גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתירה נגד חוק הרווחים הכלואים: "הסדר פסול שאין כדוגמתו בעולם"

איגוד לשכות המסחר ואיגוד המייצגים עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק הרווחים הכלואים, בטענה כי הוא פוגע בזכויות יסוד, סותר עקרונות חוקתיים ומחיל חבות מס רטרואקטיבית על רווחים שהצטברו עוד לפני כניסתו לתוקף בתחילת ינואר השנה ● "ההסדר מערער את עקרונות היסוד של שיטת המס בישראל", נכתב בעתירה

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן / צילום: עופר חג'יוב
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן / צילום: עופר חג'יוב

רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף כבר בינואר השנה, אך הסערה שפרצה סביבה מסרבת לשכוך: הבוקר (ה') הוגשה לבג"ץ עתירה בדרישה לבטל את החקיקה, בטענה כי "במסגרת חוק הרווחים הכלואים, עוגן משטר מס חסר תקדים בתוכנו ובהיקפו, אשר משנה סדרי עולם בדיני המס של חברות בישראל, משנה מן היסוד עקרונות בסיסיים בפעילותן של חברות, ועלול להביא לפגיעה בכלכלת מדינת ישראל, בתחרות ומאבק ביוקר המחיה".

הרפורמות בדיווחי החברות מעוררות סערה במשק: "עוד סיבה להקים חברות בחו"ל"
כדי להיאבק בחשבוניות פיקטיביות: המהלך החדש של רשות המסים

בעתירה, שהוגשה על־ידי איגוד לשכות המסחר ואיגוד המייצגים, המאגד מאות רואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין, באמצעות עורכי הדין רז נזרי, אבינעם סגל־אלעד, נדים עבוד ודני פריימן ממשרד פירון, נטען כי החוק פוגע בזכויות יסוד, סותר עקרונות חוקתיים ומחיל חבות מס רטרואקטיבית על רווחים שהצטברו עוד לפני 31 לדצמבר 2024, ערב כניסתו לתוקף.

לחלופין דורשים העותרים לשנות חלק מהוראות החוק וכן להאריך את הוראת השעה, או להחיל את החוק רק על רווחים עתידיים ולאפשר לחברות להיערך אליו.

הטענות נגד החוק אינן חדשות. כבר בשלבי החקיקה המוקדמים עורר החוק סערה במשק, והושמעו טענות לפיהן הוא פוגע באופן בלתי מידתי בחופש של החברות לנהל את עסקיהן, וכן משנה סדרי עולם בשיטת מיסוי חברות.

במסגרת הרפורמה נקבע כי על בעלי שליטה בחברות ארנק פעילות יוטל מס שולי בגין רווחים לא מחולקים של החברה העולים על 25% מהמחזור. מס זה יוטל על חברות שמחזור העסקים שלהן הוא עד 30 מיליון שקל בשנה, ולא יוטל על חברות תעשייה, בנייה או חברות שממוסות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המס יוטל רק על חברות שהרווחים הלא מחולקים שלהן עולים על 750 אלף שקל - כרית ביטחון שהשאירו לחברות.

חברות החזקה יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן - לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם.

המס לא יוטל על חברות שצברו רווחים לא מחולקים של פחות מ־750 אלף שקל, או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.

חודש לאחר שהרפורמה נכנסה לתוקף, יחד עם תיקוני חקיקה נוספים שהשפיעו על מיסוי רווחים מדיבידנד, בהן העלאת מס היסף, התבררו ההשפעות המוקדמות של הרפורמה, כאשר גביית המס בחודש ינואר 2025 בגין דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2024 עמדה על למעלה מ־9 מיליארד שקל - גבייה השקולה לגבייה שנתית מלאה מדיבידנד בשנים האחרונות. בחודש דצמבר 2024 נגבה מס בסך 1.7 מיליארד שקל בגין דיבידנדים שחולקו על־ידי החברות בנובמבר - כמיליארד שקל מעל גבייה בחודש רגיל.

חוק המערער את יסודות שיטת המס

בעתירה לבג"ץ נגד החוק נטען כי "חוק הרווחים הכלואים אינו מהווה חוק מיסוי רגיל. עסקינן בהסדר חריג ותקדימי - שאין כדוגמתו בעולם - המערער את עקרונות היסוד של שיטת המס בישראל: עיקרון הוודאות, עיקרון הסופיות, עיקרון השוויון בין נישומים ועיקרון ההסתמכות על מצגים והבטחות מצד רשות המסים והמחוקק".

לטענת העותרים, "מדובר בהסדר אשר מהותו הפסולה כפולה - הן כמס פרסונלי רטרואקטיבי, הן כהסדר עונשי במסווה של מדיניות פיסקלית והן כהסדר קשה, מסובך ולעתים אף בלתי ניתן ליישום - אשר אין לו אח ורע במשפט ההשוואתי המודרני".

עוד נטען בעתירה כי חרף מורכבותו והתקדימיות שבהסדרים הקבועים בו, חוק הרווחים הכלואים התקבל בחיפזון, במסגרת חוק התייעלות כלכלית רחב־היקף, באופן שלא אפשר בחינה מספקת של השלכותיו הרוחביות והחוקתיות בנסיבות העניין.

"ואולם", כותבים העותרים, "מעבר לפגמים בהליכי החקיקה עצמם - עומדת בלב העתירה טענה מהותית בדבר פגיעתו הבלתי מידתית בזכויות חוקתיות, ובעיקר בזכות הקניין, בזכות לחופש העיסוק ובזכות לשוויון. לא זו אף זו, החוק חל באופן רטרואקטיבי ביחס לרווחים שנצברו בחברות לאורך תקופה ממושכת קודם כניסתו לתוקף, מתוך ציפייה שניתן יהיה לעשות שימוש ברווחים אלה כבסיס לגיוס חובות או לפירעונם, להשקעות בהמשך צמיחה, פיתוח לרבות רכישת נכסים ו/או גיוס עובדים; ומתוך ציפייה כי הרווחים יוכלו לשמש את החברות להערכת שוויין ולחיזוק איתנותן הפיננסית כמקור לפעילותן".

בנסיבות אלה, טוענים העותרים, הפגיעות החוקתיות הנלוות לחוק אינן עומדות במבחני פסקת ההגבלה, ובפרט במבחני המידתיות, כפי שפורשו בפסיקה של בית המשפט העליון, ומשכך מציבות את ההסדר כולו כהסדר שאינו חוקתי שיש לבטלו.

עוד נכתב בעתירה כי החוק מתעלם מיכולת הפירעון של החברות, עלול להכניס עסקים למצוקת נזילות קשה, לדחוק אותם למימון דק ולהובילם עד כדי חדלות פירעון. בנוסף, נטען, החוק משית חבות מס גם כאשר יש הצדקה כלכלית מוצקה שלא לחלק רווחים, ובכך יוצר תמריצים שליליים, פוגע בהקצאת משאבים, מצמצם יזמות וחדשנות ופוגע בהשקעות זרות.

לפי העתירה, החוק גם עומד בסתירה ואף מתנגש במקרים רבים לחוקים כלכליים אחרים ולתכלית חקיקתם, חוקים שהם אבני־יסוד בכלכלה חופשית ומודרנית.

עוד נטען בעתירה כי החוק במתכונתו הנוכחית רחב בהרבה מהיקף הבעיה שלשמה הוא נחקק, ואינו ממוקד בתופעה של חברות הארנק, שהן היו היעד העיקרי לטיפול על־פי ההמלצות המקצועיות. בפועל, חברות הארנק מהוות לכל היותר כ־13% בלבד מתוך כ־135 אלף החברות שהחוק חל עליהן למעשה, וביניהן כ־4,000 חברות החזקה, שדווקא תורמות באופן משמעותי לצמיחה ולהנעה של פעילות כלכלית במשק הישראלי.

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת