גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר מאותתים: כיבוש עזה יגדיל את הגירעון, אבל בשוק מסרבים להתרגש

באוצר מתקשים להיערך לתוכנית שאינה ברורה להם ותתבטא בהגדלת הגירעון מ־3% מהתוצר ל־4% לפחות ב־2026 ● בניגוד לציפיות, הבורסה פתחה את השבוע בעליות ● פרופ' יעקב נגל, יו"ר הוועדה לבחינת תקציב הביטחון: "מיליארדים יוסטו ללחימה ולא להתעצמות אסטרטגית"

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל
חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הכרעת הקבינט ל"השתלטות" על העיר עזה מעוררת שאלות רבות גם בפן הכלכלי. כמה כסף זה יעלה למדינה? איך זה ישפיע על המשק? ועל חשבון מה זה יבוא? מבחינת עלויות, כל מספר נתון פוגע בתקציב בשלב ראשוני זה.

עוד לפני הרחבת המלחמה: באוצר מורידים את תחזית הצמיחה ל-2025
ענקיות התוכנה שמצטרפות לשביתה למען החטופים: מי החברות ברשימה
אחרי הסערה: קופת חולים כללית ממנה ממלאת מקום למנכ"ל

התוכנית לכיבוש העיר המרכזית ברצועה, בה מתגוררים כ־800 אלף פלסטינים, צפויה להימשך כחצי שנה לפחות. אך לאחר שתושג האחיזה בשטח, מתי תגיע נקודת היציאה? לא ברור עדיין, ואם להאמין לגורמים בממשלה כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אין בכלל כוונה לצאת מעזה אלא לספחה לישראל.

עלויות המבצע המתוכנן לקופת המדינה נגזרות בעיקר במכפלה של כמה זמן הוא ימשך וכמה אנשי מילואים ידרשו לשרת בעזה. גורמים באוצר מדווחים שהרחבת המבצע טרם תומחרה באופן מדויק. לטענתם, מספרים שהופרחו לחלל האוויר הגיעו מכיוון מערכת הביטחון, שלדבריהם חישבה את העלויות ביתר, בין השאר כדי לחזק את התנגדותם להחלטת הקבינט.

הרמטכ"ל אייל זמיר התנגד לכיבוש עזה והחזקתה בידי הצבא שיצטרך להתמודד באופן ישיר עם האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית. כבר עתה אנשי המילואים שחוקים ועייפים לאחר סבבים חוזרים ונשנים בשנתיים האחרונות, שכללו הצהרות ממשלתיות על "הכרעה סופית" במבצעים כמו מרכבות גדעון, ויש ספק האם הפעם הממשלה באמת מתכוונת למהלך מכריע.

כך, גם באוצר מתקשים להיערך לתוכנית שאינה ברורה להם - האם היא באמת תיושם או שמא מדובר בעוד שלב במשחק הפוליטי. זאת כאשר אפילו שר האוצר סמוטריץ' עצמו הצהיר במוצאי השבת: "איבדתי את האמון שראש הממשלה נתניהו יכול ורוצה להוביל את צה"ל להכרעה וניצחון".

הקצאות קטנות מהנדרש

למרות האי־ודאות, מעריכים באוצר שהתוכנית לכיבוש עזה לא תצריך את פריצת תקציב 2025 באופן מיידי מעבר למה שכבר תוכנן. כזכור, באוצר מתכוונים להעלות את מגבלת ההוצאה בחקיקה ל־2025 כדי לכסות הוצאות של התארכות המלחמה בעזה עד כה (מבצע מרכבות גדעון) ומבצע עם כלביא מול איראן. לפי גורמים באוצר התוספת אמורה לכלול גם כרית ביטחון שתאפשר לכסות את תחילת יישום כיבוש הרצועה.

העלויות והשלכות התקציביות המשמעותיות באמת יגיעו החל מהשנה הבאה. עד כה תכנן אגף התקציבים במשרד האוצר גירעון מתכנס ל־2026, בסימן יציאה ממלחמה לצמיחה, בגובה של כ־3% תוצר - כ־60 מיליארד שקל. עם המשך הלחימה בעזה המשמעות תהיה הגדלת הגירעון לרמה של כ־4% לפחות - כ־80 מיליארד שקל - לפי הערכות ראשוניות ביותר.

מניסיון השנתיים האחרונות התברר שהתכנונים להוצאה הביטחונית נותרים נמוכים מהנדרש בפועל והאוצר מתבקש להוסיף תקציבים נוספים שוב ושוב בשל התמשכות הלחימה - שלא נצפתה מראש בתוכניות העבודה.

בממשלה צפויים לאשר הוצאת צו שמונה לעד 430 אלף אנשי מילואים עד סוף נובמבר כשלב ראשון. גם לפי כלל האצבע השמרני שלפיו איש מילואים עולה בממוצע 800 שקל ביום למדינה, נגיע לסכומי עתק של כ־35 מיליארד שקל אם אכן תמוצה מכסת המילואים.

וזוהי רק ההתחלה, בעלויות של פחות מארבעה חודשים קדימה. אלא שכללי האצבע הרגילים לא חלים במקרה של כיבוש מלא של עזה. כאן יידרש להעמיס על העלויות הצבאיות גם עלויות אזרחיות והומניטריות לסיוע לתושבים הפלסטינים - מזון, רפואה, אנרגיה ועוד על חשבון משלם המסים הישראלי. וזאת בתרחיש אופטימי שבו גורמים בישראל מקווים כי השיקום הפיזי של עזה יבוא כולו כרובו ממימון בינלאומי.

פרופ' יעקב נגל / צילום: לע''מ

תקציב הביטחון לאן?

אז מניין יבוא הכסף לכיתור העיר עזה, פינויה והשתלטות צבאית עליה? מעבר לפתרונות הרגילים והבלתי רצויים של הגדלת הגירעון או הכבדת נטל המס על הציבור, תידרש הקצאת משאבים מחודשת בתוך תקציב הביטחון. ויש כבר מי שחוששים שהדבר יבוא על חשבון ההתעצמות הצבאית האסטרטגית של ישראל, המיועדת להתמודדות עם מעגלים רחוקים יותר כמו איראן והכנות לסיבוב הבא של מלחמה מולה.

בדיוק מכך מזהיר פרופ' (תא"ל במיל') יעקב נגל, שעמד בראש הוועדה לבחינת תקציב הביטחון. "המלצות הוועדה שלי נמצאות בסכנה כרגע", הוא אומר בשיחה עם גלובס, ומסביר: "הכסף הולך למלחמה המתמשכת. מה לעשות שאם לוקחים 15 מיליארד שקל למלחמה - וזה עוד לפני תוספות עבור ההחלטה החדשה שעברה - אז כבר לא בטוח שאפשר להוסיף 13 מיליארד שקל לפי המלצות הוועדה בראשותי. או שאפשר, אבל אז יצטרכו לוותר על תקציבים אזרחיים משמעותיים בשירות לציבור".

למרות החששות הכלכליים, נגל מבהיר כי הוא רואה בהחלטת הקבינט צעד מוצדק. "אני לא רואה כרגע פתרון אחר. בסוף חמאס עדיין בעזה, עדיין מחזיק בחטופים. אנו צריכים לטפל בשתי הבעיות הללו. אם למישהו יש רעיון טוב, שיניח אותו על השולחן".

לדבריו של נגל, "הרעיון האלטרנטיבי של כיתור עזה הוא מצוין. אך הוא דורש זמן, ולחטופים אין זמן לחכות עכשיו שנתיים כדי שהחמאס יוותר".

גורמים בסביבתו של שר האוצר סמוטריץ' אומרים שבסופו של דבר, הדלתא בין עלויות התוכנית שהממשלה מקדמת לבין סיום המלחמה אינה גדולה מאוד, כי בכל מקרה יידרש בט"ש מוגבר והרבה יותר כוחות על הגדרות מאשר לפני ה־7 באוקטובר, לצורך שיקום הביטחון בקהילות בצפון ובדרום. נגל מסכים: "גם אחרי שהחמאס כבר לא ישלוט ברצועה, עדיין יצרכו יותר כסף לביטחון".

ובינתיים, הבורסה ירוקה

בתוך כך, בניגוד לציפיות השוק, שבוע המסחר בת"א נפתח בעליות שערים חדות. בשוק צפו כי על רקע החלטת הקבינט להרחבת הלחימה בעזה וכיבוש העיר עזה, המסחר דווקא יתנהל בירידות. אלא שהמשקיעים בינתיים חושבים אחרת ובבורסה נרשמו עליות נאות.

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מנתח בשיחה עם גלובס את המצב בשוק. ראשית: "רק בעוד חודשיים־שלושה אמור להתחיל המהלך המלחמתי העצים, אחרי פינוי האוכלוסיה, וידוע שחודשיים במציאות הישראלית הם נצח".

מנחם מפנה תשומת לב לעובדה ש"פרשנים רבים ציינו שדווקא האיום בכיבוש עזה עשוי להביא לפריצת דרך, כלומר ליותר מאמצים בינלאומיים כדי למנוע את המהלך. לכן יש מי שעשוי לחשוב שאולי תימצא נוסחה לחזרה למו"מ והאופק חיובי".

בנוסף, "ראינו בשנתיים האחרונות שהשוק הגיב בעליות מהירות לקראת מבצעים. כך למשל, המהלך מול חיזבאללה וכמובן המלחמה עם איראן. השוק למוד ניסיון וזה יכול להסביר מדוע הוא אינו מתרגש". כמו כן, "השוק המקומי מגיב גם למה שקורה בוול סטריט. שם נרשמו עליות ביום שישי של עד 1% בנאסד"ק. זה כמובן לא אומר שהן יימשכו עם פתיחת שבוע המסחר".

קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד, מוסיף כי "שוק ההון מקדים את הכלכלה הריאלית ומשקף תחזיות ל־12־18 חודשים קדימה. השוק לא מתרגש מהחלטה שניתן לשנות, כמו למשל, מצב שעם תחילת המהלך ישוחררו חטופים".

עוד כתבות

פרויקט תע''ש השלום של שיכון ובינוי / הדמיה: מילבאואר אדריכלים

שבע שנים מתום המכרז: היתר בנייה מלא ראשון במתחם תע"ש השלום בתל אביב

הוועדה המקומית של עיריית ת"א המליצה על הפקדת תכנית התחדשות למבנים בודדים בנוסח תמ"א 38, עם פוטנציאל להוספת 25 אלף דירות ●  ועדת הערר בחיפה מאפשרת המשך ייזום פרויקטים של תמ"א 38 בכרמליה ● שיכון ובינוי קיבלה היתר בנייה מלא במתחם תע"ש בת"א שמוגדר כפרויקט להשכרה ארוכת טווח ● הולנת”ע ממליצה על הקמת שישה יישובים חדשים בין דימונה לבאר שבע ● חדשות השבוע בנדל"ן

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

ביהמ"ש ביטל את כל התנאים המגבילים על יונתן אוריך בפרשת קטרגייט

נותרו בעינן רק הערבויות להבטחת התייצבותו לחקירה ● השופט מזרחי: אין חשד סביר ואין חשש לשיבוש החקירה

נדל''ן בתל אביב / צילום: Shutterstock

מספר הדירות על המדף ממשיך לטפס. באיזו עיר יש הכי הרבה?

תל אביב, שהובילה את מכירת הדירות החדשות במחצית הראשונה של השנה, היא גם העיר המובילה בכמות הדירות החדשות הלא־מכורות, עם מעל 10 אלף דירות ● היקף מכירות הדירות החדשות ברבעון השני צנח בכ-36% לעומת התקופה המקבילה אשתקד

ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני / צילום: Reuters, Domenico Cippitelli

אחרי גרמניה: האם גם הידידה הזו של ישראל תתהפך עלינו?

איטליה הפגינה עד כה מדיניות פרו־ישראלית יחסית, כולל השקעות בארץ ● אך בשבוע האחרון החל הטון להשתנות, ושר הביטחון אף קרא "להטיל סנקציות" ● לאן הולכת מדינת המפתח האירופית שתושביה הם הביקורתיים ביותר כלפי ישראל

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך

ביטוח 9 עם הפרסומת האהובה ביותר, בנק לאומי חוזר לצמרת עם הזכורה ביותר

במקום השני הן בזכירות והן באהדה נמצא המתחרה בנק הפועלים - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, שייכת לטרה ולקמפיין המשקה בטעם צמר גפן מתוק

מנכ''ל אינטל, ליפ בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

מניית אינטל זינקה לאחר דיווח שממשל טראמפ שוקל רכישת חלק בחברה

העסקה עשויה לסייע לאינטל במאמצי החברה להרחיב את הייצור המקומי ● הבית הלבן לא הגיב מיידית לבקשות לתגובה ● מניית אינטל זינקה במעל  7% והוסיפה לעלות במסחר המאוחר

ההפגנה בכיכר הבימה לשחרור החטופים / צילום: יאיר פלטי

המקומות שמאפשרים לעובדים לשבות ביום ראשון

ביום ראשון יוזמות משפחות החטופים שביתה ויום מחאה במשק ● למרות שהסתדרות העובדים הכללית לא הצטרפה למהלך, חברות רבות הודיעו על תמיכתן, ובהן תנובה, מטה ההייטק ולשכת עורכי הדין ● ומה יעשה פורום העסקים?

השבוע בעולם / צילום: ap, Alex Brandon

דונלד טראמפ עסוק מאוד השבוע: כובש את וושינגטון, מטיל מס יצוא

מזג האוויר השתגע, מ־50 מעלות עד 355 מ"מ גשם ● דרום קוריאה משליכה נשיא לשעבר לכלא עם אשתו ● טראמפ כובש את וושינגטון ומטיל מס יצוא ● ביהמ"ש העליון בהודו מורה לכלוא מיליון כלבים ● 'כל אלכוהול מזיק לבריאות' ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מה יקרה אם נבטל את האינסוף? / צילום: Shutterstock

מאות מתמטיקאים התכנסו לאחרונה עם רעיון מהפכני והותירו את הקהילה המדעית בהלם

בכנס שנערך באוניברסיטת קולומביה דנו כמה מאות מתמטיקאים באפשרות לבטל את אקסיומת האינסוף המקובלת, מאחר שהיא מעכבת את התקדמות המדע ● האינסוף אולי קיים, אומר פרופ' דורון ציילברגר בראיון לגלובס, אבל למתמטיקה אין צורך בו ● בקהילת המדעים המדויקים הרעיון הזה עדיין נחשב מוזר מאוד

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קצב האינפלציה השנתי ירד ביולי ל-3.1%; מחירי הדירות יורדים חודש רביעי ברציפות

האינפלציה עלתה בחודש יולי ב-0.4%, בהתאם לצפי בשוק ● השינוי במחירי השכירות ובמחירי הטיסות אחראי לחצי מהעלייה החודשית באינפלציה ● מחירי הדירות ירדו ב-0.5% ומחוז תל אביב בלט בירידות

מערכת הלייזר של חברת EOS האוסטרלית / צילום: צילום מסך מיוטיוב

המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר

בעוד שמערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור, צפויה להפוך למבצעית ברבעון האחרון של השנה, חברת EOS האוסטרלית סגרה חוזה בגובה כ-80 מיליון דולר למדינה באירופה ● אוקראינה פיתחה מערכת לייזר קלת־משקל ליירוט רחפנים ● סטארט־אפ ישראלי בתחום סימולציות האימונים מתרחב לתחום הגיימינג ● ודנמרק יוצאת למסע רכש בתחום ההגנה האווירית, מבלי לכלול את ישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רפורמת הפרטיות / צילום: Shutterstock

חובת מינוי ממונה הגנת הפרטיות: מה צריך לדעת על תיקון החוק שנכנס לתוקף

תיקון 13 בחוק הגנת הפרטיות ייכנס השבוע לתוקף ויחייב גופים ציבוריים וארגונים המעבדים מידע רגיש בהיקף נרחב למנות ממונה על הגנת הפרטיות ● מהן סמכויות הממונה, עד כמה המלצותיו מחייבות את ההנהלה, ומי חשוף לקנסות בהיעדר מינוי? ● גלובס עושה סדר

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

בשיא אוגוסט: קווי הרכבת המרכזיים בין חיפה לתל אביב וירושלים יושבתו לכמה ימים

נזק כבד, בהיקף של מאות מטרים, נגרם כתוצאה מפגיעה של רכבת משא בתשתית החשמל במהלך הלילה • תחנות הרכבת שבין בנימינה ונתניה לת"א, ובמקביל גם אלה בין ת"א לנתב"ג, יושבתו למשך כמה ימים לצורך טיפול בתקלה - כשעונת הקיץ נמצאת בשיאה • כל הפרטים על הקווים שיושבתו - והחלופות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בירוק; מדדי הביטוח והנדל"ן זינקו במעל 2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.6% ● השקל נסחר במגמה מעורבת מול המטבעות הזרים ● בנק דיסקונט ומזרחי פרסמו את תוצאותיהן לרבעון ● מחר צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה בישראל ● שוק האג"ח משקף ציפייה שהריבית בישראל תרד, אך לא בקרוב ● וגם: אופנהיימר בהמלצה חיובית על מניות הגיימינג

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

המניה שזינקה ביותר מ-20% אחרי הדוחות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● סגירת הקניונים במבצע "עם כלביא" לא העיבה על תוצאות מליסרון ● עלבד הציגה דוח חזק, הכריזה על חלוקת דיבידנד והמניה זינקה ● והכנסות מקס סטוק עלו, אך הרווח הנקי קטן

שמעון הולי. פוטנציאל לגעת בכוכבים / צילום: מתוך הסרט ''מחפשים את חיפה''

מה קרה לשמעון הולי: אגדת הגיטרה זוכה לכבוד מחודש

אשף גיטרה חיפאי אבוד, עם אצבעות מכושפות וסיפור מלא תהפוכות, עומד בלב הדוקו המוזיקלי שמקודם בימים אלה בהדסטארט ● הבמאי איתן שריד יצא בחיפוש אחר המיתוס הלוקלי שלא התממש

שוק השכירות מביא את הכותרת העיקרית / צילום: Shutterstock, Kanjana Kawfang

מחירי השכירות ממשיכים לטפס: המדד רשם את העלייה הגבוהה ביותר מאז 2016

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים רשם בחודש יולי עלייה של 1.4%, שהיא הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2016, והשלישית בגובהה מאז 2010 ● חודשי הקיץ עד ראש השנה הם חודשים לוהטים גם כך בשוק השכירות, כך שיש להניח שגם החודש הבא יראה עליות משמעותיות ● לעומת זאת, מחירי הדירות דווקא יורדים

אמיל ויינשל / צילום: רמי זרנגר

"ידענו שקנינו נכס נדיר": מייסד ווישור על הקאמבק במניה

אחרי קריסה של 80% - מניית הביטוח הדיגיטלי התאוששה ומשקיעיה, בראשות אמיל ויינשל וצבי ברק, שווים מאות מיליוני שקלים ● "לא היה רגע שבו התחרטנו על רכישת איילון", מצהיר ויינשל. "כשהרימו גבה על מה קנינו ובאיזה מחיר, ידענו שאיילון היא נכס נדיר"

חזית ההסברה / צילום: Shutterstock

המוחות הכי מבריקים והכלים הכי מתקדמים נמצאים כאן, אז איך ישראל בכל זאת מפספסת בחזית ההסברה

התעמולה האנטי־ישראלית הפכה לאפקטיבית במיוחד במלחמה. החל מקמפיין ההרעבה שזכה לחשיפה רבה ועד הטענות לטבח מכוון נגד תושבי עזה ● על היעדר ההסברה מחפים חברות ויזמי הייטק מתחת לרדאר, בין היתר באמצעות מערכות להפצת מסרים בעולם, ניטור רשתות בוטים וניסיון להשפיע על הנרטיב השלילי שנוצר לישראל ● אז למה המדינה לא ממנפת את העליונות הטכנולוגית להסברה?

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן / צילום: עופר חג'יוב

עתירה נגד חוק הרווחים הכלואים: "הסדר פסול שאין כדוגמתו בעולם"

איגוד לשכות המסחר ואיגוד המייצגים הגישו לבג"ץ עתירה בדרישה לבטל את החוק, בטענה כי הוא פוגע בזכויות יסוד, סותר עקרונות חוקתיים ומחיל חבות מס רטרואקטיבית על רווחים שהצטברו עוד לפני כניסתו לתוקף, בתחילת ינואר השנה ● "ההסדר מערער את עקרונות היסוד של שיטת המס בישראל", נכתב בעתירה