גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוחות הכי מבריקים והכלים הכי מתקדמים נמצאים כאן, אז איך ישראל בכל זאת מפספסת בחזית ההסברה

התעמולה האנטי־ישראלית הפכה לאפקטיבית במיוחד במלחמה - החל מקמפיין ההרעבה שזכה לחשיפה רבה ועד הטענות לטבח מכוון נגד תושבי עזה ● על היעדר ההסברה מחפים חברות ויזמי הייטק מתחת לרדאר, בין היתר באמצעות מערכות להפצת מסרים בעולם, ניטור רשתות בוטים וניסיון להשפיע על הנרטיב השלילי שנוצר לישראל ● אז למה המדינה לא ממנפת את העליונות הטכנולוגית להסברה?

חזית ההסברה / צילום: Shutterstock
חזית ההסברה / צילום: Shutterstock

לפני חצי שנה אירח מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל מפגש אליו הוזמנו כ־20 חברות טכנולוגיה שעוסקות בפרסום, הסברה והשפעה. בפגישה נכחו חברות כמו אאוטבריין, צ'ק (CHEQ), סיאברה, אינטלאיי, ברייט דאטה ואפילו חברת ההשפעה המסתורית "צוות חורחה". מספרים הופרחו בחדר, בהם תקציבים של חצי מיליארד שקל שיכולים להיות מופנים להסברה הישראלית. כל חברה הציגה את מרכולתה וסיפרה עד כמה יכלה לסייע לנרטיב באמצעות בינה מלאכותית, עיבוד שפה טבעי ואלגוריתמים - אך המפגש הסתיים בלא כלום.

חזית המדע | מיוון העתיקה ועד פוטין: מדינות חתרו זו תחת זו משחר ההיסטוריה
מנהל מטה ההסברה לשעבר: "אנחנו לא נלחמים רק באויבים עם רקטות, אנחנו מתחרים על קשב"

בפגישות סגורות, שר החוץ גדעון סער הודה כי אין ביכולת המשרד לחבר את כל הגופים הללו יחד עם הגופים הלאומיים תחת מטרייה אחת. בפועל, לא רק שאין עבודה מתואמת - גם התקציבים מתקשים להגיע למי שמעוניינים להיכנס למערכה ההסברתית.

חברות רבות בבעלות ישראלים מסייעות בקמפיינים של השפעה לטובת פוליטיקאים ומפלגות, אך היכולות שלהן רחוקות מאלה שמפגינות המדינות העוינות לישראל בעימות עם עזה. כך למשל, רוסיה מעסיקה אלפי מומחים בחוות אווטארים גדולה כדי להדהד סיפורים שנועדו לתקוע טריז במערב ולסכסך בין מגזרים בתוך מדינות. אלה מזייפים כתבות באופן שמתחזה לכלי תקשורת לגיטימיים, מפעילים עשרות אלפי פרופילים ברשתות החברתיות ומהדהדות תכנים באמצעות שיתופים ולייקים סינתטיים. לבסוף, אותם מומחים מגישים את התכנים לסוכנויות ידיעות לגיטימיות על־מנת לדווח להם על נושא כבד־משקל כביכול שנידון בחריפות ברשת - וכך סיפור מזויף מוצא את דרכו לתקשורת המיינסטרים.

גם לקטארים יש שיטות משלהם. ברק הרשקוביץ, שפרש מתפקיד בכיר בטיקטוק על רקע טענות להטיית תכנים אנטישמיים וקודם לכן ניהל את ההסברה של ממשלת השינוי, מספר: "המדינה המפרצית למדה לעטוף מסרים אנטי־מערביים ואנטי־ישראליים במסרים שקל לבלוע - כמו חופש ביטוי ועיתונות חופשית - אותם היא מפיצה דרך רשתות חברתיות, אוניברסיטאות וכלי תקשורת כמו אל־ג'זירה".

אל מול המכונה המשומנת של האויבים והמדינות העוינות לישראל, איך זה שלאומת הסטארט־אפ אין כיפת ברזל הסברתית - ומה המומחים ממליצים לעשות?

"הקמפיין נגד ישראל - מהגדולים ברשת"

"בעוד שההסברה הישראלית פועלת טקטית, ללא תיאום ובעיקר באמצעות מאמצים אזרחים - חמאס עושה קמפיין אסטרטגי, מחושב, שנבנה במשך שני עשורים", אומרת ג'ואנה לנדאו, מומחית למיתוג מדינות וביטחון תודעתי. "הוא החל כבר ב־2003 עם הקמת תנועת BDS, שאנחנו נטינו לזלזל בה. במשך הזמן הזה ישראל פעלה ללא אסטרטגיית הסברה, אבל נהנתה מעשור מדהים של מיתוג חיובי שנעשה רובו ככולו מלמטה, על־ידי החברה האזרחית, ללא מעורבות של הממשלה.

ג'ואנה לנדאו, מומחית למיתוג מדינות וביטחון תודעתי / צילום: סמדר כפרי

"בין 2010 ל־2020 ההייטק הישראלי פרח. תל אביב הצטיירה כבירת טכנולוגיה. האוכל הישראלי השתלט על העולם, כששפים פתחו מסעדות ו'ייצאו' את המותג הישראלי. ובזמן שהממשלה נתנה לחברה האזרחית לנהל את התדמית של המדינה, חמאס ואיראן בנו את היסודות ליצירת התדמית ההפוכה: החל מהנרטיב של מדכאים ומדוכאים - ואותו הם השרישו בקרב הסטודנטים בקמפוסים ברחבי העולם, בקרב החוקרים והמרצים בפקולטות שממונו על־ידי קטאר, באיגודי העובדים, בקרב ארגוני להט"ב וזכויות נשים. כל זאת, לצד רשת בוטים ברשתות החברתיות, ששוחררו באופן מסתורי במקביל למתקפת 7 באוקטובר. כל המערכת הזו הרימה ראש בבת־אחת, בעוד שלנו לא היו מגננות דיגיטליות, או אם תרצו, כיפת ברזל דיגיטליות להדוף אותם".

ואכן, לפי היזם הסדרתי והמשקיע אורי שעשוע, שהקים את הסטארט־אפ אקספוז (XPOZ) כדי לחשוף מתקפות השפעה מתוחכמות שמשתמשות בבוטים ובאווטארים, מיד עם פרוץ המלחמה החל קמפיין מתוזמר נגד ישראל. את מתקפת ההשפעה שעלתה ברשת בין 7 ל־8 באוקטובר 2023 הוא מכנה אחד משלושת הקמפיינים הגדולים ביותר ברשת, לצד "Black Lives Matter" ו־"Me Too".

לדבריו, "הקמפיין נגד ישראל הגיע בתוך 5 ימים ל־10 מיליארד צפיות במטא לבדה. לשם השוואה, אם מותג כמו נייקי היה רוצה להגיע לחשיפה כזו, הוא היה צריך להשקיע 250 מיליון דולר - ואין חברה שמוציאה סכומים כאלה על קמפיין".

ומה עשתה ישראל בתגובה? לדברי לנדאו, מטה ההסברה היה שרוי באי־סדר, והחשיבה הייתה טקטית ברובה: "לא היה ברור מי קהל היעד שלנו, האם אנחנו צריכים להתמקד באלה שמתנגדים לישראל בכל מצב, ומה המטרה שלנו".

מאל־ג'זירה, דרך "ניו יורק טיימס" ועד לטיקטוק

ככל שהמלחמה העמיקה והתרחקנו מטבח 7 באוקטובר 2023, התעמולה האנטי־ישראלית הפכה ליותר אפקטיבית. קמפיין ההרעבה של חמאס זכה בחודשים האחרונים לחשיפה כה רבה, עד שהוא יצא את גבולות סוכנות הידיעות הטורקית אנדולו ואל־ג'זירה והתמקם בעמודים הראשיים של "ניו יורק טיימס", רויטרס ושאר כלי התקשורת המרכזיים במדינות המערב.

כך שינה הקמפיין האנטי־ישראלי את דעת הקהל העולמית, הביא את צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה להכיר במדינה פלסטינית ושכנע את חמאס לחדול מהמשא־ומתן להפסקת אש ולשחרור חטופים. אפילו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר כי "רואים בתמונות שאנשים רעבים", ובמפלגה הרפובליקאית נמתחה ביקורת על ישראל.

במקרים רבים אין צורך אפילו בגושפנקא של "ניו יורק טיימס" כדי לקבל את הדברים כמובן מאליו. צוות בודקי העובדות של טיקטוק למשל משתמש לעתים באל־ג'זירה כדי להכריע מתי מידע נכון ומתי הוא מזויף. "נתקלתי ברשת ענפה של עובדים בטיקטוק, רבים מהם בצוות ניטור התכנים שאמונים על בדיקת עובדות תומכים בעמדות קיצוניות, בארגוני טרור ובאינתיפאדה", מספר הרשקוביץ.

ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיקטוק / צילום: Lev Radin/Si

השוק הפרטי מצליח איפה שהמדינה נכשלה

על היעדר ההסברה הישראלית חיפו במשך זמן רב מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" חברות הייטק, יזמים ומשקיעים בהתנדבות מלאה, רובם ככולם מתחת לרדאר. מלבד משפיענים מוכרים כמו אילון לוי, אלה קינן ודני בולר - שפעילותם ממומנת מכספי תרומות - התכנסו מתחת לרדאר יוזמות אזרחיות; הגדולה שבהן היא וויקס, שאירחה במשרדיה בהרצליה עשרות פעילים ויזמים החל מ־8 לאוקטובר. במשך חודשים עסקו מהנדסי וויקס, יחד עם מומחים מחברות שונות, בחידוד מסרים ומציאת דרכים חדשות להפיץ אותם בכמויות גדולות ככל האפשר.

בפייבר, לדוגמה, רתמו כמה מנותני השירות שלה והמתכנתים שלה, ואילו קלטורה הישראלית תרמה את פלטפורמת הווידאו שלה למאמץ. "הפצה של תכנים היא עסק מורכב וקשה כשאתה צריך להגיע למאות מיליוני אנשים או אפילו למיליארדים", אומר גורם שהכיר את הפעילות המשותפת מקרוב.

גורם נוסף שלקח חלק מהפעילויות ההסברה האלה אומר: "עלילות הדם נגד ישראל לא החלו עם קמפיין הרעב. ישראל התמודדה בהצלחה עם טענות כזב כבר בתחילת המלחמה, כמו הטענה שישראל הפציצה את בית החולים אל־אהלי בעזה והרגה 500 איש, או הטענה כאילו חיילים ישראלים אנסו עזתיות בבית החולים שיפא, בין השאר בזכות מיזמים כאלה.

"חברות נוספות שעסקו בקמפיינים של השפעה פעלו תחת השגחתו של המזכיר הצבאי לשעבר האלוף (במיל') אבי גיל, אך רוב המיזמים הללו התפוגגו בתוך מספר חודשים, ועד אמצע 2024 פוזרו כאילו לא התקיימו מעולם. עבר זמן, ואנשים היו צריכים לחזור לעבודות ולחיים שלהם".

לנדאו מוסיפה: "זה כאילו שמאות צוותים של סיירת גולני היו מתכנסים יחד למען מטרה משותפת אבל ללא רמטכ"ל, ואז מתפזרים בבת־אחת ומותירים את שדה הקרב בוואקום".

תוכניות יש, אבל המימון שמעניקה המדינה מוגבל

רק מעטים מאותם מיזמים שרדו עד היום. המרכזי שבהם הוא מיזם "קומנדו ההסברה" (Facts Commando) של בועז דרי, מתכנת שהקים אתר המאתר מוקדי שיח אנטי־ישראליים בפייסבוק וברשת X ומאפשר עיבוד והפצה של תכני הסברה באנגלית, בספרדית ובאיטלקית. שותפים בו גם ד"ר ליאת הבר ויוחאי אנסבכר, וראש המל"ל לשעבר יעקב עמידרור מלווה אותו כיועץ אסטרטגי.

האתר מייצר לרוב עיבודים של תכנים פרו־ישראליים קיימים ומפיץ אותם באופן המוני באמצעות 15 אלף חברים, במטרה לנפץ חדשות כזב נגד ישראל. המיזם, שמופעל מכספי תרומות מאז פרוץ המלחמה לפני קרוב לשנתיים, ניסה לגייס תקציבי מדינה, ובמשרד התפוצות הסכימו בסופו של דבר לשים שקל בתמורה לכל שקל שמגיע כתרומה. ועדיין, למרות התקציב הממשלתי, המיזם גייס בסך־הכול לא יותר מ־1.4 מיליון שקל לאורך כל תקופת פעילותו - תקציב זעום שרחוק מלממש את הפוטנציאל של ההסברה הישראלית.

"יש לנו תוכניות להמשך שלא יכולות להתקדם בגלל מגבלות מימון", אומר דרי. "אנו מתקשים לעשות זאת עם המשאבים הקיימים".

ודרי לא לבד: לצד מיזמים התנדבותיים, בהייטק ישראלי פעילות בלאו הכי חברות סטארט־אפ על הרצף שנע בין הגנה מפני מתקפות תודעה, דרך ניטור מידע ועד יצירת קמפיינים של השפעה שמטרתם להשפיע על תודעת הקהל.

בין השמות ניתן למנות את חד־הקרן צ'ק (CHEQ), שמנטר בוטים מזויפים ברשת ופועל באופן פנימי ברשתות על־מנת להסירן ומחזיק בשיתוף־פעולה עם X (טוויטר לשעבר); סיאברה (Cyabra), שעבדה גם היא עם טוויטר ומתמחה בזיהוי קמפייני דיס־אינפורמציה של בוטים מזויפים; אקספוז (XPOZ), שמזהה קמפיינים של השחרת תאגידים וגופים מדינתיים על־ידי זיהוי תיאום מגמות של בוטים ואווטארים מתואמים; ואינטלאיי (IntelEye), שמתמחה בזיהוי קמפייני השחרה מדינתיים או מסחריים ברשת הרגילה ובדארק ווב (רשת אתרי אינטרנט חסויה בה פעילים עבריינים והאקרים).

חברות ומיזמים אזרחיים רבים נעזרים בתשתיות של חברה מסחרית אחרת - ברייט דאטה הישראלית, המאפשרת להם להשתמש ללא תשלום במערכת שלה, המיועדת בין השאר לניטור שיח ומידע על חברות וארגונים. בדרכים אלה, חברת אקספוז למשל מצאה כי קמפיין נגד ישראל באוניברסיטה הקנדית מקגיל נוהל באמצעות אווטארים ובוטים מזויפים שמקורם מאיראן.

"זה בדרך־כלל לא מסתכם במהלך אחד שבו אתה מדווח לרשת החברתית, והיא מורידה את הקמפיין לבקשתך", מגלה אורי שעשוע, מייסד אקספוז. "לרשתות החברתיות אין אינטרס להוריד את צבאות הבוטים, כיוון שהם משרתים אותן, כי הם מייצרים עניין רב סביב נושאים רבים. לרשתות החברתיות לא באמת אכפת מהתוכן של הקמפיינים האלה - אפילו אם הם קוראים להרוג יהודים. לפיכך, צריך להתמודד עם קמפייני ההשפעה באותו הנשק - למשל להפעיל צבא של משתמשים שידווחו באופן מיידי על תוכן פוגעני".

על פניו, נראה כי ההייטק הישראלי הוכיח יכולות שאין לממשלה. "ההייטק מבין שיש פה מלחמת נרטיבים מורכבת, דיסאינפורמציה ופרקטיות משוכללות של שימוש באווטארים, בוטים, זיוף כתבות והמון הסתמכות על דאטה", אומר הרשקוביץ. "הבעיה העיקרית היא שאין מי שינהל את המלחמה הזו כמו גנרל - אלה יוזמות ספורדיות שמנותקות אחת מהשנייה ולא נעשות בעוצמה הנדרשת".

לנדאו משוכנעת כי המדינה חייבת לרתום את מגזר ההייטק ואת החברה האזרחית למאמצי ההסברה: "כמו שיש מוסד ושב"כ שמגינים עלינו פיזית, יש צורך ברשות סטטוטורית אחת שתגן עלינו תודעתית. יש צורך להקים רשות סטטוטורית בסגנון מערך הסייבר או רשות החדשנות, שתרתום את חברות ההייטק והטכנולוגיות".

להערכת הגורמים עמם שוחחנו, תקציב של רשות כזו עשוי להתחיל מ־200 מיליון דולר בשנה בלבד. "זה לא חייב להיות יקר", אומר גיא טיטונוביץ', מנכ"ל צ'ק. "יש לישראל גישה לאלפי מפתחים שמרוויחים שכר של חיילים בחובה - צריך לקחת אותם ושיפתחו את הכלים הללו - הרי גם אויבינו לא בדיוק פונים לשוק הפרטי כדי לבצע מתקפות מנגד".

גיא טיטונוביץ', מנכ''ל צ'ק (CHEQ) לניטור בוטים ברשת / צילום: Lev Radin/Si

משרד החוץ: "משקיעים בפתרונות טכנולוגיים"

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "עם כניסת המנכ"ל לתפקידו, נערכו כנסים ושולחנות עגולים עם גורמים מובילים בהסברה הישראלית, ביניהם גם גורמים בעולם הטכנולוגיה.

"בשונה מהנטען בכתבה, משרד החוץ השקיע בפתרונות טכנולוגיים, דוגמת הקמת חמ"ל התקשורת עם יכולות ניטור מתקדמות, וכן בפרויקטים בשיתוף גורמים ממשלתיים.

"ככלל, מיזמים בתחום הטכנולוגי מצריכים תכנון, השקעות, ותשתית רב־שנתית החורגים ממגבלות התקציב החד־שנתי שניתן למשרד החוץ בתקציב 2025.

"משרד החוץ מכיר בחשיבות המיזמים למלחמת ההסברה, ונמצא בשיח שוטף עם גורמים במטרה לגבש תכנית חומש התאפשר מיצוי המאמץ".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ברשות המסים חוגגים: ינואר שבר כמעט כל שיא אפשרי

נתוני משרד האוצר הצביעו על קפיצה ריאלית של 5% בהכנסות המדינה ביחס לינואר 2025 ● בין הסיבות: עלייה משמעותית בהכנסות מס רווחי הון בזכות העליות בבורסה ורפורמת הרווחים הכלואים ● בצד הפחות חיובי: הגירעון בינואר טיפס, וגם הוצאות הביטחון

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר עמיר שאלתיאל צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

"מאז שנת 2000 לא הייתה כזו טלטלה במניות התוכנה": הישראלית שאיבדה מיליארד דולר ביום

מניית ענקית התוכנה מאנדיי השלימה צניחה של 82% מהשיא ● סמנכ"ל הכספים טוען: "יש הרבה מאוד פאניקה שלא בהכרח מוצדקת", אך מביע אמפטיה לחששות המשקיעים:  "הם אמיתיים, ואני לא יכול להתווכח"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הטבות בשכר תמורת מס על קרקעות? הדיל של חוק ההסדרים הולך ומסתבך

באוצר בנו על "מס רכוש" שיממן את ריווח מדרגות המס, אך מכבש הלחצים בוועדת הכספים מאיים להשאיר את הממשלה עם בור תקציבי ● הכלכלן הראשי דורש למנוע החרגות, ומודה: המטרה של מיסוי הקרקעות היא פיסקלית נטו, ולא תמרוץ בנייה ● אלו הפשרות שעל הפרק

המחקר הוא המודל העסקי החדש של עידן ה־AI / אילוסטרציה: Shutterstock

בלי מוצר ובלי הכנסות: מה עומד מאחורי הטרנד החדש בהייטק?

מעבדות מחקר פרטיות שוטפות את התעשייה ומגייסות מאות מיליוני דולרים עוד לפני פיתוח מוצר, במטרה לשבור את תקרת הזכוכית של המודלים הקיימים ● המשקיעים עוברים מהתמקדות בתוכנית עסקית להימורים על פריצות דרך מדעיות ● עכשיו הטרנד מתפשט גם בישראל

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשויה לסמל השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של האליפות האמריקאית

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Matt Rourke

קרן העושר הנורבגית הימרה נגד ישראל. זה עלה לה ביוקר

בצל המלחמה בעזה, מימשה אשתקד קרן העושר הנורבגית מחצית מתיק המניות שלה בישראל, והחמיצה עליות משמעותיות ● הנסיקה במניות טבע וחברות הביטוח שנותרו בתיק, תרמה לה רווחים משמעותיים ● ועל איזו מניה ביטחונית ובנק דילגה המכירה - למרות הצהרות לוחמניות

אילוסטרציה: Shutterstock

מחצית מהבית הפרטי תועבר לגבר, למרות שהוא רשום על שם האישה בלבד

בית המשפט קבע כי על אף שהבית רשום על שם האישה בלבד, המעורבות המשותפת ברכישה, בהלוואות ובחובות העסקיים של הבעל מעידים על כוונת שיתוף, ולכן מחצית מהזכויות תועבר לבעל

תרופות / צילום: Shutterstock

חששתם מהתרופה לכולסטרול? מחקר ענק בדק אם יש לכך סיבה

בעשורים האחרונים תרופות להורדת כולסטרול מסוג סטטינים נחשבות ליעילות מאוד, אך יש מי שנמנע מהן בגלל תופעות לוואי שונות ● מחקרים חדשים מגלים שברוב המקרים אין באמת ממה לחשוש: "התרומה הבריאותית לא עומדת כלל בסימן שאלה" ● ואילו תסמינים בכל זאת יכולים להיות?

