גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המציאות מאחורי הטרנד: "זה מגניב, ויש המון תורים, אבל לא נשאר כסף"

הטבע, התפריט הקליל, הנגישות לילדים והחוויה הלא מחייבת הפכו את עגלות הקפה לבילוי שסוחף את הישראלים, והן צצות בזו אחר זו ● אלא שמאחורי התורים נערמים קשיי רגולציה, שבהרבה מהמקרים הופכים את העסק ללא רווחי ● כך, למרות עלויות התפעול הנמוכות, חלקן נסגרות ● בכמה נאמדת ההשקעה, ואיך בכל זאת אפשר להצליח?

הצד הפחות נוצץ של טרנד הקפה שכבש את המדינה / צילום: Shutterstock
הצד הפחות נוצץ של טרנד הקפה שכבש את המדינה / צילום: Shutterstock

כשעזרא מזרחי הוצא לחל"ת מעבודתו במועצה המקומית קריית טבעון, אי שם בתקופת הקורונה, הוא הבין שהוא צריך להמציא את עצמו מחדש. "ראיתי שבטבעון רוצים לקדם את התיירות וחשבו על רעיון של עגלת קפה. חשבתי שזו אחלה הזדמנות בשבילי, ופשוט קפצתי למים. כתבתי את האני מאמין שלי, איזה סוג של וייב אני רוצה בעגלה, וזכיתי במכרז. בחרתי את המקום הכי יפה, שמשקיף על עמק יזרעאל, הזמנתי עגלה קטנה חמודה מטייבה, וביקשתי מחבר שילמד אותי על קפה. בימים ההם עוד הייתי היחיד באזור, היום עגלות קפה צצות כמו פטריות אחרי הגשם, זה נהיה טרנד היסטרי".

מאסתם בחופש הגדול? ארבע עגלות קפה ששוות יציאה לטבע גם באוגוסט
אחרי שנים של הקלה בענישה הפלילית: השופט אלרון הפך את המגמה
יזם אימפריית היהלומים הבינלאומית הפך למשקיע אנג'ל בשנות ה-90 לחייו
"בעתיד נוכל לראות נחילי מיירטים שידעו לפעול כקבוצה בזכות AI"

מה הסוד לדעתך?
"כשהולכים לבית קפה יושבים עם 20 אנשים במרחק מטר וחצי ושומעים את הרחש של מכונות הקפה. כאן יש מרחבים, גנים צמודים לילדים, אופנועים עוצרים על הדרך. וזה הטבע - לשתות קפה בבריזה מול הנוף".

וזה מתפשט לכל מקום. אם בעבר עגלות קפה היו בעיקר נחלת הצפון והדרום, כיום אפשר למצוא אותן כמעט בכל עיר. לכאורה מדובר בכסף קל, וגם לא מעט מבעלי עגלות הקפה מתארים את ההקמה כהגשמת חלום, אבל מאחורי התורים הארוכים מסתתרת עבודה לא פשוטה, והרבה פעמים היא גם לא מאוד רווחית. יצאנו להבין מה האתגרים, למה עלויות המוצרים גבוהות יחסית, מדוע למרות הקשיים הן צצות בהמוניהן ואיך בכל זאת אפשר להפוך עגלה למצליחה.

"זה מגניב, ויש המון תורים, אבל לא נשאר כסף"

בעיני רוחם של רבים עגלת קפה אמורה להציע קינוחים וכריכים מיוחדים במחירים נגישים יותר מאלה של בתי קפה. בכל זאת, לא מדובר במקום ממוזג שמשלם שכירות גבוהה, חשבון חשמל משמעותי ומעסיק שלל עובדים. השכירות שמשולמת ישירות למועצה או לרשות נמוכה משמעותית מזו של מסעדה או בית קפה, ויש בענף מי שמתארים אותה כ"גרושים".

אלא שמתברר שלטרנד נלוות עלויות גבוהות של המוצרים, הנובעות מקשיי רגולציה שמונעים בישול והכנה של אוכל בעגלה - מה שמאלץ את רוב הבעלים לרכוש אותו מוכן או קפוא. סלט, למשל, מותר לקנות רק באריזה סגורה, טוסט אסור להכין לבד.

"הפעלת עגלת קפה דורשת רישיון עסק, והיא כפופה לחוקים ולמגבלות שנקבעו בחוק רישוי עסקים ובתקנות הנלוות", מסבירה אנה אליאשקביץ', עורכת דין במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות'. "כדי לקבל את הרישיון יש צורך באישור מכבאות והצלה וביידוע משרד הבריאות, וקובעים שם במדויק אילו פעולות אפשר לבצע. לרשויות המקומיות יש שיקול דעת רחב בכל הקשור לרוכלות ובפועל זה יוצר הבדלים גדולים בין עיר לעיר. כך למשל, בחיפה יש נוהל מיוחד לפודטראק שמגביל שעות פעילות, אוסר מכירת אלכוהול ומחייב פינוי של העגלה בסוף היום".

"אנשים מסתכלים על העגלות ועל התורים, ואומרים 'זה מגניב ויש מלא אנשים ומלא כסף'. אבל זה לא", אומרת השפית מיה יוספי. בתחילת דרכה היא פתחה את עגלת הקפה ארטורה, הממוקמת בקמפוס מכללת רופין, אך כיום, עם בעלה, היא כבר עשתה שינוי ייעוד וקיבלה רישיון לבית קפה. ככזה היא מורשית לייצר בעצמה פיצות טעימות, מאפים מושחתים, סלטים טריים ומגוון החורג בהרבה מהסטנדרט של קפה ומאפה. "מדובר בעבודה קשה מאוד. ברוב המקרים, אם בעל המקום לא עובד פיזית בעגלה, לא נשאר כמעט כסף".

קפה ארטורה. ''הציבור חושב שאפשר למכור בחצי מחיר, אבל המצב הפוך'' / צילום: שיראל פרג'

אבל המחירים ללקוח לא נמוכים.
"והם גם לא יכולים להיות. אנשים לא מבינים את זה - אם אין לך יכולת לייצר דברים לבד, הרווחיות נמוכה מאוד. כשאתה מייצר לבד, הפוד קוסט (היחס בין עלות רכיבי המנה למחיר שלה - ש"ס) נע בין 20% ל-35%. ברגע שאתה קונה את הדברים, אתה בפוד קוסט של 50%.

"הצרכן יכול להגיד שזה לא מעניין אותו, אבל העסק לא יכול אחרת. הציבור חושב שאפשר למכור בעגלות קפה בחצי מחיר, אבל המצב בדיוק הפוך".

ומה לגבי ההשקעה הראשונית? יוספי מציינת שבעגלה קטנה ההשקעה נעה בין 150 ל־200 אלף שקל, והשכירות שמשולמת למועצות לא גבוהה. גם ההוצאות השוטפות מינוריות יחסית, כל זמן שעובדים חכם. "אתה יכול לפתוח את העגלה ולשבת שם שמונה־עשר שעות, לא להפשיר הרבה סחורה וכך לא להפסיד כסף. אבל להשתכר? לא תשתכר".

אגב, כאן המקום לומר שזה אולי נראה דומה, אבל יש הבדל משמעותי בין עגלת קפה לפודטראק. הציוד בעגלת קפה פשוט יותר, וכולל מכונות ומטחנת קפה, טוסטר, מקררים קטנים. פודטראק הוא משאית או ואן שמכילים מטבח שלם ומגישים מגוון רחב של מאכלים, המבורגרים, צ'יפס, פסטות וכל מאכל שעולה על הדעת. הציוד מאסיבי הרבה יותר, העלויות והרישיונות אחרים. הבדל משמעותי נוסף הוא שלפודטראק באים לרוב מתוך רעב, ואילו עגלת קפה ממוקדת בחוויה.

נתוני פתיחה מאתגרים: "זה סוג של רכבת הרים"

מיכל ספיר, מייסדת אתר עגלות הקפה CoffeeTrail, מעריכה כי למרות שנראה שהן השתלטו על כל חלקה פנויה, בישראל פועלות "רק" כ־400 עגלות. בשנה האחרונה, לדבריה, נפתחו כ־100 חדשות - כשהמגמה התפשטה גם למרכז.

עגלת קפה על הקצה, קריית טבעון. ''המיקום עושה את ההבדל'' / צילום: באדיבות קפה על הקצה

גם ספיר מדברת על הרגולציה, שמערימה לא מעט קשיים. "יש פה תחום אפור. יש מועצות שרואות את היתרונות בזה ועושות לבעלי העגלות חיים יותר פשוטים, ויש כאלה שמאוד מקשות, וזה חבל. בעלי העגלות הם עסקים קטנים שמניעים את הכלכלה בישראל, אי אפשר להסתכל רק על טייקונים וחברות ענק. יש הרבה בעלי עגלות מילואימניקים שעזבו הכול והתייצבו לחמישה־שישה סבבים. הם חלק מהכלכלה בישראל ומניעים אותה ואת התיירות".

מיכל ספיר מייסדת coffee trail / צילום: ירדן כחול

כאחת שראתה הרבה עגלות קפה נסי להסביר לנו איפה נעוץ הקושי הכלכלי.
"צריך להבין שאין הרבה מקום אחסון בעגלה, וצריך לנבא את הכמויות. כל יום אתה לוקח סיכון עם הפחת. צריך לקנות ממקום עם רישיון יצרן ולהביא בכמויות קטנות, וצריך שהוא גם יסכים לבוא לנקודה שבה אתה נמצא - ככל שאתה יותר מרוחק פחות ספקים מוכנים להגיע. אלה נתוני הפתיחה עוד לפני שהמוצר מגיע לעגלה.

"אם אתה מזמין סחורה טרייה כל יום, מספיק שיהיה הותר לפרסום או פיגוע בבוקר או שהחזאי יגיד שיש גל חום, ואנשים לא יגיעו. אז אתה עושה את החישוב - האם תזמין מקונדיטור כך שהכול יהיה טרי ויהיה לזה מחיר מאוד גבוה, או שתביא דברים קפואים ואז אתה יכול כל פעם לשחרר במלאי קטן.

"ולא נשכח את יוקר המחיה שמגולגל אלינו בסופר, וכך גם הספקים מגלגלים את זה לבעלי העגלות. נוסף על כך, יש קשיים במציאת כוח אדם, וקיימת הלוגיסטיקה של עגלות קפה שצריך להזיז ולהחזיר בכל יום. לרוב מדובר בוואן מן שואו - בעלי העגלה הם שיקומו מוקדם, יכינו ויגישו את הקפה, ידאגו לספקים ויעשו את השיווק ברשתות החברתיות. צריך להבין שזה סוג של רכבת הרים".

אז יש בכלל סיכוי להצליח?
"ההצלחה קשורה להמון פרמטרים - המקום, הזמנים, קרבה לכביש הראשי, בידול בתפריט. יש עגלות שנסגרו מסיבות שקשורות לסכסוכי מועצה, יש בעלי עגלות שהבינו שהם לא רוצים להמשיך את העבודה הקשה. זה קונספט שהצרכנים עוד צריכים ללמוד, מעבר ל'באתי בשבת והיה תור של 40 דקות'".

"מי שעובד לפי החוק ונמצא במועצה שמקפידים בה ולא משחק משחקים, אין בזה רווחיות", מסכם מקור המעורה בענף. "אבל יש המון שפחות מקפידים ויש עגלות שמשחקות עם זה".

גם הכוכבים הסתדרו: "בזמן אחר זה לא היה תופס"

למעשה, ספיר הייתה הראשונה שהבינה את הצורך לרכז את עגלות הקפה בישראל לפלטפורמה אחת, והקימה אתר שממפה אותן לפי אזורים, כשרות וימי פעילות, בדגש על שבת. בתקופת הקורונה, בהיותה בחופשת לידה, גילתה את הקונספט והתאהבה. "זה ענה לי על המון צרכים - קפה טוב, עם הילדים, מפגש עם חברה או בסוף טיול. הפכתי לגרופית של עגלות קפה. ניסיתי לבנות כל הזמן מידע, וכל מה שמצאתי לא היה אמין - גם ברמה של שעות הפתיחה וגם עגלות חדשות שנפתחו. אמרתי שאם אין כזה דבר, אעשה זאת בעצמי.

עגלת הקפה Lake side / צילום: עירד בלזר

"את עגלות הקפה הכרנו פעם מתחנות רכבת או בתי חולים, אבל בארץ זה הפך לקונספט חדש. זה גם התחבר לרצון של אנשים להגשים חלומות ולהביא את עצמם לידי ביטוי. הקורונה נתנה פוש כי הכול נסגר. הייתה פה בשלות של כמה דברים יחד שקרו בעולם ובארץ. אולי בזמן אחר זה לא היה תופס.

"המועצות גם ראו כמה טוב זה עושה לקהילה, ואפשרו לפתוח עוד ועוד. עד לא מזמן מלא מועצות ועיריות לא הסכימו לעגלות קפה בשטחן, ומתוך זה חלומות נגוזו. אבל לאט לאט הן התרגלו והבשילו".

איפה אפשר למצוא הכי הרבה עגלות?
"זה התחיל חזק באזור השרון ועמק חפר ובצפון, ולאט לאט התפשט. הדרום היה השלב הבא, עכשיו יש שם בוסט גדול וגם בשפלה ובמרכז. אבל גם היום האזור עם הכי הרבה עגלות קפה זה מפרדס חנה צפונה. הנוכחות שלהן בערים עדיין טרייה".

"הנוף שווה, אנשים מוכנים לשלם על גזלן משודרג"

קשה להגדיר מה המשוואה שהופכת עגלת קפה למצליחה, אך נראה שמרכיב משמעותי הוא המיקום. "הקטע של הלוקיישנים חשוב מאוד, יש מקומות שנמצאים באזור של תנועה משוגעת", אומר גורם בענף. "כשיש עגלה שנמצאת על מצוק, לפעמים הנוף שווה הכול ולכן אנשים מוכנים לשלם כסף, בואו נודה על האמת, על גזלן משודרג".

גם בעגלה של מזרחי, קפה על הקצה, הלוקיישן משחק תפקיד מרכזי. "כמעט בכל נסיעה שלנו לצפון אנחנו עוצרים שם, בעיקר בגלל הנוף המרשים", מספרת חובבת טיולים. "העגלה ממוקמת על הר, ויש שם נקודת תצפית על עמק יזרעאל. המיקום יכול לפעמים לעשות את ההבדל".

עגלת קפה על הקצה, קריית טבעון / צילום: באדיבות קפה על הקצה

"עגלת קפה צריכה ייחודיות", אומר מזרחי בעצמו. "רציתי וייב של צפון הודו אז עיצבתי את המחצלות, הערסלים והעצים שאני מטפח. זה חלק מהייחודיות שלי. יש עגלות קפה שהייחוד שלהן הוא הקרואסונים המיוחדים או המרק והסנדוויץ' או הסלט. אבל לא סתם חתיכת דשא וכמה שולחנות במגרש חניה. זה מבאס".

עגלת הקפה עספורה, הממוקמת בקיבוץ הרדוף, שייכת ליפעת שפילמן ואביחי רונן. השניים, בתמיכת הקיבוץ, הקימו לפני שנתיים וחצי את העגלה על שרידי רפת שנסגרה כמה חודשים קודם לכן, מתוך ההבנה שלקהילה חסר מקום כזה. שפילמן מכירה מקרוב את האתגרים והעלויות הלא מבוטלות, אך לדבריה הטרנד לא הולך לגווע. "יש כאן את האותנטיות שפחות אפשר למצוא בבתי קפה", היא אומרת. "גם לאורך המלחמה אנשים באו כי הם צריכים לנשום אוויר. עם זאת, בקיץ יש פחות עבודה, מכיוון שמדובר במקום פתוח ויותר חם. בחורף מגיעים הרבה יותר. יש תנורים וסככה".

בניגוד למזרחי ושפילמן, שבחרו בצפון, עירד בלזר הקים את עגלת הקפה שלו Lake Side על גדות האגם בראשון לציון. הוא שכר את השטח מבעלי מתחם הפלייבוקס (פארק שעשועים לילדים), מה שגם מאפשר לו להימנע מקניית אוכל מוכן וליצור בעצמו. "אני מבשל הכול לבד, כך שאני משלב בין האהבה למטבח לאהבה לאירוח. זה הרבה מעבר לאוכל ולנוף, אלא סוג של חוויה כוללת של האוכל, הטבע והשירות. בסופי שבוע יש התפוצצות, והתפריט רחב מאוד - קפה, מיצים סחוטים, טוסטים, פיצות, סלטים, מאפים וקינוחים".

המחירים, לשיטתו, סבירים לענף. "לא מדובר במחירי רמי לוי, אבל אני משתדל שחומרי הגלם יהיו ברמה הכי גבוהה שיש. מי שקונה את כל המוצרים ופחות מכין בעצמו, המחיר מתגלגל ללקוחות - אני מאמין שהם יותר גבוהים או שהם מקטינים את גודל המנה. העגלה יכולה לספק שירות להרבה אנשים, ממש כמו בית קפה, בתשלום יותר נמוך. בסוף הארנונה מזערית לעומת עסק עומד, וכל שאר הפרוצדורות קלילות יותר מאשר לפתוח עסק מזון אחר.

"אני מקווה שתהיה עגלת קפה בכל פארק וגן שעשועים, זה מתבקש היום. הטרנד הזה, מבחינת לקוחות, שווה מאוד. מבחינת בעלי העסקים - כדי להקים בית קפה צריך במקרה הטוב מיליון שקל ואפילו יותר, לפתוח עגלת קפה זה משהו שכל אחד יכול היום, באזור 100 אלף שקל".

"הטוב מכל העולמות, בין הקולינריה לסנדלי שורש"

גם כתבת התיירות של גלובס חגית אברון מעידה על השינוי שחל מאז התפשט הטרנד. פעם נהגו לבקש ממנה המלצות למקום חביב לארוחת בוקר ואטרקציה נחמדה ליד. היום 90% מהשאלות נוגעות להמלצות לעגלה.

"בהיבט התיירותי יש פה משהו. זה עונה על צורך גדול של אנשים שאוהבים לטייל - לא מיטיבי לכת אבל גם לא מיטיבי לסת. משהו בין הקולינריה לסנדלי שורש. עגלות קפה תפסו את הנישה של הטוב מכל העולמות. זה נוגע במיוחד למשפחות, את גם נהנית ושותה כוס קפה בחיק הטבע וגם הילדים נהנים מציוץ ציפורים ועצים. זה במקום להביא לטבע פינג'ן וסלסילת פיקניק.

"מהבחינה התרבותית הם עשו כאן מהפכה. אנשים מוכנים להתפשר על פיצה מקפיצה ואוכל בסיסי ולשלם פרמיה גבוהה מאוד בשביל הלוקיישן. וזה המשולש - החוויה מורכבת מטבע ונוף, משהו קטן לאכול וקפה טוב. צמד המילים עגלת קפה מהלך קסם על הישראלים".

ובכל זאת, איך הרמה של האוכל?
"אני יכולה לספור עשרות בודדות של עגלות מצטיינות קולינרית, שנותנות חוויה טובה תואמת חוויית בית קפה. וכאן קיים קונפליקט מול הרגולציה, מכיוון שעגלה מצטיינת זו כזו שעושים בה לבד את המאפים או כל דבר יוצא דופן מעבר לכריך, קרואסון וקפה".

אברון אף מציינת שיש מי שמשלם את המחיר מהצלחת עגלות הקפה. "מי אוכל אותה? רשתות שבאמת מתמחות בקפה, שמשקיעות בהכשרת בריסטות, בקפה טוב, שירות וכלים. בעגלות הרבה פעמים מעסיקים עובדים פחות מקצוענים.

"השוק הזה הפך להיות מין תמנון, שכל אחד עושה מה שבא לו. אם יש בעל עגלה שמאוד אוהב קפה, הקפה יהיה באיכות גבוהה. אם בעלת העגלה היא גם אופה מהבית, כנראה המאפים יהיו טובים. לכן הדבר הראשון שאני שואלת כשאני מגיעה לעגלה זה מאיפה המאפים.

"מדובר גם בתחום מאוד עונתי. בחורף מחפשים עגלות באזורי פריחה, בקיץ מחפשים עגלות באזורי מים. אף אחד לא מחפש עגלה באזור תעשייה מפויח, אלא אם כן מדובר בשוס מטורף, ופה האוכל משחק תפקיד".

עוד כתבות

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

אזעקות ברחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד ה-12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים