גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם מרכזי הנתונים של ה־AI הם תשתית של העתיד או תשתית למשבר הבא?

ענקיות הטכנולוגיה משקיעות סכומי עתק בהקמת דאטה סנטרים לבינה מלאכותית, תוך הסתמכות גוברת על מימון באמצעות קרנות חוב פרטיות ● אלא שכאשר חלק מהמממנים הם בנקים ומבטחים, סטייה קלה בתחזיות ההכנסות עלולה להשפיע על המערכת הפיננסית כולה

דאטה סנטר של גוגל בהולנד / צילום: Reuters, IMAGO/Jochen Tack
דאטה סנטר של גוגל בהולנד / צילום: Reuters, IMAGO/Jochen Tack

בעוד כלכלת ארה"ב מאותתת על האטה, עם ירידה בגיוסי עובדים ועלייה חדה בתשואות האג"ח, תחום אחד ממשיך לשבור שיאים: תשתיות הבינה המלאכותית. ענקיות הטכנולוגיה, בהן מיקרוסופט, מטא, אמזון וגוגל, משקיעות כיום מעל שליש מהכנסותיהן בבניית דאטה סנטרים (מרכזי נתונים), כדי לעמוד בביקוש העצום למחשוב עבור מודלים חכמים כמו למשל GPT-4 של OpenAI או Llama 3 של מטא.

מחפשת מנוע צמיחה? וויקס נכנסת לתחום השירותים הפיננסיים
מחזה נדיר: האוצר והתעשיינים יוצאים נגד רגולציה חדשה

ההשקעה כבר חורגת מהשלב של אימון המודלים ומתרכזת בהפעלתם השוטפת (Inference) - שלב שצורך את רוב משאבי העיבוד. כך, לפי הוול סטריט ג'ורנל, שבע ענקיות הטכנולוגיה ("The Magnificent Seven") השקיעו ברבעונים האחרונים 102.5 מיליארד דולר בהוצאות הוניות, מתוכם כ־95% הוקדשו לפרויקטי AI וענן. שיעור ההשקעה הזה כבר עקף את השיאים שנרשמו בשיא בועת הדוט־קום ותשתיות הטלקום של שנות ה־90.

לפי חברת המחקר רנסנס מאקרו, השקעות AI תרמו לאחרונה יותר לצמיחת התמ"ג האמריקאי מאשר הצריכה הפרטית כולה, נתון חריג בעידן שבו צרכנות נחשבת למנוע הצמיחה המרכזי.

אלא שכדי לממן את המרוץ הזה, חברות רבות פונות לאפיקי אשראי חיצוניים: קרנות חוב פרטיות, מכשירים מגובי נכסים, ליסינגים והנפקות אג"ח. לפי האקונומיסט, היקף החוב שמגייסות חברות טכנולוגיה זינק במחצית הראשונה של 2025 ב־70% לעומת התקופה המקבילה ב־2024. מטא לבדה מנהלת כעת מו"מ לגיוס של כ־30 מיליארד דולר.

חלק מהמלווים, כולל הקרנות עצמן, ממונפים, ולעיתים נשענים על אשראי שמקורו בבנקים או חברות ביטוח. כך, אם תחזיות ההכנסות לא יתממשו - הפגיעה לא תישאר בעמק הסיליקון בלבד, אלא עלולה להתפשט למערכת הפיננסית כולה.

החשש: מחנק אשראי פתאומי ב"בנקי הצללים"

הסכנה המהותית איננה בהכרח בקריסת שווי מניות הטכנולוגיה, תרחיש מוכר מהעבר, אלא בזהות הגופים שמממנים את הבום הנוכחי. בעוד שמשקיעים פרטיים יכולים "ללכת הביתה קצת יותר עניים", הפגיעה קשה בהרבה כאשר מדובר בגופים מרכזיים כמו בנקים, מבטחים ופנסיות.

בלב המימון ניצבות קרנות החוב הפרטיות, הידועות גם כ"בנקי צללים" (Shadow Banks): גופים פיננסיים שאינם מפוקחים כמו בנקים מסחריים, אך מגייסים מהם כסף וממשיכים אותו כהלוואות, לרוב ממונפות, לחברות טכנולוגיה ופרויקטי דאטה סנטרים. לפי האקונומיסט, קרנות כמו קרלייל, אפולו וברוקפילד כבר מזרימות עשרות מיליארדי דולרים למיזמים מגובי חוב, כולל לחברות כמו CoreWeave (שעוסקת בהשכרת שטחי חוות שרתים לענקיות טכנולוגיה) ולמטא עצמה.