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

הסוף לשכר הכפול: המגבלה החדשה על עובדי המדינה

בהתאם להחלטת נציבות שירות המדינה, עובדי המדינה המשרתים במילואים יוגבלו ל־40 שעות עבודה בחודש ● לאחרונה הוחלט גם להגביל את היקף גיוס המילואים ל־40 אלף משרתים בכל זמן נתון ונקבעה מכסה של 55 ימי מילואים בשנה ללוחמים ● בסקטור הפרטי המצב נותר ללא שינוי

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

במשך 11 שנה היא גרה עם בת זוג. אז למה הירושה עברה לאחותה?

קשישה בת 84 התגורררה במשך 11 שנה עם אישה נוספת, ואף הצהירה בעבר כי מדובר בבת זוגה ● למרות זאת, בית המשפט לענייני משפחה בת"א הכריע כי לא התקיימו ביניהן יחסי זוגיות, וכי אותו תצהיר נבע משיקולים טכניים ● לכן, הירושה תעבור לאחותה שמתגוררת בארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock

בזכות המבצעים והדולר הנמוך: עלייה של 17% ברכישת הטיסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות בתעופה, אחרי שבועיים של ירידות, אך לא במוצרי החשמל

שמעון אבודרהם, מנכ''ל אמות / צילום: אבישי פינקלשטיין

מניית אמות נופלת אחרי הדוחות. זו הסיבה

בחברת הנדל"ן המניב צופים ירידה בשורת ה-FFO, זו השנה השנייה ברציפות ● במקביל, בחברה רוצים להלהיב את המשקיעים ומדווחים על כניסה לתחום החדש של הדאטה סנטרס

שי סנדלר, מנכ''ל Vega Security (משמאל) ואלי רוזן / צילום: Ohad Kab

4 חודשים אחרי הסבב הקודם: סטארט־אפ הסייבר וגה מגייס שוב, ומכפיל את השווי ל־800 מיליון דולר

החברה גייסה 120 מיליון דולר בהובלת אקסל, ארבעה חודשים בלבד אחרי הסבב הקודם ● סך הגיוסים עומד על 185 מיליון דולר, והשווי כמעט הוכפל בתוך פחות משנתיים מהקמתה

משכנתא לדירה / צילום: Shutterstock

אחרי השיא בדצמבר – היקף המשכנתאות בינואר נחתך ב־22%

היקף המשכנתאות החדשות בחודש שעבר הסתכם בכ־8.68 מיליארד שקלים, לעומת יותר מ־11 מיליארד שקלים בדצמבר 2025 • על אף הירידה המשמעותית בנפח ההלוואות הכולל, הלוואות הבלון וההלוואות לכל מטרה שמרו על כוחן

קיה פיקנטו / צילום: יח''צ

קיה פיקנטו ב־25 מיליון שקל: אוטותל משדרגת את צי הרכב השיתופי שלה

חברת אוטותל תחליף את כל הצי הקיים של רכבי קיה פיקנטו בעסקה שהיקפה כ-25 מיליון שקל ● הפילנתרופ סילבן אדמס הגיע לראשונה לביקור במרכז הרפואי סורוקה ● חברת טיסנקרופ מערכות ימיות (TKMS) חתמה על הסכם מסגרת עם חברת SpearUAV הישראלית ● וזה המנכ"ל החדש של לשכת סוכני הביטוח ● אירועים ומינויים

מתקן גז בסוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

אחרי השקעות הענק של שברון בישראל, היא פונה לכיוון חדש: סוריה

ענקית האנרגיה חתמה על הסכמי חיפוש עם המשטר החדש בסוריה ועם טורקיה ● המהלך, שזוכה לדחיפה של ממשל טראמפ ושליח ארה"ב לסוריה טום ברק, משקף ציר אינטרסים חדש עם אנקרה

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר הישוב (עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי)

הדד ליין הגיע - האם האקזיט הגדול בתולדות המדינה יאושר סופית?

היום צפויה ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי להחליט האם לאשר את עסקת הרכישה של וויז הישראלית ע"י גוגל ● במקרה הטוב: היום הזה ייזכר כיום היסטורי כאשר ארבעת היזמים יצפו להכנסה של יותר מ-2 מיליארד דולר לפני מסים ● במקרה הרע: האיחוד האירופי יפתח בחקירת הגבלים עסקיים שעלולה לקחת חודשים

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

למה ההסעה לעבודה עשויה לעלות למעסיק שלכם מיליונים?

בפעם השנייה תוך שנה, בית המשפט קובע כי הסעות הן טובת הנאה לעובד שאינה מזכה בניכוי מס ● בטבע טענו כי ההסעות קריטיות לרצף הייצור במפעלים, אך השופט קבע שזה שיקול משני

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ־12 מיליארד שקל