סלט ב''רחוב ירושלמי'' / צילום: באדיבות רחוב ירושלמי
הלכנו לחפש מזור מהחום הקופח, קצת מים וקורטוב של צל, משקה ואוכל. אזור הרי ירושלים, על שלל מעיינותיו, הטרסות ופינות החמד שבו, הוא תמיד אפשרות קרירה וראויה לביקור.
● מאות אנשים בערב והמבורגר נדיר: הפודטראק שכדאי לכם להכיר
● בלי תפריט ובלי זמני פעילות: הבית הקטן בקיבוץ שמגיש ארוחת פחמימות חלומיות
● תאווה לעיניים ולפה: שלוש תערוכות מרהיבות ומסעדה טובה לצידן
10:00 | משהו לאכול: בורקס, קובנה, חצ'פורי ומאפה כורדי
התחלנו את הבוקר מתחת לעלוות עצים סמיכה, בגינה גדולה שבה פוזרו שולחנות עץ יפים ולצד ציפורים מצייצות. "רחוב ירושלמי" הוא בית קפה־מסעדה שנפתח זה לא מכבר בצמוד ליער עין חמד. רצינו לטייל בגן המיטיב, אך הלה היה בשיפוצים. ניחא.
התיישבנו מתחת לאחד העצים וקיבלנו תפריט שכולו שיר הלל למגוון ארוחות בוקר שמייצגות עדות שונות במטבח הירושלמי. זה היה נחמד ומרענן, לבטח מול עייפות התפריטים של בתי הקפה שמציעים את הנוסחה הרגילה של ביצה־סלט־טחינה.
התפריט מתח קו קולינרי מרתק מהעיר העתיקה ועד לרובע הגרוזיני עם עצירה קצרה במחנה יהודה. השף קובי קחלון ברא פה בראנץ' שהוא הפסיפס הירושלמי המיטבי: בורקס מחנה יהודה, קובנה שער יפו, חצ'פורי גרוזיני ובוקר קלאסי שאוכלים ברחביה - עם מקושקשת רכה ספונה בקרואסון חמאה.
אתגרנו את קחלון עם מנה שדווקא לא הייתה בתפריט - קאדה כורדי - מאפה שרק ירושלמים יודעים היכן אפשר להשיג. הוא צחק והזהיר אותנו פן נגלה לסבתו על המנה. כשהיא הגיעה, שני כיסונים תפוחים במילוי גבינה כחולה, מוצרלה וגראטן סלק - הבנו מדוע. המנות, כמנהג הירושלמים, עצומות להתפקע ושופעות בנדיבות הלב המפורסמת של השפים הירושלמים.
"את צריכה סלט כדי להעביר את האוכל", מחייך קובי ומבלי שהתבקש יורה לשולחן קערה עצומה שבתוכה כל טוב הסלט.
רחוב ירושלמי, עין חמד
12:00 | משהו לשתות: סוביניון בלאן בגוון של חציר
דילוג קליל אל הרכס ממול, והנוף שרואים מכאן לא רואים משם. המרפסת של יקב צובה פונה אל נופי מעלה החמישה, קריית ענבים, אבו גוש ובית נקופה.
מתברר שזו מרפסת להצעות נישואים, כך שח לנו מקומי שיודע. זה קצת יפה ואולי מוזר במיוחד נוכח העובדה שמתחת לשלווה הסטואית של המרפסת והכרמים מקפצים בשאון ילדים ועוללים בקיפצובה.
כל אלה לא הפריעו לנו ליהנות מהבריזה ומסיבוב בין אשכולות סגולים מתפקעים מעסיס שבאו אל פרקם והמתינו בדריכות לכורמיהם. אנחנו התמקמנו דווקא בתוככי מבנה היקב, שבשעת צוהריים אכלס בנעימות כמה זוגות שבאו ללגום שלווה.
היקב נחשב ליקב אסטייט, מה שאומר שיינותיו מבוססים בלעדית על ענבי הכרמים הסובבים את הקיבוץ. אנחנו טעמנו קוורטט של שני לבנים, רוזה ואדום. סוביניון בלאן בגוון של חציר, שרדונה מופלא, רוזה בצבע פודרה ואדום נפלא.
כרסנו הייתה תפוחה בקאדה של הירושלמי, ועל כן סירבנו בנימוס לתקרובת הנאה המלווה את הטעימות. ולמי שצריך לדעת ולא אכל מלוא הפה פחמימות - מוגשת כאן פלטה מכובדת של גבינות, לחמים וירקות.
בימי חמישי בערב גם מנגנים להם הרכבים בין הגפנים, בילוי מרנין של יין משובח ומוזיקה טובה בחום יולי־אוגוסט.
יקב צובה
14:00 | משהו לעשות: האטרקציה החדשה של הסטף
משהו בנו קצת נפתח, רכות של שכרות מנוף וטוב הזדחלה באיטיות בטוחה אל חדרי הלב, ואנחנו שייטנו בנחת אל עבר טבילה במעיינות הסטף, מים שלעולם לא מאכזבים. שוב רכס אחר המשקיף על הודם של הרי יהודה והפעם גם הפתעה חדשה מבית קק"ל - מוקד יער סטף נפתח זה עתה ומציג מרכז מידע יפהפה ובו לוחות המסבירים על ייחודו של האזור, על הטרסות, הגידולים וכמובן מסלולי הטיול הרבים.
טרם ירדנו לטבילה רעננה, עשינו סיבוב במבנה יפה, שתוכנן תוך שמירה על עקרונות אדריכלות מקיימת ומשלב עקרונות של בנייה ירוקה ופרויקטים מקיימים. אחד מהם הוא בוסתנוף, יוזמה שבמסגרתה כל אדם יכול לעבד לעצמו חלקה קטנה וכך ליטול חלק מקהילה מקומית פעילה.
אבל אנחנו חמדנו לעצמנו את המאפים בחנות הבייקרי החדשה שבמרכז. לא התאפקנו ונטלנו סלסילת פיקניק ובה כל טוב האזור - גבינות של משק גל, ממרחים וקינוחים צרפתיים משובחים.
עם הכבודה החמודה ירדנו בהליכה קצרה העוברת דרך בוסתנים, חורש וטרסות לעין ביכורה - מעיין ניקבה שבו צעדנו במים שקופים. למתקדמים, אפשר לעבור דרך נקבה חצובה ובה פריטים היסטורים מהתקופה הרומית.
מוקד יער סטף