הצמיחה הזו לא מקרית: מאז משבר הסאב־פריים הוטלה רגולציה הדוקה על הבנקים המסחריים, מה שצמצם את יכולתם להרחיב אשראי באופן חופשי. במקביל, משקיעים מוסדיים גדולים, כולל גופים ישראליים, החלו להזרים כספים לקרנות חוב פרטיות כדי לקבל חשיפה לאפיקי חוב רווחיים יותר. הקרנות הפכו לענקיות פיננסיות, והיום הן מהשחקניות המרכזיות במימון תשתיות AI.

בעיה נוספת נוגעת למבנה הקרנות: רבות מהן פועלות כקרנות סגורות (Closed-end funds), כלומר יש להן תקופת חיים קצובה. בסיום התקופה, הן מחויבות להחזיר את הכסף למשקיעים. אם לא מתבצע פירעון של החוב בזמן, הקרן תיאלץ למכור את הנכסים בלחץ שוק - מה שעלול ליצור מחנק אשראי פתאומי ולהוריד ערך של נכסים פיננסיים במקביל.

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, David Zalubowski

חברות הביטוח בולטות במימון תשתיות AI

לצד הבנקים, גם חברות ביטוח, ובעיקר מבטחות חיים, הופכות לשחקניות בולטות במימון תשתיות AI. לפי מחקר של הפדרל ריזרב בבוסטון, שיעור החוב הספקולטיבי בתיקי ההשקעות של מבטחות החיים כבר גבוה יותר מהתקופה שקדמה למשבר הסאב־פריים ב־2008. רבות מההשקעות האלה מגיעות לקרנות אשראי פרטיות, שמעבירות את הכסף הלאה לפרויקטים טכנולוגיים.

גם הבנקים העמיקו את מעורבותם. לפי נתוני הפד, מאז 2013 חלקם של הבנקים בהלוואות לקרנות חוב זינק מ־1% ל־14%. מדובר בצמיחה מתואמת לגודל השוק, אך היא עדיין מעלה סימני שאלה: החשיפה אינה מגוונת, אלא ממוקדת כמעט לגמרי בדאטה סנטרים - תחום חדש ותנודתי שמונע בעיקר מאופטימיות טכנולוגית. כלומר, סטייה קלה מהתחזיות, האטה באימוץ המודלים, מהפכה טכנולוגית שתקטין את צריכת האנרגיה או ירידה במחירי השוק של חוות שרתים, עלולות לשחוק את התזרים, להוביל להורדות דירוגים ואף להצית גל חדלויות פירעון.

בשוק ממונף, עם לוחות זמנים לפדיון הקרן, ההשפעה יכולה להיות רוחבית. לא במקרה מצטטים גורמים בשוק את דבריו של מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, שהוא חוזר ואומר לאורך השנים: "כשהמוזיקה מתנגנת, כולם קמים לרקוד. אבל אולי הגיע הזמן לשקול להשתיק את הרמקול".

הרגולטורים ערים לסיכון וקוראים להגברת הפיקוח

חשוב לומר: לא כל בועה כלכלית מובילה בהכרח לקריסה מערכתית. גם בבועת הדוט־קום, שהתפוצצה בתחילת שנות ה־2000 והובילה לקריסת מאות חברות ופיטורים נרחבים, המערכת הפיננסית לא התמוטטה, בעיקר משום שהבנקים עצמם לא היו ממונפים לעומק. גם הפעם, ישנם תרחישים מתונים יותר: ענקיות הטכנולוגיה נהנות מתזרים חיובי שמאפשר להן לממן חלק מההשקעות בעצמן. לא כל קרן חוב ממונפת באותה מידה, ואם החשיפה הבנקאית תישאר מוגבלת, ייתכן שנראה "תיקון כואב", ולא רעידת אדמה של ממש.

ובכל זאת, גם בתרחיש ביניים צפויות ירידות שווי, האטה בפרויקטים ופגיעה פוטנציאלית בתשואות של גופים מוסדיים, לרבות קרנות פנסיה. לכן, עיני הרגולטורים כבר נשואות לשוק הזה: הפדרל ריזרב פרסם בשנה האחרונה סדרת ניירות עמדה שמתריעים מפני הגידול החד בחוב למימון דאטה סנטרים, וקורא להגברת הפיקוח והשקיפות.

השאלה שנותרה פתוחה: האם תשתיות הבינה המלאכותית הן אכן מנוע הצמיחה של העשור הקרוב או תשתית למשבר הפיננסי הבא? או כפי שכותב הכלכלן נואה סמית, בעל הבלוג הפופולרי Noahpinion, שהעלה את האפשרות שענף הדאטה סנטרים יתפתח למשבר כלכלי רחב כי "בום הבינה המלאכותית הוא אמיתי. האתגר של המערכת הפיננסית הוא לא להפוך אותו למסוכן".

עוד כתבות

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו ואף יחליפו את מס ההכנסה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ שעשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה בביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

אורמת מזנקת בהכנסות, אבל לא מתרגמת לרווח

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים, וצופה חציית רף 1.1 מיליארד דולר בהכנסות

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית