גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם נפילות של עשרות אחוזים: כך התקרר התחום הלוהט בבורסה

לפני מספר שנים, ביומד היה התחום הכי לוהט בבורסה ● המניות זינקו, פיתוחים חדשים זכו לכותרות, וחברות יצאו עם חלומות גדולים להנפקות מוצלחות ● אבל מההייפ ההוא לא נשאר הרבה: כבר 4 שנים שלא הונפקה חברת ביומד בת"א, המדד הענפי צנח ב־65% מהשיא, ובשוק מספרים שגם החברות המוצלחות, מעדיפות להישאר בשוק הפרטי ● האם יש סיכוי שהתחום יתאושש?

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock
שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

רק לפני שנים ספורות, טכנולוגיות חדשות בתחום הבריאות היו תחום לוהט בשוקי ההון, גם של ישראל. במהלך תקופת הקורונה, נסקו מניותיהן של חברות ביומד מקומיות בעשרות אחוזים ולעיתים אף יותר, בעיקר בעקבות דיווחים על פיתוחים שהיו רלוונטים לבלימת המחלה. אבל זו לא הייתה רק הקורונה, גם חברות רפואיות שלא עסקו בתחום נהנו מסנטימנט חיובי ועליות מרשימות.

בעלי העניין בת"א מימשו מניות ביותר מ-10 מיליארד שקל השנה, ומי בראש הרשימה?
תמחור בלתי נתפס: מה משותף לפלנטיר, טסלה ופאלו אלטו, והאם הן מעניינות להשקעה?

באותה תקופה חיבקו המשקיעים המקומיים גם הנפקות חדשות של חברות חלום מתחומי התרופות והמכשור הרפואי. לא פחות משש כאלה הונפקו בשנת 2021 בשוויים של מאות מיליוני שקלים, אחרי שנים של יובש בתחום. בד בבד בנאסד"ק, דובר על מיזוגים של חברות ביומד ישראליות ל־SPAC בשוויים של מיליארד דולר ומעלה. לרגע, החברה הישראלית הגדולה בוול סטריט הייתה מתחום הביומד - נובוקיור, שפיתחה ומשווקת טיפולים לסרטן והגיעה לשווי של 22 מיליארד דולר. השוק עקב בהתרגשות אחר תוצאות ניסויים קליניים, ימי החלטה של אישורי FDA והשקות של תרופות חדשות תוצרת הארץ.

אבל היום כל זה נראה כמו חלום רחוק. בימים שבהם הבורסה בת"א חוגגת שיא אחר שיא, ומניות הבנקים, הביטוח והנדל"ן מניבות רווחי עתק למשקיעים - מדד מניות הביומד מניב תשואה אפסית בשנה האחרונה. מהשיא של תחילת 2021, איבד מדד הביומד 65% מערכו ומאז ינואר 2020 צלל בכמעט 50%. זאת, לעומת תשואה של כ־75% במדד ת"א 35 באותה תקופה. ישנן חברות שסבלו ירידות כואבות מאוד מהשיא שלהן בתקופת החגיגה, למשל קומפיוג'ן או אורמד, שתיהן מתחום פיתוח התרופות, חתכו 92% מהשווי שלהם בשיא. גם אנלייבקס, שהגיעה לשיאים חדשים ולכותרות בתקשורת בשל פיתוח אפשרי לקורונה רושמת ירידות של 91% מאז.

בימים שבהם גל הנפקות חדש צפוי להגיע לבורסה בת"א, שמן של חברות הביומד נעדר מרשימת המועמדות. אפשר להבין את המשקיעים לנוכח הביצועים הדלים של בציר הנפקות 2021, שהביא לשוק ההון המקומי את מניות יומן אקסטנשנז, סופוייב, אפיטומי, ביקיור לייזר, מטריסלף ופאלסאנמור ולצידן מספר שותפויות מו"פ להשקעה בתחום.

