גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות כרטיסי האשראי והמוסדיים יציעו פיקדונות: המהלך עובר לשלב החקיקה

באוצר ובבנק ישראל רוצים ליצור מודל חדש של "בנקים קטנים" בבעלות המוסדיים וגופים כמו חברות אשראי - שיתחרו בבנקים ● באוצר מנהלים מרוץ נגד השעון להעברת הרפורמה בתנאי ריבית גבוהה בשוק, כדי למקסם את פוטנציאל התחרות ● מי מועמדות לקחת חלק?

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

תשעה חודשים אחרי תחילת עבודתו, הצוות המיוחד לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית הגיש את הדוח הסופי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. אם תצלח הרפורמה המוצעת בדוח, שמטרתה לשבור את המונופול של הבנקים בעולמות הפיקדונות, עשויים להשתנות לטובה כללי המשחק עבור מיליוני ישראלים - הסובלים מהפער הענק בין התשואות הזעומות על הפקדונות לריביות הגבוהות על הלוואות ואובר־דראפט.

הרפורמה, שנולדה מתוך הזעם הציבורי על רווחי השיא של הבנקים בעידן הריבית הגבוהה, מכוונת במיוחד לשני סוגי גופים: חברות כרטיסי האשראי והמוסדיים. אלה נתפסים כגופים הבשלים ביותר להיכנס לתחרות מיידית עם הבנקים הגדולים ולהציע לציבור פיקדונות עם תשואות גבוהות יותר ואשראי בתנאים זולים יותר.

במרכז המהלך: יצירת מודל חדש של "בנקים קטנים" שיוכלו לפעול עם הקלות רגולטוריות משמעותיות, מתן אפשרות בפעם הראשונה למוסדיים להחזיק בבנקים, והסרת החובה מגופים המתחרים בבנקים לספק את מכלול השירותים הבנקאיים. המטרה: לאפשר להם להתחרות על מה שחשוב ביותר לצרכן - תשואה טובה על הכסף שלו ואשראי במחירים הוגנים.

מהו המדד להצלחה?

אולם הרפורמה מתנהלת במרוץ נגד הזמן. משרד האוצר רוצה להוציא אותה לפועל בסביבת הריבית הגבוהה כל עוד היא קיימת, כדי למקסם את הפוטנציאל של התחרות. השאלה היא האם לוחות הזמנים בתרחיש האופטימי ביותר - השלמת החקיקה עד סוף 2025 וקבלת תוצאות בשטח לקראת 2027 - יתממשו בפועל, או שהריבית במשק תרד עוד לפני שהרפורמה תיכנס לתוקף.

ישראכרט ומקס הוזכרו כמועמדות בולטות להיות חלק מהרפורמה כבר בשלב הראשון. זאת מאחר והרפורמה מתבססת על ההנחה שחברות כרטיסי האשראי והמוסדיים הם הגופים היחידים שיוכלו להיכנס לתחרות מול הבנקים במהירות ובהיקף משמעותי. בעוד שהחוק יאפשר לכל גוף ריאלי להחזיק בבנק קטן, המוקד הוא על הגופים שכבר יש להם לקוחות פיננסיים וחשיפה לציבור.

הצוות המשותף להכנת הרפורמה בפיקדונות הובל על ידי ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי. גרדוס הגיש את הדוח לסמוטריץ' ביומו האחרון פיזית במשרד, עם סיום כהונה של 5 שנים בתפקיד ובסיכום 15 שנים באגף התקציבים.

הנגיד ירון הגדיר את המדד להצלחת הרפורמה בעת הגשת הדוח הסופי כ"כניסה של שחקן משמעותי אחד או שניים למערכת הבנקאית - זו תהיה הצלחה ממש משמעותית". שר האוצר סמוטריץ' הגביה את הרף ואמר: "אנחנו מצפים לראות כניסה של 5־6 גופים".

לדבריו של סמוטריץ', "הבנקים התרגלו בשנים האחרונות שאינם צריכים להתאמץ על ליבו של הלקוח. זה פשוט לא מתקבל על הדעת שאנחנו שמים את כספנו בבנק ומקבלים ריבית אפסית, אם בכלל, וכשהבנק משתמש בכסף שלנו כדי לתת אשראי הוא גובה ריביות שערורייתיות. הפער הזה בין הריבית על הפקדונות לריבית על האשראי הוא בלתי נסבל. הוא לא נובע מכוחות שוק, הוא נובע מהיעדר תחרות. הדוח שפורסם היום מתאים את הרגולציה ומאפשר את פתיחת השוק לשחקנים חזקים חדשים".

להעביר בחוק ההסדרים?

אחת הסוגיות המרכזיות לקראת הרפורמה היא האם להעביר אותה כחוק נפרד או להמתין לחוק ההסדרים. במשרד האוצר מדברים על הכנות להעביר חוק נפרד כדי לזרז את התהליך, אך מתעלמים מהמורכבות שבדבר. חוק ההסדרים הוא הכלי המרכזי של משרד האוצר להעברת רפורמות מורכבות ורוחביות. הוא מאפשר לצרף מספר נושאים לחבילה אחת לצד אישור תקציב המדינה השנתי, וכך להפחית התנגדויות ולחצים ממוקדים. העברת רפורמה מורכבת כמו זו של הפיקדונות כחוק נפרד תחשוף אותה לקמפיין התנגדות ממוקד של הבנקים ועלולה לסכן את העברתה.

גם השאלה האם יהיה בכלל תקציב השנה מטילה ספק. ללא אישור תקציב אין חוק הסדרים, וללא חוק הסדרים יהיה קשה יותר להעביר את הרפורמה בכנסת הנוכחית.

בחודשים האחרונים הגבירו הבנקים את פעילות הלובינג מאחורי הקלעים. הם שולחים מכתבים לגורמים פוליטיים ומתכוננים קמפיין התנגדות מלא בכנסת. מצד שני, הזעם הציבורי על הבנקים יוצר סביבה פוליטית נוחה לרפורמה. בכל ישיבה של ועדת השרים מופיעות הצעות חוק הנוגעות לבנקים, המעיד על התחושות כלפיהם.

שאלת הטיימינג פתוחה

הדוח הסופי כולל שינויים טכניים מדוח הביניים שפורסם קודם לכן, אך הבשורות הגדולות נשארו זהות. התוספת המשמעותית ביותר לדוח הסופי הוא שבנק ישראל פרסם מפת דרכים מפורטת והתחייב להשלים את כל הנב"תים (הוראות ניהול בנקאי תקין) הרגולטוריים עד גמר החקיקה.

הגבלת היכולת של בנקים להחזיק בחברות כרטיסי אשראי מ־52% ל־40% כבר הוגדרה בדוח הביניים, כשינוי לעומת המצב שהיה בעקבות ועדת שטרום, כדי למנוע "נקמה" של בנקים בחברות שיחליטו להתחרות בהם.

עם זאת, השאלה המרכזית נותרה פתוחה: האם הרפורמה תצליח לצאת לפועל בזמן שיאפשר מינוף אמיתי של סביבת הריבית הגבוהה, או שהיא תיאלץ להמתין לסייקל הבא. התשובה תקבע במידה רבה את מידת הצלחת הרפורמה ואת היקף השפעתה על השוק הבנקאי".

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

הצד הלא משמח של האקזיט: עשרות עובדים גילו השבוע שמפטרים אותם בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ לקראת חידוש המו"מ: "איראן רוצה עסקה"

נשיא ארה"ב: "אהיה מעורב בשיחות" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר