האם לקחה משכנתא הפוכה לטובת רכישת דירה לבת: האם מדובר במתנה או בהלוואה?

הכותבים הם השותפים המייסדים במשרד עורכי הדין "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה

אמא שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה והעבירה את הכסף לבתה ולבת הזוג שלה, נאלצה לתבוע את בת הזוג לשעבר שסירבה להשיב את הכספים בטענה שמדובר במתנה. בין היתר, הנתבעת טענה כי בהסדר של משכנתא הפוכה הפירעון לא מיועד להתבצע בחיי הלווה - דבר אשר מעיד לשיטתה כי לאם לא היתה שום ציפיה לקבל את הכספים. מה הכריעה השופטת הילה אוחיון גליקסמן מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, ומי מהצדדים חויבה בהוצאות משפט משמעותיות?

● ארבעת הישראלים שחוברים לעסקת ענק במיאמי
● בדיקת גלובס | לכמה ישראלים יש יותר מדירה אחת, ולמה המשקיעים בורחים מהשוק

עובדות המקרה: דירת מגורים שרכשו בנות זוג מומנה בין היתר גם באמצעות 300 אלף שקל שלוותה אמה של אחת מבנות הזוג באמצעות משכנתא הפוכה שנטלה על דירתה. בנות הזוג נפרדו מספר שנים לאחר מכן, ואז תבעה האם מבת הזוג של בתה השבה של מחצית הסכום אשר ניתן, לטענתה, בהלוואה.

חוסר מהימנות

הנתבעת טענה שמדובר היה במתנה, שהיא הסתמכה עליה ואין ביכולתה להחזיר, וכי נטילת הכסף באמצעות משכנתא הפוכה מוכיחה שמדובר במתנה שכן ע"פ התנאים מול המלווה, החזר ההלוואה לא אמור להתבצע בחיי האם.

החוק: העברת כספים ללא הסכם הלוואה נחשבת כמתנה אשר מסתיימת, ע"פ חוק המתנה, עם קבלתם. חוק המקרקעין קובע כי זכויות במקרקעין נקבעות בהתאם למרשם החוקי (טאבו או רשות מקרקעי ישראל) ומשכך העברת כספים לבן משפחה אשר משתמש בהם לרכישת מקרקעין על שמו - תיחשב ע"פ רוב כמתנה. לכך מצטרפת פסיקת בתי המשפט אשר קובעת כי העברת כספים בין בני משפחה מדרגה ראשונה תיחשב כמתנה, אלא אם יוכח אחרת.

ההחלטה: בית המשפט קבע כי התובעת הצליחה לשכנע שהכספים ניתנו בהלוואה, ולא במתנה, וזאת בין היתר על פי הודאת הנתבעת שבנות הזוג היו אלה שהיו אמורות לשלם את המשכנתא שנטלה האם, וכי הנתבעת (בת הזוג לשעבר) היתה מעורבת בכל שלבי הליך קבלת המשכנתא ההפוכה של האם. לכך הצטרפה התרשמות בית המשפט בדבר חוסר מהימנות מצד הנתבעת. לאור הפירוד שבין בנות הזוג אשר במסגרתו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה - נקבע שמועד קבלת הכספים ייחשב כמועד פירעון ההלוואה לאם. הנתבעת חויבה לשלם לתובעת 50 אלף שקל הוצאות משפט.

המשמעות: פסק הדין מחדד ומדגיש את חשיבותם של הסכמים בדבר העברות כספים בכלל, ובתוך המשפחה בפרט. כאשר מדובר במנגנון שכולל צדדים נוספים, כמו למשל גוף פיננסי חיצוני, יש לכול הוראה מסודרת ולהגדיר את הנסיבות וההשלכות הנובעות מכך באופן ברור. היעדרו של הסכם מפורט שיכלול הוראות בדבר אופי ההעברה והתנאים הקשורים בכך (כמו למשל ובין היתר - מועד הפירעון, ריבית וכיוצ"ב) עלול לגרור בעתיד התדיינות מורכבת שעלותה (בכסף ובשווה כסף) גבוהה עשרות מונים על המאמץ הכרוך בעריכת ההסכם.

תמ"ש (אשדוד) 64996-07-24