מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות
מניית החברה הביטחונית אלביט מערכות עלתה (יום ד') בעקבות דיווח על עסקת ענק בסך יותר מ־1.6 מיליארד דולר ממדינה באירופה, לצד דוחות שהצביעו כי צבר ההזמנות של החברה הגיע לשיא של 23.8 מיליארד דולר.
● אלביט מציגה: צבר הזמנות בגובה בלתי נתפס ועסקת ענק באירופה
● שאלות ותשובות | המלחמה סידרה לחברת הנשק הישראלית עסקאות במעל 3 מיליארד שקל
● בין עזה לאוקראינה: מומנטום שלילי לחברות הביטחוניות בישראל
● פרשנות | גרמניה הייתה הסכר בפני גל החלטות אנטי־ישראלי באירופה. היא נשברה
העסקה עליה דיווחה אלביט (לתקופה של חמש שנים) ייחודית לא רק בהיבט של הסכום המרשים מאוד, כי אם גם בהיבט של סל היכולות הנרחב שהיא כוללת. מדובר, בין השאר, במערכות רקטות ארטילריות מדויקות לטווח הארוך, מגוון מערכות אוויריות בלתי מאוישות למודיעין ותקיפה, יכולות מודיעין, לוחמה אלקטרונית, ומערכות לאיסוף ועיבוד מודיעין.
"רוסיה היא איום אסטרטגי על אירופה", אומר לגלובס בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט. "באירופה מבינים כי יש צורך ביכולת טכנולוגית מתקדמת עצמאית. זה גם קשור להרתעה, משום שאם יש יכולת מתקדמת - חושבים פעמיים. בניית היכולת הטכנולוגית נועדה להתמודדות מול איום רוסי או אחר שיתפתח. בשל הגבול הנרחב של אירופה עם רוסיה, רוצים יכולות מקומיות".
עסקת הענק החדשה פורסמה ימים ספורים לאחר שני אירועים משמעותיים. מחד, דיווחה החברה על זכייה בחוזה בסך כ־260 מיליון דולר לאספקת מערכות הגנה לצי מטוסי M400A של חיל האוויר הגרמני, ומאידך הקנצלר פרידריך מרץ הכריז על אמברגו על אמל"ח "שמיועד למלחמה בעזה".
העסקה הנוכחית מלמדת כי לכל הפחות בחלק ממדינות היבשת - עדיין מעוניינים לרכוש מישראל מוצרים מוכחים בשדה הקרב.
כך או כך, לאלביט יש שני יתרונות מרכזיים בתקופה שבה ברית נאט"ו העלתה את יעד תקציב הביטחון מתוך התוצר מ־2% ל־5% (אחוז תוצר באירופה שווה ערך ל־280
מיליארד דולר): פורטפוליו המוצרים רחב מאוד, והפעילות בעולם ככלל ובאירופה בפרט מתבצעת בעזרת קרוב ל־40 חברות בנות.
השפעת טראמפ: יותר השקעה בביטחון
המשמעות היא שעסקאות שכאלה מבטיחות עבור הלקוח משרות מקומיות. השאיפה של מדינות רבות באירופה לאחר הזנחת תקציבי הביטחון היא לקבל טכנולוגיה טובה, ולפתח אותה ברמה המקומית.
הלקוח בעסקה עם אלביט דרש שלא לחשוף את זהותו, ככל הנראה בעקבות הרוחות האנטי־ישראליות באירופה, אך מפת פעילות חברות הבנות של אלביט כוללת במזרח אירופה חברות בנות בהונגריה ורומניה, שלאחרונה בחרה במערכת הגנה אווירית "ספיידר" של רפאל, במכרז ענק בסך כ־1.9 מיליארד אירו (כ־2.2 מיליארד דולר).
"לעסקאות ביטחוניות לוקח שנים להתבשל", מדגיש מכליס. "הייחודיות בעסקה היא שהלקוח לא רק חיפש לרכוש רקטה טובה יותר, או מכשיר אלקטרו־אופטי, כי אם רצה שותף אסטרטגי".
בצל מלחמת חרבות ברזל, שיעור הגידול המשמעותי ביותר במכירות של אלביט במונחי דולרים נרשם בישראל (43%), ולאחר מכן באירופה (20%), בצפון אמריקה (15%) ובאסיה (10%). במהלך המשקף את מימוש מדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שלחץ על מדינות אירופה להגדיל את תקציבי הביטחון כדי שיגנו על עצמן.
עלייה בעמדות אנטי־ישראליות
הרבעון האחרון כלל התמודדות גוברת של התעשיות הביטחוניות הישראליות ככלל ואלביט בפרט עם העמדות האנטי־ישראליות בחלק ממדינות אירופה.
הדבר ניכר ביוני בתערוכה הביטחונית היוקרתית מכולן, הסלון האווירי בפריז, שבו הרשויות הצרפתיות הציבו קירות מול הדוכנים הישראליים. מנכ"ל ונשיא אלביט מזהה מכנה משותף בין התקופה הנוכחית לבין 1966, שבה אלביט נוסדה כשיתוף פעולה בין אלרון לבין משרד הביטחון, בגין האמברגו הצרפתי־בריטי בטרם מלחמת ששת הימים.
"ההיסטוריה, במובנים מסויימים, חוזרת על עצמה. הצרפתים בהתנהלותם בסלון האווירי ירו לעצמם ברגל, ועשו לנו שירות.
"איני שמח ממה שקרה, אבל רמת החשיפה שאלביט קיבלה שם, עם ההתנהלות הצרפתית תוך כדי הלחימה באיראן, יצרה חשיפה הרבה יותר גדולה. ממדינות רבות דאגו בכל מקרה להגיע ולהביע סימפטיה לטכנולוגיה ולאנשי אלביט", אומר מנכ"ל ונשיא אלביט, בצלאל מכליס.
בכל זאת, יש שווקים אירופאים שנסגרים לחברות ישראליות, ומכליס לא מכחיש זאת. "צרפת לא קנתה כלום וכנראה שלא תקנה. גם בספרד התנאים קשים", הוא מודה.