תרמית מניות / צילום: Shutterstock
חייל קרבי איבד את הכסף שחסך ממשכורתו, בעוד סבו איבד את כספי הפנסיה שלו. כאבו של הסב כפול, שכן הוא זה שהמליץ לנכד על ההשקעה שהתבררה כתרמית. והם לא לבד. למעלה מ־100 ישראלים הפסידו כ־20 מיליון שקל לאחר שנפלו קורבן להרצת מניות חברת OST הסינית, הונאה בה השתמשו הנוכלים במיטב האמצעים שמעמידה לרשותם הטכנולוגיה המודרנית.
● כך הצליח שופט עליון אחד להפוך מגמה שלמה של הקלה בענישה
● המניה שזינקה ביותר מ-20% אחרי הדוחות
הפרשה כבר סוקרה בהרחבה בגלובס, וכעת ניתן לומר שהיא מלמדת שכמעט כל אחד עלול להינזק בצורה דומה, שכן הנפגעים הם מכל שכבות האוכלוסייה הישראלית. בחודשים האחרונים הם מגיעים בזה אחר זה - חלקם כעוסים, חלקם מבוישים - למשרד הביקורת החקירתית יהודה ברלב, המקבץ את סיפוריהם לקראת הגשתה האפשרית של בקשה לתביעה ייצוגית.
הרצת מניות קלאסית, עם טוויסט של AI
במרכז ההונאה עומדת מנייתה של חברת Ostin Technology Group, העוסקת במודלי תצוגה בטכנולוגיית TFT-LCD. הנוכלים, שזהותם אינה ידועה, השתמשו בכלי AI כדי ליצור בפייסבוק פרסומות ממומנות, שהציעו גישה לקבוצות ווטסאפ ייחודיות המבטיחות תשואות מרשימות. בפרסומות אלו נראו דמויותיהם המזויפות של אישים כמו איל וולדמן, יסמין לוקץ' ודובי פרנסס, אשר המליצו כביכול על אותן קבוצות.
חלק ממי שנכנסו לקבוצות והשתכנעו, הפיצו הלאה את הבשורה - לבני משפחותיהם, לידידיהם, לחברי קבוצות אחרות. הללו רכשו בסכומי עתק את מניות OST, אשר פתחה את המסחר בוול סטריט ב־15 באפריל בשער של 80 סנט והגיעה לתשעה דולרים ב־26 ביוני. הנוכלים מכרו בשיא את המניות שבידיהם, והשער התרסק בחזרה ל־30 סנט בתוך שלושה ימים. מאז הוא הספיק להתאושש ולהתקרב לשני דולרים, אבל לרוב הקורבנות זה הרבה יותר מדי מאוחר. כאמור, במשרד ברלב מעריכים שהיקף ההפסדים עומד על כ־20 מיליון שקל.
הייתה זו הונאת Pump and Dump - "נפח וזרוק". למעשה, מדובר בהרצת מניות קלאסית: הנוכלים רוכשים את המניה בזול, דואגים להעלות בצורה מלאכותית את שעריה, מוכרים בשיא ומותירים את כל היתר לספוג את ההפסדים כאשר ההרצה נפסקת והמניה מתרסקת. ההבדל, כאמור, היה השילוב של כלי המאה ה־21: בינה מלאכותית כדי ליצור פרסומות בפייסבוק במטרה להפעיל קבוצות ווטסאפ.
במבט מן הצד, קשה להבין כיצד רבים ממשיכים ליפול במלכודת של תשואה מובטחת. מאות שנים של בנקאות אמורות להביא למסקנה, שאם אכן הייתה דרך להרוויח תמיד וללא סיכון - היא כבר הייתה מתגלה. ואילו עשרות שנים של נוכלות אמורות ללמד, שאם מישהו מבטיח משהו שהוא טוב מכדי להיות אמיתי - סביר להניח שהוא לא אמיתי. אבל היצר האנושי כנראה גובר על התבונה האנושית.
בעלי אוריינטציה עסקית והשכלה: מיהם הקורבנות
אנשי ברלב אומרים, כי אין מאפיין משותף לקורבנות - אבל אולי זהו בדיוק המאפיין המשותף: שהנוכלים הצליחו לעבוד על כולם, מה שחייב להיות נורת אזהרה לכל האחרים. חלקם היו חיילים, שהשקיעו במניות OST את הסכומים הקטנים שחסכו לצורכי לימודים, חתונה או דירה. מן הצד השני - מבוגרים שפותו לקנות את המניות בכספי הפנסיה שלהם.
בין הנפגעים מצויים בכירים במוסדות פיננסיים וחברות ביטוח, אנשי הייטק, בעלי מקצועות חופשיים - לצד ישראלים מן השורה, כולל אנשים קשי יום. חלקם מסתירים מבני משפחותיהם את ההפסדים, מחשש שהדבר עלול להביא לפירוק התא המשפחתי. יש ביניהם מי שנטלו הלוואות כדי לממן את ההשקעות, וכעת צריכים לפרוע אותן. נזקיהם נעים בין אלפי שקלים לבין למעלה ממיליון שקל.
מה שאולי הכי מפתיע: רוב הניזוקים הם בעלי אוריינטציה עסקית והשכלה אקדמית. הם מחשיבים את עצמם כמשקיעים מתמצאים, אומרים שבדרך כלל הם מתנהלים בשוק ההון בצורה זהירה ואחראית, חלקם אפילו קוראים דיווחים ודוחות כספיים ויודעים לאתר מידע רלוונטי. אבל דווקא הם היו יעד מרכזי של הנוכלים, וגם הם נפלו בפח.
תזמון ההונאה מול קורבנותיה הישראלים לא היה מקרי, סבורים במשרד ברלב. היה זה בזמן מבצע "עם כלביא", כאשר הנוכלים רכשו את אמונם של הנפגעים בהתעניינות אמפטית במצב בארץ. המניפולציה הרגשית אף הביאה חלק מן הישראלים לשתף, בקבוצות הווטסאפ של הנוכלים, תמונות שלהם שוהים בממ"דים עם משפחותיהם.
המחדלים והכשלים שתרמו להונאה, והלקחים
להונאה תרמו מחדליהם של רבים, העשויים להיות היעד של התביעה הייצוגית המתגבשת. "הפלטפורמות הטכנולוגיות לא חסמו בזמן אמת קבוצות חשודות, חשבונות מזויפים או קמפיינים ממומנים שנועדו לשכנע את הנפגעים", אומרת רו"ח אלינור וולף ממשרד ברלב. "גם שומרי הסף המוסדיים - רגולטורים, בנקים, ברוקרים - כשלו בזיהוי דפוסי מסחר חריגים, ולא התערבו בשוק במועד הנדרש".
לפחות המשקיעים מן השורה יכולים ללמוד את הלקחים. "הגנה מפני הונאות כאלה חייבת לכלול מודעות וספקנות בסיסית: יש לגלות חשדנות כלפי הבטחות לתשואות 'בטוחות ומהירות', ובמיוחד להיזהר מהמלצות בקבוצות סגורות או מאלמנטים שיווקיים שמשתמשים ברגש. יש לאמת את המידע מהדוחות הכספיים של החברה ומהגופים הרגולטוריים, ולא ממידע שמופץ ברשתות החברתיות", מציעה וולף.
"הכרת מנגנונים של בוטים, אווטארים, קמפיינים של מסרים מתוזמנים ושל אפשרות השימוש בכלי AI - תסייע לזהות גורמים עוינים. עליות מחירים חדות במניות לא מוכרות, שימוש ב'מידע פנימי' נטול ביסוס, שיח שמאיץ החלטות - כל אלו מהווים סימני התרעה". וולף גם מציעה לחזק את ההגנה האישית והדיגיטלית: ליישם אימות דו־שלבי, לא להעביר פרטים או כספים לכתובות ופרופילים שאינם מזוהים או אינם ברורים, ולהימנע מפעילות חריגה שאינה בשליטה. ואנו נוסיף: כמו תמיד, מי שלא לומד מן ההיסטוריה - נדון לחזור ולחיות אותה.