רק אחת מאותן חברות (סופוייב) הניבה תשואה חיובית מאז, גם אם נמוכה. כל האחרות נפלו בין 60% ל־99%. תוסיפו לכך את עליית הריבית המובילה לשנאת סיכון, ואין פלא שהמשקיעים לא רוצים לשמוע על הנפקות חדשות בתחום והשותפויות רושמות תשואות שליליות של בין 50%־70%.

אפשר להזכיר גם את תחום הקנאביס, ששבר שיאי תשואה והיה גם שיחת היום בשנים 2019־2020, ורוב החברות בו נעלמו. הסיבות לקריסת חלום הקנאביס רבות, אך במרכזן ניצב שילוב של מודל עסקי לא ברור עם רגולציה מזגזגת. חברות קנאביס נכללו ועדיין נכללות במדד הביומד, וגם המוצלחות שבהן כמו אינטרקיור, חוו ירידות חדות מהשיא.

כשתחום במשבר פוגש את דונלד טראמפ

כדי להבין מה קרה לסקטור הביומד בת"א, יש לפנות תחילה לחו"ל. "גם בארה"ב, שהיא השוק העיקרי של תחום הביומד, זהו הסקטור הכי פחות מתפקד בשוק ההון כרגע", אומר יונתן קרייזמן, מנהל תחום ה־Healthcare במור מגנה מקבוצת מור ושותף מייסד של חברת וואלורה פייננס. סיום מגיפת הקורונה ועליית הריבית הובילו להסטת משאבים רבים מתחום הביומד ויתר תחומי החלום, להשקעות בתחומים יציבים יותר. "עליית הריבית פוגעת באופן מיוחד בחברות צעירות, והן החמצן של הסקטור הזה", אומר קרייזמן.

בנוסף, איומים לרגולציה מחמירה בשוק האמריקאי לחצו את המניות מטה בשנים האחרונות. בשתי מערכות הבחירות האחרונות דיברו שני המועמדים על הצורך להפחית את מחירי התרופות והציוד הרפואי בשוק האמריקאי, שבו אכן המחירים גבוהים ובעצם מסבסדים את שאר השווקים בעולם.

כעת, נראה כי הלחצים הללו עומדים להתממש מעבר לכל התחזיות. הנשיא דונלד טראמפ טוען כי יוריד את מחירי התרופות בארה"ב בעשרות אחוזים (למעשה אמר שיוריד אותן ב"מאות ואלפי אחוזים" - הטעות במקור), וצפויים גם מכסים ייעודיים לתעשיה. "המגמות הללו משפיעות בעיקר על תחום התרופות, בעוד תחום המכשור הרפואי מושפע גם מתקציבי בתי החולים שנפגעו בגלל האטת פעילות בקורונה", אומר קרייזמן. גם ה־FDA, הגוף המאשר את המוצרים הרפואיים, נפגע מבחינת כוח אדם תחת ממשל טראמפ, ותחת שר הבריאות חובב הקונספירציות שלו, רוברט פ. קנדי ג'וניור. פגיעה בתפקוד ה־FDA יכולה להתבטא בקצב אישורים איטי יותר, ואי־ודאות שתמיד מבריחה משקיעים מהתחום. ולבסוף, אומר קרייזמן, "מדינות רבות הגדילו את תקציבי הביטחון, גם על חשבון תחום הבריאות".

התוצאה: פערי ענק בין השווי ב־2021 לזה של היום גם של הישראליות שהצליחו בוול סטריט. נובוקיור לדוגמה, שכאמור הייתה לרגע החברה הישראלית הגדולה בנאסד"ק, נסחרת כיום ב־1.2 מיליארד דולר "בלבד", לאחר שאיבדה 95% מערך המניה בשיא. ישראליות אחרות בנאסד"ק שסבלו מן המגמה הן למשל חברת האסתטיקה אינמוד של משה מזרחי (87%- מהשיא), חברת תאי הגזע בריינסטורם סל בהובלת חיים לייבוביץ' (99%- מהשיא), וננוסק, חברת ההדמיה של רן פוליאקין ז"ל, שירדה 94% מהשיא.

