גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירושלים נדחקת במדד החברתי־כלכלי, אבל זה לא כל הסיפור

כשהיא בדירוג סוציו־אקונומי נמוך, בירת ישראל נמצאת בתנופת בנייה וניסיון למשוך אוכלוסיות חזקות ● בדקנו: מה הנתונים מלמדים על מצבה המורכב של ירושלים, ועל מה כדאי להסתכל? ● וגם: מה מה היתרונות היחסיים שלה על ערים אחרות?

משה ליאון, ראש עיריית ירושלים. ועידת ישראל לנדל''ן 2025, 22.7.25 / צילום: ראובן קופיצינסקי
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים. ועידת ישראל לנדל''ן 2025, 22.7.25 / צילום: ראובן קופיצינסקי

האם אפשר להסיק ממקרה מוניציפלי על עתידה של ישראל כולה? יש מי שסבורים כי סיפורה החברתי־כלכלי של בירתנו ירושלים עושה בדיוק את זה, והתחזית לא בהכרח מרנינה. אבל מה בדיוק הסיפור, ומה ישראל צריכה לעשות?

הירידה באשכולות

הכירו את המדד החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). באמצעות ניתוח של שלל נתונים, היא בוחנת את הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה ביחידות גאוגרפיות שונות, כשלענייננו רלוונטית רמת הרשות המוניציפלית. הרשויות מדורגות בין 1 ל־255, כאשר דירוג 1 הוא הדירוג הרע ביותר. בנוסף, כל יישוב משויך לאשכול חברתי־כלכלי בין 1 ל־10, כש־1 הוא הנמוך ביותר ו־10 הגבוה ביותר. הפרסום האחרון נעשה ב־2024, על בסיס נתוני 2021.

וכעת לירושלים: עת התבססו על נתוני 1995, הבירה מוקמה באשכול 5, נמוך יותר מתל־אביב־יפו (אשכול 8) וחיפה (7), ויחד עם באר שבע (5). אבל בעוד שלוש ערי המטרופולין האחרות נשארו באשכול שלהן, ירושלים הידרדרה, וכשהתפרסמו נתוני 2015 היא כבר הייתה באשכול 2 - ירידה של שלושה אשכולות ב־20 שנה. לא רק זה: אם ב־2019 העיר הייתה בדירוג 31, ב־2021 היא כבר ירדה למקום 25.

התמונה ברורה: משהו לא טוב עבר על ירושלים בעשורים האחרונים. אבל מה? יש הסכמה שהדבר נובע קודם כל מגודלן של שתי אוכלוסיות עניות בעיר: ערבים (כמעט כולם ממזרח ירושלים) וחרדים. לפי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ב־2023 הקבוצה הראשונה היוותה כ־40% מאוכלוסיית העיר - בערך כפול משיעור האוכלוסייה הערבית בישראל. עוד לפי המכון, מקרב היהודים בירושלים, 47% הם חרדים, לעומת 16% מהאוכלוסייה היהודית בכל המדינה. כך, חלקים נרחבים באוכלוסיית העיר לא משלמים מיסים לעירייה, וזו זקוקה לעזרת המדינה. "ירושלים נמצאת במצב שהיא תלויה בממשלה מבחינת תקציב", אומר יאיר אסף־שפירא, חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

מה לזה ולישראל? כפי שמראה מחקר של פרופ' דן בן־דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי, ב־2023 כ־44% מתלמידי כיתות א' למדו בזרמי החינוך של אחת משתי החברות האלו. לדבריו, בעוד כמה עשורים כלכלת ישראל תישען על כתפיהן, ואלא אם ייעשה שינוי במערכת החינוך הישראלית, המדינה תגיע למצב דומה לזה של ירושלים. זה יחריף אם בדומה למה שעשו עם מזרח העיר, יוחלט לספח פלסטינים מיהודה ושומרון. ובניגוד לבירה, לישראל אין מי שייתן מענקים.

ירושלים: תמונה מורכבת

הסיפור נשמע פשוט, ולא מעט מכירים במה שקרה בירושלים. רק לאחרונה ראש העיר משה ליאון הודה בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס שיש בעיה, ושבגלל שכל־כך הרבה תושבים לא משלמים ארנונה, "אנחנו מבצעים פיתוח אדיר כדי לשפר את המצב הסוציו־אקונומי שלנו". אבל כאן ראוי לשים מעט סייגים.

קודם כל, אסף־שפירא בוחן את האשכולות בזהירות: "ראשית, המדד לא מודד את מצב העירייה או את המצב הכלכלי בעיר, אלא רק את מצב האוכלוסייה. בני ברק למשל מדורגת מתחת לירושלים (דירוג 14 - אב"מ), אבל בזכות מגדלי המשרדים שלה והארנונה הגבוהה עליהם העירייה נמצאת במצב כלכלי משופר.

"שנית, לא תמיד המרכיבים שנבחנים מספרים את כל התמונה. מרכיב אחד שנבחן במדד הוא ימי השהייה בחו"ל, שמעבר למדידת רמת חיים גם מספר על העדפות תרבותיות, ובכל מקרה ירושלים ממוקמת בה מאוד גבוה. יש בירושלים הרבה ערבים שעושים תואר באוניברסיטאות פלסטיניות שלא מוכרות ולכן לא נספרים כמשכילים במדד. גם תא משפחתי עם יותר מארבעה ילדים יוריד את המדד, למרות שיכול להיות שיש לו הכנסה גבוהה". או בקצרה, האשכול הוא לא חזות הכל.

וגם, הסיפור הירושלמי אינו רק של הידרדרות: עמיתנו בגלובס יובל ניסני סיקר לאחרונה את תנופת הבנייה בבירה, שמצפים שתביא אוכלוסיות חזקות יותר להתגורר בעיר. "הפיתוח האינטנסיבי לתעסוקה יעזור לתקציב העירייה דרך ארנונה לעסקים, ואם אכן תגיע אוכלוסייה חזקה, זה יעלה גם את המאפיין החברתי־כלכלי", אומר אסף־שפירא. כמו כן, למרות אזהרות על נטישת האוכלוסייה החילונית, לדבריו שיעור הקבוצות הדתיות בקרב העוזבים דומה לשיעורן באוכלוסייתה, וכך ב־2023 הקבוצה הגדולה ביותר היגרה לבית שמש.

עוד הוא מוסיף שלמרות האשכול הנמוך, כבר היום הסיפור של העיר הוא "מורכב": "לצד האוכלוסייה הענייה, יש אוכלוסייה עשירה יחסית. ירושלים היא גם מרכז תעסוקתי שמכניס הרבה מאוד כסף לעיר אבל לא נמדד במדד הכלכלי־חברתי. היא מציעה לתושבים שלה איכות חיים גבוהה בהרבה ממה שערים באשכולות יותר גבוהים יכולות להציע. אני לא קונה את ההספדים על ירושלים".

פרופ' בן־דוד מסכים ש"בירושלים עדיין יש את האוניברסיטה העברית שמביאה אנשים משכילים, ואת הממשל המרכזי של המדינה, שזה משהו שאין לכל עיר". ועדיין, הוא מוסיף, "לפי נתוני בתי הספר המשפחות החילוניות בעיר הולכות ופוחתות, כך שטוב שיש נקודות אור אבל השאלה היא מה עתידן. גם לישראל יש נקודות אור בדמות אוכלוסיות משכילות עם מיומנות גבוהה, אבל פריון העבודה של רוב המדינה נמוך מזה של ה־OECD".

מה קרה בערים אחרות?

מה שפחות נתון לוויכוח הוא שלאוכלוסייה החרדית יש אפקט רציני על האשכול החברתי־כלכלי בכל רשות. פרופ' בן־דוד מצא, מלבד ירושלים, שלוש ערים שצנחו שלושה אשכולות מ־1995 עד 2019 (הנפילה הגדולה ביותר): בית שמש, ערד וגבעת זאב (האחרונה ירדה אשכול נוסף ב־2021). המשותף לכולן הוא תהליך ההתחרדות המהיר שעברו. להן, כך בן־דוד, אין את היתרונות של ירושלים, מה שמחריף את המצב.

"זו חברה לא סובלנית כלפי האחר שגדלה במהירות, והיא צריכה לגור איפשהו", הוא מסביר. "הם יכולים לפנות לערים חרדיות או להיכנס לערים לא־חרדיות, ואם הם נכנסים הם לא מאפשרים לאחרים לחיות שם, מה שמוביל לעזיבה מהירה של האחרים". הדבר בולט בירידה החדה בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי בערים אלו, שבבית שמש וגבעת זאב הפך לחד־ספרתי, ובערד עומד על מתחת ל־30%. "ככה גם בישראל, מי שיוכלו יקומו וילכו, ומי שיישארו לא יוכלו להחזיק מדינת עולם ראשון, וישראל כמדינת עולם שלישי לא תתקיים".

לכן, גם אם ירושלים היא סיפור מורכב, בן־דוד ואסף־שפירא מסכימים ששילוב החרדים והערבים בשוק העבודה ושיפור הכנסתם הם "משימה לאומית", לא פחות. "לא צריך לכוון את זה נגד החרדים", ממשיך בן־דוד. "אבל צריך לנצל את הסיטואציה שנוצרה כדי להביא לממשלה שתעשה חריש עמוק".

עוד כתבות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

האירים נטשו, ההונגרים מסתערים עם טיסות במחיר שמתחיל ב-187 דולר

חברת הלואו קוסט הודיעו שתפתח שני קווים נוספים לישראל - ונציה וסלוניקי ● מדובר בשני יעדים שעד לא מזמן הפעילה ריינאייר, שלא צפויה לשוב לישראל עד סוף אוקטובר לפחות

אוכל וקינוחים בעספורה / צילום: באדיבות עספורה

מאסתם בחופש הגדול? ארבע עגלות קפה ששוות יציאה לטבע גם באוגוסט

כריכים מיוחדים, פיצות עם תוספות לא שגרתיות, עוגות של פעם ובר יין צונן ● עגלות הקפה הבולטות בנוף, שתוכלו להעביר בהן זמן משפחתי

סוכריות מנטוס / צילום: Shutterstock

היכן המציאו את סוכריות המנטוס?

מי האישה הראשונה והיחידה ששירתה בשייטת 13, מה המציאה מריון דונובן, ומיהו הכדורסלן בעל קריירת היורוליג הקצרה ביותר בהיסטוריה? ● הטריוויה השבועית

השבוע בעולם / צילום: ap, Alex Brandon

דונלד טראמפ עסוק מאוד השבוע: כובש את וושינגטון, מטיל מס יצוא

מזג האוויר השתגע, מ־50 מעלות עד 355 מ"מ גשם ● דרום קוריאה משליכה נשיא לשעבר לכלא עם אשתו ● טראמפ כובש את וושינגטון ומטיל מס יצוא ● ביהמ"ש העליון בהודו מורה לכלוא מיליון כלבים ● 'כל אלכוהול מזיק לבריאות' ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה ביציבות; אמזון זינקה ב-3.5%, אינטל ב-7%

בורסות אירופה עלו זה היום השלישי ברציפות ● בלומברג: ממשל טראמפ שוקל להשקיע באינטל ● המניה הסודית של וורן באפט תיחשף הלילה - ההימורים נוטים לקטרפילר וללוקהיד מרטין ● בעקבות הדוחות: נייס ואלוט נופלות, סלברייט מזנקת  ● הביטקוין יורד בכ-4% לאחר שהגיע הלילה לשיא כל הזמנים ● הורדת הריבית תידחה? האינפלציה הסיטונאית בארה״ב הואצה ביולי בקצב הגבוה ביותר מזה שלוש שנים ●  ירידה מפתיעה במספר המובטלים החדשים בארה"ב

מדה פרדריקסן ראש ממשלת דנמרק / צילום: ap, Pascal Bastien

ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן: "תומכים במדינה פלסטינית"

ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליוה הסיק ימים לפני 7 באוקטובר, שוב, שחמאס מורתע. את העובדה הזאת ופרטים נוספים, חשף חליוה בשיחות שקיים לאחרונה ● מסמך שהועבר לראש הממשלה נתניהו מציג שינוי בעמדות חמאס "מוכנים לעסקה חלקית" ● ראש ממשלת דנמרק: "נתניהו הוא בעיה בפני עצמה כעת, יהיה לישראל טוב יותר אם הוא לא היה ראש הממשלה"  ● 50 חטופים - 680 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

הכרובית של אביבית / צילום: גיא אשכנזי

המסיבה הקולינרית הטובה בעיר מתרחשת כבר 13 שנה בשוק לוינסקי

אביבית פריאל עושה כבר 13 שנה ב"אוזריה" שלה אוכל משוחרר ונטול מניירות, מזמין וצבעוני, עם דגש ניכר על אלכוהול טוב

גרסה מוגדלת של טסלה Y / צילום: יח''צ

שישה מושבים ב-3 שורות: הטסלה החדשה שנחשפה בסין

טסלה השיקה בסין גרסה מוגדלת של מודל Y ודגם לואו־קוסט, ועל פי הערכות הדגמים צפויים להגיע לישראל עוד השנה ● ההסתדרות ונמל אילת מתכוונים לקדם חקיקה שתחייב את יבואני הרכב בישראל לפרוק בנמל אילת כלי רכב שמיובאים מהמזרח ● ושני דגמים של המותג הסיני לינק אנד קו הושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

ניצן לביא, מנכ''ל סופר פארם / צילום: יח''צ

רכישת הענק שטלטלה את מותגי האופנה ונתנה פייט לאימפריות היוקרה

רכישת ורסצ'ה ע"י פראדה שינתה את הכללים בשוק האופנה, בו שולטות קבוצות־על ● ניצן לביא, מנכ"ל סופר־פארם, מסביר למה העסקה היא מעבר לאיחוד בין מותגים איקוניים ● מדד המותגים 2025

מערכת הלייזר של חברת EOS האוסטרלית / צילום: צילום מסך מיוטיוב

המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר

בעוד שמערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור, צפויה להפוך למבצעית ברבעון האחרון של השנה, חברת EOS האוסטרלית סגרה חוזה בגובה כ-80 מיליון דולר למדינה באירופה ● אוקראינה פיתחה מערכת לייזר קלת־משקל ליירוט רחפנים ● סטארט־אפ ישראלי בתחום סימולציות האימונים מתרחב לתחום הגיימינג ● ודנמרק יוצאת למסע רכש בתחום ההגנה האווירית, מבלי לכלול את ישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אפליקציית Gett / צילום: יח''צ

עסקת Gett הושלמה: תימכר ב-188 מיליון דולר לקבוצת מוסדיים ישראלית

אחרי התנגדות רשות התחרות למכירת אפליקציית המוניות גט (Gett) לידי פנגו מוקדם יותר השנה, קבוצת משקיעים הכוללת את לאומי פרטנרס, מיטב, מזרחי טפחות, הפניקס וקלירמרק קפיטל מודיעה על רכישת גט

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קצב האינפלציה השנתי ירד ביולי ל-3.1%; מחירי הדירות יורדים חודש רביעי ברציפות

האינפלציה עלתה בחודש יולי ב-0.4%, בהתאם לצפי בשוק ● השינוי במחירי השכירות ובמחירי הטיסות אחראי לחצי מהעלייה החודשית באינפלציה ● מחירי הדירות ירדו ב-0.5% ומחוז תל אביב בלט בירידות

מה יקרה אם נבטל את האינסוף? / צילום: Shutterstock

מאות מתמטיקאים התכנסו לאחרונה עם רעיון מהפכני והותירו את הקהילה המדעית בהלם

בכנס שנערך באוניברסיטת קולומביה דנו כמה מאות מתמטיקאים באפשרות לבטל את אקסיומת האינסוף המקובלת, מאחר שהיא מעכבת את התקדמות המדע ● האינסוף אולי קיים, אומר פרופ' דורון ציילברגר בראיון לגלובס, אבל למתמטיקה אין צורך בו ● בקהילת המדעים המדויקים הרעיון הזה עדיין נחשב מוזר מאוד

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

נעילה מעורבת בוול סטריט; סולאראדג' זינקה בכ-17%

דאו ג'ונס עלה ב-0.1%, S&P 500 השיל 0.3% והנאסד"ק נחלש ב-0.4% ● חברת ייצור השבבים Applied Materials נפלה אחרי שפרסמה תחזיות מאכזבות לרבעון הנוכחי ● נפתרה תעלומת ההשקעה של באפט: רכש 5 מיליון ממניות יונייטד-הלת' גרופ בהשקעה בשווי כ-1.6 מיליארד דולר

בודקים את המיתוס. פסלוני בודהה / צילום: Andrew Moore

יש בעולם יותר מבודהה אחד, אז למה במערב מבלבלים ומערבבים ביניהם?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: יש בעולם יותר מבודהה אחד, אז למה במערב מבלבלים ומערבבים ביניהם?

גם זה קרה פה / צילום: ap

הצביעות העולמית לגבי ישראל חוגגת, ואולי טוב שכך

חייבים להגדיל את ייצור החשמל, גם לטובת חשבון החשמל שלנו ● האיתותים הסותרים מהעולם לגבי ישראל ● ומשפט נתניהו זקוק ליותר מעוד יום על הנייר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ניקולא פוש, היורש (ימין) ואריק פריימונד / אילוסטרציה: איורים: גיל ג'יבלי

תיק הרמס נפתח: היעלמות מניות ב-15 מיליארד דולר, מוות פתאומי וכמה הסברים

ההתאבדות לכאורה של אריק פריימונד, היועץ הפיננסי ליורש רשת מוצרי היוקרה הרמס, מסמנת תפנית דרמטית באחת התעלומות הפיננסיות הגדולות ביותר של המאה ● לפי עורכי דינו, היה פריימונד "אדם בעל רגישות נדירה שנשבר מאלימות החשד, הבגידה ומעולם חסר רחמים"

פנחס פוזיילוב / צילום: פוטו ניסים

הוא הגיע ממשפחה עשירה שפשטה רגל ובנה אימפריה בגיל 97 הוא מדבר על הכל

"כשעזבתי את בית הספר התחלתי לעבוד כשוליה של יהלומן. הייתי צריך ללטש יהלום במינימום נזק, ומהרגע הראשון התברר שאני מסוגל לעשות את זה כמו מישהו עם 20 שנות ניסיון" ● שיחה קצרה עם פנחס פוזיילוב, ממייסדי תעשיית היהלומים בישראל

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

ביהמ"ש ביטל את כל התנאים המגבילים על יונתן אוריך בפרשת קטרגייט

נותרו בעינן רק הערבויות להבטחת התייצבותו לחקירה ● השופט מזרחי: אין חשד סביר ואין חשש לשיבוש החקירה

טראמפ ופוטין בפסגת אלסקה / צילום: ap, Jae C. Hong

פסגת אלסקה הסתיימה באופן מפתיע. מה צפוי עכשיו?

טראמפ אומר שהוסכמו ״הרבה, הרבה נקודות חוץ מאיזו אחת או שתיים גדולות״. הוא אומר שעסקה לסיום המלחמה תלויה בזלנסקי, והוא מייעץ לו ״לחתום על עסקה״ ● לפי שעה הוא מסיר לפחות את האיום לגרום ״תוצאות חמורות״ לכלכלת רוסיה