גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממים ופתיונות זעם: האינסטגרם החליף את המהדורה המרכזית

מדי יום, וביתר שאת מתחילת המלחמה, עמודי חדשות אלטרנטיביים עם מאות אלפי עוקבים מתווכים את המציאות לדור הצעיר כמעט באופן בלעדי ● הם משתמשים בהומור ובשפה יומיומית ולרוב גם ללא פילטרים או צנזורה ● אלא שהמהפכה הזו אינה חפה מסכנות: האלגוריתם נוטה להציג בעיקר תכנים שמעוררים תגובה רגשית ומחריפים את הקיטוב - ומעל לכל מרחפת השאלה מי, אם בכלל, אחראי לאמינות המידע

עמודי האינסטגרם של ''מתחת לרדאר'' ו־yominews / צילום: צילומי מסך
עמודי האינסטגרם של ''מתחת לרדאר'' ו־yominews / צילום: צילומי מסך

מאז פרוץ מגפת הקורונה, וביתר שאת מ־7 באוקטובר, המציאות בישראל ובעולם בכלל הפכה למבלבלת במיוחד, וגם ההסברים והפרשנויות לה רק מסתעפים ומסתבכים.

נטפליקס התחילה להילחם בשיתוף הסיסמאות, זו הייתה התוצאה
גורו השיווק מודה: "הצלחתי בלי להיות בפייסבוק, באינסטגרם או בטוויטר. אני לא מוכן לעבוד בשבילן"

מפרסומת לג'ינסים של אמריקן איגל שהקימה עליה האשמה בניאו־נאציות, דרך אזהרות צונאמי חובקות־עולם ועד מגעים לעסקת חטופים וסיום המלחמה. מדי יום עמודי חדשות עם מאות אלפי עוקבים, כמו "מתחת לרדאר" באינסטגרם, "הפשוטע" בפייסבוק או yominews בטיקטוק, מעלים תוכן שמפרק אירועים אקטואליים וגם נושאים מעולמות קלילים יותר כמו ריאליטי, תרבות וספורט.

הם משתמשים בממים, משחקי מילים כמו "אמריקן יגאל עדיקא", דיאלקט סלנגי ושפה ויזואלית שמיועדת בעיקר לדור ה־Z, קבוצת הצעירים שנולדו בין השנים 1994 ל־2010. הזילניאלס, שמרגישים בנוח בתוך המרחב הדיגיטלי ומבלים בו שעות רבות ביום, מתעדכנים בחדשות בעיקר ברשתות החברתיות, ולעמודים הללו אין את הפריבילגיה להיות "משעממים" ורשמיים בתחרות על הסחורה החשובה ביותר בימינו - תשומת־לב.

מחקר שפורסם בשנה שעברה באוניברסיטת אברדין בסקוטלנד מצא כי צעירים בכלל לא מחפשים את החדשות, אלא הן מגיעות אליהם תוך כדי גלילה ברשתות החברתיות. כדי שהקוראים לא יעברו לפוסט הבא, הכול צריך להיות מסעיר, קצר וקולע.

לדרך ההפצה הזולה והמהירה הזו מתלווה גם אתגר משמעותי: תפוצה רחבה של פייק ניוז, שמתפשט כמו אש בשדה קוצים ברשת. ארגון הבריאות העולמי אף טבע את המונח "אינפודמיה" לתיאור מגפת המידע השגוי.

והתופעה לא ייחודית לישראל. לפי מחקר של Reuters Institute, ערוץ המחקר של ענקית החדשות רויטרס שסקר יותר מ־100אלף אנשים ב־48 מדינות, כ־54% מהאנשים צורכים חדשות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ויוטיוב.

כעת, השאלה המרכזית אינה אם הדמוקרטיזציה של המידע תמשיך להתקיים, אלא כיצד אפשר לעצב אותה כך שהרשתות יפסיקו להיות שטח הפקר של שקרים ומניפולציות.

התחרות על הקשב רק מחריפה

בישראל, האינסטגרם שולט בזירה החדשותית לצעירים. אחד השחקנים הפופולריים הוא "מתחת לרדאר", שעומד כיום על 104 אלף עוקבים. העמוד, שהוקם על־ידי אורי הרצברג (25) בתקופת הקורונה, מזוהה עם עמדות ליברליות ולא מפחד מהתגית.

העמוד צבר תאוצה במלחמה, ולפי הרצברג הוא גדל פי חמישה מתחילתה ועד היום. לדבריו, המטרה היא "לבנות כלי תקשורת משפיע לצעירים בישראל" ולהנגיש חדשות ואקטואליה, בלי לצאת מהאפליקציה.

הרצברג הקים את "מתחת לרדאר" יחד עם איתי בכר, המשמש כעורך הראשי. "כל הדבר הזה התחיל בגלל שלפני כמה שנים הרגשתי שאני לא מצליח להבין מה קורה סביבי. בכל פעם שניסיתי לקרוא, הרגשתי יותר מטומטם מאיך שנכנסתי. הבנתי שהרבה מאוד אנשים בגילי מרגישים אותו הדבר, ופרסמתי פוסט בפייסבוק שיש לי רעיון למיזם תקשורת חברתי גדול. איתי השותף שלי הגיב, והחלטנו שאנחנו מנגישים חדשות לצעירים.

"הקהל שלנו הוא בגילאי 18-35, ובתוכו יש ליבה של 20-24 של קהל מעורב שצורך את התכנים שלנו. הבנו שאנשים בגילנו לא מבינים מה קורה סביבם". הרצברג מסביר כי בקרב צעירים מורגשת פטרונות מצד ערוצי התקשורת. "יושבים אנשים בחליפה ומדברים מעלינו", הוא אומר.

ה־7 באוקטובר הייתה נקודת מפנה עבור "מתחת לרדאר", בה הם החליטו שהם לוקחים את הפרויקט "שלב אחד קדימה". לדבריו, "הסיפור של הדור שלנו הוא אחר. אני בן 25, הצבעתי חמש פעמים. זה דור שהוא במילואים, בסדיר, הוא היה בנובה. דור צעיר שלא מצליח לדמיין את העתיד שלו בישראל, וזה בזמן שהוא לא עושה שום דבר אחר חוץ מלצאת לעוד סבב ולסופ"ש. הדור שלנו משלם את המחיר הכי כבד".

בעקבות כך, ב"מתחת לרדאר" החליטו שהם לא מייצרים רק ידיעות חדשותיות, אלא גם טורי דעה ופרשנויות וכן סרטונים.

"המודל הכלכלי יושב על פילנתרופיה וגם על שיתופי־פעולה של תוכן שאנחנו מייצרים", הוא מסביר. "זה אומר שאנחנו מגייסים תרומות וגם עושים תוכן בשיתוף עם חנויות וארגונים שקשורים לצעירים".

אורי הרצברג,  מייסד ''מתחת לרדאר'' / צילום: ליאור בן אריה

הרצברג מספר כי התחרות על הקשב ברשתות החברתיות רק מתגברת. "כל בן אדם הפך לכלי תקשורת, כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, יש עשרות אלפי מסרים כל יום, ומי שמייצר את התוכן הכי פרובוקטיבי מנצח".

הוא מסביר כי "מתחת לרדאר" שואפים להיות "בצד האחראי" של הפרסומים, "אנחנו בודקים את המקורות שלנו, מצליבים מידע ובונים את עצמנו כגוף תקשורת". בנוסף, הוא אומר, "אנחנו נלחמים בפייק, יש לנו מדור שבודק עובדות שפוליטיקאים אומרים".

העמוד משתמש בשפה יומיומית, לעתים בוטה, ולרוב ללא צנזורה. "זה כמו להסביר לחבר על בירה מה קורה עם היועמ"שית", אומר הרצברג.

"אנחנו לא מפחדים לקלל ולדבר בצורה חד־משמעית. הדור הזה מחפש מישהו להאמין לו. אנחנו בונים מכלול שלא קיים בתקשורת הישראלית. אנחנו מגיעים ל־2.5 מיליון איש בכל חודש עם התכנים. יש עשרות מיליוני חשיפות, וזה רק גדל".

"הדור עם הכי הרבה מאפיינים נרקיסיסטיים"

פרופ' אסא שפירא, ראש מסלול שיווק ואסטרטגיה באוניברסיטת תל אביב וחוקר במכון agam, חקר את האופן בו צעירים צורכים מדיה ואקטואליה. לדבריו, צעירים עוסקים בדימוי שלהם מול העולם מסביב לשעון. "זה הדור שמפגין את הכי הרבה מאפיינים נרקיסיסטיים בהיסטוריה האנושית".

"דור ה־Z תמיד מחובר לאונליין, ובזמנו קרו שתי קפיצות טכנולוגיות משבשות תרבות: המעבר מטלפון סלולרי לסמארטפון וההשקה של הרשתות החברתיות", מסביר פרופ' שפירא.

"מהמצאת הפפירוס ועד היום, בכל פעם שנכנסת טכנולוגיה חדשה, היא מגדילה יכולות, אך לצד זה גם לוקחת ומעלימה דברים אחרים". כעת, אומר פרופ' שפירא, "אנחנו בעידן האלגוריתמי שמשנה את התודעה של הדור", הוא אומר.

לפי פרופ' שפירא, האלגוריתם ברשתות החברתיות בנוי כדי להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן בפלטפורמה - ובכלכלה הזאת הוא נוטה לדחוף ולקדם פוסטים שמייצרים תגובה רגשית מיידית, או כאלה שכוללים שיפוט מוסרי למשל.

"האלגוריתם למד שמה שמשאיר אותנו זה רייג' בייט (Rage bait), כלומר תכנים שמהדהדים את תפיסת העולם שלנו - או לחילופין תכנים מקטבים, עמוק מהצד השני, שגורמים לנו להגיב. לכן הסיכוי שנראה תוכן מתון שמכוון לממלכתיות הוא נמוך".

ביקורת נוספת שנמתחת על גופי התקשורת האלטרנטיביים ברשתות החברתיות, היא שהם מעודדים השטחה ועצלות מחשבתית.

פרופ' אסא שפירא,  ראש מסלול שיווק ואסטרטגיה בחוג לתקשורת באונ' תל אביב / צילום: שחר שחר

מגרש משחקים לפופוליסטים

פרופ' שפירא מבהיר כי ישראל לא ייחודית בנוף. "לא רק שיש קיטוב, השחקנים הפוליטיים שמשתמשים בשדה הזה נוטים לאמץ אסטרטגיות פופוליסטיות של 'אנחנו - נגדם', והמנהיגות הפופוליסטית משתמשת בשדה השיח הזה כדי לבנות את הכוח הפוליטי שלה דרך תקיפה של כל מנגנוני השלטון מסביבם. זה קורה בכל העולם. כדי לבנות כוח פוליטי עוסקים בפירוק האמון בכל מוסד - המשטרה, השופטים, האליטה התקשורתית, הכלכלית - והרשתות החברתיות מאמצות אנשים שמדברים דרך אותם טקסטים מקטבים, שמקבלים תהודה על חשבון אחרים. אפשר לראות קריסה של אמון בכל החברה ובוודאי הצעירה".

לכן, הוא אומר, "הממד התרבותי הזה שצעירים מושפעים ממנו ביתר שאת, מוליד את הזליגה שלהם לאט־לאט לצריכת מידע מאמצעים אלטרנטיביים".

הבעיה עם זה, לפי פרופ' שפירא, היא ש"המון גופי ידע שצומחים ברשתות לא כפופים לרגולציה הפנימית של אתיקה עיתונאית, או רגולציה כלשהי, והם יותר חשופים למידע ממקורות פחות מהימנים".

לדבריו, גם התקשורת הממוסדת מאמצת את אותו הרעיון וזונחת פעמים רבות נורמות עיתונאיות בניסיון להתחקות אחרי ההצלחה של הרשתות החברתיות.

"במבנה הזה שנוצר, המדיה המסורתית הופכת לפחות חשובה", הוא אומר, אך מבהיר כי "בישראל, בניגוד לעולם ,עוד לא ראינו את הקריסה של המדיה הממוסדת, כי המצב הביטחוני מעורער, ואנשים נדבקים למדיות המסורתיות בשביל לצרוך בלייב את מה שקורה".

מה קורה לאמת, ומה אפשר ללמוד מדקארט?

לפי פרופ' ארנון קרן, ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, סכנת הפייק ניוז היא קדומה. "בני אדם תמיד התמודדו עם הדילמה הבסיסית - האם להאמין או לא להאמין למה שאומרים לי?".

פרופ' ארנון קרן, ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה / צילום: פרטי

לדבריו, "אנו מסתמכים על כל מיני מנגנונים שהתפתחו באופן אבולוציוני, ובאינטראקציה של אחד על אחד אנחנו מנטרים סימנים לחוסר אמינות באופן בלי מודע. למשל, יש טענה שהסמקה היא סימן לכך. סוג אחר של מנגנון הוא נורמות של שיח - למשל כמה ראיות אני צריך לספק לך על אירוע שקרה כדי שתאמיני. זה יהיה לא תקין אם אני אתעקש בפנייך שטענה מסוימת היא אמיתית אבל לא אציג לך אף ראייה בזכותה - אפילו אם לגמרי במקרה אני צודק".

לדבריו, "אלה כללים שאנחנו מקבלים ולומדים, ורובנו פועלים לפיהם, גם במובן בו לא נפר אותם ככה סתם, וגם אם ניתקל במישהו שמפר אותם באופן שיטתי ויצא לו שם של אדם לא אמין. אותו הדבר גם לגבי מקורות תקשורת".

פרופ' קרן מבהיר כי בעידן הנוכחי המקור של החדשות שמגיעות אלינו לא ידוע. "הקהילה שלנו השתנתה לחלוטין, אנחנו לא נמצאים בקהילה שאנחנו מכירים את החברים בה. פעם הייתי קורא את עיתון Y, ואם הייתי רואה שהוא לא מדווח על דברים שצריך לדבר עליהם, או שהוא מעביר לי ידיעות לא נכונות, זה היה צובע את ההתייחסות שלי אליו". כלומר, הוא היה משלם מחיר של אובדן אמון.

לפי פרופ' קרן, הבעיה היא האלגוריתם. "חברות הטכנולוגיה משקיעות הרבה מאוד משאבים בניטור תכנים, כי הרבה אנשים לא אוהבים להיחשף לתוכן פוגעני. מעט מאוד משאבים מושקעים בניסיון למנוע מאיתנו להיחשף לתוכן שאינו מבוסס היטב או שקרי".

"בסופו של דבר, דמוקרטיה מתפקדת היטב כשהציבור יודע מה קורה", מסביר פרופ' קרן. "הכלים שלנו לא מושלמים. את ספרו 'הגיונות על הפילוסופיה הראשונית' דקארט מתחיל בתובנה לפיה הרבה דברים שהוא קיבל מהחברה ושנטען שהם נכונים - הם לא נכונים, והפרויקט האפיסטמולוגי שלו בסופו של דבר הוא לזרוק הכול לצד כדי להשתמש רק בכלים בדוקים שלא יטעו אותו. אבל כן יש לנו כל מיני דרכים לשפר את ההסתמכות שלנו".

פרופ' קרן לא חושב שהפייק ניוז צריך לגרום לנו לפקפק בכל מה שאנחנו רואים. "דקארט חשב שאם נחשוב באופן ביקורתי, נהיה חסינים לטעות. אבל ספק, שיכול להיות חשוב מצד אחד, יכול להיות כלי הרסני ומסוכן מהצד השני. אם אני מטיל ספק במקור הכי טוב שיכול לעזור לי - אני חושף את עצמי לטעויות חדשות".

נראה כי המהפכה הושלמה, ובמקום להילחם בדרך בה צעירים צורכים את המידע שלהם, אפשר להבין מאיפה הספקנות בערוצי התקשורת הממוסדים מגיעה לעתים. לרשתות החברתיות יש תפקיד חשוב בהחייאת הסקרנות לגבי ענייני השעה, גם אם מדובר בגלילה בין פוסט לפוסט.

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"