גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זה לא יעבוד": הקצין שניהל בעבר את פרויקט הלייזר מגלה את מאחורי הקלעים

שיחה עם ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר ב-INSS, וד"ר גל ההרי, מנהל הטכנולוגיות של מפא"ת במשרד הביטחון, על מערכות ההגנה האווירית במלחמה ואיך הן ייראו בעוד כמה שנים ● שדה הקרב העתידי, כתבה שלישית בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר יהושוע קליסקי וד''ר גל הררי / צילום: אתר INSS, ניצן סקיבה - דוברות משרד הביטחון
הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר יהושוע קליסקי וד''ר גל הררי / צילום: אתר INSS, ניצן סקיבה - דוברות משרד הביטחון

במלחמת 12 הימים מול איראן מערכת ההגנה האווירית של ישראל עמדה במבחן שהיא לא הכירה כדוגמתו עד היום. "אין בהיסטוריה המודרנית מדינה שהותקפה במאות טילים בליסטיים והצליחה להיחלץ בצורה כל כך מוצלחת כמו ישראל. יש לנו את מערכת ההגנה המפותחת ביותר בעולם כיום", אמר בראיון לפודקאסט "הצוללת" הפיזיקאי ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שתחום התמחותו הוא לייזרים.

הצוללת |המומחים שמגלים: שדה קרב אווירי ללא טייסים הוא כבר לא בגדר פנטזיה
הצוללת | המומחים שבטוחים: זו הבעיה הכי גדולה של תעשיית הנשק הישראלית

בשימה עמו ועם מנהל הטכנולוגיות של מפא"ת במשרד הביטחון, ד"ר גל הררי, התמקדנו בניסיון לשרטט את מערכות ההגנה האווירית של העתיד. אך עוד לפני כן קליסקי הרחיב לגבי סטטיסטיקות היירוט של המלחמה. לפיו, מ־7 באוקטובר יירטה כיפת ברזל 90%-95% מהטילים שהגיעו מעזה ומלבנון. מערכת חץ יירטה 84% מהטילים לאורך מלחמת 12 הימים. "אלה נתונים רשמיים והם פנומנליים", הוא אומר. "לצערנו נגרם נזק רב במלחמה ונהרגו 29 אנשים, אך ללא מערכת ההגנה הנזק היה עלול להיות קטסטרופלי עד כדי סכנה לבית השלישי".

בכל זאת, לפי פרסומים זרים, במחצית השנייה למלחמה חדרו יותר טילים מאשר במחצית הראשונה. האיראנים למדו אותנו?
קליסקי: "אני מעריך שכן. גם השיגורים מתימן הם דרך לבחון את מערכות ההגנה".

איראן השתמשה בכל יכולותיה?
קליסקי: "לא יודע, אבל בואו נאמר שאיראן היא מעצמה עילית בתחום הטילי. טרום המלחמה היו בידיה כ־3,000 טילים משוכללים, כמו ח'וראמשהר 4. זה טיל שיכול לשאת טונה של חומר נפץ ולטוס במהירויות היפרסוניות. ככל הידוע לי שוגרו לכאן טילים מסוג זה".

נחזור אל הגדרות הבסיס ונסביר: מהו טיל בליסטי ומהו טיל היפרסוני?
קליסקי: "טיל בליסטי נע במסלול ידוע מראש לפי חוקי הפיזיקה הישנים. זה אומר שהוא נע במסלול קשתי שניתן לנבא. אלה טילים מאסיביים שיכולים לשקול עשרות טונות כל אחד. טילים אלה גם יכולים בהחלט לנוע במהירויות היפרסוניות, שהן במינימום 6,000 ק"מ לשעה. לא צריך להתפעל מהמושג מהירות היפרסונית, כי גם טיל V2 הגרמני ממלחמת העולם השנייה גירד את הרף הזה.

"הדבר המסוכן שלא הופעל במלחמה הוא טיל שיוט, כלומר טיל עם יכולת תמרון, שהוא גם היפרסוני. רוסיה השתמשה בטילים מסוג זה במלחמה מול אוקראינה. אוקראינה הצליחה ליירט רק את חלקם".

לו היו נשלחים לכאן טילי שיוט היפרסוניים, היינו יודעים להתמודד?
קליסקי: "שאלה טובה. זו טכנולוגיה עוצמתית מאוד שאינה קיימת בידי האיראנים למיטב ידיעתי. לכן כרגע זו סוגיה היפותטית".

נעבור לדבר על טכנולוגיית הלייזר החדשה מגן אור, שנועדה להתמודד מול איומים קצרי טווח, כולל כטב"מים. נעשה בה שימוש מבצעי ראשון מול חיזבאללה בשנה שעברה. איך זה עובד?
קליסקי: "המערכת שולחת קרן לייזר במהירות גדולה ביותר, 300 אלף קילומטר בשנייה, ולכן היירוט הוא כמעט מיידי. בזכות מהירות התגובה היא אפקטיבית נגד איומים שבאים מטווח קצר, כולל כטב"מים. במבצע חיצי הצפון היא יירטה עשרות כטב"מים. היא לא עבדה בצורה האופטימלית שלה ולמרות זאת אחוזי ההצלחה היו פנומנליים".

היא תחליף את כיפת ברזל בבוא היום?
קליסקי: "בשום אופן לא, היא גורם משלים. במקום לשלוח טיל יירוט בעלות של עשרות אלפי דולרים, ניתן לשלוח קרן אור בעלות דולרים ספורים, כמו כוס הקפה שאנחנו מחזיקים עכשיו ביד. בשלב הראשון היא תעזור ליירוט כטב"מים שכיפת ברזל לא מספיק מהירה ליירט. זו קפיצת מדרגה דרמטית".

ד"ר הררי, קח אותנו אל מאחורי הקלעים של פיתוח טכנולגיה צבאית כמו מגן אור מראשית הרעיון ועד לקו הסיום.
הררי: "תוכנית הלייזרים הישראלית של משרד הביטחון החלה אי שם בסוף שנות התשעים. בשנת 2007 הייתה פריצת דרך טכנולוגית ללייזר רב־עוצמה שהפך ברבות הימים למגן אור, ואני הייתי קצין הפרויקט הזה. בשלב ההוא אמרו על הטכנולוגיה, שהייתה בראשיתה, 'זה לא יעבוד'. שחינו נגד הזרם, עד שהגענו לקו הסיום. כיום לישראל יש פתרון לייזר שהוא בחזית העולמית".

למה בעצם הפיתוח נמשך עשרות שנים?
הררי: "כשעוסקים בחזית הטכנולוגיה עוסקים גם בבנייה של מה שאנחנו קוראים לו ברזלים - רכיבים פיזיים שצריך לבנות. אלה רכיבים יקרים בדרך כלל, ואם הם נשרפים או נפגעים, לוקח הרבה זמן להחליף אותם. לכן המחקר של המוצרים אורך זמן רב".

כמה זמן לקח לפתח את כיפת ברזל מרגע הרעיון ועד לקו הסיום?
הררי: "כיפת ברזל נשענה על תשתית מפותחת מאוד שהייתה לישראל בתחום הטילים. לכן מדובר היה בשנות פיתוח בודדות מרגע ההחלטה, וזה היה הישג פנומנלי".

"גם ההתקפה חשובה"

בואו נדבר על טכנולוגיית העתיד שעדיין מתקיימת רק בשדה הניסוי - גלי מיקרו. כיצד היא עובדת?
קליסקי: "מדובר בגלים אלקטרו־מגנטיים שאינם נראים לעין ופוגעים במערכות אלקטרוניות עדינות. הם יכולים לגרום לכשל במערכות האלה, עד כדי השבתתן. זו טכנולוגיה שיכולה להיות מאוד אפקטיבית נגד איומים אוויריים".

הררי: "אלה אותם גלים של המיקרוגל הביתי, רק על סטרואידים. זו טכנולוגיה שיכולה להיות בגדר Game Changer".

עדיין לא נעשה בגלי מיקרו שימוש מבצעי, ככל שאנחנו יודעים. מה שכן, האמריקאים ביצעו בהם ניסויים.
קליסקי: "אכן, האמריקאים ערכו ניסויים במערכות שמפיקות גלי מיקרו בעוצמות גבוהות ליירוט של כטב"מים. הטענה שלהם היא שבעוד הלייזר פוגע במטרות בטור, כלומר כל פעם במטרה אחת, גלי המיקרו מתפשטים ולכן יכולים לתקוף כמה מטרות במקביל. כמו קרן הלייזר, גם גלי המיקרו נעים במהירות האור ולכן הפגיעה במטרה היא מהירה ביותר".

נראה כי גלי המיקרו האלה יכולים להיות אפקטיביים מאוד בהתמודדות מול נחילי כטב"מים. אולי נוכל להסתפק רק בהם?
קליסקי: "אי אפשר להגיד שמרגע שיהיו גלי מיקרו, אז נזרוק את הדברים האחרים. לכל דבר יש את התרחיש המבצעי - גלי המיקרו פחות אפקטיביים מול טילים מתמרנים במהירות גבוהה".

הררי: "הנטייה היא לא להחליף מערכות, אלא להשלים אותן. אנחנו רוצים הגנה מושלמת".

ב־2024 כמחצית מהיצוא הישראלי בתחום הדיפנס היה בתחום ההגנה האווירית. מה אנחנו מבינים מזה לגבי הצרכים הגלובליים בלוחמה העתידית?
הררי: "ניקח כדוגמה את מלחמת רוסיה־אוקראינה. היא מתרחשת בעיקר בחזית האווירית, עם מעורבות של רחפנים ומל"טים זולים ואפקטיביים. אלה חימושים זולים שנעים לטווחים ארוכים. לכן אני צופה ששוק ההגנה האווירית רק ילך ויגדל".

כישראלים, בעתיד נהיה יותר מוגנים או פחות?
הררי: "אנחנו פועלים לכך שנהיה יותר מוגנים. בהסתכלות קדימה נראה יותר אוטונומיה ותחכום בצד הטילים המיירטים, אולי אפילו נחילי מיירטים שידעו לפעול כקבוצה בזכות AI".

קליסקי: "היום מערכות ההגנה פועלות בממד היבשתי, הימי, האווירי ובחלל. לאט לאט מתרחבים אל ממד הספקטרום, שכולל גם לייזרים וגלי מיקרו. מלבד ההגנה חשובה גם ההתקפה. אחד הלקחים שראינו במלחמה הוא חשיבות ההתקפה המקדימה של ריכוזי טילים".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הדאקס יורד בכ-0.1% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה