גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר

בעוד שמערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור, צפויה להפוך למבצעית ברבעון האחרון של השנה, חברת EOS האוסטרלית סגרה חוזה בגובה כ-80 מיליון דולר למדינה באירופה ● אוקראינה פיתחה מערכת לייזר קלת־משקל ליירוט רחפנים ● סטארט־אפ ישראלי בתחום סימולציות האימונים מתרחב לתחום הגיימינג ● ודנמרק יוצאת למסע רכש בתחום ההגנה האווירית, מבלי לכלול את ישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת הלייזר של חברת EOS האוסטרלית / צילום: צילום מסך מיוטיוב
מערכת הלייזר של חברת EOS האוסטרלית / צילום: צילום מסך מיוטיוב

שימוש דואלי הפך לתכונה נלווית נדרשת בכלל התעשיות הביטחוניות, למשל, בתחום הכטב"מים שעשויים לשמש למשימות צבאיות כדוגמת תקיפה או צילום, או למשימות אזרחיות. עם זאת, סטארט־אפ ישראלי צעיר מהתחום הביטחוני, החליט לפנות דווקא לעולם הגיימינג. לצד זאת, מערכת מגן אור של רפאל מהווה גאווה ישראלית, אבל יש חברה ישראלית שכבר עוקפת אותה בתחום היצוא. בה בעת, בטורקיה יש מי שלא עומדים במועדי האספקה, ובאוקראינה ממשיכים לשבור שיאים בהיקפי הפיתוחים בתחום הכטב"מים. על כל זאת ועוד, בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

החידה הביטחונית: מיהי המדינה שרוכשת מאלביט נשק בעסקת ענק?
המלחמה סידרה לחברת הנשק הישראלית עסקאות במעל 3 מיליארד שקל

הסטארט־אפ הביטחוני הישראלי שמתרחב לעולם הגיימינג

הסטארט־אפ הביטחוני הישראלי קומבטיקה הספיק למתג את עצמו, בתוך כארבע שנים מהקמתו, כמוביל בתחום סימולציות האימונים. בה בעת, התחום הביטחוני הלך וצבר תאוצה לכיוון של שימוש דואלי - כלומר, צבאי ואזרחי. לאחרונה, קומבטיקה הגדירה מחדש את השימוש הדואלי, עם חניכת מתחם גיימינג ראשון של קומבטיקה, בעיר בוסיקה שבאוגנדה.


בחודשים הקרובים, צפוי להיפתח מתקן במודל דומה לזה האוגנדי בארה"ב, כשמתקן באירופה מיועד להתחיל לפעול ברבעון הראשון של השנה. לצד זאת, צפויה גם תשתית שכזו לקום בישראל. הפוטנציאל בארה"ב גדול גם בגלל היקף הנשק, והצורך ביכולת זמינה ונוחה להתאמן - ולאו דווקא במטווחים חיים.

קומבטיקה עוסקת באימון יחידות באמצעות יכולות בינה מלאכותית מתקדמות. לפני כחצי שנה, חשפה החברה את גרסת ה־2.0, שכוללת, בין השאר, יותר מ־50 תרחישים, שבע מפות ואף מצבים של הפעלת אמצעי ראיית לילה. מאז, המערכת התקדמה לקומבטיקה 2.1, הכוללת שיפור אנליטיקה ודאטה, שמאפשר ללוחם לבדוק את משך התגובה, ולקבל פירוט של מיקומי הפגיעות באויב או בו.

מגוון האפשרויות שמציגה המערכת במקום תרגילים "יבשים" בצבא, מביא לאימונים יעילים יותר, בעזרת שימוש במשקפי מטאוורס, והיכולת של המפעיל להנחית איומים חדשים תוך כדי תרגיל. כמו כן, לצורך הפעלתה בשטח, נדרשות שתי מזוודות בלבד, מה שהופך אותה לנגישה. בחודשים האחרונים שולשו המכירות של החברה הישראלית הצעירה, בישראל ובחו"ל כאחד.

בתוך כך, פירמת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן, החליטה לאחרונה להעניק לחברה הוקרה כמובילת השוק הגלובלי לשנת 2025 בתחום פלטפורמות האימון הטקטיות. בפרוסט אנד סאליבן מצאו כי קומבטיקה מצטיינת ביכולת התאמת יוזמות אסטרטגיות בהתאם לצורכי השוק.

הלייזר האוסטרלי שעוקף את מגן אור ביצוא לאירופה

מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר מגן אור צפויה להיכנס לשירות מבצעי ברבעון האחרון של השנה, לאחר שפלטפורמות לייזר ישראליות כבר ביצעו יירוטים מבצעיים במהלך המלחמה. עם זאת, חברת אלקטרו אופטיק סיסטמס (EOS) האוסטרלית הצליחה כבר כעת לסגור חוזה בסך 71.4 מיליון אירו (82.3 מיליון דולר), לאספקת מערכת הגנה מפני רחפנים, בהספק 100 קילו־וואט (בדומה למגן אור), למדינה אירופית שחברה בברית נאט"ו.


האספקה של המערכת, כולל חלקי חילוף והכשרה, צפויה להתרחש החל מהשנה ועד 2028, כשחלק מהתהליך יתבצע ממרכז פיתוח הלייזרים של EOS. "זהו החוזה הראשון בעולם ליצוא מערכת הגנה באמצעות לייזר בהספק 100 קילו־וואט", התגאו האוסטרלים. "יכולת הלייזר החדשה נגד כטב"מים פותחה בחברה כדי לענות על הצורך המיידי של השוק להגנה מפני כמויות גדולות של כטב"מים".

מנכ"ל EOS, אנדראס שוור, סיפר בתקשורת האוסטרלית כי מערכת הלייזר של החברה מסוגלת להתמודד עם עד 20 כטב"מים בדקה. "הקרן מיירטת את הכטב"ם לרוב בתוך 2-1 שניות", ציין. בדומה לכלל מערכות הלייזר, היתרון המהותי הוא כלכלת החימושים. שוור טען כי יירוט עם מערכת הלייזר שמייצרת החברה שלו עולה כ־10 סנט ליירוט, לעומת כ־2-0.5 מיליון דולר ליירוט באמצעות מערכות קינטיות.

המסוק החדש של צה"ל מתקדם

לוקהיד מרטין-סיקורסקי קיבלה לפס הההרכבה הסופי בסטרטפורד, קונטיקט, את חלקי תא הטייס והקבינה של מסוק ה-CH-53K "פרא" הראשון של חיל האוויר הישראלי. הגעתם של שני החלקים, אשר הורכבו יחדיו, מהווה את תחילת תהליך ההרכבה הסופי של המסוק הראשון מתוך 12 שנרכשו על ידי משרד הביטחון. המסוק הראשון צפוי להגיע לישראל בשנת 2028, כמעט 60 שנה אחרי שחיל האוויר החל להפעיל את מסוקי היסעור מתוצרת סיקורסקי, בשנת 1969.

חלקי תא הטייס והקבינה של מסוק ה-CH-53K / צילום: Spirit AeroSystems

מסוקי ה-CH-53K יותאמו לצרכים המבצעיים של חיל האוויר ומביאים עימם יכולת נשיאת משקל של עד פי שלושה ממסוקי ה-CH-53D יסעור הקיימים, מהירות טיסה גבוהה יותר, שרידות גבוהה בשדה הקרב ויעילות מבצעית ותפעולית. המסוק מביא עימו מערכות טיסה ובקרה דיגיטליות מתקדמות ביותר, שמסייעות לבטיחות הטיסה ולתחזוקה השוטפת.