הדבר תקף גם לשוק הפרטי. השבוע דווח כי קרדיאקסנס, חברה בתחום ניטור הלב מרחוק - להיט גדול בקורונה - גייסה לפי שווי של 20 מיליון דולר. לשם השוואה, החברה, המוחזקת ע"י החברה הציבורית מרחביה, גייסה ב־2021 לפי שווי של 125 מיליון דולר. על פי דוח IVC חברות ביומד גייסו במחצית הראשונה של השנה 546 מיליון דולר יחד - כרבע מהסכום שגוויס בתקופה המקבילה ב־2021.

יש גם בעיות ייחודיות לישראל, למשל היצע נמוך ולא מאוד מלהיב של חברות בתחום התרופות. נוסיף לכך את הקושי בשנתיים האחרונות לגייס לקרנות הון סיכון ממוקדות בשוק הישראלי, ונקבל פער במימון בשלב שבו, היסטורית, אמור להגיע הכסף הגדול לחברות הצעירות.

החברות הנוצצות נשארות בשוק הפרטי

דווקא בתחום המכשור הרפואי נרשמו בשנה האחרונה כמה אקזיטים נאים של חברות פרטיות, כמו Innovalve שנמכרה ב־300 מיליון דולר, ו־V-Wave שנמכרה ב־600 מיליון דולר עם פוטנציאל ל־1.7 מיליארד. תחום הבריאות הדיגיטלית מעניין מאוד גם הוא, וגם שם נרשמו גיוסי ענק של חברות בתחום, כמו AIDOC, שגייסה רק לאחרונה 150 מיליון דולר. גם בתחום פיתוח התרופות על בסיס AI, ישראל נחשבת חלוצה עם אפשרות להובלה."האקזיטים במכשור הרפואי בשנתיים האחרונות השיגו תשואות יפות", אומר קרייזמן. "אבל החברות המצליחות הן אלה שנולדו בתמיכה של קרן הון סיכון, כשהמשקיעים האסטרטגיים כבר שמים עליה עין מיומה הראשון, ואין להן שום סיבה להיסחר בתל אביב".

וזו עוד בעיה של התחום בבורסה בת"א. גם בגלל התדמית שכבר נוצרה לביומד, רוב החברות הטובות נשארות פרטיות - מעגל היזון שלילי. ד"ר שמעון אקהויז, מאבות תעשיית הקוסמטיקה הרפואית המפוארת שקמה בישראל ושהנפיק שתי חברות בגל הקודם (סופוויב ואפיטומי), אומר כי תקופת הקורונה הייתה אנומליה: "כן, היה אז הייפ, ואפשר היה לגייס בשווי גבוה יותר דווקא בבורסה מאשר מגורמים פרטיים", הוא מודה, "אבל לא הייתי הולך לתל אביב אם לא הייתי חושב שאפשר לבנות ערך".

ד''ר שמעון אקהויז / צילום: תומר שלום

הסכמי השיווק קרסו והמשקיעים איבדו אמון

לא תמיד למשקיעים בשוק ההון קל להבדיל בין חברות טובות בתחום הביומד לפחות טובות. ישנן כמה שכבות של מורכבות. האם הטכנולוגיה בכלל עובדת? איך נראה השוק למוצר? ואיך מבינים את סבך האינטרסים של כל מי שאמורים לשלם עליו - חברות הביטוח, הממשלה, ובתי החולים? בגל ההנפקות האחרון המשקיעים המקומיים הפיקו לקחים מהעבר. הם כמעט ולא הלכו על חברות חלום צעירות שיצטרכו עוד שנים רבות לפיתוח המוצר והמון כסף כדי להתחיל לייצר הכנסות. במקום זאת הם רכשו מניות בחברות עם מוצר מתקדם יחסית, עם תוצאות קליניות, לפעמים עם אישור שיווק ועל סף הכנסות, כאלה שאפשר להעריך על בסיס המציאות בשטח ולא החלום. כיוון שהמשקיעים כבר ידעו שלחברות ישראליות קשה לבנות ערוצי הפצה בחו"ל, הם בחרו בחברות שכבר היו חתומות על הסכמים עם שותפים שיווקיים פוטנציאליים. אלה היו אמורים להוות גם גושפנקא לכך שהמוצרים הללו רצויים בשוק.

אלא שהסכמים לחוד ומציאות לחוד: אחד אחרי השני ההסכמים הללו קרסו (GE בפלסאנמור, נסטלה באפיטומי וב. בראון בהיומן אקסטנשנז). הסתבר שגם חתימה של חברה זרה ומוכרת קשה לסמוך.

סקטור של גאות ושפל

גלים כאלה כבר עברו על סקטור הביומד בבורסה בתל אביב בעבר. תקופות של הייפ, ואחריהן תקופות של דשדוש. בכל גל חלומות כזה נרשם בדרך כלל לפחות פיאסקו אחד, הצלחה אחת, ועוד מספר חברות שממשיכות לדשדש שנים על אדי חלומות. אחרות נמחקות מהמסחר או הופכות לשלד.

לאורך השנים, הבורסה בתל אביב ניסתה לתמוך בסקטור הביומד בבורסה. היא ערכה קורס לאנליסטים ללמד איך לנתח את החברות, ייסדה פרויקט אנליזות והייתה מעורבת במהלכים לתמרץ השקעות של מוסדיים בתחום.

אך היום יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת המסחר בבורסה, נשמע כמי שהרים ידיים. "המציאות היא שהחברות הללו לא הצליחו לנצל את הבורסה היטב", הוא אומר. "וזאת לעומת תחום האנרגיה המתחדשת, למשל, שם באמת נבנה סקטור משמעותי. אנחנו עשינו את שלנו, אבל צריך את החברות הנכונות. אנחנו מנהלים בורסה ולא חברות".

האם יש לסקטור הזה בכל זאת תקומה בבורסה, והאם צריך שיהיה לו? פגוט מציין כי אם המסחר בבורסה לא משרת השקעה של גופים מוסדיים ישראלים, אז אין לו משמעות מיוחדת. אקהויז לעומתו טוען כי "ישראל היא המקום הכי עשיר בחברות ביומד פר נפש". "לוותר עליו כמשקיעים ישראלים", הוא אומר, "יהיה פספוס". הדר לוי, מנכ"ל חברת בריינסווי שעוסקת בתחום הטיפול במחלות מוח ונפש באמצעות קסדה מגנטית, ונסחרת בת"א ובנאסד"ק לפי שווי של 750 מיליון שקל, אומר כי: "בריינסווי היא דוגמה לחברה שכבר סילקה את רוב משתני האי־ודאות. יש לנו הכנסות ורווחים ואנחנו יותר מתאימים לשוק ההון הישראלי". אבל בריינסווי הגיעה לשוק ההון כשהיא חלום רחוק, עבר כמעט עשור לפני שהגיעה להכנסות משמעותיות, ובדרך היא חטפה לא מעט ורבים מהמשקיעים התייאשו. לוי מודה שאת בריינסויי כפי שהיא היום, לא היה ממהר להנפיק בתל אביב. היו לו כנראה אופציות טובות יותר.

אבל קרייזמן אומר שהוא כן יכול לראות עתיד ורוד לתחום: "לקח לתעשייה הישראלית לא מעט שנים לצלוח את הפערים גם בהייטק, למרות שלחברות היו טכנולוגיות מעניינות. אולי גם סקטור הביומד יצליח לעשות את קפיצת המדרגה הזו".

יכול להיות שתחום הבריאות הדיגיטלית הוא זה שממנו תבוא הישועה. בתחום הזה היו כמה הצלחות, בעיקר של חברות שמוכרות מוצרים שעוזרים לניהול תהליכים בבתי החולים, ואז בעצם מדובר בתוכנה בסקטור האנטרפרייז. לוי מבריינסוויי אומר כי: "זה רעיון מעניין. מבנה העלויות של החברות הללו לא כל כך גבוה. המודל העסקי שלהן דומה לזה של חברות תוכנה ששוק ההון מאוד אוהב".

פגוט: "הצלחה אחת או שתיים, יכולה לשנות את כל התמונה, בעיקר אם שוב נהיה בתקופה של תיאבון לחלום. הרי ממה משקיעים מתרגשים באמת? מהחלום הגדול. לעשות מאות אחוזים מחברה עם סיפור, ולא לחשב תשואה של 6% על נדל"ן מניב". אבל זה, הוא אומר, גם מה שמפיל את המשקיעים כשהחלומות מתנפצים.

עוד כתבות

למה הבורסה בת''א לא מתרגשת מהרחבת המלחמה? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"השוק למוד ניסיון": למה הבורסה בת"א לא מתרגשת מהרחבת המלחמה?

למרות הערכות כי החלטת הקבינט להרחיב את הלחימה בעזה תעיב על פתיחת שבוע המסחר בת"א, הבורסה נסחרת בעליות חדות ● האנליסטים הבכירים במשק חלוקים בדעתם לגבי המגמה המפתיעה ● חלקם סבורים כי השוק כבר תמחר את האפשרות של הרחבת המלחמה

המונים מפגינים בכיכר החטופים בתל אביב / צילום: אביב אטלס

המונים בעצרת למען החטופים, אשת החטוף: "לא שותקים יותר"

ראש המטה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, הצטרף לעמדת הרמטכ"ל בדיון בקבינט והתנגד לתוכנית של ראש הממשלה לכיבוש עזה, "לא מוכן לוותר על החטופים" ● שר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו: השיחות עם חמאס קרסו ביום שבו מקרון הכיר באופן חד-צדדי במדינה פלסטיניתראשי מערכת הביטחון מסכימים על הצעת הרמטכ"ל ומתנגדים לכיבוש עזה ●  וויטקוף וראש ממשלת קטאר דנים באיביזה על תוכנית לסיום המלחמה בעזה ● יוון ואיטליה מצטרפות להצנחות הסיוע ברצועת עזה ● 50 חטופים - 673 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בת"א; מדד הביטוח עולה ב-2.5%, מניית אלביט נופלת

ת"א 35 עולה ב-0.9% ● השקל נחלש קלות מול המטבעות הזרים בסוף השבוע ● בשבוע הקרוב חמשת הבנקים הגדולים יפרסמו דוחות ● ובינתיים בוול סטריט האמירות של טראמפ בנוגע למכסים מטלטלות את השווקים ● וגם: 2 ישראליות שפרסמו דוחות ואנליסטים מעריכים שיזנקו

יוסי אבו / צילום: ענבל מרמרי

"המון כסף לאזרחי ישראל": יוסי אבו מספר על מאחורי הקלעים של עסקת הגז עם מצרים ועונה למתנגדים

השותפות במאגר הגז לוויתן חתמו על עסקת יצוא הגז הגדולה בתולדות המדינה - שצפויה להניב 35 מיליארד דולר ● בראיון ראשון לאחר פרסום ההודעה, מספר מנכ"ל ניו־מד אנרג'י יוסי אבו על ההסכם שהניב את המהלך, מתייחס למגעים עם מצרים ומבקר את מי שפקפק במתווה הגז לפני כעשור: "דיברו מפוזיציה" ● וגם: האם צפוי מהלך נוסף מול ירדן?

משפחות חטופים ביחד עם פעילי מחאה חוסמות את איילון דרום / צילום: זהר בר-יהודה Zohar Bar-Yehuda

משפחות חטופים וחללים הכריזו על תאריך השבתת המשק

במסיבת עיתונאים משותפת של משפחות חטופים ומשפחות חללים מ-7 באוקטובר הודיעו על החרפת המאבק ● ההפגנות יתקיימו בכל רחבי יוון, ורובן צפויות להיות קטנות ומצומצמות  ● גיוס של 250 אלף חיילים עד השתלטות: השלבים לכיבוש עזה ● המונים אמש בעצרת למען החטופים, אשת החטוף: "לא שותקים יותר" ● גורם ישראלי יודע דבר טוען: יש סיכוי לעסקת חטופים חלקית בקרוב ● 50 חטופים - 674 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

רון מיאסניק / צילום: Bain Capital Ventures

בן 26 בלבד - וינהל את הפעילות הישראלית של קרן הענק האמריקאית

קרן ההון סיכון האמריקאית ביין קפיטל, שאחד ממייסדיה הוא המועמד הרפוליקאי לשעבר לנשיאות ארה"ב, מיט רומני, פותחת פעילות בישראל וממנה כאן שותף מקומי - רון מיאסניק בן ה-26

פרויקט שכונת בן גוריון רמלה. אחת מתוכניות ההתחדשות העירונית הגדולות בישראל / הדמיה: VIEWPOINT

פינוי־בינוי ראשון ברמלה: הכשרת היישוב תבנה 2,500 דירות

הפרויקט יתפרס על פני כ־150 דונם וייבנה בשישה שלבים ● שלב א' לבדו צפוי להניב רווח גולמי של 53 מיליון שקל

חימושים משוטטים של חברת UVISION / צילום: Reuters, IMAGO

בהשראת ישראל: הפתרון של טורקיה לשיגור כטב"מים מתאבדים

חברת רוקטסאן הטורקית חושפת מערכת שיגור חדשה המבוססת על מודל גרמני־ישראלי ● פקיסטן זונחת את מסוקי הקוברה האמריקאים לטובת דגם תקיפה סיני ● וטייוואן משתפת פעולה עם סטארט־אפ אמריקאי בתחום הבינה המלאכותית ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש פסק לעובד פיצויים של 100 אלף שקל והעביר מסר חשוב

חברת רב בריח תפצה ב־100 אלף שקל עובד לשעבר לאחר שהפרה את החובה לבצע התאמות שיאפשרו לו להמשיך בעבודתו ● שופטת ביהמ"ש השלום בירושלים, מוריה צ'רקה, חייבה את עו"ד ורו"ח ליזה זלטין בהוצאות חריגות לאחר שכללה הפניה לפסקי דין מפוברקים ● שופט ביהמ"ש השלום בת"א, גיא הימן, קבע שבעליה של חברת השקעות מקוונת יפצו אישית משקיעה ב־225 אלף שקל ● 3 פסקי דין בשבוע

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: Reuters, IMAGO/Iranian Presidency Office \ apaimages

המסילה האיראנית: רשת הרכבות שהפכה למסלול עוקף סנקציות

המסדרון הצפוני–דרומי, שבו עוברות סחורות בין רוסיה להודו, מאפשר למוסקבה ולטהרן לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות הכבדות המוטלות עליהן, ולהגדיל את היקף הסחר ● בינתיים, סין מנצלת את הפרויקט כדי להרחיב את השפעתה באזור ולהעמיק את השקעותיה באיראן

חקיין של דארת' ויידר באוקראינה. החברה שקלה לאפשר לקיים אינטראקציה עם ויידר שנוצר ב–AI / צילום: Reuters, Valentyn Ogirenko

הבינה המלאכותית הפכה לחזית חדשה במאבק של דיסני

ענקית התוכן נתונה בין הפטיש לסדן: מצד אחד היא רוצה להשתמש בבינה מלאכותית ביצירת הסרטים שלה, בין היתר כדי לצמצם עלויות ● מצד שני היא חייבת להגן על הדמויות האייקוניות שלה מפני אותה פלטפורמה, שמא הזכויות יחמקו מידיה ● איך הולכים קדימה ועדיין שומרים על הממלכה?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; אנדר ארמור צנחה, אפל עלתה ביותר מ-4%

מניית חברת ביגוד הספורט אנדר ארמור צללה לאחר שדיווחה על תוצאות חלשות מהצפוי ● נעילה מעורבת באירופה ● מטבע הקריפטו את'ריום משלים עלייה של 4.7% תוך 24 שעות ומגיע לשיא של שבעה חודשים

דייויד בואי בהופעה בברלין ב–1987, שנחשבת לאירוע שתרם לנפילת החומה / צילום: Reuters, Peter Homann

על יום השנה לחומת ברלין, סמל האיוולת בתרבות הפופולרית

חומת ברלין הייתה יותר ממבנה – היא הפכה לסמל עולמי של פחד, דיכוי ופיצול, שנחרט כדימוי יציב לרוע אידיאולוגי ● מפינק פלויד ועד דייוויד בואי, יום השנה לנפילתה הוא תזכורת להשפעה הדרמטית שהייתה לה על התרבות הפופולרית

כרטיסי אשראי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אולי זו הסיבה שכולם רוצים לקנות חברת כרטיסי אשראי

חברות כרטיסי האשראי אהובות יותר על הציבור הישראלי מאשר הבנקים ● ויזה, ישראכרט ומאסטרקארד מתברגות ברשימת 100 המותגים המובילים

עמודי האינסטגרם של ''מתחת לרדאר'' ו־yominews / צילום: צילומי מסך

ממים ופתיונות זעם: האינסטגרם החליף את המהדורה המרכזית

מדי יום, וביתר שאת מאז תחילת המלחמה, עמודי חדשות אלטרנטיביים עם מאות אלפי עוקבים מתווכים את המציאות לדור הצעיר כמעט באופן בלעדי ● הם משתמשים בהומור, שפה יומיומית ולרוב גם ללא פילטרים או צנזורה ● אלא שהמהפכה הזו אינה חפה מסכנות: האלגוריתם נוטה להציג בעיקר תכנים שמעוררים תגובה רגשית ומחריפים את הקיטוב - ומעל לכל מרחפת השאלה מי, אם בכלל, אחראי לאמינות המידע

דיור ציבורי בטירת הכרמל. ביקורת רבה על רמת התחזוקה של הפרויקטים / צילום: Shutterstock

הדיור הציבורי בישראל: קריסה איטית ומחסור כרוני

דוח הדיור הציבורי לשנת 2024 שפרסם משרד השיכון מצביע על שפל חדש במלאי הדיור הציבורי ● דירות קיימות נמכרו מכוח החוק, אך ההכנסות מהן אינן מספיקות לרכישת דירות חדשות בשעה שאלפי זכאים ממתינים בתור

ג'וש האמר / צילום: ויקיפדיה - Elekes Andor

אחד השמרנים המשפיעים בארה"ב משוכנע: הגנה על ישראל היא הגנה על המערב

ג'וש האמר, עורך בכיר במגזין Newsweek ובין הקולות הבולטים בזירת השמרנות האמריקאית, מאמין שהתמיכה בישראל הפכה למבחן מוסרי ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הפערים הבין־דוריים בגישה לישראל ועל האנטישמיות החדשה שפושה גם במחנה השמרני ● ומה טראמפ הבין בנוגע למדיניות החוץ האמריקאית?

המשרוקית. בודקים את המיתוס / צילום: ציור: מרקנטוניו פרנצ'סקיני

בניגוד להנחה, פרי עץ הדעת לא היה תפוח

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: התנ"ך מעולם לא סיפר מה בדיוק היה הפרי האסור, אבל התרגום יצר את הדימוי הפופולרי

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

"יכולות לעלות על הרדאר בכל העולם": הפניקס ונובה נכנסו למדד MSCI ISRAEL

מניית הפניקס הצטרפה למדד MSCI ISRAEL לאחר שזינקה ב-121% מתחילת השנה לשווי שוק של 28 מיליארד שקל והפכה למניה התשיעית בגודלה בבורסה של תל אביב ● נובה חזרה למדד, אחרי שעלתה ב-25% מתחילת השנה ● למדד המניות הקטנות של MSCI נכנסו קרסו מוטורס, איטורו, אינרום ומיטב

הדמיית הפרויקט בשדה דב / הדמיה: יסקי מור סיון

פרויקט הנדל"ן הגדול והמדובר בישראל צובר תאוצה. מי יממן אותו?

פרויקט הענק בשדה דב דורש לא מעט כסף, והגופים המממנים מתחרים על ליבם של היזמים וקבוצות הרכישה במתחם ● אילו עסקאות נחתמו עד כה, ומאיפה יגיע כל הכסף?