גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין הכלכלי לפוליטי: על סוגי השביתות וההשבתות, ומה אמר ביהמ"ש לגביהם

ביום ראשון חלקים במשק יושבתו במחאה נגד מדיניות הממשלה בסוגיית החטופים, ולא על תנאי העסקה ● לדבר יש משמעות בסיווג השביתה, ובהתאם ליחס המשפטי אליה ● במקביל גם מעסיקים החלו להשתמש בכלי ההשבתה

יו''ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, שיחה עם משפחות החטופים, 11.8.25 / צילום: דוברות ההסתדרות
יו''ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, שיחה עם משפחות החטופים, 11.8.25 / צילום: דוברות ההסתדרות

המשק מתכונן לשביתה ביום ראשון במחאה למען השבת החטופים. בין הגופים שהודיעו כי יצטרפו למאבק ניתן למנות חברות הייטק מובילות, רשויות מקומיות, מוסדות אקדמיים ואת לשכת עורכי הדין. ההסתדרות, מצדה, הודיעה כי לא תשבות אך תתמוך במאבק. אבל מה הקשר בין שביתה לעסקת חטופים? איך השביתה הגיעה מהעולמות של יחסי עובד־מעסיק אל לב מדיניות הביטחון הישראלית?

השביתה למען החטופים: האם העובדים יקבלו שכר, ומה אם המעסיק מסרב לשבות?
"אין לזה תוחלת"? מחלוקת משפטית על החלטת ההסתדרות שלא לשבות

שביתה ופוליטיקה

לפי מאמר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, השביתה הראשונה במדינת ישראל הייתה ב־1951, בה שבת איגוד הימאים 43 ימים נגד חברת הספנות צים, אז בבעלות משותפת של הממשלה, הסוכנות היהודית וההסתדרות הכללית. רשמית, השביתה נועדה לשפר את תנאי העבודה והשכר של הימאים, אך כיוון שמנהיגי השביתה היו מזוהים עם מפ"ם, היא נתפסה כשביתה פוליטית שקראה תיגר על מפא"י ושלטונה.

נעשה קצת סדר במושגים: השביתה ה"קלאסית" אליה מתכוונים לרוב היא שביתה כלכלית - שביתה המכוונת לרוב נגד המעביד ונועדה להגן על תנאי ההעסקה או לשפרם כאשר המעביד מנסה לפגוע בזכויות העובדים או מסרב להיטיב את התנאים. שביתה זו יכולה להיות מופנית גם כלפי הממשלה, אך בכובעה כמעביד (למשל כשהממשלה מחליטה לשנות את תנאי השכר של עובדים בשירות הציבורי).

שביתה מסוג זה הוכרה בדין הישראלי מראשית חיי המדינה, והיא נתפסת כלגיטימית, כפי שלמשל בא לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט מ־1968: "מטבע הדברים גורמת כל שביתה נזק… אבל דבר זה כשהוא לעצמו אינו פוסל את השביתה ואינו גורע מחוקיותה, בייחוד אם יש לה מטרה לגיטימית כמו שיפור מצבם הירוד של העובדים ומימוש זכויותיהם החוקיות".

גבולות השביתה התחדדו בתחילת שנות ה־80. ב־1982, עובדים דרוזים שבתו נגד סיפוח רמת הגולן. כאן כבר היה מדובר ב"שביתה פוליטית", אותה פרופ' פרנסס רדאי מגדירה ככזו ש"מכוונת נגד הריבון להשגת יעדים פוליטיים", ו"המעביד הוא צד ג' שאין ביכולתו להיעתר לתביעות העובדים".

על שביתת העובדים הדרוזים נשיא העליון מאיר שמגר פסק ב־1984 כי "השביתה הפוליטית - הבאה לכפות על רשויות השלטון מעשה או מחדל שלא היו מוכנים לו אלמלא השביתה - מעוררת בעיות חוקתיות וחברתיות רבות… יש בה כדי לפתוח פתח להשלטת רצונם של השובתים על המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים ולכוון הליכים על־פי כוח הכפייה של גופים חוץ־שלטוניים ואף של קבוצות מיעוט בעלות יכולת כפייה הלכה למעשה".

ד"ר לילך ליטור, חוקרת ומרצה בחטיבה למשפט ותחום מדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה, מסבירה במאמרה כי הגישה המקובלת רואה את השביתה הכלכלית כלגיטימית, בעוד שאת השביתה הפוליטית היא תופסת מסורתית כשביתה בלתי חוקית. גם במסגרת המשפט הבינלאומי, שביתה פוליטית טהורה הוצאה מחוץ לגדר של מערכת יחסי העבודה במדינות דמוקרטיות.

לפי פרופ' רדאי, "יש קונצנזוס במישור הבינלאומי ובמשפט ההשוואתי, שאין המושג של חופש השביתה במשטר דמוקרטי כולל את השביתה הפוליטית הטהורה". עם זאת, אין פירוש הדבר "שניתן לאסור שביתות פוליטיות, אלא רק שלא דרוש להעניק להן את ההגנות של חופש השביתה נגד המעביד".

בין השביתה הכלכלית לפוליטית, בישראל התפתח דגם נוסף, רלוונטי לימינו: "שביתה מעין־פוליטית". דגם זה מכוון נגד תוכנית מדיניות במצבים שבהם אומנם אין קשר לתנאי עבודה במובנם הצר, אך למדיניות יש השפעה ברורה ומוכחת על תנאי העבודה. בשביתה מעין זו הוכרה האפשרות לצעדים ארגוניים קצרי־מועד, אך לא לשביתה רגילה. מודל זה הוגדר ב־1995 בבג"ץ, לאחר שעובדי בזק שבתו בעקבות החלטת הממשלה להפריט את שירותי החברה, בטענה כי ביטול מונופול זה מסכן את תנאי עבודתם, ומכאן ששביתתם היא כלכלית.

שביתה בדעיכה?

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי עם השנים מספר השביתות הלך ופחת. ואולם בספירת מספר ימי העבודה שאבדו כתוצאה מהשביתות לא נראית אותה מגמה. בסוף שנות ה־90 ובעשור הראשון של שנות האלפיים נרשמו שנים בהן מספר הימים ה"אבודים" קפץ משמעותית.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מדגישים כי אלה נתונים מוחלטים ולא יחסיים לגודל המשק, שבמשך השנים התרחב מאוד, הן בכמות המגזרים והן במספר העובדים. בהתאם, חלק מהגידול במספר השביתות, השובתים וימי העבודה שאבדו - מקורו בהתרחבות המשק. אך העשור הנ"ל חריג גם ביחס לעשור שבא אחריו וגם ביחס לעשור שקדם לו. מה קרה אז?

במכון מזכירים שבאותן שנים פרצו מספר שביתות משמעותיות: של ארגון המורים ב־2007, שהשבית את החינוך העל־יסודי ל־64 יום; שביתת הסגל האקדמי הבכיר ב־2007־2008, שהייתה הארוכה בתולדות האקדמיה בארץ ונמשכה כשלושה חודשים; ב־2004 נערכה אחת משביתות הנמלים הארוכות בתולדות המדינה (שלושה שבועות וחצי); שביתת עובדי חברת התחבורה הציבורית "מטרודן" בבאר שבע (2004-2005); שביתת הרופאים (2000); ושביתת הסטודנטים הגדולה (2007).

"שביתה" של מעסיקים

כעת אנו נתקלים בתופעה אחרת, בה הדגש הוא פחות על שביתה מצד עובדים (ובהתאם עמדת ההתסדרות), אלא דווקא מצד המעסיקים. המיקוד הציבורי עבר להחלטות הוולונטריות של חברות, בעלי עסקים ומוסדות שלטון, תרבות ואקדמיה לשבות מפעילות או לאפשר לעובדיהם שלא להתייצב לעבודה. "בשנים האחרונות ניכרת צמיחתה של תופעה חדשה של השבתה פוליטית מצד תאגידים, מעסיקים ובעלי הון, היוצאים נגד יוזמות מדיניות", אומרת ד"ר ליטור.

אף שזו תופעה חדשה יחסית, יש לה תקדימים. כך למשל, ב־2018 הצטרפו לקהילת הלהט"ב במחאה על חוק הפונדקאות גם קבוצות אינטרס שונות, מעסיקים ובעלי הון. מיקרוסופט, מלאנוקס, IBM, חברות תקשורת דוגמת סלקום וחברות פרסום הודיעו על השבתה בת יום בתגובה ליוזמה לתיקון החוק. באותה שנה חברות הייטק ביצעו השבתה נוספת, הפעם במחאה נגד האלימות כלפי נשים.

קפיצת מדרגה נראתה במחאה נגד הרפורמה המשפטית ב־2023. ארגוני המחאה הכריזו על ימי שיבוש, וקראו לציבור לשבות. לא הוכרזה שביתה על־ידי האיגודים, אך חלק מהמעסיקים החליטו לתמוך ביוזמה והודיעו שלא ינכו שכר מעובדים שישבתו. כך היה למשל ב־13 בפברואר, כשחלק ממקומות העבודה שבתו מפעילות במקביל למחאה מול הכנסת.

השיא הגיע לאחר "ליל גלנט". התגובה החריפה לפיטורי שר הביטחון דאז יואב גלנט הביאה את יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ואת ראשי המשק להודיע על שביתה והשבתה: לא רק שהעובדים המאוגדים בהסתדרות שבתו, גם חלק מהמעסיקים הגדולים הודיעו לעובדיהם לחזור הביתה. שביתות קטנות יותר הוכרזו בשלבים שונים של ביטול עילת הסבירות.

היו גם שביתות אחרי 7 באוקטובר נגד מדיניות ניהול המלחמה. בינואר 2024, בציון 100 ימים למלחמה, ההסתדרות, בשיתוף חברות גדולות ומוסדות ציבור, השביתו את המשק למשך 100 דקות. ב־2 בספטמבר ההסתדרות הכריזה על שביתה כללית במחאה על התנהלות הממשלה בנוגע לעסקת חטופים. בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענת ההסתדרות שיש לשביתה היבטים כלכליים, קבע כי מדובר בשביתה פוליטית, ונתן צו מניעה נגדה.

לדעת ד"ר ליטור, אף ששביתות מצד ארגוני עובדים נתפסו כלגיטימיות, מסורתית הן סווגו כשביתות פוליטיות אסורות על־ידי בתי המשפט. לדבריה, "בישראל לא הוכרה מסורתית זכות להשבתה התקפית מצד המעסיק… לא הוכרה בפסיקה השבתה ספונטנית מצד המעסיק, אם היא מחייבת עובד שלא להגיע תוך שלילת שכר".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?