גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם נפילות של עשרות אחוזים: כך התקרר התחום הלוהט בבורסה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפני מספר שנים, ביומד היה התחום הכי לוהט בבורסה ● המניות זינקו, פיתוחים חדשים זכו לכותרות, וחברות יצאו עם חלומות גדולים להנפקות מוצלחות ● אבל מההייפ ההוא לא נשאר הרבה: כבר 4 שנים שלא הונפקה חברת ביומד בת"א, המדד הענפי צנח ב־65% מהשיא, ובשוק מספרים שגם החברות המוצלחות מעדיפות להישאר בשוק הפרטי ● האם יש סיכוי שהתחום יתאושש?

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock
שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

רק לפני שנים ספורות, טכנולוגיות חדשות בתחום הבריאות היו תחום לוהט בשוקי ההון, גם של ישראל. במהלך תקופת הקורונה, נסקו מניותיהן של חברות ביומד מקומיות בעשרות אחוזים ולעיתים אף יותר, בעיקר בעקבות דיווחים על פיתוחים שהיו רלוונטים לבלימת המחלה. אבל זו לא הייתה רק הקורונה, גם חברות רפואיות שלא עסקו בתחום נהנו מסנטימנט חיובי ועליות מרשימות.

בעלי העניין בת"א מימשו מניות ביותר מ-10 מיליארד שקל השנה, ומי בראש הרשימה?
תמחור בלתי נתפס: מה משותף לפלנטיר, טסלה ופאלו אלטו, והאם הן מעניינות להשקעה?

באותה תקופה חיבקו המשקיעים המקומיים גם הנפקות חדשות של חברות חלום מתחומי התרופות והמכשור הרפואי. לא פחות משש כאלה הונפקו בשנת 2021 בשוויים של מאות מיליוני שקלים, אחרי שנים של יובש בתחום. בד בבד בנאסד"ק, דובר על מיזוגים של חברות ביומד ישראליות ל־SPAC בשוויים של מיליארד דולר ומעלה. לרגע, החברה הישראלית הגדולה בוול סטריט הייתה מתחום הביומד - נובוקיור, שפיתחה ומשווקת טיפולים לסרטן והגיעה לשווי של 22 מיליארד דולר. השוק עקב בהתרגשות אחר תוצאות ניסויים קליניים, ימי החלטה של אישורי FDA והשקות של תרופות חדשות תוצרת הארץ.

אבל היום כל זה נראה כמו חלום רחוק. בימים שבהם הבורסה בת"א חוגגת שיא אחר שיא, ומניות הבנקים, הביטוח והנדל"ן מניבות רווחי עתק למשקיעים - מדד מניות הביומד מניב תשואה אפסית בשנה האחרונה. מהשיא של תחילת 2021, איבד מדד הביומד 65% מערכו ומאז ינואר 2020 צלל בכמעט 50%. זאת, לעומת תשואה של כ־75% במדד ת"א 35 באותה תקופה. ישנן חברות שסבלו ירידות כואבות מאוד מהשיא שלהן בתקופת החגיגה, למשל קומפיוג'ן או אורמד, שתיהן מתחום פיתוח התרופות, חתכו 92% מהשווי שלהם בשיא. גם אנלייבקס, שהגיעה לשיאים חדשים ולכותרות בתקשורת בשל פיתוח אפשרי לקורונה רושמת ירידות של 91% מאז.

בימים שבהם גל הנפקות חדש צפוי להגיע לבורסה בת"א, שמן של חברות הביומד נעדר מרשימת המועמדות. אפשר להבין את המשקיעים לנוכח הביצועים הדלים של בציר הנפקות 2021, שהביא לשוק ההון המקומי את מניות יומן אקסטנשנז, סופוייב, אפיטומי, ביקיור לייזר, מטריסלף ופאלסאנמור ולצידן מספר שותפויות מו"פ להשקעה בתחום.

רק אחת מאותן חברות (סופוייב) הניבה תשואה חיובית מאז, גם אם נמוכה. כל האחרות נפלו בין 60% ל־99%. תוסיפו לכך את עליית הריבית המובילה לשנאת סיכון, ואין פלא שהמשקיעים לא רוצים לשמוע על הנפקות חדשות בתחום והשותפויות רושמות תשואות שליליות של בין 50%־70%.

אפשר להזכיר גם את תחום הקנאביס, ששבר שיאי תשואה והיה גם שיחת היום בשנים 2019־2020, ורוב החברות בו נעלמו. הסיבות לקריסת חלום הקנאביס רבות, אך במרכזן ניצב שילוב של מודל עסקי לא ברור עם רגולציה מזגזגת. חברות קנאביס נכללו ועדיין נכללות במדד הביומד, וגם המוצלחות שבהן כמו אינטרקיור, חוו ירידות חדות מהשיא.

כשתחום במשבר פוגש את דונלד טראמפ

כדי להבין מה קרה לסקטור הביומד בת"א, יש לפנות תחילה לחו"ל. "גם בארה"ב, שהיא השוק העיקרי של תחום הביומד, זהו הסקטור הכי פחות מתפקד בשוק ההון כרגע", אומר יונתן קרייזמן, מנהל תחום ה־Healthcare במור מגנה מקבוצת מור ושותף מייסד של חברת וואלורה פייננס. סיום מגיפת הקורונה ועליית הריבית הובילו להסטת משאבים רבים מתחום הביומד ויתר תחומי החלום, להשקעות בתחומים יציבים יותר. "עליית הריבית פוגעת באופן מיוחד בחברות צעירות, והן החמצן של הסקטור הזה", אומר קרייזמן.

בנוסף, איומים לרגולציה מחמירה בשוק האמריקאי לחצו את המניות מטה בשנים האחרונות. בשתי מערכות הבחירות האחרונות דיברו שני המועמדים על הצורך להפחית את מחירי התרופות והציוד הרפואי בשוק האמריקאי, שבו אכן המחירים גבוהים ובעצם מסבסדים את שאר השווקים בעולם.

כעת, נראה כי הלחצים הללו עומדים להתממש מעבר לכל התחזיות. הנשיא דונלד טראמפ טוען כי יוריד את מחירי התרופות בארה"ב בעשרות אחוזים (למעשה אמר שיוריד אותן ב"מאות ואלפי אחוזים" - הטעות במקור), וצפויים גם מכסים ייעודיים לתעשיה. "המגמות הללו משפיעות בעיקר על תחום התרופות, בעוד תחום המכשור הרפואי מושפע גם מתקציבי בתי החולים שנפגעו בגלל האטת פעילות בקורונה", אומר קרייזמן. גם ה־FDA, הגוף המאשר את המוצרים הרפואיים, נפגע מבחינת כוח אדם תחת ממשל טראמפ, ותחת שר הבריאות חובב הקונספירציות שלו, רוברט פ. קנדי ג'וניור. פגיעה בתפקוד ה־FDA יכולה להתבטא בקצב אישורים איטי יותר, ואי־ודאות שתמיד מבריחה משקיעים מהתחום. ולבסוף, אומר קרייזמן, "מדינות רבות הגדילו את תקציבי הביטחון, גם על חשבון תחום הבריאות".

התוצאה: פערי ענק בין השווי ב־2021 לזה של היום גם של הישראליות שהצליחו בוול סטריט. נובוקיור לדוגמה, שכאמור הייתה לרגע החברה הישראלית הגדולה בנאסד"ק, נסחרת כיום ב־1.2 מיליארד דולר "בלבד", לאחר שאיבדה 95% מערך המניה בשיא. ישראליות אחרות בנאסד"ק שסבלו מן המגמה הן למשל חברת האסתטיקה אינמוד של משה מזרחי (87%- מהשיא), חברת תאי הגזע בריינסטורם סל בהובלת חיים לייבוביץ' (99%- מהשיא), וננוסק, חברת ההדמיה של רן פוליאקין ז"ל, שירדה 94% מהשיא.

הדבר תקף גם לשוק הפרטי. השבוע דווח כי קרדיאקסנס, חברה בתחום ניטור הלב מרחוק - להיט גדול בקורונה - גייסה לפי שווי של 20 מיליון דולר. לשם השוואה, החברה, המוחזקת ע"י החברה הציבורית מרחביה, גייסה ב־2021 לפי שווי של 125 מיליון דולר. על פי דוח IVC חברות ביומד גייסו במחצית הראשונה של השנה 546 מיליון דולר יחד - כרבע מהסכום שגוויס בתקופה המקבילה ב־2021.

יש גם בעיות ייחודיות לישראל, למשל היצע נמוך ולא מאוד מלהיב של חברות בתחום התרופות. נוסיף לכך את הקושי בשנתיים האחרונות לגייס לקרנות הון סיכון ממוקדות בשוק הישראלי, ונקבל פער במימון בשלב שבו, היסטורית, אמור להגיע הכסף הגדול לחברות הצעירות.

החברות הנוצצות נשארות בשוק הפרטי

דווקא בתחום המכשור הרפואי נרשמו בשנה האחרונה כמה אקזיטים נאים של חברות פרטיות, כמו Innovalve שנמכרה ב־300 מיליון דולר, ו־V-Wave שנמכרה ב־600 מיליון דולר עם פוטנציאל ל־1.7 מיליארד. תחום הבריאות הדיגיטלית מעניין מאוד גם הוא, וגם שם נרשמו גיוסי ענק של חברות בתחום, כמו AIDOC, שגייסה רק לאחרונה 150 מיליון דולר. גם בתחום פיתוח התרופות על בסיס AI, ישראל נחשבת חלוצה עם אפשרות להובלה."האקזיטים במכשור הרפואי בשנתיים האחרונות השיגו תשואות יפות", אומר קרייזמן. "אבל החברות המצליחות הן אלה שנולדו בתמיכה של קרן הון סיכון, כשהמשקיעים האסטרטגיים כבר שמים עליה עין מיומה הראשון, ואין להן שום סיבה להיסחר בתל אביב".

וזו עוד בעיה של התחום בבורסה בת"א. גם בגלל התדמית שכבר נוצרה לביומד, רוב החברות הטובות נשארות פרטיות - מעגל היזון שלילי. ד"ר שמעון אקהויז, מאבות תעשיית הקוסמטיקה הרפואית המפוארת שקמה בישראל ושהנפיק שתי חברות בגל הקודם (סופוויב ואפיטומי), אומר כי תקופת הקורונה הייתה אנומליה: "כן, היה אז הייפ, ואפשר היה לגייס בשווי גבוה יותר דווקא בבורסה מאשר מגורמים פרטיים", הוא מודה, "אבל לא הייתי הולך לתל אביב אם לא הייתי חושב שאפשר לבנות ערך".

ד''ר שמעון אקהויז / צילום: תומר שלום

הסכמי השיווק קרסו והמשקיעים איבדו אמון

לא תמיד למשקיעים בשוק ההון קל להבדיל בין חברות טובות בתחום הביומד לפחות טובות. ישנן כמה שכבות של מורכבות. האם הטכנולוגיה בכלל עובדת? איך נראה השוק למוצר? ואיך מבינים את סבך האינטרסים של כל מי שאמורים לשלם עליו - חברות הביטוח, הממשלה, ובתי החולים? בגל ההנפקות האחרון המשקיעים המקומיים הפיקו לקחים מהעבר. הם כמעט ולא הלכו על חברות חלום צעירות שיצטרכו עוד שנים רבות לפיתוח המוצר והמון כסף כדי להתחיל לייצר הכנסות. במקום זאת הם רכשו מניות בחברות עם מוצר מתקדם יחסית, עם תוצאות קליניות, לפעמים עם אישור שיווק ועל סף הכנסות, כאלה שאפשר להעריך על בסיס המציאות בשטח ולא החלום. כיוון שהמשקיעים כבר ידעו שלחברות ישראליות קשה לבנות ערוצי הפצה בחו"ל, הם בחרו בחברות שכבר היו חתומות על הסכמים עם שותפים שיווקיים פוטנציאליים. אלה היו אמורים להוות גם גושפנקא לכך שהמוצרים הללו רצויים בשוק.

אלא שהסכמים לחוד ומציאות לחוד: אחד אחרי השני ההסכמים הללו קרסו (GE בפלסאנמור, נסטלה באפיטומי וב. בראון בהיומן אקסטנשנז). הסתבר שגם חתימה של חברה זרה ומוכרת קשה לסמוך.

סקטור של גאות ושפל

גלים כאלה כבר עברו על סקטור הביומד בבורסה בתל אביב בעבר. תקופות של הייפ, ואחריהן תקופות של דשדוש. בכל גל חלומות כזה נרשם בדרך כלל לפחות פיאסקו אחד, הצלחה אחת, ועוד מספר חברות שממשיכות לדשדש שנים על אדי חלומות. אחרות נמחקות מהמסחר או הופכות לשלד.

לאורך השנים, הבורסה בתל אביב ניסתה לתמוך בסקטור הביומד בבורסה. היא ערכה קורס לאנליסטים ללמד איך לנתח את החברות, ייסדה פרויקט אנליזות והייתה מעורבת במהלכים לתמרץ השקעות של מוסדיים בתחום.

אך היום יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת המסחר בבורסה, נשמע כמי שהרים ידיים. "המציאות היא שהחברות הללו לא הצליחו לנצל את הבורסה היטב", הוא אומר. "וזאת לעומת תחום האנרגיה המתחדשת, למשל, שם באמת נבנה סקטור משמעותי. אנחנו עשינו את שלנו, אבל צריך את החברות הנכונות. אנחנו מנהלים בורסה ולא חברות".

האם יש לסקטור הזה בכל זאת תקומה בבורסה, והאם צריך שיהיה לו? פגוט מציין כי אם המסחר בבורסה לא משרת השקעה של גופים מוסדיים ישראלים, אז אין לו משמעות מיוחדת. אקהויז לעומתו טוען כי "ישראל היא המקום הכי עשיר בחברות ביומד פר נפש". "לוותר עליו כמשקיעים ישראלים", הוא אומר, "יהיה פספוס". הדר לוי, מנכ"ל חברת בריינסווי שעוסקת בתחום הטיפול במחלות מוח ונפש באמצעות קסדה מגנטית, ונסחרת בת"א ובנאסד"ק לפי שווי של 750 מיליון שקל, אומר כי: "בריינסווי היא דוגמה לחברה שכבר סילקה את רוב משתני האי־ודאות. יש לנו הכנסות ורווחים ואנחנו יותר מתאימים לשוק ההון הישראלי". אבל בריינסווי הגיעה לשוק ההון כשהיא חלום רחוק, עבר כמעט עשור לפני שהגיעה להכנסות משמעותיות, ובדרך היא חטפה לא מעט ורבים מהמשקיעים התייאשו. לוי מודה שאת בריינסויי כפי שהיא היום, לא היה ממהר להנפיק בתל אביב. היו לו כנראה אופציות טובות יותר.

אבל קרייזמן אומר שהוא כן יכול לראות עתיד ורוד לתחום: "לקח לתעשייה הישראלית לא מעט שנים לצלוח את הפערים גם בהייטק, למרות שלחברות היו טכנולוגיות מעניינות. אולי גם סקטור הביומד יצליח לעשות את קפיצת המדרגה הזו".

יכול להיות שתחום הבריאות הדיגיטלית הוא זה שממנו תבוא הישועה. בתחום הזה היו כמה הצלחות, בעיקר של חברות שמוכרות מוצרים שעוזרים לניהול תהליכים בבתי החולים, ואז בעצם מדובר בתוכנה בסקטור האנטרפרייז. לוי מבריינסוויי אומר כי: "זה רעיון מעניין. מבנה העלויות של החברות הללו לא כל כך גבוה. המודל העסקי שלהן דומה לזה של חברות תוכנה ששוק ההון מאוד אוהב".

פגוט: "הצלחה אחת או שתיים, יכולה לשנות את כל התמונה, בעיקר אם שוב נהיה בתקופה של תיאבון לחלום. הרי ממה משקיעים מתרגשים באמת? מהחלום הגדול. לעשות מאות אחוזים מחברה עם סיפור, ולא לחשב תשואה של 6% על נדל"ן מניב". אבל זה, הוא אומר, גם מה שמפיל את המשקיעים כשהחלומות מתנפצים.

עוד כתבות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

כמעט ארבעים שנה של דיכוי וטרור: מי הוא עלי חמינאי?

לפי הערכות, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלת קשה בגיל 51