חלקי תא הטייס והקבינה של ה-CH-53K, מיוצרים על ידי חברת ספיריט אירוסיסטמס, ספקית של סיקורסקי, והם רחבים יותר מדגמי ה-CH-53D ו-CH-53E. בכך, הם מאפשרים לשאת מטענים, כוחות וציוד רב יותר, כמו גם כלי רכב משוריינים. הציפוי החיצוני של שני החלקים מיוצר מסיבי פחמן מרוכבים, המאפשרים למסוק לעמוד בתנאים סביבתיים קיצוניים תוך שמירה על כלל הביצועים הנדרשים.

לוקהיד מרטין-סיקורסקי עובדת עם הספקים שלה לייצור והתאמת המסוקים לצרכי חיל האוויר הישראלי, שנחתמו בדצמבר 2021 כעסקת מכירת צבאית (FMS) בין משרד הביטחון הישראלי לבין הממשל האמריקאי. משרד הביטחון חתם על הסכם לרכש של 12 מסוקים, עם אופציה לשישה נוספים.

עם השלמת הרכבתם של המסוקים בפס הייצור הראשי בקונטיקט, ארה"ב, יועברו המסוקים לקו התקנות וייצור ייעודי שיוקם לצד קו ייצור המסוקים עבור התאמת המסוקים שמיוצרים בגרסה האמריקאית למסוקים בעלי מערכות ישראליות, המותאמים לצרכים המבצעיים שהגדיר חיל האוויר. זאת, כחלק מעסקה שנחתמה בין משרד הביטחון ללוקהיד מרטין-סיקורסקי במרץ האחרון לשילוב מערכות ישראליות במסוק ה-CH-53K בהיקף של מאות מיליוני דולרים. החבילה כוללת, בין השאר, מערכות אוויוניקה, ניווט, לוחמה אלקטרונית, שיספק משרד הביטחון ויותקנו על גבי המסוקים.

החברה הטורקית שהסתבכה עם זלנסקי

הביקושים העולמיים בתחום הביטחון מפיחים אופטימיות בענף, בו מקווים כי ימשיכו להישבר שיאי מכירות חדשים. עם זאת, הביקושים הללו מהווים גם אתגר, משום שכשחותמים על חוזה עם לקוח, צריכים לדעת כי מסוגלים לעמוד בו. זהו אינו המקרה של חברת אסאן הטורקית, שקיבלה מקדמות על הזמנה ממשרד ההגנה האוקראיני, ב־19 בדצמבר 2024. אך היא לא עמדה במועדי אספקה - כולל לאחר דחיות מתואמות.


בעקבות כך, בקייב מאיימים כי הם עלולים לפתוח בהליך משפטי נגד אסאן בבית הדין האוקראיני לפשעי מלחמה. ההסתבכות האוקראינית מתווספת לסיטואציה של אסאן בטורקיה עצמה, שבה משרד ההגנה באנקרה החליט לאסור על החברה להשתתף במכרזים במשך שנתיים, בגלל שלא עמדה בהתחייבויות. ככלל, עיכובים קורים גם בתעשיות הביטחוניות, אבל ככל הנראה, במקרה הנוכחי, זה עבר את גבול הטעם הטוב.

בטורקיה מייחסים חשיבות רבה לסיטואציה הבעייתית בהסכם אוקראינה-אסאן, לאחר שהיקף היצוא הביטחוני הטורקי הגיע אשתקד לשיא חדש של 7.1 מיליארד דולר - זינוק מ־5.5 מיליארד דולר ב־2023. חמש החברות המובילות בתחום היצוא הביטחוני הטורקי הן בייקאר (מל"טים, 1.8 מיליארד דולר); התעשייה האווירית (פלטפורמות אוויריות, 750 מיליון דולר), ו־ASFAT (מספנות ורכבים צבאיים, 644 מיליון דולר).

אוקראינה מציגה: מערכת לייזר במשקל 50 ק"ג בלבד

אוקראינה הפכה ב־3.5 השנים האחרונות לשדה ניסויים יוצא דופן בתחום כלי הטיס הבלתי־מאוישים, כולל בכל הנוגע להגנה האווירית מולם. זה הביא לניסיון מבצעי נרחב של האוקראינים ולפיתוח מואץ של תעשייה ביטחונית מקומית בתחום, גם בשל ההשקעה האוקראינית - הגבוהה ביותר בתבל - בתחום הביטחון. תקציב הביטחון האוקראיני היווה אשתקד 34.48% מהתוצר, לאחר 36.53% ב־2023 וכ־25.64% ב־2022.

על אף השיחות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, באשר לאפשרות להגיע להפסקת אש, החברות האוקראיניות ממשיכות להאיץ פיתוחים, כשאחד הייחודיים שבהם הוא מערכת הלייזר סלים־בים שיצרה חברת פולטיים רובוטיקס, ונועד לטיפול ברחפני FPV. סלים־בים אמנם בעלת הספק של 1.5 קילו־וואט בלבד וטווח של עד 1 ק"מ, אבל היתרון המהותי שלה הוא בגודלה הקטן מאוד יחסית, ובמשקל של כ־50 קילו בלבד, שמאפשר להפעיל אותה אפילו מרכב פרטי.

אחת מאפשרויות ההפעלה של הטכנולוגיה האוקראינית כולל גם "עיווּר" סנסורים של כטב"מים, בניסיון לשבש אותם. אולם, בשורה התחתונה, זו מערכת שהגיעה לרמת אב־טיפוס, ומצפים לה עוד אתגרים טכנולוגיים רבים. "אנחנו עובדים על שיפור המעקב אחר המטרה", סיפר אחד ממפתחי המערכת לאובורונקה האוקראיני. "כרגע, עדיין לא מסוגלים לנעול על כטב"מים נעים לאורך זמן. אנחנו צריכים להחזיק את הקרן על המטרה למשך 15-5 שניות כדי להשמיד אותה, וכדי להשיג זאת - נידרש לזמן נוסף".

דנמרק תשקיע מיליארדים בהגנה אווירית, ולא דרך ישראל

ענף ההגנה האווירית הוא מהצומחים ביותר בתחום הדיפנס, וזה משתקף גם מנתוני סיב"ט, שמראים כי כ־48% מכלל היצוא הביטחוני הישראלי ב־2024 היו של מערכות הגנה אווירית. זירה מרכזית של אותן הרכישות היא יבשת אירופה, כשאחד מהאירועים הבולטים במסגרת זאת, היה מכירת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר; אך יש מדינות שיוצאות למסעות רכש ללא ישראל, ואחת מהן היא דנמרק.

המדינה הסקנדינבית החליטה להשקיע בהגנה אווירית כ־25 מיליארד קרונות (כ־3.4 מיליארד דולר), תוך שהיא עדיין בוחנת אילו מערכות לבחור. בהגנה האווירית לטווחים ארוכים, הדנים שוקלים את מערכת פטריוט האמריקאית או SAMP/T הצרפתית־איטלקית, כשלפי דיפנס ניוז - ההכרעה צפויה בסתיו הקרוב. עד תום השנה הנוכחית, רוצים בקופנהאגן להגיע למצב שחותמים על כלל החוזים הנדרשים.

בחודשיים החולפים, סגרו הדנים כבר חוזים עם שלושה יצרנים שונים, כ־20 שנה לאחר שפירקו את יחידות ההגנה האווירית שלהם, שהפעילו מערכות הוק. בניסיון לתת מענה מיידי עד שיגיעו מערכות חדשות, הם חכרו סוללות NASAMS מנורבגיה, קנו שתי יחידות VL MICA מחברת MBDA, וסוללות IRIS-T מחברת דיהל הגרמנית. בסיכומו של דבר, המערכות ייכנסו לשירות מבצעי במהלך השנה הנוכחית ועד תחילת 2027.

עוד כתבות

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? עלייה של 126% במובטלים מההייטק

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים