מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי ומנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: ענבל מרמרי, אורן דאי
מלחמה של קרוב לשנתיים, ובתוכה מערכה באיראן ואפשרות להרחבת המלחמה בעזה בתקופה הקרובה - כל אלה לא הצליחו להעיב על תוצאות הבנקים גם ברבעון השני של 2025. למעשה, מהדוחות שפרסמו שני הבנקים הגדולים במערכת, ההיפך הוא הנכון.
● כרטיסים נטענים וירידה בהפרשות סידרו לבנק ירושלים זינוק של 54% ברווח הנקי
● 20 שנות ניהול ואקזיט אחד: המנכ"ל שהרוויח היום 60 מיליון דולר
● אלביט מציגה: צבר הזמנות בגובה בלתי נתפס ועסקת ענק באירופה
בנק לאומי, בניהולו של חנן פרידמן, ובנק הפועלים בניהולו של ידין ענתבי, הציגו רווח נקי רבעוני של 2.6 מיליארד שקל ו-2.5 מיליארד שקל בהתאמה, המהווים עלייה של כ-15% לעומת רווחיהם ברבעון המקביל אשתקד. מדובר אף ברווח שיא רבעוני לשני הבנקים (בלאומי, אם מנטרלים עסקת נדל"ן חד-פעמית שבוצעה ברבעון השלישי אשתקד).
בסיכום מחצית השנה מציגים שני הבנקים רווח נקי מצרפי של 10 מיליארד שקל, עלייה של 8% מהמחצית המקבילה.
בעקבות תוצאותיהם החזקות בשנים האחרונות, הפכו לאומי והפועלים לשני הגופים הגדולים בבורסה בת"א במונחי שווי שוק - 90 מיליארד ו-82 מיליארד שקל בהתאמה. מתחילת השנה עלו מניות צמד הבנקים ביותר מ-40% ובסיכום השנה האחרונה הן זינקו ב-90% ויותר.
זו לא הבשורה הטובה היחידה עבור בעלי המניות בשני הבנקים הגדולים, המתנהלים ללא גרעין שליטה. אחרי שהמפקח על הבנקים, דני חחיאשווילי, התיר להם בתחילת השבוע להגדיל את חלוקת הדיבידנד מ-40% ל-50% מהרווח, הם יחלקו בסך הכול 2.6 מיליארד שקל לבעלי המניות. רוב הסכום יחולק במזומן, וחלק קטן באמצעות רכישות עצמיות של מניות הבנק.
התשואה על ההון שהציגו שני הבנקים ברבעון היתה דו-ספרתית גבוהה בשיעורים של 16.2% בלאומי ו-16.7% בהפועלים. בשני המקרים מדובר בנתון שהוא מעל לתוכנית האסטרטגית שהציגו בתחילת השנה.
1היעילות משתפרת
המנועים העיקריים לצמיחת הבנקים ממשיכים להגיע מהריבית הגבוהה במשק והאינפלציה. הריבית שעומדת על 4.5% מאפשרת להם לגבות על ההלוואות תשלום דו-ספרתי בממוצע, בעוד שהם מעניקים ריבית נמוכה בהרבה על הפיקדונות אצלם, ואפסית על הכסף ששוכב בחשבון העובר ושב של הלקוחות.
בשורת ההכנסות מריבית (נטו), שמנכות מהכנסותיהם את הריבית שהם משלמים, נרשמה צמיחה בשני הבנקים: בהפועלים הן צמחו בשיעור חד של 9% ל-4.8 מיליארד שקל, בעוד לאומי רשם צמיחה מתונה יותר של 4% ברבען להכנסות של 4.5 מיליארד שקל.
בלאומי ציינו כי הגידול נובע בעיקר מצמיחה בתיק האשראי של הבנק. השפעה זו קוזזה בחלקה עם שחיקה במרווחי האשראי והפיקדונות. בבנק אומרים כי מרווח הפיקדונות מושפע בין השאר מתמהיל הפיקדונות נושאי ריבית ושאינם נושאי ריבית. לכן, "ככל שתימשך מגמת המעבר לפיקדונות נושאי ריבית, מרווח הפיקדונות צפוי להישחק", מציינים בלאומי.
ההתכנסות לעולם הבנקאות הדיגיטלי, על פני זו המסורתית רוויית הסניפים והפקידים, לצד הריבית הגבוהה שמסדרת להם מנוע רווחיות חזק, הובילו גם ליישום התייעלות חדה. לאומי הציג יחס יעילות של 26.9%, שיפור ביחס ל-28.7% ברבעון המקביל. זהו יחס נמוך גם ברמה העולמית, כאשר לרוב הבנקים הקמעונאיים רושמים יחס של מעל ל-30%. בנק הפועלים רשם שיפור גם הוא והציג ברבעון יחס של 32.8%.
2הציבור משתתף ברווחים
הריבית הגבוהה על האשראי אמנם "חונקת" את הציבור, אבל עדיין נושאת בחובה גם חדשות טובות. הרווחים האדירים של הבנקים מחולקים בין בעלי המניות, והיות שלשניים אין כאמור בעל שליטה, מי שנהנה מכך הוא הציבור הרחב בישראל, באמצעות קופות גמל וקרנות הפנסיה שמחזיקות במניות הבנקים, שנחשבים לראי של המשק הישראלי.
לפי דיווחיהם של לאומי והפועלים, ישנם ארבעה גופים של ניהול גמל ופנסיה שהם בעלי עניין בהם (מחזיקים כ-5% מהון המניות) - הפניקס, מנורה, הראל וכלל ביטוח. זו האחרונה אמנם אינה בעל עניין בבנק לאומי, אך לפי הערכות מחזיקה בכ-4.9% ממניותיו.
מהחזקותיהם של אותם גופים מוסדיים עולה כי חלקם בדיבידנד שיחולק מרווחי הרבעון על ידי לאומי והפועלים, מצטבר למעל חצי מיליארד שקל (כ-510 מיליון שקל). גופי הגמל והפנסיה של הפניקס, מנורה והראל צפויים לקבל 140, 136 ו-109 מיליון שקל בהתאמה, ואילו כלל ביטוח תקבל 67 מיליון שקל מהחזקותיה בהפועלים, כאשר לפי ההערכות יתווספו לכך מעל ל-60 מיליון שקל מחלוקת הדיבידנד של לאומי.
3ההפרשות יימשכו?
"התוצאות של הבנקים היו טובות, אפילו טובות מאוד", אומר מוטי ציטרין, סמנכ"ל וראש תחום מוסדות פיננסיים ומימון מובנה בחברת מידרוג. לדבריו, "חשוב לציין את סביבת המאקרו, שהיא הזרז העיקרי לצמיחה בהכנסות והרווחיות של הבנקים - גם בהיבט הריבית וגם קצב האינפלציה (3.3% בשנה החולפת לפי מדד חודש יוני). שני הנתונים תומכים בצמיחה בהכנסות המימון של הבנקים (שחלק גדול מההלוואות שלהם צמודות למדד, ח"ש)".
אולם ציטרין מדגיש כי "יש כוכבית" ומצביע על כך ששני הבנקים מציגים גידול בהוצאות להפסדי אשראי. לאומי רשם הוצאה של 223 מיליון שקל ברבעון השני, לעומת הכנסה של 18 מיליון שקל בסעיף זה ברבעון המקביל, כתוצאה מגביית חובות שנחשבו לאבודים. בבנק הפועלים המגמה דומה, ושם רשמו הוצאה להפסדי אשראי של 302 מיליון שקל, למול הכנסה של 49 מיליון שקל ברבעון המקביל.
בשני הבנקים מדגישים כי העלייה הניכרת בסעיף זה נובעת מהפרשות קבוצתיות, כלומר הפרשות כלליות שבחלקן נובעת מהגידול המהיר בתיק האשראי שלהם. ציטרין ממידרוג מדגיש כי יש לשים לב לסוגייה: "צפיתי שזה יקרה ואני צופה שזה גם יימשך. הגידול מגיע על רקע הריבית והאינפלציה הגבוהות שצפויות להשפיע (לשלילה) על הלווים ועל איכות האשראי במשק.
"יש לזכור שלכשל אשראי לוקח זמן להתרחש. בנוסף, לאור תשלומי העברה מסיביים מצד המדינה (למפונים, מילואימניקים וזכאים אחרים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ח"ש), יש פה מעין 'הנשמה' שדוחה עוד יותר את הנזקים שעתידים להגיע", הוא מוסיף.
"רמת האי-ודאות במשק עדיין גבוהה וצפויה להוסיף להיות כך, לכן סביר שההפרשות יימשכו. זו לא דרמה בשלב הזה, וגם לא צפויות לפגוע דרמטית ברווחיות, אבל צריך לשים לב".