גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר

בעוד שמערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור, צפויה להפוך למבצעית ברבעון האחרון של השנה, חברת EOS האוסטרלית סגרה חוזה בגובה כ-80 מיליון דולר למדינה באירופה ● אוקראינה פיתחה מערכת לייזר קלת־משקל ליירוט רחפנים ● סטארט־אפ ישראלי בתחום סימולציות האימונים מתרחב לתחום הגיימינג ● ודנמרק יוצאת למסע רכש בתחום ההגנה האווירית, מבלי לכלול את ישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת הלייזר של חברת EOS האוסטרלית / צילום: צילום מסך מיוטיוב
מערכת הלייזר של חברת EOS האוסטרלית / צילום: צילום מסך מיוטיוב

שימוש דואלי הפך לתכונה נלווית נדרשת בכלל התעשיות הביטחוניות, למשל, בתחום הכטב"מים שעשויים לשמש למשימות צבאיות כדוגמת תקיפה או צילום, או למשימות אזרחיות. עם זאת, סטארט־אפ ישראלי צעיר מהתחום הביטחוני, החליט לפנות דווקא לעולם הגיימינג. לצד זאת, מערכת מגן אור של רפאל מהווה גאווה ישראלית, אבל יש חברה ישראלית שכבר עוקפת אותה בתחום היצוא. בה בעת, בטורקיה יש מי שלא עומדים במועדי האספקה, ובאוקראינה ממשיכים לשבור שיאים בהיקפי הפיתוחים בתחום הכטב"מים. על כל זאת ועוד, בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

החידה הביטחונית: מיהי המדינה שרוכשת מאלביט נשק בעסקת ענק?
המלחמה סידרה לחברת הנשק הישראלית עסקאות במעל 3 מיליארד שקל

הסטארט־אפ הביטחוני הישראלי שמתרחב לעולם הגיימינג

הסטארט־אפ הביטחוני הישראלי קומבטיקה הספיק למתג את עצמו, בתוך כארבע שנים מהקמתו, כמוביל בתחום סימולציות האימונים. בה בעת, התחום הביטחוני הלך וצבר תאוצה לכיוון של שימוש דואלי - כלומר, צבאי ואזרחי. לאחרונה, קומבטיקה הגדירה מחדש את השימוש הדואלי, עם חניכת מתחם גיימינג ראשון של קומבטיקה, בעיר בוסיקה שבאוגנדה.


בחודשים הקרובים, צפוי להיפתח מתקן במודל דומה לזה האוגנדי בארה"ב, כשמתקן באירופה מיועד להתחיל לפעול ברבעון הראשון של השנה. לצד זאת, צפויה גם תשתית שכזו לקום בישראל. הפוטנציאל בארה"ב גדול גם בגלל היקף הנשק, והצורך ביכולת זמינה ונוחה להתאמן - ולאו דווקא במטווחים חיים.

קומבטיקה עוסקת באימון יחידות באמצעות יכולות בינה מלאכותית מתקדמות. לפני כחצי שנה, חשפה החברה את גרסת ה־2.0, שכוללת, בין השאר, יותר מ־50 תרחישים, שבע מפות ואף מצבים של הפעלת אמצעי ראיית לילה. מאז, המערכת התקדמה לקומבטיקה 2.1, הכוללת שיפור אנליטיקה ודאטה, שמאפשר ללוחם לבדוק את משך התגובה, ולקבל פירוט של מיקומי הפגיעות באויב או בו.

מגוון האפשרויות שמציגה המערכת במקום תרגילים "יבשים" בצבא, מביא לאימונים יעילים יותר, בעזרת שימוש במשקפי מטאוורס, והיכולת של המפעיל להנחית איומים חדשים תוך כדי תרגיל. כמו כן, לצורך הפעלתה בשטח, נדרשות שתי מזוודות בלבד, מה שהופך אותה לנגישה. בחודשים האחרונים שולשו המכירות של החברה הישראלית הצעירה, בישראל ובחו"ל כאחד.

בתוך כך, פירמת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן, החליטה לאחרונה להעניק לחברה הוקרה כמובילת השוק הגלובלי לשנת 2025 בתחום פלטפורמות האימון הטקטיות. בפרוסט אנד סאליבן מצאו כי קומבטיקה מצטיינת ביכולת התאמת יוזמות אסטרטגיות בהתאם לצורכי השוק.

הלייזר האוסטרלי שעוקף את מגן אור ביצוא לאירופה

מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר מגן אור צפויה להיכנס לשירות מבצעי ברבעון האחרון של השנה, לאחר שפלטפורמות לייזר ישראליות כבר ביצעו יירוטים מבצעיים במהלך המלחמה. עם זאת, חברת אלקטרו אופטיק סיסטמס (EOS) האוסטרלית הצליחה כבר כעת לסגור חוזה בסך 71.4 מיליון אירו (82.3 מיליון דולר), לאספקת מערכת הגנה מפני רחפנים, בהספק 100 קילו־וואט (בדומה למגן אור), למדינה אירופית שחברה בברית נאט"ו.


האספקה של המערכת, כולל חלקי חילוף והכשרה, צפויה להתרחש החל מהשנה ועד 2028, כשחלק מהתהליך יתבצע ממרכז פיתוח הלייזרים של EOS. "זהו החוזה הראשון בעולם ליצוא מערכת הגנה באמצעות לייזר בהספק 100 קילו־וואט", התגאו האוסטרלים. "יכולת הלייזר החדשה נגד כטב"מים פותחה בחברה כדי לענות על הצורך המיידי של השוק להגנה מפני כמויות גדולות של כטב"מים".

מנכ"ל EOS, אנדראס שוור, סיפר בתקשורת האוסטרלית כי מערכת הלייזר של החברה מסוגלת להתמודד עם עד 20 כטב"מים בדקה. "הקרן מיירטת את הכטב"ם לרוב בתוך 2-1 שניות", ציין. בדומה לכלל מערכות הלייזר, היתרון המהותי הוא כלכלת החימושים. שוור טען כי יירוט עם מערכת הלייזר שמייצרת החברה שלו עולה כ־10 סנט ליירוט, לעומת כ־2-0.5 מיליון דולר ליירוט באמצעות מערכות קינטיות.

המסוק החדש של צה"ל מתקדם

לוקהיד מרטין-סיקורסקי קיבלה לפס הההרכבה הסופי בסטרטפורד, קונטיקט, את חלקי תא הטייס והקבינה של מסוק ה-CH-53K "פרא" הראשון של חיל האוויר הישראלי. הגעתם של שני החלקים, אשר הורכבו יחדיו, מהווה את תחילת תהליך ההרכבה הסופי של המסוק הראשון מתוך 12 שנרכשו על ידי משרד הביטחון. המסוק הראשון צפוי להגיע לישראל בשנת 2028, כמעט 60 שנה אחרי שחיל האוויר החל להפעיל את מסוקי היסעור מתוצרת סיקורסקי, בשנת 1969.

חלקי תא הטייס והקבינה של מסוק ה-CH-53K / צילום: Spirit AeroSystems

מסוקי ה-CH-53K יותאמו לצרכים המבצעיים של חיל האוויר ומביאים עימם יכולת נשיאת משקל של עד פי שלושה ממסוקי ה-CH-53D יסעור הקיימים, מהירות טיסה גבוהה יותר, שרידות גבוהה בשדה הקרב ויעילות מבצעית ותפעולית. המסוק מביא עימו מערכות טיסה ובקרה דיגיטליות מתקדמות ביותר, שמסייעות לבטיחות הטיסה ולתחזוקה השוטפת.

חלקי תא הטייס והקבינה של ה-CH-53K, מיוצרים על ידי חברת ספיריט אירוסיסטמס, ספקית של סיקורסקי, והם רחבים יותר מדגמי ה-CH-53D ו-CH-53E. בכך, הם מאפשרים לשאת מטענים, כוחות וציוד רב יותר, כמו גם כלי רכב משוריינים. הציפוי החיצוני של שני החלקים מיוצר מסיבי פחמן מרוכבים, המאפשרים למסוק לעמוד בתנאים סביבתיים קיצוניים תוך שמירה על כלל הביצועים הנדרשים.

לוקהיד מרטין-סיקורסקי עובדת עם הספקים שלה לייצור והתאמת המסוקים לצרכי חיל האוויר הישראלי, שנחתמו בדצמבר 2021 כעסקת מכירת צבאית (FMS) בין משרד הביטחון הישראלי לבין הממשל האמריקאי. משרד הביטחון חתם על הסכם לרכש של 12 מסוקים, עם אופציה לשישה נוספים.

עם השלמת הרכבתם של המסוקים בפס הייצור הראשי בקונטיקט, ארה"ב, יועברו המסוקים לקו התקנות וייצור ייעודי שיוקם לצד קו ייצור המסוקים עבור התאמת המסוקים שמיוצרים בגרסה האמריקאית למסוקים בעלי מערכות ישראליות, המותאמים לצרכים המבצעיים שהגדיר חיל האוויר. זאת, כחלק מעסקה שנחתמה בין משרד הביטחון ללוקהיד מרטין-סיקורסקי במרץ האחרון לשילוב מערכות ישראליות במסוק ה-CH-53K בהיקף של מאות מיליוני דולרים. החבילה כוללת, בין השאר, מערכות אוויוניקה, ניווט, לוחמה אלקטרונית, שיספק משרד הביטחון ויותקנו על גבי המסוקים.

החברה הטורקית שהסתבכה עם זלנסקי

הביקושים העולמיים בתחום הביטחון מפיחים אופטימיות בענף, בו מקווים כי ימשיכו להישבר שיאי מכירות חדשים. עם זאת, הביקושים הללו מהווים גם אתגר, משום שכשחותמים על חוזה עם לקוח, צריכים לדעת כי מסוגלים לעמוד בו. זהו אינו המקרה של חברת אסאן הטורקית, שקיבלה מקדמות על הזמנה ממשרד ההגנה האוקראיני, ב־19 בדצמבר 2024. אך היא לא עמדה במועדי אספקה - כולל לאחר דחיות מתואמות.


בעקבות כך, בקייב מאיימים כי הם עלולים לפתוח בהליך משפטי נגד אסאן בבית הדין האוקראיני לפשעי מלחמה. ההסתבכות האוקראינית מתווספת לסיטואציה של אסאן בטורקיה עצמה, שבה משרד ההגנה באנקרה החליט לאסור על החברה להשתתף במכרזים במשך שנתיים, בגלל שלא עמדה בהתחייבויות. ככלל, עיכובים קורים גם בתעשיות הביטחוניות, אבל ככל הנראה, במקרה הנוכחי, זה עבר את גבול הטעם הטוב.

בטורקיה מייחסים חשיבות רבה לסיטואציה הבעייתית בהסכם אוקראינה-אסאן, לאחר שהיקף היצוא הביטחוני הטורקי הגיע אשתקד לשיא חדש של 7.1 מיליארד דולר - זינוק מ־5.5 מיליארד דולר ב־2023. חמש החברות המובילות בתחום היצוא הביטחוני הטורקי הן בייקאר (מל"טים, 1.8 מיליארד דולר); התעשייה האווירית (פלטפורמות אוויריות, 750 מיליון דולר), ו־ASFAT (מספנות ורכבים צבאיים, 644 מיליון דולר).

אוקראינה מציגה: מערכת לייזר במשקל 50 ק"ג בלבד

אוקראינה הפכה ב־3.5 השנים האחרונות לשדה ניסויים יוצא דופן בתחום כלי הטיס הבלתי־מאוישים, כולל בכל הנוגע להגנה האווירית מולם. זה הביא לניסיון מבצעי נרחב של האוקראינים ולפיתוח מואץ של תעשייה ביטחונית מקומית בתחום, גם בשל ההשקעה האוקראינית - הגבוהה ביותר בתבל - בתחום הביטחון. תקציב הביטחון האוקראיני היווה אשתקד 34.48% מהתוצר, לאחר 36.53% ב־2023 וכ־25.64% ב־2022.

על אף השיחות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, באשר לאפשרות להגיע להפסקת אש, החברות האוקראיניות ממשיכות להאיץ פיתוחים, כשאחד הייחודיים שבהם הוא מערכת הלייזר סלים־בים שיצרה חברת פולטיים רובוטיקס, ונועד לטיפול ברחפני FPV. סלים־בים אמנם בעלת הספק של 1.5 קילו־וואט בלבד וטווח של עד 1 ק"מ, אבל היתרון המהותי שלה הוא בגודלה הקטן מאוד יחסית, ובמשקל של כ־50 קילו בלבד, שמאפשר להפעיל אותה אפילו מרכב פרטי.

אחת מאפשרויות ההפעלה של הטכנולוגיה האוקראינית כולל גם "עיווּר" סנסורים של כטב"מים, בניסיון לשבש אותם. אולם, בשורה התחתונה, זו מערכת שהגיעה לרמת אב־טיפוס, ומצפים לה עוד אתגרים טכנולוגיים רבים. "אנחנו עובדים על שיפור המעקב אחר המטרה", סיפר אחד ממפתחי המערכת לאובורונקה האוקראיני. "כרגע, עדיין לא מסוגלים לנעול על כטב"מים נעים לאורך זמן. אנחנו צריכים להחזיק את הקרן על המטרה למשך 15-5 שניות כדי להשמיד אותה, וכדי להשיג זאת - נידרש לזמן נוסף".

דנמרק תשקיע מיליארדים בהגנה אווירית, ולא דרך ישראל

ענף ההגנה האווירית הוא מהצומחים ביותר בתחום הדיפנס, וזה משתקף גם מנתוני סיב"ט, שמראים כי כ־48% מכלל היצוא הביטחוני הישראלי ב־2024 היו של מערכות הגנה אווירית. זירה מרכזית של אותן הרכישות היא יבשת אירופה, כשאחד מהאירועים הבולטים במסגרת זאת, היה מכירת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר; אך יש מדינות שיוצאות למסעות רכש ללא ישראל, ואחת מהן היא דנמרק.

המדינה הסקנדינבית החליטה להשקיע בהגנה אווירית כ־25 מיליארד קרונות (כ־3.4 מיליארד דולר), תוך שהיא עדיין בוחנת אילו מערכות לבחור. בהגנה האווירית לטווחים ארוכים, הדנים שוקלים את מערכת פטריוט האמריקאית או SAMP/T הצרפתית־איטלקית, כשלפי דיפנס ניוז - ההכרעה צפויה בסתיו הקרוב. עד תום השנה הנוכחית, רוצים בקופנהאגן להגיע למצב שחותמים על כלל החוזים הנדרשים.

בחודשיים החולפים, סגרו הדנים כבר חוזים עם שלושה יצרנים שונים, כ־20 שנה לאחר שפירקו את יחידות ההגנה האווירית שלהם, שהפעילו מערכות הוק. בניסיון לתת מענה מיידי עד שיגיעו מערכות חדשות, הם חכרו סוללות NASAMS מנורבגיה, קנו שתי יחידות VL MICA מחברת MBDA, וסוללות IRIS-T מחברת דיהל הגרמנית. בסיכומו של דבר, המערכות ייכנסו לשירות מבצעי במהלך השנה הנוכחית ועד תחילת 2027.

עוד כתבות

לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר

שוק העבודה מתאושש: עלייה משמעותית במשרות הפנויות

מספר המשרות הפנויות עלה מ-134.8 אלף ל-141.9 אלף, ושיעור האבטלה המורחב ירד ל-4.5% בלבד - לעומת מעל 10% ביוני, אז נפתח מבצע "עם כלביא" מול איראן ● בממוצע מאי־יולי נרשמו דווקא ירידות במשרות הפנויות של מהנדסים ומתכנתים

עינב צנגאוקר / צילום: בן כהן

משפחות חטופים בהצהרה אחרי תשובת חמאס: "הפעם לא ניתן לנתניהו לטרפד - דורשים הסכם כולל"

חוסל המחבל שפשט לניר עוז ולקח חלק בחטיפת ירדן ביבס  ● לאחר שחמאס השיב בחיוב לעסקה חלקית, בתקשורת הערבית פורסמו פרטי המתווה המסתמן: הפסקת אש בת חודשיים, נסיגה הדרגתית של צה"ל מאזורים מאוכלסים, שחרור נרחב של אסירים פלסטינים והכנסת סיוע הומניטרי משמעותי לרצועה ● העמדה הרשמית של ישראל: על הפרק רק עסקה כוללת לשחרור כל החטופים בהתאם לעקרונות הסיום שנקבעו על ידי ישראל  ● 50 חטופים - 683 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

מטוס אל על בשדה התעופה רמון / צילום: מבצעים רמון

אל על חוזרת להפעיל קו סדיר בין תל אביב לאילת. כמה תעלה טיסה?

החזרה של אל על לפעילות באילת נעשית כחלק מהמאמץ להגביר את תדירות הטיסות בקו הפנים־ארצי היחיד שמחבר את העיר הדרומית למרכז הארץ ● עם זאת, ההפעלה צפויה להימשך בשלב זה רק במהלך חודשי החורף הקרוב

סרי לנקה / צילום: Shutterstock

מחירי הטיסות ליעד המבוקש ירדו דרסטית, דווקא בשיא העונה

גל הביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים של הישראלים, בהם הטיסות למזרח ● אלא שבשבוע שעבר ארקיע השיקה קווים ישירים להאנוי ולבנקוק, שעד כה הופעלו רק ע"י אל על ● כעת ניתן למצוא כרטיסים לבנגקוק בינואר בפחות מ־1,000 דולר

רכבת ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

תחנות הרכבת בתל אביב יושבתו לשבוע. האם מקום העבודה מחויב לספק חלופה?

תקלת החשמול ברכבת ישראל גורמת לכאוס בשירות לנוסעים ● האם עובד הנוהג להגיע לעבודה באמצעות הרכבת רשאי שלא להגיע לעבודה, האם המעסיק יכול לחייב הגעה באמצעי תחבורה אחרים, והאם ישולם שכר עבור יום היעדרות? ● גלובס עושה סדר

פרופ' רוני גמזו / צילום: יוסי כהן

השימוע לא עזר: הממונה על שוק ההון, עמית גל, יתנגד למינוי גמזו כדירקטור במגדל ביטוח

אחרי שהממונה על שוק ההון הודיע לפרופ' רוני גמזו, המכהן כיום כיו"ר מגדל אחזקות, כי יתנגד למינויו כדירקטור בחברה-הבת, הגיע היום גמזו לשימוע ברשות שוק ההון – אך לא הצליח לשכנע את גל להסיר את התנגדותו ● ההתנגדות מתמקדת כרגע בפגיעה בהרכב דירקטוריון מגדל, אך ברקע ניצבים גם החששות מפני היעדר ניסיונו של גמזו בביטוח ומהמשך מעורבותו של בעל השליטה אליהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו 7 עם שרון גל, i24 News, 12.8.25 / צילום: איל יצהר

מה באמת נתניהו אמר על החשיבות של רפיח?

ראש הממשלה טען כי מעולם לא כינה את העיר הדרומית ברצועה "המעוז האחרון של חמאס" ● הארכיון מראה אחרת ● המשרוקית של גלובס

קלמן ליבסקינד / צילום: איל יצהר

קלמן ליבסקינד מונה לעורך הראשי של "מקור ראשון"

ליבסקינד ייכנס לתפקיד באמצע ספטמבר ● הטור השבועי שלו ב"מעריב" יעבור ל"מקור ראשון", והוא ימשיך לשדר את התוכנית היומית "קלמן ליברמן" בכאן רשת ב'

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הרווח הנקי של אלוני חץ קפץ, וצעדי ההתייעלות שהקפיצו את תורפז

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם • אלוני חץ רשמה רווח נקי של 134 מיליון שקל הודות לשיפור בשיערוכים בנכסיה המניבים, בעיקר בחו"ל ● צעדי ההתייעלות והרכישות הקפיצו את הרווח הנקי של תורפז ● התחזקות השקל שחקה את הרווח הנקי של חילן

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות שערים באירופה; מניות החברות הביטחוניות נופלות

דאקס יורד ב-0.5% ● האינפלציה בבריטניה הפתיעה כלפי מעלה ● ההנג סנג עולה ב-0.3% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים קלות ● יחסי טראמפ-זלנסקי-פוטין מורידים את מחירי הנפט ● המשקיע שמנסה לתזמן את מחיר הביטקוין ● וגם: ההמלצה שקיבלה פאלו אלטו מבק אוף אמריקה

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

ילין לפידות מסכמת את החודש הגרוע מזה שנים, והגוף שהופך ללהיט שהמשקיעים נוהרים אליו

אלטשולר שחם ממשיך לאבד כספים בקצב מהיר, והפסיד ביולי עוד 2.4 מיליארד שקל ● ילין לפידות רושם חודש שלישי רצוף של אובדן כספים, ומי המרוויחות הגדולות?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומנהיגי אירופה בפסגת־אוקראינה, הבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

שבעה מנהיגים והרבה חנופה: באירופה למדו לשחק לפי הכללים של טראמפ

מנהיגי אירופה ניסו למסגר את פסגת אוקראינה בבית הלבן כניצחון, אך חילוקי דעות נרשמו עם הנשיא האמריקאי בנוגע להפסקת אש, לערבויות הביטחוניות ולדרך קדימה ● שש הערות על הפסגה שהתכנסה בבית הלבן, והסיכויים שלה לשים קץ למלחמה באוקראינה

תומר רייפמן, בעלים ומנכ''ל יעז התחדשות עירונית / צילום: קרן מזור

יעז התחדשות עירונית התפשרה על השווי וגייסה 43 מיליון שקל בהנפקת מניות

לחברה שתקרא יעז יזמות, יש צבר של אלפי יחידות דיור בשלבים שונים ● הגיוס לפי שווי של 255 מיליון שקל אחרי הכסף הוא פשרה לעומת השאיפה המקורית של החברה ● החברה היא זרוע הפעילות של קבוצת יעז בנייה, חברה קבלנית ויזמית ותיקה, בבעלות משפחת יקואל רייפמן

ניר צוק / צילום: טל גבעוני

שנים של מימושים: כך הכין ניר צוק את הקרקע לפרידה מפאלו אלטו

החלטתו של ניר צוק לעזוב את פאלו אלטו נטוורקס, 20 שנה אחרי שייסד אותה, הגיעה בתזמון מפתיע - לאחר דוחות מצוינים של החברה ברבעון השני ● עם זאת, מעורבותו בפעילות החברה פחתה, ובתעשייה תוהים האם הוא בדרך למיזם חדש?

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

אחרי עשור של קיפאון: רשות החברות מחליפה את רואי החשבון המבקרים

בחודשים הקרובים יתקיים הליך למינוי רו"ח חדשים החל מ־2026 ● עבור משרדי רואי החשבון במשק זו החלטה שמשמעותה פוטנציאל כניסה למאגר שיספק לחלקם מיליוני שקלים רבים

משכנתא הפוכה. מתנה או הלוואה? / צילום: Shutterstock

האם לקחה משכנתא הפוכה לטובת רכישת דירה לבת: האם מדובר במתנה או בהלוואה?

בית המשפט קבע כי כספים שניתנו באמצעות משכנתא הפוכה לבת ולבת זוגה - ששילמו בעצמן את ההחזר החודשי - ייחשבו כהלוואה ולא מתנה, והורה על השבתם לצד חיוב בהוצאות משפט גבוהות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

פיזור רחב יותר, סיכון קטן יותר: המדדים החדשים של הבורסה בת"א

אחרי הזינוק במדדי הפיננסים - הבורסה משיקה שני מדדים במשקל שווה ● המדדים החדשים הם מדד ת"א בנקים 5 משקל שווה ות"א בנקים וביטוח משקל שווה ● הבורסה: "ההשקעה נועדה לספק לציבור המשקיעים מגוון רחב יותר של מוצרי השקעה, להגביר את התחרותיות בשוק ההון ולהגדיל את הנזילות והסחירות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בת"א; טאואר קפצה ב-9%, ארית תעשיות צללה ב-7%

ת"א 35 עלה ב-0.6% ● דיסקונט: לא צפוי שינוי בריבית בנק ישראל מחר ● סופטבנק נפלה בטוקיו לאחר שהודיעה על השקעה באינטל ● פאלו אלטו זינקה במסחר המאוחר בעקבות הדוח הרבעוני, ניר צוק הודיע על פרישה ● לקראת דוח אנבידיה בשבוע הבא, סם אלטמן: "ה-AI הוא בועה" ● וגם: שלוש מניות מומלצות ע"י אנליסטים מובילים בוול סטריט

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ירד בכ-1.5%, אנבידיה ב-3.5%

S&P 500 השיל מערכו 0.6% ● אירופה ננעלה בעליות ● פאלו אלטו זינקה בעקבות הדוח הרבעוני, ניר צוק הודיע על פרישה ● סופטבנק נפלה בטוקיו לאחר שהודיעה על השקעה באינטל ● לקראת דוח אנבידיה בשבוע הבא, סם אלטמן: "ה-AI הוא בועה" ● וגם: שלוש מניות מומלצות ע"י אנליסטים מובילים בוול סטריט

אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock

לא זזים מהמזגן: הגידול בקניות האונליין גבוה השבוע מהגידול ברכישות הפיזיות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה כלל-ענפית ברכישות ועל נטייה לפיצול רכישות מזון