גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תעשיית הקרנות בשיא כל הזמנים, ומוצר אחד צמח ביותר מ־700%

בצל הזינוק במדדי הבורסה המקומית בחודשים האחרונים, תעשיית הקרנות המקומית רושמת ציון דרך היסטורי אחרי שבתוך פחות מחמש שנים הצליחה להכפיל את עצמה ● הקרנות הכספיות והמחקות הובילו את הגיוסים בשנים האחרונות

שיא חדש לתעשיית הקרנות / אילוסטרציה: Shutterstock
שיא חדש לתעשיית הקרנות / אילוסטרציה: Shutterstock

תעשיית הקרנות המקומית רשמה היום ציון דרך משמעותי, כשחצתה את רף ה-700 מיליארד שקל בנכסים אותם היא מנהלת. זאת, לאחר שבחודש יולי, רשמו קרנות הנאמנות הישראליות את אחד החודשים הטובים ביותר שלהן מזה שנים.

אחרי חודש שלא נראה כמותו, בשוק חוששים: "זה לא נראה טוב"
הישראלית שקפצה הודות לטראמפ, ואלו שקיבלו כתף קרה מהמשקיעים

על־פי נאור כהן, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, השיא העגול הקודם - שש מאות מיליארד שקל, הושג בסוף שנת 2024, וקדם לו השיא העגול הקודם של חמש מאות מיליארד שקל שהושג גם הוא בשנת 2024 (תחילת חודש מאי). כלומר, כל שבעה חודשים, תעשיית הקרנות נאמנות גדלה במאה מיליארד שקל.

הזינוק בהיקף הנכסים המנוהלים, הביא לכך שתעשיית הקרנות הכפילה את עצמה בתוך פחות מחמש שנים. הצמיחה הזו, שנעצרה רק בשנת 2022 ובחלק מ-2023, בגין הירידות שנרשמו בשווקים, הקיפה את כל חלקי התעשייה הזו - הן את החלק המנוהל באופן אקטיבי - הקרנות המסורתיות והקרנות הכספיות, והן בחלק הפסיבי - הקרנות המחקות וקרנות הסל.

עם זאת, הצמיחה בתעשייה הקיפה אמנם את כל חלקיה, אבל בהחלט לא באותה עוצמה. נכסי הקרנות הכספיות צמחו במעט יותר מארבע שנים ב-743%; התעשייה הפסיבית - קרנות מחקות וקרנות סל - צמחו בשיעור של כ-107%; ואילו הקרנות האקטיביות המסורתיות צמחו בשיעור של 17% בלבד, מכיוון שהיא סבלה מפדיונות ניכרים במשך חלק גדול מהתקופה עד לשנה האחרונה.

על־פי כהן, הצמיחה המהירה בנכסי הקרנות, שהוכפלו בתוך כ-4.5 שנים, נובעת משתי מגמות בסיסיות: האחת - העליות שנרשמו באופן מצטבר בשווקים, במיוחד בשנה וחצי האחרונות, ובעיקר בשוקי המניות בעולם ובישראל, כמו גם הריבית הגבוהה שהכניסה הרבה מאוד כסף לקרנות הכספיות; השנייה - הזרמת הכספים הגדולה לשווקים, כולל מצד משקיעים שזה עתה עשו רק את הצעדים הראשונים בתחום ההשקעות.

שתי המגמות האלה - עליית ערך וכניסת כספים - השפיעו באופן כמעט שווה על צמיחת התעשייה. כך, מאז מאי 2024, כאשר היא ניהלה 500 מיליארד שקל, נכנס לתעשייה כולה סכום של כ-95 מיליארד שקל, ושאר הגידול בנכסים כ-105 מיליארד שקל נבע מעליית הערך של השקעות הקרנות.

נתח השוק של תעשיית הקרנות מתוך סך הנכסים הפיננסיים של הציבור מגיע כיום לשיא של כ-11%: 700 מיליארד שקל מתוך נכסי הציבור, שנאמדים ב-6.5 טריליון שקל.

השיאים בחודש יולי

השיא בהיקף הנכסים המנוהלים מגיע לאחר חודש שיא (יולי) בתעשיית קרנות הנאמנות, במהלכו היא גייסה לא פחות מ־12.5 מיליארד שקל בחודש אחד. מתוכן, הקרנות הפסיביות גייסו כ־5 מיליארד שקל והקרנות הכספיות כ־3.5 מיליארד שקל.

במהלך החודש, גייסו הקרנות המסורתיות, אלה שמנוהלת אקטיבית על־ידי מנהלי ההשקעות, סכום שיא של 3.9 מיליארד שקל - החודש הטוב ביותר בתעשייה מאז ינואר 2018. במשך שנים, הקרנות המסורתיות היו החלק הארי של התעשייה, עד שנת 2023, אז התרחש מהפך והקרנות הפסיביות, הכוללות קרנות סל וקרנות מחקות, תפסו את קדמת הבמה. למעשה, בשנים 2022־2023, הקרנות המסורתיות בעיקר איבדו כספים, כשנמשכו מהם 57 מיליארד שקל. בחודשים האחרונים, נראה שחלה התאוששות משמעותית בתחום. אם בשנת 2024 כולה, הקרנות הללו גייסו כ־10.2 מיליארד שקל, רק במחצית הראשונה של השנה, הן גייסו 9.7 מיליארד שקל.

כמו כן, במהלך השנה החולפת, חל שינוי נוסף בהעדפות המשקיעים. אם ב־2023־2024, קטגוריית מסלולי חו"ל שלטה בשוק וגייסה יותר מ־40 מיליארד שקל, לעומת כ־4 מיליארד במניות בישראל, מתחילת 2025, התמונה התהפכה. 200 מיליון שקל יצאו ממסלולי חו"ל ו־15 מיליארד שקל זרמו לתל אביב. "כל מסלולי S&P 500 קיבלו 'ברקס' רציני מתחילת השנה והגיוסים שם ירדו לאפס, כשמנגד, המניות בארץ בגיוסים מאוד מאוד משמעותיים", מאבחן ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות.

עוד כתבות

רמי אונגר, ג'ורג' חורש, משפחות עיני ודנון, יעקב שחר, משפחת קרסו / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף, ענבר לוי, עינת רום

מהכביש לבורסה בת"א: מה דוחף את הטייקונים החשאיים של ענף הרכב לשוק ההון

מי שבמשך עשרות שנים העדיפו להתנהל מתחת לרדאר ולצבור הון עתק מאימפריות של יבוא מכוניות, מגדילים לאחרונה את חשיפתם לשוק ההון באמצעות הנפקות, מהלכי השתלטות והשקעות מגוונות ● בין הסיבות למגמה: העברה בין-דורית של ההון המשפחתי וכניסת הרכבים הסיניים לישראל

פנחס פוזיילוב / צילום: פוטו ניסים

הוא בן 97, אחיו בן 99, ושניהם עדיין הולכים לעבודה מדי יום

"כשעזבתי את בית הספר, התחלתי לעבוד כשוליה של יהלומן. הייתי צריך ללטש יהלום במינימום נזק, ומהרגע הראשון התברר שאני מסוגל לעשות את זה כמו מישהו עם 20 שנות ניסיון" ● שיחה קצרה עם פנחס פוזיילוב, ממייסדי תעשיית היהלומים בישראל

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן / צילום: כדיה לוי

עיריית רמת גן דורשת הליכי חדלות פירעון נגד חברת נדל"ן

עיריית רמת גן מבקשת לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד חברת מ.מגן אינטרנשיונל שבשליטת היזם מתי מגן ● טוענת כי החברה חייבת לה 125 מיליון שקל עפ"י פסק דין חלוט, וכי מגן רוקן את החברה מנכסיה ● מגן: עברתי שני ניסיונות התנקשות בגלל גורמים בעירייה

חברת החשמל / צילום: דוברות חברת החשמל

כל ספקיות החשמל הפרטיות: אין מספיק חשמל במשק כדי ליצור תחרות

הספקיות הפרטיות טוענות כי המכרז של רשות החשמל קטן מדי ולא יאפשר הוזלת מחירים אמיתית ● כולן פועלות כיום בהפסד ומתריעות: השוק התחרותי עלול לקרוס

המונים מפגינים בכיכר החטופים בתל אביב / צילום: אביב אטלס

גדי איזנקוט בכיכר החטופים: "נוצרו התנאים להשבת החטופים מזמן"

גדי איזנקוט: "הממשלה נכשלה במבחן התוצאה ונגמר הזמן" ● המונים בכיכר החטופים, שורדת השבי נוגה וייס: "אבא הציל אותנו, עכשיו תורנו להציל אותו" ● לשכת רה"מ בתגובה על הפרסום בחדשות 12: "נסכים להסכם בתנאי שישוחררו כל החטופים בפעימה אחת" ● מסמך שהועבר לראש הממשלה נתניהו מציג שינוי בעמדות חמאס "מוכנים לעסקה חלקית" ● 50 חטופים - 680 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

בודקים את המיתוס. פסלוני בודהה / צילום: Andrew Moore

יש בעולם יותר מבודהה אחד, אז למה במערב מבלבלים ומערבבים ביניהם?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: יש בעולם יותר מבודהה אחד, אז למה במערב מבלבלים ומערבבים ביניהם?

ספינת סער 6, הובילה את המתקפה הלילית / צילום: תע''א

הספינה שנקנתה כדי להגן על אסדות הגז והמתקפה הלילית בתימן

בניסיון להגביר את הלחץ על החות'ים, חיל הים תקף לפנות בוקר תשתיות אנרגיה בתימן ● אילו כלי שיט השתתפו בתקיפה, אילו אמצעים ימיים נוספים יש לישראל, והעסקאות שנחתמו לאחרונה בתחום ● גלובס עושה סדר

טראמפ ופוטין בפסגת אלסקה / צילום: ap, Jae C. Hong

פסגת אלסקה הסתיימה באופן מפתיע. מה צפוי עכשיו?

טראמפ אומר שהוסכמו ״הרבה, הרבה נקודות חוץ מאיזו אחת או שתיים גדולות״. הוא אומר שעסקה לסיום המלחמה תלויה בזלנסקי, והוא מייעץ לו ״לחתום על עסקה״ ● לפי שעה הוא מסיר לפחות את האיום לגרום ״תוצאות חמורות״ לכלכלת רוסיה

מערכת חץ דורבן / צילום: אלביט מערכות

זו המדינה "הסודית" שרוכשת נשק מאלביט ב-1.63 מיליארד דולר

חוזה בין אלביט למדינה באירופה, שיימשך על פני חמש שנים, כולל מערכות של רקטות ארטילריות מדויקות לטווח הארוך ● בעת הדיווח על ההעסקה ביקשה המדינה שלא להיחשף ● המדינה המדוברת, כך מתפרסם כעת, היא סרביה

טראמפ רוצה להוציא את כוחות יוניפי"ל מלבנון, וצומת הדרכים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: המחיר שישראל עלולה לשלם על הירידה בתמיכת האמריקאים, טראמפ רוצה להוציא את כוחות השלום מלבנון, וצומת הדרכים של איראן ● כותרות העיתונים בעולם 

''מופע הקולנוע של רוקי''. תרבות שנולדת מחופש מוחלט / צילום: Reuters, mptvimages.com

50 שנה של קאלט ב"מופע הקולנוע של רוקי"

סרט הקאלט "מופע הקולנוע של רוקי" חוגג יובל בעותק חדש ומשופץ וממשיך למשוך מעריצים שרופים ● יצירות כמו רוקי צומחות מהשטח והופכות לתופעה חברתית לא בזכות מסחור אלא בזכות חופש, זהות ושייכות שיצר הקהל עצמו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ דוחק את הודו לפינה, וזה עלול לעלות לו ביוקר

מכס בשיעור של 50% על הודו הוביל לסדק ביחסים עם ארה"ב ● העיתוי לא מקרי: טראמפ מבקש להפעיל לחץ על רוסיה דרך לקוחת הנפט המרכזית שלה, לקראת מפגש הפסגה עם פוטין באלסקה ● ואולם, הודו לא מתקפלת מולו, וממשיכה להוביל מדיניות עצמאית ומרובת שותפויות ● מי עשויה להרוויח בגדול מהמשבר הנוכחי?

רכבת ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

שיבושים כבדים ברכבת ישראל: מה קרה, ואילו רכבות פעילות?

