גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות כרטיסי האשראי והמוסדיים יציעו פיקדונות: המהלך עובר לשלב החקיקה

באוצר ובבנק ישראל רוצים ליצור מודל חדש של "בנקים קטנים" בבעלות המוסדיים וגופים כמו חברות אשראי - שיתחרו בבנקים ● באוצר מנהלים מרוץ נגד השעון להעברת הרפורמה בתנאי ריבית גבוהה בשוק, כדי למקסם את פוטנציאל התחרות ● מי מועמדות לקחת חלק?

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

תשעה חודשים אחרי תחילת עבודתו, הצוות המיוחד לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית הגיש את הדוח הסופי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. אם תצלח הרפורמה המוצעת בדוח, שמטרתה לשבור את המונופול של הבנקים בעולמות הפיקדונות, עשויים להשתנות לטובה כללי המשחק עבור מיליוני ישראלים - הסובלים מהפער הענק בין התשואות הזעומות על הפקדונות לריביות הגבוהות על הלוואות ואובר־דראפט.

הרפורמה, שנולדה מתוך הזעם הציבורי על רווחי השיא של הבנקים בעידן הריבית הגבוהה, מכוונת במיוחד לשני סוגי גופים: חברות כרטיסי האשראי והמוסדיים. אלה נתפסים כגופים הבשלים ביותר להיכנס לתחרות מיידית עם הבנקים הגדולים ולהציע לציבור פיקדונות עם תשואות גבוהות יותר ואשראי בתנאים זולים יותר.

במרכז המהלך: יצירת מודל חדש של "בנקים קטנים" שיוכלו לפעול עם הקלות רגולטוריות משמעותיות, מתן אפשרות בפעם הראשונה למוסדיים להחזיק בבנקים, והסרת החובה מגופים המתחרים בבנקים לספק את מכלול השירותים הבנקאיים. המטרה: לאפשר להם להתחרות על מה שחשוב ביותר לצרכן - תשואה טובה על הכסף שלו ואשראי במחירים הוגנים.

מהו המדד להצלחה?

אולם הרפורמה מתנהלת במרוץ נגד הזמן. משרד האוצר רוצה להוציא אותה לפועל בסביבת הריבית הגבוהה כל עוד היא קיימת, כדי למקסם את הפוטנציאל של התחרות. השאלה היא האם לוחות הזמנים בתרחיש האופטימי ביותר - השלמת החקיקה עד סוף 2025 וקבלת תוצאות בשטח לקראת 2027 - יתממשו בפועל, או שהריבית במשק תרד עוד לפני שהרפורמה תיכנס לתוקף.

ישראכרט ומקס הוזכרו כמועמדות בולטות להיות חלק מהרפורמה כבר בשלב הראשון. זאת מאחר והרפורמה מתבססת על ההנחה שחברות כרטיסי האשראי והמוסדיים הם הגופים היחידים שיוכלו להיכנס לתחרות מול הבנקים במהירות ובהיקף משמעותי. בעוד שהחוק יאפשר לכל גוף ריאלי להחזיק בבנק קטן, המוקד הוא על הגופים שכבר יש להם לקוחות פיננסיים וחשיפה לציבור.

הצוות המשותף להכנת הרפורמה בפיקדונות הובל על ידי ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי. גרדוס הגיש את הדוח לסמוטריץ' ביומו האחרון פיזית במשרד, עם סיום כהונה של 5 שנים בתפקיד ובסיכום 15 שנים באגף התקציבים.

הנגיד ירון הגדיר את המדד להצלחת הרפורמה בעת הגשת הדוח הסופי כ"כניסה של שחקן משמעותי אחד או שניים למערכת הבנקאית - זו תהיה הצלחה ממש משמעותית". שר האוצר סמוטריץ' הגביה את הרף ואמר: "אנחנו מצפים לראות כניסה של 5־6 גופים".

לדבריו של סמוטריץ', "הבנקים התרגלו בשנים האחרונות שאינם צריכים להתאמץ על ליבו של הלקוח. זה פשוט לא מתקבל על הדעת שאנחנו שמים את כספנו בבנק ומקבלים ריבית אפסית, אם בכלל, וכשהבנק משתמש בכסף שלנו כדי לתת אשראי הוא גובה ריביות שערורייתיות. הפער הזה בין הריבית על הפקדונות לריבית על האשראי הוא בלתי נסבל. הוא לא נובע מכוחות שוק, הוא נובע מהיעדר תחרות. הדוח שפורסם היום מתאים את הרגולציה ומאפשר את פתיחת השוק לשחקנים חזקים חדשים".

להעביר בחוק ההסדרים?

אחת הסוגיות המרכזיות לקראת הרפורמה היא האם להעביר אותה כחוק נפרד או להמתין לחוק ההסדרים. במשרד האוצר מדברים על הכנות להעביר חוק נפרד כדי לזרז את התהליך, אך מתעלמים מהמורכבות שבדבר. חוק ההסדרים הוא הכלי המרכזי של משרד האוצר להעברת רפורמות מורכבות ורוחביות. הוא מאפשר לצרף מספר נושאים לחבילה אחת לצד אישור תקציב המדינה השנתי, וכך להפחית התנגדויות ולחצים ממוקדים. העברת רפורמה מורכבת כמו זו של הפיקדונות כחוק נפרד תחשוף אותה לקמפיין התנגדות ממוקד של הבנקים ועלולה לסכן את העברתה.

גם השאלה האם יהיה בכלל תקציב השנה מטילה ספק. ללא אישור תקציב אין חוק הסדרים, וללא חוק הסדרים יהיה קשה יותר להעביר את הרפורמה בכנסת הנוכחית.

בחודשים האחרונים הגבירו הבנקים את פעילות הלובינג מאחורי הקלעים. הם שולחים מכתבים לגורמים פוליטיים ומתכוננים קמפיין התנגדות מלא בכנסת. מצד שני, הזעם הציבורי על הבנקים יוצר סביבה פוליטית נוחה לרפורמה. בכל ישיבה של ועדת השרים מופיעות הצעות חוק הנוגעות לבנקים, המעיד על התחושות כלפיהם.

שאלת הטיימינג פתוחה

הדוח הסופי כולל שינויים טכניים מדוח הביניים שפורסם קודם לכן, אך הבשורות הגדולות נשארו זהות. התוספת המשמעותית ביותר לדוח הסופי הוא שבנק ישראל פרסם מפת דרכים מפורטת והתחייב להשלים את כל הנב"תים (הוראות ניהול בנקאי תקין) הרגולטוריים עד גמר החקיקה.

הגבלת היכולת של בנקים להחזיק בחברות כרטיסי אשראי מ־52% ל־40% כבר הוגדרה בדוח הביניים, כשינוי לעומת המצב שהיה בעקבות ועדת שטרום, כדי למנוע "נקמה" של בנקים בחברות שיחליטו להתחרות בהם.

עם זאת, השאלה המרכזית נותרה פתוחה: האם הרפורמה תצליח לצאת לפועל בזמן שיאפשר מינוף אמיתי של סביבת הריבית הגבוהה, או שהיא תיאלץ להמתין לסייקל הבא. התשובה תקבע במידה רבה את מידת הצלחת הרפורמה ואת היקף השפעתה על השוק הבנקאי".

עוד כתבות

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

אילוסטרציה: Shutterstock

בצל ההסלמה: ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט; מחירי הנפט והזהב מזנקים

המשקיעים בעולם בורחים מסיכון ומחפשים נכסי חוף מבטחים ● מחירי הנפט זינקו בפתיחת המסחר ב-13% לפני שנרגעו מעט ● הזהב נסחר במעל 5,300 דולר ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם ● מניות חברות התעופה מובילות את הירידות באסיה

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

3 סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל"ן

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

המשקיעים הזרים ינהרו אבל הגירעון יזנק: מומחים משרטטים "עידן זהב" לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים