גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ דוחק את הודו לפינה, וזה עלול לעלות לו ביוקר

מכס בשיעור של 50% על הודו הוביל לסדק ביחסים עם ארה"ב ● העיתוי לא מקרי: טראמפ מבקש להפעיל לחץ על רוסיה דרך לקוחת הנפט המרכזית שלה, לקראת מפגש הפסגה עם פוטין באלסקה ● ואולם, הודו לא מתקפלת מולו, וממשיכה להוביל מדיניות עצמאית ומרובת שותפויות ● מי עשויה להרוויח בגדול מהמשבר הנוכחי?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon
נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon

תוכנית המכסים חובקת העולם של הנשיא דונלד טראמפ מערערת פעמים רבות את היחסים של ארה"ב עם מדינות שנתפסות כידידות של וושינגטון. אחד השיאים התרחש בשבוע שעבר, כאשר חתם טראמפ על צו שמטיל מכס נוסף של 25% על סחורות הודיות - אחרי שכבר הטיל מס בגובה דומה ב־1 באוגוסט - כקנס על כך שהודו רוכשת נפט ונשק בהיקפים גדולים מרוסיה וכך לטענת טראמפ מסייעת לממן את פעילותה המלחמתית. העיתוי לא מקרי: בסוף השבוע יתקיים מפגש פסגה בין טראמפ לנשיא ולדימיר פוטין באלסקה, בו תידון אפשרות להפסקת האש באוקראינה.

המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר
כותרות העיתונים | דיווח: דרום סודאן הסכימה לקלוט פליטים מעזה. זה מה שתקבל בתמורה

המהלך האגרסיבי עורר תדהמה כפולה: ראשית, הודו היא הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם והצומחת ביותר - והשאלה איננה עוד האם תעקוף את גרמניה בדרך למקום השלישי, אלא מתי. שנית, רק לפני חצי שנה הכריז טראמפ יחד עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, על הקמת נתיב סחר שיחבר בין המדינות דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן, ישראל ואירופה.

"הוא חבר נפלא", שיבח טראמפ את מודי בפגישתם, מהראשונות שהתקיימו בכהונתו הנוכחית, ובהמשך הציבו השניים יעד להכפלת הסחר בין המדינות ל־500 מיליארד דולר עד סוף העשור. כעת, איום המכסים מרחף מעל כ־55% מסך היצוא ההודי לארה"ב - כך לדברי השר לענייני מסחר ותעשייה, ז'יטין פרסאדה.

ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS), חברת פורום דבורה ומנכ"לית חברת Indivade, מסבירה כי המהלך נוגע בעצב חשוף: הגאווה הלאומית ההודית. "הלך הרוח השולט הוא 'טראמפ לא יהיה זה שיכופף אותנו'".

לדבריה, "התפיסה החיובית שהייתה בהודו סביב טראמפ ערב הבחירות (למעלה מ־50% הביעו ביטחון ותמיכה במנהיגותו) עלולה להתהפך כעת. ההודים מרגישים מעט נבגדים".

נתונים רשמיים של ממשלת ארה"ב מראים כי היקף הסחר בין המדינות הגיע אשתקד ל־212.3 מיליארד דולר, עלייה של 8.3% משנה קודמת. עם זאת, הגירעון המסחרי מציק לטראמפ: 67.7% מתנועת הסחורות היא יצוא הודי, בעוד תחום השירותים כמעט מאוזן.

הבטן הרכה של פוטין

בשם הרצון לפגוע בבטן הרכה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באמצעות לקוחת נפט מרכזית, נראה כי טראמפ בוחר להתעלם ממדיניות החוץ הייחודית של הודו, או לכל הפחות מתקשה להבינה.

מדיניות זו מתאפיינת במערכות יחסים קרובות עם שורה של יריבים גיאו־פוליטיים, בהם ישראל ואיראן, ארה"ב ורוסיה ואפילו סין. נינה סלמה, מומחית למדיניות החוץ של הודו מאוניברסיטת רייכמן, מספרת כי ההודים פועלים בתוך מסגרת של ריבוי קשרים. "כאשר שותפה אסטרטגית של הודו כמו ארה"ב מחליטה לשנות מדיניות, במקרה הזה מכסים, הודו כבר מתחילה לבחון ולבדוק אילו מדינות אחרות יכולות לגשר על הפער".

היא מוסיפה, כי "יש חברי פרלמנט שאמרו כי ברגע שהמכסים יוטלו, לא יהיה שווה לאזרחים אמריקאים לרכוש מוצרים הודים. על כן, הם בוחנים פתרון לכך. האם שינוי המדיניות האמריקאית ישנה את היחס לרוסיה שאף היא שותפה אסטרטגית? ממש לא. השכם וערב אומרים ההודים כי יש להם אסטרטגיה אוטונומית".

מדיניות חוץ עצמאית

"סין חטפה מכסים מעל כולן, והודו אחריה. הודו של היום איננה הודו של הקדנציה הראשונה של טראמפ. בין המדינות יש היסטוריה של שיח חירשים - ותמיד היו מחלוקות", אומרת ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו באוניברסיטת בר אילן, וחברת פורום דבורה. המשותף להודו ולסין, מעבר למכסים, הוא היותן היבואניות הגדולות ביותר של הנפט הרוסי הזול.

בעוד יבואו לאירופה צנח בעקבות המלחמה באוקראינה והסנקציות שהיא הביאה, הודו הגדילה את רכישתו פי 19, והפכה את רוסיה לספקית מספר אחת שלה (מ־100 אלף חביות ביום ל־1.9 מיליון). היבוא הסיני צמח ב־50% במהלך המלחמה, ל־2.4 מיליון חביות ביום.

לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, 70% מיצוא הנפט הרוסי ב־2023 הגיע להודו. פטראס קטינאס, אנליסט אנרגיה ב־CREA, מעריך כי ניו דלהי חסכה כ־33 מיליארד דולר הודות למחיר הנמוך שרוסיה מציעה בעל כורחה.

ד"ר בירודקר מציינת כי סביר שטראמפ יתקשה לנתק את הודו מהנפט הרוסי. "בשביל שזה יקרה, טראמפ יצטרך להביא משהו בתמורה להודים. את זה האמריקאים עוד לא מבינים. הודו היא מדינה עם גאווה לאומית משמעותית, שביסוד מהותה לא להיכנע לתכתיבים זרים. טראמפ חשב שבדומה למלחמת הסחר והמו"מ שהוא מנהל עם מדינות אחרות, הודו תרד על ברכיה. זה לא קרה. בחודשים האחרונים מתנהל מו"מ עיקש, מקצועי ורציני".

בירודקר מדגישה כי טראומת הקולוניאליזם היא זו שעיצבה את מדיניות החוץ ההודית. לכך, מצטרפת ההינדוטבה (הלאומיות ההינדית), מאז עלייתה לשלטון של מפלגת BJP בהנהגת מודי.

"מדוע שהודו תוותר על ההזדמנות לרכוש נפט רוסי בזול, בעוד מדינות אירופה וגם ארה"ב סוחרות בדשנים וכימיקלים עם רוסיה? הודו נמצאת בתהליכי צמיחה משמעותיים שדורשים צריכת נפט לתמיכה בהם. היא צרכנית הנפט השלישית בעולם, והביקוש רק גדל. בעקבות המלחמה באוקראינה, הודו רוכשת נפט במחירים חסרי תקדים שלא יינתנו לה ע"י יצרניות אחרות. מדובר בהחלטה אסטרטגית כלכלית. היא חייבת לדאוג לאזרחיה ולהמשך תהליכי הפיתוח, ורכישת נפט רוסי היא חלק מהאינטרסים החיוניים של המדינה לביטחון אנרגטי".

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters, MAXIM SHIPENKOV

פרויקטים משותפים

התסכול בהודו נובע בין השאר גם מכך שטראמפ הסתפק בהטלת מכס של 19% "בלבד" על האויבת הגדולה שלה, פקיסטן. לפי דיווח ברויטרס, בתגובה לצעד של טראמפ הודו הקפיאה רכש מתוכנן של כלי נשק אמריקאיים - בהם נגמ"שי סטרייקר מג'נרל דיינמיקס וטילי נ"ט מדגם ג'אבלין מהחברות ריית'און ולוקהיד מרטין.

ואולם, לא צפוי להיווצר ואקום בתחום הביטחוני, על אחת כמה וכמה כשספקית הנשק המרכזית של הודו היא רוסיה - כך עולה מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI). במהלך ההסלמה האחרונה מול פקיסטן לפני כשלושה חודשים (מבצע סינדור), ניכר כי הודו הייתה מוכנה בהיבטי התחמושת.

לצד שלוש סוללות הגנה אווירית מדגם S-400 שקיבלה מרוסיה כחלק מעסקה שכללה חמש סוללות, השתמשו ההודים בטילי שיוט ארוכי טווח מדגם Brahmos - פרי שיתוף פעולה עם רוסיה, שהם מייצרים על אדמתם. טילים אלה נמכרו למדינות שונות, בהן הפיליפינים שרק לאחרונה הודיעה כי ברצונה לרכוש נוספים.

אחת מההאשמות האמריקאיות נגד הודו, היא שהרוסים משתמשים בתוצרתה במלחמה באוקראינה. המודיעין האוקראיני מצא, כך לפי דיווח של אתר "מיליטרניי", שנציגי רוסיה והודו יתכנסו לפסגה בת ארבעה ימים החל מיום שישי, במטרה לבנות את תוכנית שיתוף הפעולה הצבאי לשנים 2026־2025. זו תכלול, בין השאר, הכשרות ואימונים משותפים, ועיסוק בייצור המשותף של טילי Brahmos ורובי קלצ'ניקוב AK-203.

זאת ועוד, יממה אחת בלבד לאחר הטלת המכסים ע"י טראמפ, היועץ לביטחון לאומי של הודו, אז'יט דובאל, כבר נועד בקרמלין עם פוטין. במרכז הדיונים, עמדה קבלת יתר סוללות ה־S-400 בעסקה.

פעילים שורפים תמונות של נשיא ארה''ב במחאה על המכסים החדשים. כלכולתה, הודו / צילום: Reuters, Debajyoti Chakraborty

סין מחככת ידיים בהנאה

כיפופי הידיים בין ארה"ב לבין הודו עלולים ליצור מרוויחה מפתיעה: סין. המעצמות השכנות הולכות ומתקרבות לאחרונה. כך למשל, ביום שני הודיעה "אייר אינדיה" על השהיית טיסותיה לוושינגטון בגין "סוגיות תפעוליות", ויום לאחר מכן דווח בבלומברג כי הטיסות בין הודו לסין צפויות להתחדש בחודש הבא - לראשונה מאז הקורונה.

ההכרזה, לפי הדיווח, עשויה להתבצע בפסגת ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO), שתתקיים בסוף החודש בסין. במידה ואכן זה יקרה, רוסיה תרשום ניצחון קטן מול ארה"ב, שהרי שר החוץ סרגיי לברוב סיפר בחודש מאי כי מדינתו חותרת להחיות את טרויקה רוסיה-הודו-סין (RIC) - מסגרת שמוסקבה יצרה בשנות ה־90, אבל התכנסה בדרג המנהיגים בפעם האחרונה ב־2019 בשולי ועידת ה־G-20 ביפן.

הצרכים הכלכליים של הודו בסין - ממוצרי אלקטרוניקה ועד פאנלים סולאריים - כבר מובילים את ממשלת מודי להקל מגבלות על השקעות סיניות במשק המקומי. היקף היבוא ההודי מסין זינק, מ־65 מיליארד דולר בשנת 2020 ל־113 מיליארד דולר ב־2024

"אינני סבורה שההתפתחות הנוכחית תעמיק את יחסי הודו-רוסיה", מסכמת ד"ר בירודקר. "היחסים הללו בירידה במשך יותר מעשור, מלבד ההזדמנויות שנוצרו בגלל מלחמת אוקראינה. זהו משבר שיחסי ארה"ב והודו חוות כרגע, וכמו כל משבר - גם זה ייפתר".

לדבריה, "החזון שהודו מעוניינת בו זה עולם רב־קוטבי, שבו יש מקום ליחסים עם רוסיה וארה"ב. בינתיים, כאב ראש לא קטן צפוי לוושינגטון, כיוון שההודים לא יוותרו בקלות".

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר