גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממים ופתיונות זעם: האינסטגרם החליף את המהדורה המרכזית

מדי יום, וביתר שאת מתחילת המלחמה, עמודי חדשות אלטרנטיביים עם מאות אלפי עוקבים מתווכים את המציאות לדור הצעיר כמעט באופן בלעדי ● הם משתמשים בהומור ובשפה יומיומית ולרוב גם ללא פילטרים או צנזורה ● אלא שהמהפכה הזו אינה חפה מסכנות: האלגוריתם נוטה להציג בעיקר תכנים שמעוררים תגובה רגשית ומחריפים את הקיטוב - ומעל לכל מרחפת השאלה מי, אם בכלל, אחראי לאמינות המידע

עמודי האינסטגרם של ''מתחת לרדאר'' ו־yominews / צילום: צילומי מסך
עמודי האינסטגרם של ''מתחת לרדאר'' ו־yominews / צילום: צילומי מסך

מאז פרוץ מגפת הקורונה, וביתר שאת מ־7 באוקטובר, המציאות בישראל ובעולם בכלל הפכה למבלבלת במיוחד, וגם ההסברים והפרשנויות לה רק מסתעפים ומסתבכים.

נטפליקס התחילה להילחם בשיתוף הסיסמאות, זו הייתה התוצאה
גורו השיווק מודה: "הצלחתי בלי להיות בפייסבוק, באינסטגרם או בטוויטר. אני לא מוכן לעבוד בשבילן"

מפרסומת לג'ינסים של אמריקן איגל שהקימה עליה האשמה בניאו־נאציות, דרך אזהרות צונאמי חובקות־עולם ועד מגעים לעסקת חטופים וסיום המלחמה. מדי יום עמודי חדשות עם מאות אלפי עוקבים, כמו "מתחת לרדאר" באינסטגרם, "הפשוטע" בפייסבוק או yominews בטיקטוק, מעלים תוכן שמפרק אירועים אקטואליים וגם נושאים מעולמות קלילים יותר כמו ריאליטי, תרבות וספורט.

הם משתמשים בממים, משחקי מילים כמו "אמריקן יגאל עדיקא", דיאלקט סלנגי ושפה ויזואלית שמיועדת בעיקר לדור ה־Z, קבוצת הצעירים שנולדו בין השנים 1994 ל־2010. הזילניאלס, שמרגישים בנוח בתוך המרחב הדיגיטלי ומבלים בו שעות רבות ביום, מתעדכנים בחדשות בעיקר ברשתות החברתיות, ולעמודים הללו אין את הפריבילגיה להיות "משעממים" ורשמיים בתחרות על הסחורה החשובה ביותר בימינו - תשומת־לב.

מחקר שפורסם בשנה שעברה באוניברסיטת אברדין בסקוטלנד מצא כי צעירים בכלל לא מחפשים את החדשות, אלא הן מגיעות אליהם תוך כדי גלילה ברשתות החברתיות. כדי שהקוראים לא יעברו לפוסט הבא, הכול צריך להיות מסעיר, קצר וקולע.

לדרך ההפצה הזולה והמהירה הזו מתלווה גם אתגר משמעותי: תפוצה רחבה של פייק ניוז, שמתפשט כמו אש בשדה קוצים ברשת. ארגון הבריאות העולמי אף טבע את המונח "אינפודמיה" לתיאור מגפת המידע השגוי.

והתופעה לא ייחודית לישראל. לפי מחקר של Reuters Institute, ערוץ המחקר של ענקית החדשות רויטרס שסקר יותר מ־100אלף אנשים ב־48 מדינות, כ־54% מהאנשים צורכים חדשות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ויוטיוב.

כעת, השאלה המרכזית אינה אם הדמוקרטיזציה של המידע תמשיך להתקיים, אלא כיצד אפשר לעצב אותה כך שהרשתות יפסיקו להיות שטח הפקר של שקרים ומניפולציות.

התחרות על הקשב רק מחריפה

בישראל, האינסטגרם שולט בזירה החדשותית לצעירים. אחד השחקנים הפופולריים הוא "מתחת לרדאר", שעומד כיום על 104 אלף עוקבים. העמוד, שהוקם על־ידי אורי הרצברג (25) בתקופת הקורונה, מזוהה עם עמדות ליברליות ולא מפחד מהתגית.

העמוד צבר תאוצה במלחמה, ולפי הרצברג הוא גדל פי חמישה מתחילתה ועד היום. לדבריו, המטרה היא "לבנות כלי תקשורת משפיע לצעירים בישראל" ולהנגיש חדשות ואקטואליה, בלי לצאת מהאפליקציה.

הרצברג הקים את "מתחת לרדאר" יחד עם איתי בכר, המשמש כעורך הראשי. "כל הדבר הזה התחיל בגלל שלפני כמה שנים הרגשתי שאני לא מצליח להבין מה קורה סביבי. בכל פעם שניסיתי לקרוא, הרגשתי יותר מטומטם מאיך שנכנסתי. הבנתי שהרבה מאוד אנשים בגילי מרגישים אותו הדבר, ופרסמתי פוסט בפייסבוק שיש לי רעיון למיזם תקשורת חברתי גדול. איתי השותף שלי הגיב, והחלטנו שאנחנו מנגישים חדשות לצעירים.

"הקהל שלנו הוא בגילאי 18-35, ובתוכו יש ליבה של 20-24 של קהל מעורב שצורך את התכנים שלנו. הבנו שאנשים בגילנו לא מבינים מה קורה סביבם". הרצברג מסביר כי בקרב צעירים מורגשת פטרונות מצד ערוצי התקשורת. "יושבים אנשים בחליפה ומדברים מעלינו", הוא אומר.

ה־7 באוקטובר הייתה נקודת מפנה עבור "מתחת לרדאר", בה הם החליטו שהם לוקחים את הפרויקט "שלב אחד קדימה". לדבריו, "הסיפור של הדור שלנו הוא אחר. אני בן 25, הצבעתי חמש פעמים. זה דור שהוא במילואים, בסדיר, הוא היה בנובה. דור צעיר שלא מצליח לדמיין את העתיד שלו בישראל, וזה בזמן שהוא לא עושה שום דבר אחר חוץ מלצאת לעוד סבב ולסופ"ש. הדור שלנו משלם את המחיר הכי כבד".

בעקבות כך, ב"מתחת לרדאר" החליטו שהם לא מייצרים רק ידיעות חדשותיות, אלא גם טורי דעה ופרשנויות וכן סרטונים.

"המודל הכלכלי יושב על פילנתרופיה וגם על שיתופי־פעולה של תוכן שאנחנו מייצרים", הוא מסביר. "זה אומר שאנחנו מגייסים תרומות וגם עושים תוכן בשיתוף עם חנויות וארגונים שקשורים לצעירים".

אורי הרצברג,  מייסד ''מתחת לרדאר'' / צילום: ליאור בן אריה

הרצברג מספר כי התחרות על הקשב ברשתות החברתיות רק מתגברת. "כל בן אדם הפך לכלי תקשורת, כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, יש עשרות אלפי מסרים כל יום, ומי שמייצר את התוכן הכי פרובוקטיבי מנצח".

הוא מסביר כי "מתחת לרדאר" שואפים להיות "בצד האחראי" של הפרסומים, "אנחנו בודקים את המקורות שלנו, מצליבים מידע ובונים את עצמנו כגוף תקשורת". בנוסף, הוא אומר, "אנחנו נלחמים בפייק, יש לנו מדור שבודק עובדות שפוליטיקאים אומרים".

העמוד משתמש בשפה יומיומית, לעתים בוטה, ולרוב ללא צנזורה. "זה כמו להסביר לחבר על בירה מה קורה עם היועמ"שית", אומר הרצברג.

"אנחנו לא מפחדים לקלל ולדבר בצורה חד־משמעית. הדור הזה מחפש מישהו להאמין לו. אנחנו בונים מכלול שלא קיים בתקשורת הישראלית. אנחנו מגיעים ל־2.5 מיליון איש בכל חודש עם התכנים. יש עשרות מיליוני חשיפות, וזה רק גדל".

"הדור עם הכי הרבה מאפיינים נרקיסיסטיים"

פרופ' אסא שפירא, ראש מסלול שיווק ואסטרטגיה באוניברסיטת תל אביב וחוקר במכון agam, חקר את האופן בו צעירים צורכים מדיה ואקטואליה. לדבריו, צעירים עוסקים בדימוי שלהם מול העולם מסביב לשעון. "זה הדור שמפגין את הכי הרבה מאפיינים נרקיסיסטיים בהיסטוריה האנושית".

"דור ה־Z תמיד מחובר לאונליין, ובזמנו קרו שתי קפיצות טכנולוגיות משבשות תרבות: המעבר מטלפון סלולרי לסמארטפון וההשקה של הרשתות החברתיות", מסביר פרופ' שפירא.

"מהמצאת הפפירוס ועד היום, בכל פעם שנכנסת טכנולוגיה חדשה, היא מגדילה יכולות, אך לצד זה גם לוקחת ומעלימה דברים אחרים". כעת, אומר פרופ' שפירא, "אנחנו בעידן האלגוריתמי שמשנה את התודעה של הדור", הוא אומר.

לפי פרופ' שפירא, האלגוריתם ברשתות החברתיות בנוי כדי להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן בפלטפורמה - ובכלכלה הזאת הוא נוטה לדחוף ולקדם פוסטים שמייצרים תגובה רגשית מיידית, או כאלה שכוללים שיפוט מוסרי למשל.

"האלגוריתם למד שמה שמשאיר אותנו זה רייג' בייט (Rage bait), כלומר תכנים שמהדהדים את תפיסת העולם שלנו - או לחילופין תכנים מקטבים, עמוק מהצד השני, שגורמים לנו להגיב. לכן הסיכוי שנראה תוכן מתון שמכוון לממלכתיות הוא נמוך".

ביקורת נוספת שנמתחת על גופי התקשורת האלטרנטיביים ברשתות החברתיות, היא שהם מעודדים השטחה ועצלות מחשבתית.

פרופ' אסא שפירא,  ראש מסלול שיווק ואסטרטגיה בחוג לתקשורת באונ' תל אביב / צילום: שחר שחר

מגרש משחקים לפופוליסטים

פרופ' שפירא מבהיר כי ישראל לא ייחודית בנוף. "לא רק שיש קיטוב, השחקנים הפוליטיים שמשתמשים בשדה הזה נוטים לאמץ אסטרטגיות פופוליסטיות של 'אנחנו - נגדם', והמנהיגות הפופוליסטית משתמשת בשדה השיח הזה כדי לבנות את הכוח הפוליטי שלה דרך תקיפה של כל מנגנוני השלטון מסביבם. זה קורה בכל העולם. כדי לבנות כוח פוליטי עוסקים בפירוק האמון בכל מוסד - המשטרה, השופטים, האליטה התקשורתית, הכלכלית - והרשתות החברתיות מאמצות אנשים שמדברים דרך אותם טקסטים מקטבים, שמקבלים תהודה על חשבון אחרים. אפשר לראות קריסה של אמון בכל החברה ובוודאי הצעירה".

לכן, הוא אומר, "הממד התרבותי הזה שצעירים מושפעים ממנו ביתר שאת, מוליד את הזליגה שלהם לאט־לאט לצריכת מידע מאמצעים אלטרנטיביים".

הבעיה עם זה, לפי פרופ' שפירא, היא ש"המון גופי ידע שצומחים ברשתות לא כפופים לרגולציה הפנימית של אתיקה עיתונאית, או רגולציה כלשהי, והם יותר חשופים למידע ממקורות פחות מהימנים".

לדבריו, גם התקשורת הממוסדת מאמצת את אותו הרעיון וזונחת פעמים רבות נורמות עיתונאיות בניסיון להתחקות אחרי ההצלחה של הרשתות החברתיות.

"במבנה הזה שנוצר, המדיה המסורתית הופכת לפחות חשובה", הוא אומר, אך מבהיר כי "בישראל, בניגוד לעולם ,עוד לא ראינו את הקריסה של המדיה הממוסדת, כי המצב הביטחוני מעורער, ואנשים נדבקים למדיות המסורתיות בשביל לצרוך בלייב את מה שקורה".

מה קורה לאמת, ומה אפשר ללמוד מדקארט?

לפי פרופ' ארנון קרן, ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, סכנת הפייק ניוז היא קדומה. "בני אדם תמיד התמודדו עם הדילמה הבסיסית - האם להאמין או לא להאמין למה שאומרים לי?".

פרופ' ארנון קרן, ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה / צילום: פרטי

לדבריו, "אנו מסתמכים על כל מיני מנגנונים שהתפתחו באופן אבולוציוני, ובאינטראקציה של אחד על אחד אנחנו מנטרים סימנים לחוסר אמינות באופן בלי מודע. למשל, יש טענה שהסמקה היא סימן לכך. סוג אחר של מנגנון הוא נורמות של שיח - למשל כמה ראיות אני צריך לספק לך על אירוע שקרה כדי שתאמיני. זה יהיה לא תקין אם אני אתעקש בפנייך שטענה מסוימת היא אמיתית אבל לא אציג לך אף ראייה בזכותה - אפילו אם לגמרי במקרה אני צודק".

לדבריו, "אלה כללים שאנחנו מקבלים ולומדים, ורובנו פועלים לפיהם, גם במובן בו לא נפר אותם ככה סתם, וגם אם ניתקל במישהו שמפר אותם באופן שיטתי ויצא לו שם של אדם לא אמין. אותו הדבר גם לגבי מקורות תקשורת".

פרופ' קרן מבהיר כי בעידן הנוכחי המקור של החדשות שמגיעות אלינו לא ידוע. "הקהילה שלנו השתנתה לחלוטין, אנחנו לא נמצאים בקהילה שאנחנו מכירים את החברים בה. פעם הייתי קורא את עיתון Y, ואם הייתי רואה שהוא לא מדווח על דברים שצריך לדבר עליהם, או שהוא מעביר לי ידיעות לא נכונות, זה היה צובע את ההתייחסות שלי אליו". כלומר, הוא היה משלם מחיר של אובדן אמון.

לפי פרופ' קרן, הבעיה היא האלגוריתם. "חברות הטכנולוגיה משקיעות הרבה מאוד משאבים בניטור תכנים, כי הרבה אנשים לא אוהבים להיחשף לתוכן פוגעני. מעט מאוד משאבים מושקעים בניסיון למנוע מאיתנו להיחשף לתוכן שאינו מבוסס היטב או שקרי".

"בסופו של דבר, דמוקרטיה מתפקדת היטב כשהציבור יודע מה קורה", מסביר פרופ' קרן. "הכלים שלנו לא מושלמים. את ספרו 'הגיונות על הפילוסופיה הראשונית' דקארט מתחיל בתובנה לפיה הרבה דברים שהוא קיבל מהחברה ושנטען שהם נכונים - הם לא נכונים, והפרויקט האפיסטמולוגי שלו בסופו של דבר הוא לזרוק הכול לצד כדי להשתמש רק בכלים בדוקים שלא יטעו אותו. אבל כן יש לנו כל מיני דרכים לשפר את ההסתמכות שלנו".

פרופ' קרן לא חושב שהפייק ניוז צריך לגרום לנו לפקפק בכל מה שאנחנו רואים. "דקארט חשב שאם נחשוב באופן ביקורתי, נהיה חסינים לטעות. אבל ספק, שיכול להיות חשוב מצד אחד, יכול להיות כלי הרסני ומסוכן מהצד השני. אם אני מטיל ספק במקור הכי טוב שיכול לעזור לי - אני חושף את עצמי לטעויות חדשות".

נראה כי המהפכה הושלמה, ובמקום להילחם בדרך בה צעירים צורכים את המידע שלהם, אפשר להבין מאיפה הספקנות בערוצי התקשורת הממוסדים מגיעה לעתים. לרשתות החברתיות יש תפקיד חשוב בהחייאת הסקרנות לגבי ענייני השעה, גם אם מדובר בגלילה בין פוסט לפוסט.

עוד כתבות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה