חדשות ההייטק / צילום: רויטרס
החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.
● 20 שנות ניהול מתנקזות לאקזיט אחד: המנכ"ל שהרוויח היום 60 מיליון דולר
● מייסד Waze מקים קרן חדשה להשקעה בחברות שלו וחובר למשקיע מפתיע
1 גם משקיעי מובילאיי בתמונה: 23 מיליון דולר לסטארט־אפ ישראלי שמפתח רכבים חשמליים מעופפים
זה לא מטוס, לא רכב ולא רחפן - אבל זה אולי שילוב של כל השלושה. החברה המסקרנת "אייר" (AIR) מפרדס חנה הודיעה על גיוס של 23 מיליון דולר בסבב גיוס שני (סיבוב A) להמשך פיתוח וייצור של כלי הטיס החשמליים מסוג eVTOL - מעין רחפני ענק המסוגלים לשאת מטען או נוסעים ומאופיינים בהמראה ונחיתה אנכית.
החברה, שדורגה ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס מוקדם יותר השנה, גייסה את הסיבוב בהובלת קרן ההון סיכון אנטרי קפיטל של אבי אייל ורן אחיטוב ובהשתתפות אחד המשקיעים הראשונים במובילאיי, ד"ר שמואל חרל"פ, שגם היווה את אחד ממשקיעי העוגן המקוריים של החברה בסיבוב הגיוס הקודם שלה. עד כה, גייסה החברה שמפתחת את אחד ממוצרי התחבורה השאפתניים בישראל - סכום כסף דומה.
בעוד עשרות חברות מפתחות כיום מטוסים חשמליים מעופפים תחת קטגוריית ה- eVTOL, בהן גם ליפט, אובר, ליליום, אלף אירונאוטיקס, אי-הנג, ג'ובי, וולוקופטר, ארצ'ר, איירבאס ואפילו אלביט, בחברה הישראלית אייר מתגאים באספקה קודמת של רכבים מעופפים לצרכים צבאיים בארה"ב וכן לצורכי לוגיסטיקה במיליוני דולרים.
לפי ההערכה, עלות יחידה אחת - כמיליון דולר. אייר השיקה שני דגמים לצרכים שונים- האחד לצרכים לוגיסטיים כגון משלוחי מטען, תגובה לאירועי חירום ולוגיסטיקה באזורים עוינים או בעלי נגישות מוגבלת. השני - עבור שני נוסעים.
כלי הטיס מגיע לטווח טיסה של כ-160 ק"מ, במהירות של עד 220 קמ"ש. הוא בעל יכולת נשיאה של כ-250 ק"ג ונפח מטען של כ-2 קוב. בחברה מציינים את ממשק הנהיגה המזכיר את זה של רחפנים: הנוסע או המטיס מזין נקודת יעד והכלי מעופף אליו באופן אוטונומי.
החברה הישראלית נהנתה לאחרונה ממספר הקלות רגולטוריות בארה"ב: מסלול ישיר להסמכה בעקבות עדכון תקנות ותיקות שהועלו מחדש (תקנות "מוזאיק") ברשות התעופה האמריקאית (FAA) המאפשרות רישוי מהיר של כלי תעופה קלים. לדבריה, כבר ב-2026 יוכלו אזרחים מחוץ לאיזורים עירוניים בארה"ב לעלות על מטוס קל של אייר ולטוס איתו לעבודה - ללא צורך ברשיון טיס, אך לאחר הכשרה בסיסית.
2 ארה"ב מטמינה מכשירי מעקב במשלוחי שבבי AI כדי לאתר הברחות לסין
המאבק בין ארה"ב לסין על השליטה בשבבים המתקדמים מקבל טוויסט כמעט הוליוודי. לפי חשיפת רויטרס, סוכנויות אכיפת החוק האמריקאיות מטמינות במשלוחים של שבבי בינה מלאכותית מתקדמים "עוקבים סמויים" - מכשירי איכון זעירים שיכולים לדווח את מיקומם בכל רגע. המטרה: לוודא שהשבבים לא ימצאו את דרכם ליעדים אסורים כמו סין, ולתפוס בזמן אמת הברחות מסחריות שמתבצעות מתחת לרדאר.
מכשירי האיכון האלו פועלים בדומה לטכנולוגיות GPS או תקשורת סלולרית, הם קולטים את המיקום, משדרים אותו לרשויות, ומאפשרים לעקוב אחרי המסלול המדויק של כל ארגז, משלב היציאה מהמפעל ועד ההגעה ללקוח. חלק מהם מוחבאים באריזות, ואחרים מותקנים ממש בתוך החומרה עצמה, למשל בשרתים של Dell ו־Super Micro עם שבבים של אנבידיה ו־AMD, שמאז 2022 אסור לייצא אותם לסין.
השיטה הזו, שמבוססת על טכניקות חקירה שנעשה בהן שימוש כבר בשנות ה־80 כדי לאתר ציוד צבאי רגיש, הפכה עכשיו לכלי מרכזי במלחמת השבבים. בארה"ב רואים בה דרך לחזק את האכיפה, בעוד שבסין טוענים שמדובר בניסיון נוסף "לבלום את עלייתה". במקביל, נבחנת יוזמה אמריקאית שאפתנית עוד יותר, לדרוש שכל שבב מתקדם יגיע עם "מעקב מובנה" שידווח את מיקומו לאורך כל חייו.
מעבר למאבק בין הממשלות, המהלך הזה מטלטל גם את שרשרת האספקה הגלובלית: יצרנים, ספקים ומשווקים נאלצים לשאול את עצמם אם המוצרים שלהם נושאים "עין סמויה", והאם אפשר עוד לסמוך על השותפים העסקיים.
3 סם אלטמן יוצא לקרב חדש מול אילון מאסק,הפעם על המוח האנושי
היריבות בין שני ענקי הטכנולוגיה, סם אלטמן מנכל OpenAI והאיש העשיר בעולם אילון מאסק, עומדת לעלות מדרגה, והפעם היא מגיעה עד לקצות העצבים, תרתי משמע. לפי דיווח בפייננשל טיימס, אלטמן מקים סטארט־אפ חדש בשם Merge Labs, שיפתח שתלים מוחיים המיועדים לחיבור ישיר בין המוח האנושי למחשבים, זאת בעזרת ממשקי בינה מלאכותית.
המיזם החדש כבר מגייס הון בהיקף של כ־250 מיליון דולר, על פי שווי חברה של כ־850 מיליון דולר, כש־OpenAI עצמה צפויה להשתתף בסבב ההשקעה, אך אלטמן, כך לפי הדיווח, לא ישקיע מכיסו האישי. מאחורי Merge Labs עומדים אלטמן ואלכס בלניה, מייסד ומנכ"ל Worldcoin, והחזון שלהם ברור: טכנולוגיה שתאפשר למוח לדבר ישירות עם מחשבים, בלי מתווכים, מה שיכול לשנות לחלוטין את הדרך שבה בני אדם מתקשרים עם טכנולוגיה.
בכך, היא תתחרה ראש בראש בחברה מוכרת יותר שמנסה לעשות את אותו הדבר - נויראלינק של אילון מאסק, שאף הודיעה על יעד שאפתני: להשתיל שבבים ב־20 אלף בני אדם בשנה עד 2031, עם פוטנציאל הכנסות מוערך של כמיליארד דולר בשנה.
המהלך הזה מגיע על רקע היסטוריה מתוחה בין השניים. אלטמן ומאסק היו שותפים מייסדים ב־OpenAI, אך דרכיהם נפרדו ב־2018 על רקע מחלוקות בנוגע לכיוון הארגון. מאז, המתח הפך לעימות פומבי, עם חילופי האשמות, ציוצים עוקצניים ותחרות ישירה בין OpenAI לסטארט־אפ הבינה המלאכותית של מאסק, xAI.
השבוע קיבלה הסאגה תפנית משפטית, כששופטת פדרלית בארה"ב דחתה את בקשת מאסק לבטל את טענות OpenAI כי הוא מנהל נגדה "מסע הטרדה" ממושך. הטענות כוללות ניסיונות לפגוע במוניטין החברה ולקדם את עסקיו שלו, בעוד שמאסק טוען כי OpenAI בגדה בעקרונות המייסדים כשחתמה על שותפות הדוקה עם מיקרוסופט. ההליך המשפטי, שנקבע למרץ הקרוב, צפוי לחשוף עוד פרטים על הקרע שהפך לקרב חזיתי.
4 החברה שרוצה להתחרות באינטל ו-AMD מגייסת 10 מיליון דולר למעבדי שרתי AI
ניאולוג'יק (Neologic), אחת מחברות השבבים הצעירות והמסקרנות בישראל, הודיעה אחר הצהריים (ד') על גיוס של 10 מיליון דולר בהובלת קרן קומפס (Kompas VC), קרן הון סיכון דנית מקופנהגן, לפיתוח מעבדי שרתים ליישומי AI. משתתפות בגיוס גם המשקיעות הקיימות: קרן לול (lool Ventures), מניב מוביליטי ואם-ונצ'רס.
החברה ויתרה על פיתוח שבב בנישה הצפופה של מעבדים ומאיצים גרפיים, ופונה לשוק מעבדי הליבה (CPU) לשרתי AI. היא מתחרה בטכנולוגיה של אינטל, X86, עליה גם מבוססים שבבי החברה המתחרה AMD. שתי החברות הללו - אינטל ו- AMD עדיין שולטות בשוק מעבדי השרתים, בעוד שבניאולוג'יק טוענים כי מדובר בטכנולוגיה מיושנת שכבר אינה אפקטיבית לעיבוד ה-AI של היום.
באמצעות תכנון שבבים שמצמצם את מספר הטרנזיסטורים על גבי השבב, טוענים בחברה כי הם מצליחים לייעל את פעילות מעבדי הליבה ב-30%, כלומר להפחית את צריכת החשמל בכשליש עבור אותה רמת ביצועים.
תחרות נוספת מאתגרת את החברה גם מצד ענקיות הטכנולוגיה: גוגל, מיקרוסופט ואמזון, שמפתחות שבבים דומים בתוך מחלקות החומרה שלהן, אך בניאולוג'יק מתמקדים בתחרות בשוק החפשי ופונים ללקוחות פוטנציאלים דוגמת דל, סופר מיקרו ו-HP על מנת לשלב את המעבד העתידי - שטרם הושק - בשרתים שלהן.
תחרות נוספת לחברה מגיעה מסופטבנק, שרכשה את אמפיר בכ- 6 מיליארד דולר, וכן מ- Ahead Computing - שתיהן חברות שהוקמו על ידי יוצאי אינטל. לנאולוג'יק שותפות נרחבת עם ענקית השבבים הטייוואנית TSMC, שלטענתה מאפשרת לה להוזיל עלויות וכתוצאה מכך אפשרה לה לצאת לסבב גיוס צנוע יותר.