גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתירה נגד חוק הרווחים הכלואים: "הסדר פסול שאין כדוגמתו בעולם"

איגוד לשכות המסחר ואיגוד המייצגים עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק הרווחים הכלואים, בטענה כי הוא פוגע בזכויות יסוד, סותר עקרונות חוקתיים ומחיל חבות מס רטרואקטיבית על רווחים שהצטברו עוד לפני כניסתו לתוקף בתחילת ינואר השנה ● "ההסדר מערער את עקרונות היסוד של שיטת המס בישראל", נכתב בעתירה

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן / צילום: עופר חג'יוב
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן / צילום: עופר חג'יוב

רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף כבר בינואר השנה, אך הסערה שפרצה סביבה מסרבת לשכוך: הבוקר (ה') הוגשה לבג"ץ עתירה בדרישה לבטל את החקיקה, בטענה כי "במסגרת חוק הרווחים הכלואים, עוגן משטר מס חסר תקדים בתוכנו ובהיקפו, אשר משנה סדרי עולם בדיני המס של חברות בישראל, משנה מן היסוד עקרונות בסיסיים בפעילותן של חברות, ועלול להביא לפגיעה בכלכלת מדינת ישראל, בתחרות ומאבק ביוקר המחיה".

הרפורמות בדיווחי החברות מעוררות סערה במשק: "עוד סיבה להקים חברות בחו"ל"
כדי להיאבק בחשבוניות פיקטיביות: המהלך החדש של רשות המסים

בעתירה, שהוגשה על־ידי איגוד לשכות המסחר ואיגוד המייצגים, המאגד מאות רואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין, באמצעות עורכי הדין רז נזרי, אבינעם סגל־אלעד, נדים עבוד ודני פריימן ממשרד פירון, נטען כי החוק פוגע בזכויות יסוד, סותר עקרונות חוקתיים ומחיל חבות מס רטרואקטיבית על רווחים שהצטברו עוד לפני 31 לדצמבר 2024, ערב כניסתו לתוקף.

לחלופין דורשים העותרים לשנות חלק מהוראות החוק וכן להאריך את הוראת השעה, או להחיל את החוק רק על רווחים עתידיים ולאפשר לחברות להיערך אליו.

הטענות נגד החוק אינן חדשות. כבר בשלבי החקיקה המוקדמים עורר החוק סערה במשק, והושמעו טענות לפיהן הוא פוגע באופן בלתי מידתי בחופש של החברות לנהל את עסקיהן, וכן משנה סדרי עולם בשיטת מיסוי חברות.

במסגרת הרפורמה נקבע כי על בעלי שליטה בחברות ארנק פעילות יוטל מס שולי בגין רווחים לא מחולקים של החברה העולים על 25% מהמחזור. מס זה יוטל על חברות שמחזור העסקים שלהן הוא עד 30 מיליון שקל בשנה, ולא יוטל על חברות תעשייה, בנייה או חברות שממוסות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המס יוטל רק על חברות שהרווחים הלא מחולקים שלהן עולים על 750 אלף שקל - כרית ביטחון שהשאירו לחברות.

חברות החזקה יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן - לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם.

המס לא יוטל על חברות שצברו רווחים לא מחולקים של פחות מ־750 אלף שקל, או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.

חודש לאחר שהרפורמה נכנסה לתוקף, יחד עם תיקוני חקיקה נוספים שהשפיעו על מיסוי רווחים מדיבידנד, בהן העלאת מס היסף, התבררו ההשפעות המוקדמות של הרפורמה, כאשר גביית המס בחודש ינואר 2025 בגין דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2024 עמדה על למעלה מ־9 מיליארד שקל - גבייה השקולה לגבייה שנתית מלאה מדיבידנד בשנים האחרונות. בחודש דצמבר 2024 נגבה מס בסך 1.7 מיליארד שקל בגין דיבידנדים שחולקו על־ידי החברות בנובמבר - כמיליארד שקל מעל גבייה בחודש רגיל.

חוק המערער את יסודות שיטת המס

בעתירה לבג"ץ נגד החוק נטען כי "חוק הרווחים הכלואים אינו מהווה חוק מיסוי רגיל. עסקינן בהסדר חריג ותקדימי - שאין כדוגמתו בעולם - המערער את עקרונות היסוד של שיטת המס בישראל: עיקרון הוודאות, עיקרון הסופיות, עיקרון השוויון בין נישומים ועיקרון ההסתמכות על מצגים והבטחות מצד רשות המסים והמחוקק".

לטענת העותרים, "מדובר בהסדר אשר מהותו הפסולה כפולה - הן כמס פרסונלי רטרואקטיבי, הן כהסדר עונשי במסווה של מדיניות פיסקלית והן כהסדר קשה, מסובך ולעתים אף בלתי ניתן ליישום - אשר אין לו אח ורע במשפט ההשוואתי המודרני".

עוד נטען בעתירה כי חרף מורכבותו והתקדימיות שבהסדרים הקבועים בו, חוק הרווחים הכלואים התקבל בחיפזון, במסגרת חוק התייעלות כלכלית רחב־היקף, באופן שלא אפשר בחינה מספקת של השלכותיו הרוחביות והחוקתיות בנסיבות העניין.

"ואולם", כותבים העותרים, "מעבר לפגמים בהליכי החקיקה עצמם - עומדת בלב העתירה טענה מהותית בדבר פגיעתו הבלתי מידתית בזכויות חוקתיות, ובעיקר בזכות הקניין, בזכות לחופש העיסוק ובזכות לשוויון. לא זו אף זו, החוק חל באופן רטרואקטיבי ביחס לרווחים שנצברו בחברות לאורך תקופה ממושכת קודם כניסתו לתוקף, מתוך ציפייה שניתן יהיה לעשות שימוש ברווחים אלה כבסיס לגיוס חובות או לפירעונם, להשקעות בהמשך צמיחה, פיתוח לרבות רכישת נכסים ו/או גיוס עובדים; ומתוך ציפייה כי הרווחים יוכלו לשמש את החברות להערכת שוויין ולחיזוק איתנותן הפיננסית כמקור לפעילותן".

בנסיבות אלה, טוענים העותרים, הפגיעות החוקתיות הנלוות לחוק אינן עומדות במבחני פסקת ההגבלה, ובפרט במבחני המידתיות, כפי שפורשו בפסיקה של בית המשפט העליון, ומשכך מציבות את ההסדר כולו כהסדר שאינו חוקתי שיש לבטלו.

עוד נכתב בעתירה כי החוק מתעלם מיכולת הפירעון של החברות, עלול להכניס עסקים למצוקת נזילות קשה, לדחוק אותם למימון דק ולהובילם עד כדי חדלות פירעון. בנוסף, נטען, החוק משית חבות מס גם כאשר יש הצדקה כלכלית מוצקה שלא לחלק רווחים, ובכך יוצר תמריצים שליליים, פוגע בהקצאת משאבים, מצמצם יזמות וחדשנות ופוגע בהשקעות זרות.

לפי העתירה, החוק גם עומד בסתירה ואף מתנגש במקרים רבים לחוקים כלכליים אחרים ולתכלית חקיקתם, חוקים שהם אבני־יסוד בכלכלה חופשית ומודרנית.

עוד נטען בעתירה כי החוק במתכונתו הנוכחית רחב בהרבה מהיקף הבעיה שלשמה הוא נחקק, ואינו ממוקד בתופעה של חברות הארנק, שהן היו היעד העיקרי לטיפול על־פי ההמלצות המקצועיות. בפועל, חברות הארנק מהוות לכל היותר כ־13% בלבד מתוך כ־135 אלף החברות שהחוק חל עליהן למעשה, וביניהן כ־4,000 חברות החזקה, שדווקא תורמות באופן משמעותי לצמיחה ולהנעה של פעילות כלכלית במשק הישראלי.

עוד כתבות

נגמ''ש האיתן / צילום: באדיבות מנת''ק

בהיקף של כ-5 מיליארד שקל: יוגבר ייצור טנקי המרכבה ונגמ"שי נמר ואיתן

ההחלטה להצטייד בטנקים ובנגמ"שים נוספים מפיתוח ישראלי נובעת מהצלחת הרק"ם המתקדם בלחימה וחלק ממהלך רחב לחיזוק יכולות התמרון של צה"ל, עם כלים שצברו למעלה ממיליון קילומטרים של נסיעה מבצעית מתחילת המלחמה

חיים גייר / צילום: תמר מצפי

לא רק נדל"ן: תיק ההשקעות שהניב לחיים גייר רווח רבעוני של 25 מיליון שקל

תיק ניירות הערך של איי.אי.אס, שבשליטת חיים גייר, זינק ל-410 מיליון שקל והקפיץ את הרווח הרבעוני ל-36 מיליון שקל – כמעט פי 4 מהתקופה המקבילה ● לצד הנכס המרכזי בפארק פלמחים, החברה מקדמת גם פרויקט אחסון מטוסים בנגב

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Alex Brandon

2 מיליארד דולר זה כסף קטן: האינטרס האמיתי מאחורי ההשקעה היפנית באינטל

בנק ההשקעות סופטבנק עשה כמה טעויות בשנים האחרונות. הוא הפסיד 14 מיליארד דולר בקריסת WeWork, ופספס בגדול כשמכר מניות אנבידיה מוקדם מידי ● אבל בשנה האחרונה הוא פתח מבערים ורכש מניות כמעט בכל פינה בשוק השבבים. המרוויחה האחרונה היא אינטל

עינב צנגאוקר / צילום: בן כהן

משפחות חטופים בהצהרה אחרי תשובת חמאס: "הפעם לא ניתן לנתניהו לטרפד - דורשים הסכם כולל"

חוסל המחבל שפשט לניר עוז ולקח חלק בחטיפת ירדן ביבס  ● לאחר שחמאס השיב בחיוב לעסקה חלקית, בתקשורת הערבית פורסמו פרטי המתווה המסתמן: הפסקת אש בת חודשיים, נסיגה הדרגתית של צה"ל מאזורים מאוכלסים, שחרור נרחב של אסירים פלסטינים והכנסת סיוע הומניטרי משמעותי לרצועה ● העמדה הרשמית של ישראל: על הפרק רק עסקה כוללת לשחרור כל החטופים בהתאם לעקרונות הסיום שנקבעו על ידי ישראל  ● 50 חטופים - 683 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

מודל 2024 המחודש של מאזדה 2 / צילום: יח''צ

הישראלים מעדיפים רכבים סיניים, ומכירות המותג היפני הוותיק צנחו

נפילה של 40% במכירת רכבי מאזדה ברבעון השני הובילה לצלילה ברווחי מגזר יבוא הרכב של דלק רכב ● אך פעילויות החברה הבת ורידיס, שכוללות מיחזור נייר וייצור קרטון, יצרו לדלק רכב מספיק רווחים כדי לשמור על השורה התחתונה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה את פריצת התקציב; ועדת הכספים תתכנס להצביע בפגרה

מגבלת ההוצאה הממשלתית תיפרץ בחקיקה ותוגדל בכ-31 מיליארד שקל לסך של כ-650 מיליארד שקל ● תהליך החקיקה יחל בשבועות הקרובים ● כדי לממן את פריצת התקציב, באוצר הציעו קיצוץ רוחבי וביטול הקצאות קואליציוניות, חלקן למוסדות חרדיים

ראש הממשלה בנימין נתניהו 7 עם שרון גל, i24 News, 12.8.25 / צילום: איל יצהר

מה באמת נתניהו אמר על החשיבות של רפיח?

ראש הממשלה טען כי מעולם לא כינה את העיר הדרומית ברצועה "המעוז האחרון של חמאס" ● הארכיון מראה אחרת ● המשרוקית של גלובס

אתר טרמינל איקס / צילום: צילום מסך

חברות האופנה והמערכה האיראנית: בטרמינל X המכירות גדלו, בדלתא הן ירדו

מדוחות שתי החברות לרבעון השני של 2025 עולה כי הכנסות טרמינל X גדלו במהלך התקופה, בעוד בדלתא נרשמה סטגנציה יחסית ● במבט לעתיד, שחקנית האופנה באונליין מתכננת להמשיך עם רכישת חברות חדשות, וחברת ההלבשה התחתונה מתרחבת באירופה

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

הביטוח הלאומי: שופטי כדורגל מעורבים בהונאת המיליונים

בית"ר ירושלים, הפועל באר שבע והפועל חיפה קיבלו כספים ששחקנים הוציאו מהביטוח הלאומי במרמה לכאורה – והתחייבו להחזיר אותם

אתי רוטר, מבעלי השליטה בקסטרו

הטרנד החדש של תביעות נגד מנהלי חברות ולמה יש מי שמסתייגים ממנו

שורה של מקרים נידונו בביהמ"ש לאחרונה סביב ניצול הזדמנות עסקית ע"י בעלי שליטה ומנהלים, במקום להביא אותה לחברה עצמה ● בעקבות זאת הוחמרו הכללים להגבלת התופעה ● המומחים מותחים ביקורת: "השוק נפגע, אפשר לתקוף עסקאות לגיטימיות ולשלול רווחים"

מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו ושר החוץ של פקיסטן איסחאק דר, וושינגטון / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

ארה"ב ופקיסטן מתקרבות: שיתוף פעולה כלכלי חדש בניסיון לצמצם את התלות בסין

לצד עסקאות נפט והסכמי סחר, וושינגטון מאותתת על שותפות אסטרטגית חדשה עם פקיסטן ומכוונת למשאבים הכלכליים הטמונים באדמתה ● המטרה: להפחית את השפעתה הבינלאומית של סין, החולשת על כ־70% מהפקת היסודות הנדירים בעולם

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

המחוזי: עדות נתניהו חיזקה את החשד נגד אוריך

השופט עמית מיכלס קיבל את ערעור המשטרה והאריך את המגבלות על אוריך בפרשת קטארגייט, תוך ביקורת על השופט מנחם מזרחי

ניב אדם, תמיר פישמן / צילום: שרי עוז

למנהל ההשקעות הזה יש מניה מועדפת: "חברה סופר מעניינת שצומחת בקצבים מדהימים"

ניב אדם, מנהל קרנות נאמנות בבית ההשקעות תמיר פישמן שמנהל נכסים בכ־3 מיליארד שקל, מזהיר מפני התמחורים בוול סטריט: "בעבר מכפילים כמו אלה הביאו לירידות" ● בנוסף הוא חושש משוק הנדל"ן המקומי וממליץ על מניית "האמזון של דרום אמריקה"

גבי בוגנים / צילום: פזית אסולין

עם הון של 300 מיליון שקל הוא חתום על האקזיט השקט של השבוע: "צובט בלב"

היזם גבי בוגנים מכר השבוע את מניות השליטה בחברת שירותי השכר סינאל, ונשאר עם עסקי הנדל"ן שזוכים בבורסה לשווי גבוה בהרבה ● לטענתו: "סינאל לא הייתה על המדף, קיבלנו הצעה אטרקטיבית" ● על התוכניות קדימה: "לא אדוג דגים או אטייל בעולם"

רמי לוי ויפית אטיאס / צילום: רמי זרנגר

רמי לוי: ההכנסות חצו לראשונה את רף ה-2 מיליארד שקל, הרווח הנקי ירד

הרווח הנקי של רשת הקמעונאות והמזון ירד בכ-11% והסתכם בכ-62 מיליון שקל, לאור העמקת המבצעים ● ההכנסות של רמי לוי גדלו בכ-9.4% בשל עלייה של כ-5.2% בפדיון חנויות זהות בפעילות קמעונאות מזון ופתיחת שלושה סניפי דיסקאונט חדשים

אילוסטרציה: Shutterstock, Atstock Productions

העליון קבע: לרוב לא ניתן יהיה להרשיע גם במרמה וגם בשוחד

בית המשפט העליון ביסס את החלטתו על משפטו של עובד לשעבר במשרד הפנים שהורשע בעבירות שוחד, ואף החמיר את עונשו ● על פי הקביעה, במרבית המקרים עבירת מירמה והפרת אמונים תיבלע בעבירת השוחד

מטוס אל על בשדה התעופה רמון / צילום: מבצעים רמון

אל על חוזרת להפעיל קו סדיר בין תל אביב לאילת. כמה תעלה טיסה?

החזרה של אל על לפעילות באילת נעשית כחלק מהמאמץ להגביר את תדירות הטיסות בקו הפנים־ארצי היחיד שמחבר את העיר הדרומית למרכז הארץ ● עם זאת, ההפעלה צפויה להימשך בשלב זה רק במהלך חודשי החורף הקרוב

לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר

שוק העבודה מתאושש: עלייה משמעותית במשרות הפנויות

מספר המשרות הפנויות עלה מ-134.8 אלף ל-141.9 אלף, ושיעור האבטלה המורחב ירד ל-4.5% בלבד - לעומת מעל 10% ביוני, אז נפתח מבצע "עם כלביא" מול איראן ● בממוצע מאי־יולי נרשמו דווקא ירידות במשרות הפנויות של מהנדסים ומתכנתים

פרופ' רוני גמזו / צילום: יוסי כהן

השימוע לא עזר: הממונה על שוק ההון, עמית גל, יתנגד למינוי גמזו כדירקטור במגדל ביטוח

אחרי שהממונה על שוק ההון הודיע לפרופ' רוני גמזו, המכהן כיום כיו"ר מגדל אחזקות, כי יתנגד למינויו כדירקטור בחברה-הבת, הגיע היום גמזו לשימוע ברשות שוק ההון – אך לא הצליח לשכנע את גל להסיר את התנגדותו ● ההתנגדות מתמקדת כרגע בפגיעה בהרכב דירקטוריון מגדל, אך ברקע ניצבים גם החששות מפני היעדר ניסיונו של גמזו בביטוח ומהמשך מעורבותו של בעל השליטה אליהו

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

אחרי עשור של קיפאון: רשות החברות מחליפה את רואי החשבון המבקרים

בחודשים הקרובים יתקיים הליך למינוי רו"ח חדשים החל מ־2026 ● עבור משרדי רואי החשבון במשק זו החלטה שמשמעותה פוטנציאל כניסה למאגר שיספק לחלקם מיליוני שקלים רבים