינסיידר ● המהפכה מגיעה לכלכלה והיא רק בשלביה הראשונים ● כתבה שלישית בסדרה על התפתחות ה-AI

ניקולא פוש, היורש (ימין) ואריק פריימונד / אילוסטרציה: איורים: גיל ג'יבלי

תיק הרמס נפתח: היעלמות מניות ב-15 מיליארד דולר, מוות פתאומי וכמה הסברים

ההתאבדות לכאורה של אריק פריימונד, היועץ הפיננסי ליורש רשת מוצרי היוקרה הרמס, מסמנת תפנית דרמטית באחת התעלומות הפיננסיות הגדולות ביותר של המאה ● לפי עורכי דינו, היה פריימונד "אדם בעל רגישות נדירה שנשבר מאלימות החשד, הבגידה ומעולם חסר רחמים"

אפליקציית Gett / צילום: יח''צ

עסקת Gett הושלמה: תימכר ב-188 מיליון דולר לקבוצת מוסדיים ישראלית

אחרי התנגדות רשות התחרות למכירת אפליקציית המוניות גט (Gett) לידי פנגו מוקדם יותר השנה, קבוצת משקיעים הכוללת את לאומי פרטנרס, מיטב, מזרחי טפחות, הפניקס וקלירמרק קפיטל מודיעה על רכישת גט

הפגנה למען שחרור החטופים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שביתה למען החטופים: האם העובדים יקבלו שכר, ומה אם המעסיק מסרב לשבות

אילו גופים צפויים לשבות ביום ראשון, האם עובדים שיפגינו זכאים ליום חופש, והאם ישולם שכר גם אם המשרד כולו נסגר? ● גלובס עושה סדר

KGM TIVOLI  2025 / צילום: יח''צ

במחיר של 139 אלף שקל לפני מבצעים הרכב הזה הוא מתחרה ראוי ליונדאי

הקרוס־אובר המחודש KGM TIVOLI מציע חלל פנימי שימושי, תא מטען גדול, אבזור תקני וביצועים סבירים. היכולת הדינמית שלו לא מבריקה, אבל ב־139 אלף שקל הוא מתאים לשוחרי התחבורה הזולה ● מבחן דרכים

סוכריות מנטוס / צילום: Shutterstock

היכן המציאו את סוכריות המנטוס?

מי האישה הראשונה והיחידה ששירתה בשייטת 13, מה המציאה מריון דונובן, ומיהו הכדורסלן בעל קריירת היורוליג הקצרה ביותר בהיסטוריה? ● הטריוויה השבועית

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי Via / צילום: יח''צ

בדרך להנפקה: חברת ויה הישראלית חושפת הפסד שנתי של 100 מיליון דולר

ההפסד השנתי של חברת טכנולוגיית התחבורה בסוף 2024 עדיין משמעותי ועומד על כ-90 מיליון דולר - ירידה של 23% מ-116 מיליון דולר ב-2023 ● בגיוס ההון הפרטי האחרון של ויה, בפברואר 2023, עמד שווי החברה על 3.5 מיליארד דולר

חזית ההסברה / צילום: Shutterstock

המוחות הכי מבריקים והכלים הכי מתקדמים נמצאים כאן, אז איך ישראל בכל זאת מפספסת בחזית ההסברה

התעמולה האנטי־ישראלית הפכה לאפקטיבית במיוחד במלחמה. החל מקמפיין ההרעבה שזכה לחשיפה רבה ועד הטענות לטבח מכוון נגד תושבי עזה ● על היעדר ההסברה מחפים חברות ויזמי הייטק מתחת לרדאר, בין היתר באמצעות מערכות להפצת מסרים בעולם, ניטור רשתות בוטים וניסיון להשפיע על הנרטיב השלילי שנוצר לישראל ● אז למה המדינה לא ממנפת את העליונות הטכנולוגית להסברה?

סאניווייל, קליפורניה. גוגל התחייבה לבנות 15 אלף יחידות דיור / צילום: Shutterstock

ענקיות הטכנולוגיה התחייבו להשקיע בדיור - התוצאות לא עומדות בציפיות

גוגל, מטא ואפל הקצו מימון במיליארדי דולרים לבנייה של אלפי יחידות דיור, אך חלק מהיוזמות מתעכבות ● מטא התחייבה ב־2019 לתרומת קרקע בשווי 225 מיליון דולר במנלו פארק, אולם הפרויקט עדיין לא נבנה

שוק השכירות מביא את הכותרת העיקרית / צילום: Shutterstock, Kanjana Kawfang

145 אלף שקל פחות לדירה: איפה נרשמו הירידות הכי משמעותיות?

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים רשם בחודש יולי עלייה של 1.4%, שהיא הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2016, והשלישית בגובהה מאז 2010 ● חודשי הקיץ עד ראש השנה הם חודשים לוהטים גם כך בשוק השכירות, כך שיש להניח שגם החודש הבא יראה עליות משמעותיות ● לעומת זאת, מחירי הדירות דווקא יורדים

גרסה מוגדלת של טסלה Y / צילום: יח''צ

שישה מושבים ב-3 שורות: הטסלה החדשה שנחשפה בסין

טסלה השיקה בסין גרסה מוגדלת של מודל Y ודגם לואו־קוסט, ועל פי הערכות הדגמים צפויים להגיע לישראל עוד השנה ● ההסתדרות ונמל אילת מתכוונים לקדם חקיקה שתחייב את יבואני הרכב בישראל לפרוק בנמל אילת כלי רכב שמיובאים מהמזרח ● ושני דגמים של המותג הסיני לינק אנד קו הושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

הפגנה למען החטופים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המשק יעצור למען החטופים; הקניונים והמגזר הציבורי בחוץ

ביום ראשון יוזמות משפחות החטופים שביתה ויום מחאה במשק • למרות שהסתדרות העובדים הכללית לא הצטרפה למהלך, חברות רבות הודיעו על תמיכתן, ובהן מרבית חברות ההייטק רשויות מקומיות ואוניברסיטאות • ומה יעשה פורום העסקים?

''מופע הקולנוע של רוקי''. תרבות שנולדת מחופש מוחלט / צילום: Reuters, mptvimages.com

50 שנה של קאלט ב"מופע הקולנוע של רוקי"

סרט הקאלט "מופע הקולנוע של רוקי" חוגג יובל בעותק חדש ומשופץ וממשיך למשוך מעריצים שרופים ● יצירות כמו רוקי צומחות מהשטח והופכות לתופעה חברתית לא בזכות מסחור אלא בזכות חופש, זהות ושייכות שיצר הקהל עצמו