גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירושלים נדחקת במדד החברתי־כלכלי, אבל זה לא כל הסיפור

כשהיא בדירוג סוציו־אקונומי נמוך, בירת ישראל נמצאת בתנופת בנייה וניסיון למשוך אוכלוסיות חזקות ● בדקנו: מה הנתונים מלמדים על מצבה המורכב של ירושלים, ועל מה כדאי להסתכל? ● וגם: מה מה היתרונות היחסיים שלה על ערים אחרות?

משה ליאון, ראש עיריית ירושלים. ועידת ישראל לנדל''ן 2025, 22.7.25 / צילום: ראובן קופיצינסקי
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים. ועידת ישראל לנדל''ן 2025, 22.7.25 / צילום: ראובן קופיצינסקי

האם אפשר להסיק ממקרה מוניציפלי על עתידה של ישראל כולה? יש מי שסבורים כי סיפורה החברתי־כלכלי של בירתנו ירושלים עושה בדיוק את זה, והתחזית לא בהכרח מרנינה. אבל מה בדיוק הסיפור, ומה ישראל צריכה לעשות?

הירידה באשכולות

הכירו את המדד החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). באמצעות ניתוח של שלל נתונים, היא בוחנת את הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה ביחידות גאוגרפיות שונות, כשלענייננו רלוונטית רמת הרשות המוניציפלית. הרשויות מדורגות בין 1 ל־255, כאשר דירוג 1 הוא הדירוג הרע ביותר. בנוסף, כל יישוב משויך לאשכול חברתי־כלכלי בין 1 ל־10, כש־1 הוא הנמוך ביותר ו־10 הגבוה ביותר. הפרסום האחרון נעשה ב־2024, על בסיס נתוני 2021.

וכעת לירושלים: עת התבססו על נתוני 1995, הבירה מוקמה באשכול 5, נמוך יותר מתל־אביב־יפו (אשכול 8) וחיפה (7), ויחד עם באר שבע (5). אבל בעוד שלוש ערי המטרופולין האחרות נשארו באשכול שלהן, ירושלים הידרדרה, וכשהתפרסמו נתוני 2015 היא כבר הייתה באשכול 2 - ירידה של שלושה אשכולות ב־20 שנה. לא רק זה: אם ב־2019 העיר הייתה בדירוג 31, ב־2021 היא כבר ירדה למקום 25.

התמונה ברורה: משהו לא טוב עבר על ירושלים בעשורים האחרונים. אבל מה? יש הסכמה שהדבר נובע קודם כל מגודלן של שתי אוכלוסיות עניות בעיר: ערבים (כמעט כולם ממזרח ירושלים) וחרדים. לפי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ב־2023 הקבוצה הראשונה היוותה כ־40% מאוכלוסיית העיר - בערך כפול משיעור האוכלוסייה הערבית בישראל. עוד לפי המכון, מקרב היהודים בירושלים, 47% הם חרדים, לעומת 16% מהאוכלוסייה היהודית בכל המדינה. כך, חלקים נרחבים באוכלוסיית העיר לא משלמים מיסים לעירייה, וזו זקוקה לעזרת המדינה. "ירושלים נמצאת במצב שהיא תלויה בממשלה מבחינת תקציב", אומר יאיר אסף־שפירא, חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

מה לזה ולישראל? כפי שמראה מחקר של פרופ' דן בן־דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי, ב־2023 כ־44% מתלמידי כיתות א' למדו בזרמי החינוך של אחת משתי החברות האלו. לדבריו, בעוד כמה עשורים כלכלת ישראל תישען על כתפיהן, ואלא אם ייעשה שינוי במערכת החינוך הישראלית, המדינה תגיע למצב דומה לזה של ירושלים. זה יחריף אם בדומה למה שעשו עם מזרח העיר, יוחלט לספח פלסטינים מיהודה ושומרון. ובניגוד לבירה, לישראל אין מי שייתן מענקים.

ירושלים: תמונה מורכבת

הסיפור נשמע פשוט, ולא מעט מכירים במה שקרה בירושלים. רק לאחרונה ראש העיר משה ליאון הודה בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס שיש בעיה, ושבגלל שכל־כך הרבה תושבים לא משלמים ארנונה, "אנחנו מבצעים פיתוח אדיר כדי לשפר את המצב הסוציו־אקונומי שלנו". אבל כאן ראוי לשים מעט סייגים.

קודם כל, אסף־שפירא בוחן את האשכולות בזהירות: "ראשית, המדד לא מודד את מצב העירייה או את המצב הכלכלי בעיר, אלא רק את מצב האוכלוסייה. בני ברק למשל מדורגת מתחת לירושלים (דירוג 14 - אב"מ), אבל בזכות מגדלי המשרדים שלה והארנונה הגבוהה עליהם העירייה נמצאת במצב כלכלי משופר.

"שנית, לא תמיד המרכיבים שנבחנים מספרים את כל התמונה. מרכיב אחד שנבחן במדד הוא ימי השהייה בחו"ל, שמעבר למדידת רמת חיים גם מספר על העדפות תרבותיות, ובכל מקרה ירושלים ממוקמת בה מאוד גבוה. יש בירושלים הרבה ערבים שעושים תואר באוניברסיטאות פלסטיניות שלא מוכרות ולכן לא נספרים כמשכילים במדד. גם תא משפחתי עם יותר מארבעה ילדים יוריד את המדד, למרות שיכול להיות שיש לו הכנסה גבוהה". או בקצרה, האשכול הוא לא חזות הכל.

וגם, הסיפור הירושלמי אינו רק של הידרדרות: עמיתנו בגלובס יובל ניסני סיקר לאחרונה את תנופת הבנייה בבירה, שמצפים שתביא אוכלוסיות חזקות יותר להתגורר בעיר. "הפיתוח האינטנסיבי לתעסוקה יעזור לתקציב העירייה דרך ארנונה לעסקים, ואם אכן תגיע אוכלוסייה חזקה, זה יעלה גם את המאפיין החברתי־כלכלי", אומר אסף־שפירא. כמו כן, למרות אזהרות על נטישת האוכלוסייה החילונית, לדבריו שיעור הקבוצות הדתיות בקרב העוזבים דומה לשיעורן באוכלוסייתה, וכך ב־2023 הקבוצה הגדולה ביותר היגרה לבית שמש.

עוד הוא מוסיף שלמרות האשכול הנמוך, כבר היום הסיפור של העיר הוא "מורכב": "לצד האוכלוסייה הענייה, יש אוכלוסייה עשירה יחסית. ירושלים היא גם מרכז תעסוקתי שמכניס הרבה מאוד כסף לעיר אבל לא נמדד במדד הכלכלי־חברתי. היא מציעה לתושבים שלה איכות חיים גבוהה בהרבה ממה שערים באשכולות יותר גבוהים יכולות להציע. אני לא קונה את ההספדים על ירושלים".

פרופ' בן־דוד מסכים ש"בירושלים עדיין יש את האוניברסיטה העברית שמביאה אנשים משכילים, ואת הממשל המרכזי של המדינה, שזה משהו שאין לכל עיר". ועדיין, הוא מוסיף, "לפי נתוני בתי הספר המשפחות החילוניות בעיר הולכות ופוחתות, כך שטוב שיש נקודות אור אבל השאלה היא מה עתידן. גם לישראל יש נקודות אור בדמות אוכלוסיות משכילות עם מיומנות גבוהה, אבל פריון העבודה של רוב המדינה נמוך מזה של ה־OECD".

מה קרה בערים אחרות?

מה שפחות נתון לוויכוח הוא שלאוכלוסייה החרדית יש אפקט רציני על האשכול החברתי־כלכלי בכל רשות. פרופ' בן־דוד מצא, מלבד ירושלים, שלוש ערים שצנחו שלושה אשכולות מ־1995 עד 2019 (הנפילה הגדולה ביותר): בית שמש, ערד וגבעת זאב (האחרונה ירדה אשכול נוסף ב־2021). המשותף לכולן הוא תהליך ההתחרדות המהיר שעברו. להן, כך בן־דוד, אין את היתרונות של ירושלים, מה שמחריף את המצב.

"זו חברה לא סובלנית כלפי האחר שגדלה במהירות, והיא צריכה לגור איפשהו", הוא מסביר. "הם יכולים לפנות לערים חרדיות או להיכנס לערים לא־חרדיות, ואם הם נכנסים הם לא מאפשרים לאחרים לחיות שם, מה שמוביל לעזיבה מהירה של האחרים". הדבר בולט בירידה החדה בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי בערים אלו, שבבית שמש וגבעת זאב הפך לחד־ספרתי, ובערד עומד על מתחת ל־30%. "ככה גם בישראל, מי שיוכלו יקומו וילכו, ומי שיישארו לא יוכלו להחזיק מדינת עולם ראשון, וישראל כמדינת עולם שלישי לא תתקיים".

לכן, גם אם ירושלים היא סיפור מורכב, בן־דוד ואסף־שפירא מסכימים ששילוב החרדים והערבים בשוק העבודה ושיפור הכנסתם הם "משימה לאומית", לא פחות. "לא צריך לכוון את זה נגד החרדים", ממשיך בן־דוד. "אבל צריך לנצל את הסיטואציה שנוצרה כדי להביא לממשלה שתעשה חריש עמוק".

עוד כתבות

רומן אברמוביץ' / צילום: ap, Martin Meissner

ממשלת בריטניה לוחצת על רומן אברמוביץ' להעביר 2.5 מיליארד ליש"ט לטובת אוקראינה

עם פתיחת המלחמה באוקראינה, ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על אברמוביץ', בעליו של מועדון הכדורגל צ'לסי, הנחשב למקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ● הוחלט לאפשר לו למכור את הקבוצה, בתנאי שכספי המכירה לא ילכו לכיסו אלא למטרות צדקה ● אלא שמאז הכספים מוקפאים ● ראש ממשלת בריטניה: "המסר שלי לאברמוביץ' הוא זה: השעון מתקתק"

התחזית של חברות הדירוג / צילום: Shutterstock

הלייזר ישנה את התמונה, הדיור ייתקע - ומה עם יוקר המחיה? תחזית חברות הדירוג ל-2026

לאחר שנה אדירה לתעשיות הביטחוניות, ב־S&P מעריכים מעלות כי "נראה מעבר מייצור התקפי לייצור הגנתי", וכי הלייזר "ישנה את התמונה" ● מידרוג צופה כי מחירי הדירות הגבוהים, יוקר המחיה והצפי להמשך שחיקה במחירים צפויים להגביל את חזרת הביקושים בענף

עו''ד יהודה גור, מונה לשותף בפירמת הליטיגציה הבינלאומית קווין עמנואל / צילום: Quinn Emanuel

פירמת הליטיגציה הגדולה בעולם ממנה שותף ישראלי

פירמת הליטיגציה האמריקאית קווין עמנואל, הנחשבת לגדולה בתחומה בעולם, הודיעה על מינויו של עו"ד יהודה גור לשותף - הישראלי הראשון שמצטרף לשותפות הגלובלית שלה ● עו"ד גור פועל ממשרד הפירמה בניו יורק ומתמחה בליטיגציה מסחרית מורכבת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

החלה הספירה לאחור לשער של 3 שקלים: מתי הנגיד ייאלץ להתערב?

בשנה האחרונה רשם השקל התחזקות משמעותית את מול הדולר, והוא נסחר בשיא של קרוב ל־4 שנים ● בעבר התערב בנק ישראל ישירות רק בתקופות חירום כמו קורונה ומלחמה ● כלכלנים בכירים מסמנים את הרף שבו כנראה שהגישה תשתנה

קורסרה רוכשת את המתחרה אודמי / צילום: Shutterstock

פלטפורמת הלימודים שהקימה הישראלית רוכשת את המתחרה בעסקת מיליארדים

קורסרה, שהוקמה ע"י דפנה קולר, תרכוש את אודמי בעסקת מניות בשווי כ־2.5 מיליארד דולר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

נתניהו יעמוד בראש הצוות שיקבע את מנדט ועדת החקירה

עדויות שורדי השבי בשב"כ חושפות: כך פועל חמאס מבפנים ● בנט: "פרצו לי לטלגרם, צ'אטים ומספרים אמיתיים הופצו" ● חשש במערכת הביטחון: יש בידי הפורצים שמות ומספרים של בכירים ביטחוניים ● שר החוץ סער: "הרשות הפלסטינית מסווה תשלומים למחבלים כתשלומים לגמלאים של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים" ● עדכונים שוטפים

הקמפוס שצפוי לקום בקריית טבעון / הדמיה: אנבידיה

"ישראל הפכה לבית השני שלנו": מנכ"ל אנבידיה מאשר כי יוקם קמפוס ענק בקריית טבעון

בהמשך לחשיפת גלובס, אנבידיה מאשרת כי תקים בקריית טבעון קמפוס על 90 דונם שתרכוש מרמ"י, אשר יהפוך אותה למעסיק הפרטי הגדול במדינה ● הענקית מבקשת להקיף אותו באזורי מסחר ומסעדות ולהשקיע בטיפוח שטחים ירוקים, וכמו כן נוכחותה צפויה לחייב חיזוק של תשתיות האנרגיה והתחבורה באזור ● האכלוס הראשוני: רק בעוד כשש שנים

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: טל שחר

"הונאה חסרת תקדים": המנהל המורשה בסלייס תובע כמיליארד שקל מבעל השליטה והמנהלים

במרכז התביעה שהגיש רו"ח אפי סנדרוב מצוי אסף גולדברג, המתואר בה כ"מנכ"ל הכל-יכול" של סלייס ● לצדו נתבעים אביו שמעון, בעל השליטה, ואחיו שי, ששימשו כדירקטורים ● לפי התביעה, המערכת נחלה "כישלון חרוץ", המנכ"ל נהג בכספי העמיתים "ככל העולה על רוחו", והדירקטורים התעלמו מנורות האזהרה שהובילו לאובדן של 850 מיליון שקל

מי ירכוש את אולפני וורנר ברדרס? / צילום: Shutterstock

עסקת הענק במדיה: בוורנר ברדרס ממליצים לדירקטוריון לבחור בנטפליקס על פני פרמאונט

במכתב לבעלי המניות, וורנר כינתה את הצעתה של פרמאונט "אשליה", העלתה חששות לגבי אמינות ההון המוצע על-ידה ואף הטילה ספק במחויבות של משפחת אליסון למימון העסקה ● "הצעת פרמאונט לא נותנת ערך מספק; תנאי המיזוג עם נטפליקס עדיפים"

הקמפוס של אנבידיה שצפוי לקום בקריית טבעון (בעיגול: ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה) / צילום: באדיבות אנבידיה

5 הערות על עסקת הענק של אנבידיה בקריית טבעון

מהארנונה, דרך המפסידה הגדולה ועד הקיבוץ הקטן שמרוויח בעקיפין: פרטים חדשים על העסקה של אנבידיה בקריית טבעון שמתקדמת בצעדי ענק

שכונת הדר יוסף / צילום: ויקיפדיה

השכונה הוותיקה בצפון ת"א משתנה: מגדלים עם הרבה פחות חניה

התחדשות עירונית רחבת־היקף מתקדמת בתל אביב וברמת גן עם מאות דירות חדשות, בהן דיור בהישג יד להשכרה וללא חניה בחלק מהמתחמים ● קטה גרופ נכנסת לשוק ההון עם גיוס אג"ח ראשון ● ורובי קפיטל והפניקס סגרו עסקת מימון בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל לפרויקט מגורים בירושלים ● חדשות השבוע בנדל"ן 

קרן כהן-חזון / צילום: באדיבות תורפז

אחרי זינוק של 220% במניה: תורפז מבקשת להקפיץ את שכר המנכ"לית ב-3 מיליון שקל

יצרנית הטעמים והריחות מבקשת להעלות את שכרה של בעלת השליטה קרן כהן־חזון לסכום של עד 9.1 מיליון שקל ● כהן־חזון, ששימשה עד כה גם כמנכ"לית וגם כיו"ר החברה, תפנה את כיסא היו"ר לטובת שותפה לייסוד החברה רלי לשם

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

להיות משפיען טיקטוק עבור המעסיק / צילום: צילומי מסך

מיומנות חדשה ונדרשת בעבודה: להיות משפיען טיקטוק עבור המעסיק

בעבר, מעסיקים שנאו את העובדה שעובדים מעלים פוסטים לרשתות על חיי העבודה שלהם ● עכשיו סטארבקס, דלתא וחברות נוספות מעודדות אותם בעצמן ליצור תוכן - כאסטרטגיה ● העובדים מרוויחים כישורים כישורים חדשים, והמעסיקים נהנים משיווק אורגני

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

התקדמות במגעים עם משרד התחבורה: וויזאייר בדרך לשני בסיסי פעילות בישראל

חברת התעופה ההונגרית ומשרד התחבורה השיגו הסכמות על הקמת שני בסיסי פעילות בישראל, בנתב"ג וברמון, עם כוונה להפעיל טיסות פנים ולהגדיל תדירויות כבר ממרץ ● בשבוע הבא חברות התעופה הישראליות יזומנו לרשות התעופה האזרחית להביע את התנגדותן למתווה המתגבש ● וגם: הדרישה של וויזאייר שירדה מהשולחן

פרויקט התשב''צ של קרדן גבע. 401 יחידות דיור / הדמיה: HACUBIA

מגורים במקום מוסכים: דירה סמוך לבלומפילד עולה חצי מדירה בצפון תל אביב

ציר שלבים בת"א, סמוך לאצטדיון בלומפילד, משנה את פניו ויהפוך בשנים הקרובות מאזור מסחרי למגורים ותעסוקה ● המחירים נמוכים משמעותית מאשר בחלקים אחרים של העיר, אבל הקושי למכור דירות מורגש גם כאן

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה בסלייס ואסף גולדברג, מנכ''ל סלייס לשעבר / איור: גיל ג'יבלי

תביעת ענק חושפת את השיטה בפרשת ההונאה בסלייס

תביעה בסכום של כמיליארד שקל שהגיש המנהל המורשה בסלייס נגד בעל השליטה ונושאי המשרה לשעבר, חושפת את שיטת העבודה בחברת הגמל הקורסת - מחסכונות שעברו לקרנות עלומות ועד מנהלים שלא עשו דבר ● בעל השליטה: "הטענות יתבררו כלא נכונות"

הדמיה של מתקן ההשבה המתוכנן / צילום: ג'ני ויינשטיין, אדריכלית נוף

לראשונה בישראל: יוקם מתקן שמייצר חשמל מפסולת

מתקן חדש להשבת אנרגיה מפסולת בגליל המערבי צפוי לקום תוך שלוש שנים ולאתגר את תחנות הכוח ● תמלוגי המוזיקאים זינקו בעשרות אחוזים השנה ל־13.6 מיליון שקל ● רשת סאלח דבאח משיקה סניף ענק מחודש בהשקעה של כ־7 מיליון שקל ● 200 נשים בכירות התכנסו במוזיאון ת"א לכבוד התערוכה "לו נשים היו שולטות בעולם" ● וגם: מינויים חדשים בענפי האנרגיה, הפינטק והבריאות ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה חיובית בבורסת ת"א; מניות האנרגיה מזנקות, דוראל מזנקת ב-7%

ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל יציב לקראת פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ● מניות השבבים הדואליות יורדות ומעיבות על השוק ● מנגד אישור עסקת הגז תומכת בשוק ● 
אפקון גייסה 74 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, מור תהפוך לבעלת עניין ● בתוך יומיים יתפרסמו חמש החלטות ריבית ברחבי העולם