קריעה של כבלים חשמליים בשתי נקודות במסילת החוף הראשית של רכבת ישראל, בלילה בין חמישי לשישי, הביאו לשיבושים כבדים לרכבות בכל הארץ ● התיקונים ייארכו מספר ימים לפחות (למרות שבוצעו עבודות בשבת כדי להאיץ את התהליך), ובינתיים מופעלות רכבות דיזל ישנות ● מה גרם לתקלה כה נרחבת, ואילו רכבות יפעלו? גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ וליפ בו טאן / צילום: אינטל

"צריכה הזרמה של 40 מיליארד דולר": האם דווקא דונלד טראמפ יציל את אינטל?

רק לפני שבועיים הנשיא האמריקני קרא למנכ"ל אינטל להתפטר, אבל בסוף השבוע האחרון דווח כי הממשל שוקל לקנות מניות של יצרנית השבבים ● מול התקווה להוציא את אינטל ממשבר של שנים, מומחים בשוק, כולל מנכ"ל עבר של החברה משוכנעים שמשם לא תגיע הישועה

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר יהושוע קליסקי וד''ר גל הררי / צילום: אתר INSS, ניצן סקיבה - דוברות משרד הביטחון

"זה לא יעבוד": הקצין שניהל בעבר את פרויקט הלייזר מגלה את מאחורי הקלעים

שיחה עם ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר ב-INSS, וד"ר גל ההרי, מנהל הטכנולוגיות של מפא"ת במשרד הביטחון, על מערכות ההגנה האווירית במלחמה ואיך הן ייראו בעוד כמה שנים ● שדה הקרב העתידי, כתבה שלישית בסדרה

גבי ויסמן, רפי עמית, שוקי ניר, עומר כילף / צילום: נובה, רענן טל, דורון לצטר, יח''צ

הישראלית שקפצה הודות לטראמפ, ואלו שקיבלו כתף קרה מהמשקיעים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● סולאראדג' קפצה, הודות לפרסום תקנות חיוביות מהצפוי מצד הממשל האמריקאי ● חברות השבבים הישראליות סבלו מהסנטימנט השלילי בשוק, בשל תחזיות חלשות של אפלייד מטיריאלס ● ואינוויז קפצה בעקבות האטה בקצב שריפת המזומנים

תיעוד מתקיפות קודמות: הפצצת שדה התעופה של צנעא על־ידי חיל האוויר / צילום: Associated Press, Osamah Abdulrahman

הירי לישראל: משלמים בריבית דריבית על הבורות בנוגע לחות'ים

מתחילת המלחמה ישראל תקפה 14 פעמים בתימן – תקיפה מדי כ־48 ימים בממוצע; לעומת זאת, 70 טילים בליסטיים שוגרו לישראל ב־152 ימים – טיל בליסטי כל יומיים ● שר הביטחון ישראל כ"ץ טען כי "החות'ים ישלמו בריבית דריבית על כל ניסיון ירי לעבר ישראל" - אבל הנתונים בשטח אחרים לגמרי

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

תקלת הענק החריגה שהשביתה את התנועה: חמש שאלות על המחדל ברכבת

קריעת כבלי מתח במסילת החוף השביתה קווים בכל הארץ והותירה מאות אלפי נוסעים ללא מענה ● ברכבת ישראל מעריכים שהתיקון יימשך כשבוע וחצי, אך לא מספקים תשובות ברורות לגבי הסיבה לתקלה, עלות השיקום ואופן המימון ● האם המדינה תתערב בתחקור המחדל?

קניון TLV ת''א (ארכיון) / אילוסטרציה: יח''צ

הכלכלה התכווצה ב־3.5% בגלל מבצע "עם כלביא", אך הריבאונד כבר החל

למרות הירידה בתוצר עקב המערכה באיראן, תחזיות הצמיחה ל־2026 עודכנו כלפי מעלה עם סימני התאוששות בצריכה ובענף הבנייה ● איך היא תשפיע על הריבית?

יו''ר ההסתדרות ארנון בר דוד שיחה עם משפחות החטופים, 11.8.25 / צילום: דוברות ההסתדרות

בין הכלכלי לפוליטי: על סוגי השביתות וההשבתות, ומה אמר ביהמ"ש לגביהם

ביום ראשון חלקים במשק יושבתו במחאה נגד מדיניות הממשלה בסוגיית החטופים, ולא על תנאי העסקה ● לדבר יש משמעות בסיווג השביתה, ובהתאם ליחס המשפטי אליה ● במקביל גם מעסיקים החלו להשתמש בכלי ההשבתה