אבי לוי, מנכ''ל בנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי
בנק דיסקונט בניהולו של אבי לוי מעוניין לזרז את השלמת הליך המכירה של חברת כאל, שנקלע לעיכובים בחודש האחרון. הבנק פרסם הבוקר (ה') את התוצאות הכספיות לרבעון השני, בהם הציג לראשונה את כאל בתור "פעילות מופסקת". הוא נמצא במגעים עם שלוש קבוצות שמתעניינות ברכישת חברת כרטיסי האשראי. לגלובס נודע כי בבנק מתכננים להשלים את השלב הנוכחי, השלב השני בו מוגשות לו הצעות מחייבות, בתוך כחודש ימים. את ההליך מנהל עבור דיסקונט בנק ההשקעות האמריקני ג'יי.פי מורגן צ'ייס, ומטעם הבנק מנהלת אותו הילה חימי מנכ"לית דיסקונט קפיטל.
● יו"ר ווישור לאחר הזינוק במניה: "ברור שלא רקדנו משמחה כשדברים נראו פחות טוב"
● דוחות סלקום: הרווח הנקי עלה ב-16%, מספר המנויים גדל
● שני בנקים מחלקים 2.6 מיליארד שקל כדיבידנד: אלה גופי הגמל שירוויחו מכך
בדיסקונט רוצים להסיר את העיכובים ולהתקדם לשלב המכריע. כאשר שני שיקולים מרכזיים נשקלים בבנק: המחיר, שנע בין 3.5 ל-4 מיליארד שקל עבור כאל. והסוגייה הרגולטורית, שכן בבנק רוצים וודאות רגולטורית גבוהה, כדי לא "להתקע" עם רוכשים שלא מקבלים אישור של רשות התחרות או הפיקוח על הבנקים למכירה. ישנם שלושה גופים שמתמודדים, קבוצה של יוניון השקעות שבבעלות ג'ורג' חורש והראל ביטוח, קרן סנטרברידג' המיוצגת על ידי אלי יונס, ומוטי בן משה בעלי חברת הנדל"ן והאנרגיה אלון ריבוע כחול. עד כה בשלב הראשון הוגשו הצעות לא מחייבות, וכעת בתוך חודש מקווה הבנק להשיג הצעות מחייבות.
המשמעות היא שבפרק הזמן הזה ייבחר הגורם שעימו מעוניין הבנק להתקדם, אלא שאז יצטרך הבנק הבינלאומי שבשליטת צדיק בינו ובניהול אלי כהן, להכריע אם הוא רוצה למכור את החזקותיו או להישאר בעל מניות מיעוט (28%). להחלטה זו משמעות על המשך התהליך, שעד כה יצרה תסבוכת רגולטורית. שכן ההערכות הן שכאל תחת הבעלים החדשים, תרצה להפוך לבנק קטן, בדומה למהלך דומה בישראכרט וכנראה גם במקס. אך כאל לא תוכל לעשות זאת אם הבינלאומי ימשיך להחזיק במניותיה. וועדה בראשות המפקח על הבנקים רמזה "בין השורות" בדוח שהוציאה לאחרונה כי היא עשויה להתערב בהמשך, אם תראה שרצון המחוקק (הפרדת פעילות כרטיסי האשראי מהבנקים) לא מקודם בפועל.
דוחות הרבעון: שיפור בביצועים
התוצאות הכספיות של בנק דיסקונט לרבעון השני הציגו שיפור בביצועים. הרווח הנקי של הבנק זינק ב-7% והסתכם ב-1.1 מיליארד שקל. התשואה על ההון של קבוצת דיסקונט עמדה על 13.6% ברבעון השני מול 14.1%. אך הבנק מציג גם את נתוני התשואה על ההון של הפעילות הבנקאית שלו בארץ (של דיסקונט ומרכנתיל) זו עלתה על 18.1% מול 17.4% ברבעון המקביל אשתקד.
נציין כי חברת כרטיסי האשראי כאל, שמוחזקת בשיעור של 72% על ידי דיסקונט ונמצאת בהליך מכירה, ביצעה אתמול (ד') הפרשה חד-פעמית גדולה של 290 מיליון שקל בגין פסק דין על שומות מע"מ. בנטרולה עמדה התשואה על ההון של קבוצת דיסקונט על 15.6%.
כאמור התשואה על ההון של הפעילות הבנקאית בלבד, זו של דיסקונט ומרכנתיל, גבוהה כעת, שהציגו שני הבנקים הגדולים במשק לאומי ופועלים אתמול (מתחת ל-17% לשניהם). זהו שיפור ביחס לתשואה על ההון שהציג דיסקונט ברבעון המקביל אשתקד, שעמדה אז על 17.4%.
הבנק הצליח להגדיל את האשראי שהוא מעמיד לציבור בשיעור חד-ספרתי גבוה. האשראי לציבור (נטו) שהציג דיסקונט גדל בתוך שנה ב-9% והסתכם ב-277 מיליארד שקל. הבנק הציג שיפור ביחס היעילות שלו שעמד על 42.2%, זאת מול יחס יעילות של 43.6% ברבעון המקביל אשתקד. בעוד שנתוני היעילות של הבנק הם מהחלשים במערכת הבנקאית, יש לזכור שהוא בעל השליטה בחברת כאל, שאיננה פועלת בנק ולכן מטה במידה מסויימת את הנתונים כך שיוצגו כחלשים יותר.
בדומה לשלושת הבנקים האחרים, לאומי, הפועלים והבינלאומי שפרסמו מוקדם יותר השבוע את התוצאות, גם בדיסקונט אמצו את ההקלה של המפקח והבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שלו, במקום שיעור חלוקה של 40% שהיה נהוג בשנתיים האחרונות לפי המגבלות למערכת. הבנק יחלק 40% כדיבידנד במזומן ו-10% בתוכנית רכישה עצמית של מניותיו.
הכנסות דיסקונט מריבית (נטו) גדלו ב-1.5% ברבעון השני ביחס למקבילו והסתכמו ב-2.66 מיליארד שקל. ברבעון השני של השנה נרשמה ירידה חדה של 69% בהיקף הוצאות לבנק בגין הפסדי אשראי שהסתכמו ב-60 מיליון שקל. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד ברבעון השני של השנה על 0.09%. הבנק רשם הכנסה של 526 מיליון שקל מעמלות, עלייה של 10.3% בתוך שנה.
במחצית הראשונה של השנה נרשמו הוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של 112 מיליון ש"ח לעומת הוצאות בסך של 233 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 51.9%. בבנק ציינו כי ההוצאות במחצית הראשונה הושפעו בעיקר מרישום הוצאות על בסיס קבוצתי (כלומר אינן פרטניות ללקוחות שונים) והן נבעו כתוצאה ממחיקות חשבונאיות ומגידול ביתרות האשראי.
ברבעון הראשון של השנה, דיסקונט מציין כי התקדם בהליך המכירה של החזקותיו בחברת כאל. עליו להיפרד מההחזקות כחלק מיישום מסקנות ועדת שטרום, כפי שעשה בנק הפועלים עם ישראכרט לפני מספר שנים. הבנק פתח חדר מידע למשקיעים בחודש מאי, השלים את השלב הראשון של ההליך, במסגרתו הוצעו מספר הצעות לא מחייבות לרכישת החזקות הבנק בכאל. נזכיר כי בשוק מעריכים כי הבנק שואף למכור את הנתח שלו בכאל לפי שווי של 3.5-4 מיליארד שקל לחברה.
דירקטוריון הבנק החליט להסמיך את הנהלת הבנק להתקדם לשלב הבא עם חלק מבין המציעים. כאשר המציעים שהשתתפו בשלב השני קיבלו גישה למידע נוסף ומנהלים משא ומתן עם הבנק במטרה להגיע להסכם מחייב עם המציע שיבחר. בבנק ציינו כי נוכח ההתקדמות בהליכי הפרדת כאל, החל בדוח לרבעון השני של שנת 2025 כאל מוצגת כ"פעילות מופסקת".