פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Andreas Gora
המדיניות של ממשלת ישראל בעזה שורפת את הגשרים שנבנו בעשורים האחרונים מול אירופה. בריטניה, שלפני כשנתיים נחשבה לבעלת ברית אסטרטגית, כבר הקפיאה יצוא נשק חלקית, מאיימת על ישראל ב"צעדים מוחשיים" והבטיחה להכיר במדינה פלסטינית בספטמבר; הולנד מובילה מאמץ כלל-אירופי להשעות את יחסי הסחר החופשי, ולא רק את הגישה של חברות ישראליות לתוכנית "הורייזן"; שבדיה תומכת בכך ומוסיפה סנקציות על שרים בכירים. פינלנד ושורת מדינות אחרות תומכות ביוזמה הצרפתית להכרה במדינה פלסטינית.
עם 23 מיליון טסים בשנה, הטרמינל המרכזי של ניו יורק יוצא לשדרוג ענק
כל המדינות האלו היו לצדה של ישראל באופן עקבי בשנה וחצי האחרונות, עד למבצע האחרון בעזה; עד להפסקת הסיוע ההומניטרי בשם מנגנון חובבני שנכשל עם השלכות אדירות על תדמיתה של מדינה ישראל; ועד להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו והקבינט אתמול, נגד המלצת הצבא, לכבוש את העיר עזה.
אל אלה הצטרף היום בצהריים הגשר החשוב ביותר, היחסים עם גרמניה. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ הודיע כי באופן מיידי ועד להודעה חדשה, גרמניה תפסיק לייצא נשק לישראל שעשוי להיות בשימוש בעזה. לא מדובר בהצהרות ריקות, גרמניה היא ספקית הציוד הביטחוני השנייה בגודלה לישראל (אחרי ארה"ב), עם כ-30% ממנו בממוצע עשר השנים האחרונות. אמנם חלק הארי הוא הצוללות היקרות וכלי השיט, אבל גרמניה גם סיפקה לישראל אלפי פגזים, מנועים לטנקים, נשק קל ועוד הרבה מאוד ציוד, בשווי של בין 200 ל-300 מיליון אירו בשנה מאז שפרצה המלחמה בעזה.
מרץ משך את ההחלטה כמה שהוא יכול. הוא קנה את ההסברים הישראלים לפיהם "צריך זמן" כדי לראות איך המצב בעזה משתפר. הוא אימץ בשתי ידיים את ההבטחות על הפסקת אש קרובה. אחרי הכל, הוא עמד בפרלמנט לפני פחות משנה וביקר באופן חריף את העובדה כי הממשלה הגרמנית היוצאת מעכבת את יצוא הנשק. הוא לא רצה לחזור בו פומבית באופן מביך כזה. אבל המצב בשטח והעמדה הישראלית הכריחו אותו.
אפילו עד ליום רביעי האחרון הוא ניסה לעמוד בלחץ הציבורי והפוליטי. הנה רק דוגמא ללחץ מהימים האחרונים בגרמניה לבדה: עצומה של 200 סלבריטאים, אליהם הצטרפו 160 נוספים לסנקציות גורפות על ישראל. עצומה של עובדי משרד החוץ והדלפות נגד הממשלה. הצהרות בקרב בכירי מפלגתו שלו (CDU/CSU) כי יש להטיל אמברגו נשק. הצהרות מפי שורת בכירים בסוציאל-דמוקרטים (SPD) השותפים לקואליציה על סנקציות נחוצות נגד ישראל.
מרץ והקואליציה שלו קנו שוב ושוב את ההבטחות הישראליות. הם שמעו מהצד הישראלי כי 250 משאיות עוברות ביום כעת לרצועה, כי יש מנגנון חדש להעברת מזון, שיש תוכניות להרגעת המצב. "נחכה ונראה", היתה העמדה המשותפת שלשום, "בלי הלחץ הגרמני זה לא היה קורה", נאמר. והנה יום לאחר מכן, ישראל הפתיעה את גרמניה עם תוכנית לכיבוש העיר עזה, לפינוי המוני של אוכלוסייה, להמשך המלחמה לעתיד הנראה לעין. למרץ לא נותרה ברירה. הוא הכריז על אמברגו נשק, ובבת אחת גרמניה חזרה עשרות שנים אחורה, לתקופה בה חששה למכור נשק התקפי לישראל. "מה ששט זה בסדר, מה שמתגלגל אסור" היתה האמרה במשך שנים בנוגע ליצוא הביטחוני מגרמניה לישראל. עכשיו יחסי ישראל-גרמניה חזרו לשם, במקרה הטוב.
אין שום דבר מפתיע בהצהרה הגרמנית. ממשלת ישראל ומשרד החוץ אולי אומרים בתגובה כי מדובר ב"ניצחון לחמאס", אבל זהו ניצחון שהממשלה הישראלית עצמה העניקה לו. ואין שום דבר מפתיע בצעדים הבאים שאירופה עשויה לנקוט כדי להפעיל לחץ על ישראל ואולי "להעניש" אותה על המשך המלחמה. אחת הסיבות שהגרמנים נמנעו מסנקציות, דווח בגרמניה אתמול, היא שהממשלה הרגישה אחריות בתור הסכר האחרון בפני גל אנטי-ישראלי באירופה. "כל סנטימטר תזוזה שלנו יהפוך לקילומטרים על ידי החברות האחרות באיחוד האירופי", אמר בכיר בקבינט ל"שפיגל".
עכשיו גרמניה זזה קילומטר משלה, וההשלכות יתחילו להתגלגל. בריטניה יכולה להרחיב את אמברגו הנשק שלה. התוכנית להשעיית חברות ישראליות מ"הורייזן" יכולה למצוא לפתע רוב מיוחס. הסכם הסחר החופשי עשוי להיות מושעה. חרם על מוצרי התנחלויות יוטל ברמת האיחוד. ישראלים עשויים להידרש לוויזות כניסה לאירופה. הכוח הצבאי של אירופה הוא שולי, אבל היא בכל זאת שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל.
מי שסבור כי העובדה שישראל מוכרת נשק לאירופה "מגנה" עליה מפני סנקציות, מעריך בחסר את הלחץ הציבורי שהמצב בעזה יוצר באירופה. שום ממשלה אירופית דמוקרטית לא יכולה להצדיק פומבית קשרים עם מדינה מוקצה - כפי שישראל הופכת להיות - בשם האינטרסים הביטחוניים שלה. פינלנד, שבדיה, גרמניה, בריטניה, כולן מדינות המנהלות יחסי סחר ביטחוניים ענפים עם ישראל. זה לא מונע מהן להוביל צעדים ביקורתיים כלפי ישראל בימים האחרונים. לו הדבר היה תלוי בציבור, ולא בפוליטיקאים, המצב היה אפילו חמור הרבה יותר.
ישראל ביקשה מאירופה זמן חסד בחודשיים האחרונים, כדי להשיק את מנגנון הסיוע החדש, להשלים את "מרכבות גדעון" ומה לא. ההחלטה אתמול שברה את הכלים, ואחרי שהסכר הגרמני קרס, כל האפשרויות פתוחות.