רמי לוי / צילום: יונתן בלום
רשות ניירות ערך נגד רמי לוי: ועדת האכיפה המינהלית של הרשות הטילה היום (א') עיצום כספי בגובה רבע מיליון שקל על רמי לוי, בעל השליטה ומנכ"ל חברת רמי לוי שיווק השקמה, וקבעה כי הוא התרשל בפיקוח באופן שהוביל לכשלים בדיווחי החברה לבורסה.
● מיטב בראש, אלטשולר שחם בתחתית: מה עשה הכסף שלכם בחודש יולי
● הישראלית שקפצה הודות לטראמפ, ואלה שקיבלו כתף קרה מהמשקיעים
במוקד הפרשה מצויים פרטים מטעים שנכללו בדוח הכספי של רמי לוי לרבעון הראשון של 2023, בו הוצג רווח כולל הגבוה בכ-44.5 מיליון שקל לעומת הרווח האמיתי של החברה באותה תקופה - כך נקבע בהסדר אכיפה מינהלית שהושג בין הצדדים.
לפי רשות ניירות ערך, הכשל בדיווח הוביל לטעות דרמטית: השפעת הטעות בדוחות הכספיים לרבעון הראשון הייתה כ 13.3% מהרווח הגולמי, כ-65.4% מהרווח הנקי וכ- 7.8% מהונה העצמי של החברה.
"טעות מהותית ביותר"
בהודעת הרשות נכתב כי מדובר בטעות מהותית ביותר בדוחות הכספיים, "בפרט לאור העובדה שסעיף הרווח הוא אחד הסעיפים המהותיים ביותר בדוחות, על אחת כמה וכמה בתאגיד שעיקר עיסוקו הוא בתחום המסחר הקמעונאי, תחום שמעצם טיבו וטיבעו נמדד בראש ובראשונה ברווחיותו".
במסגרת הסדר אכיפה מינהלית הוטל על החברה עיצום כספי בסך 1.4 מיליון שקל, על רמי לוי עצמו הוטל עיצום כספי בסך 250 אלף שקל ועל סמנכ"ל הכספים עופר בהרל הוטלו עיצום כספי בסך 200 אלף שקל וכן מניעת כהונה בפועל למשך שנה, אשר לא תאפשר לו לשמש כנושא משרה בגוף מפוקח בתקופה זו.
על רמי לוי עצמו הוטלה במסגרת ההסדר אחריות פיקוחית להפרות. הרשות קבעה כי לוי לא נקט את כל האמצעים הסבירים למניעת ההפרות ולא מימש את חובתו כמנכ"ל החברה לפקח על התנהלותה.
"כשל ניהולי"
לעמדת הרשות, לוי גם התרשל בכך שלא וידא כי נהלי החברה והבקרות יזהו וימנעו את הטעות בדיווח זו, ולא לקח חלק בתהליכים שנועדו להבטיח זאת. לוי אף חתם על הצהרת מנהלים לפיה "וידאתי קביעתם וקיומם של בקרות ונהלים תחת פיקוחי", למרות שכלל לא היה מעורב בגיבוש תהליכי הפיקוח.
לוי טען כי הוא הסתמך על מומחים בעלי שם לניהול החברה, אך ועדת האכיפה דחתה את הטענות. "בעל שליטה בחברה ציבורית שבחר לשמש כמנכ"ל, ובמיוחד בחברה בסדר גודל של חברת רמי לוי שיווק השקמה, חייב להיות בקיא בכל שרשרת הערך של החברה, וחייב להיות בעל ידע פיננסי וחשבונאי תואם להבנת כלל התהליכים בחברה על בוריים", קבעה הוועדה בראשות השופטת בדימוס בלהה כהנא, אשר אישרה את הסדר האכיפה ואת העיצומים הכספיים.
הוועדה הוסיפה כי אין בהישענות על מומחים כדי לפטור את המנכ"ל מלערוך בקרות מושכלות מתוך בקיאות וידע. "מנכ"ל המאציל סמכויות אינו פטור מאחריותו, והוא נדרש לפקח ולהבטיח קיומן של בקרות על כל תחומי הפעילות של החברה, לרבות אלה שאינם בליבת התמחותו", נקבע.
עוד הדגישה הוועדה כי מי שבחר לגייס כספים מן הציבור חייב לנהוג במשנה זהירות, וסטנדרט הזהירות המצופה בשימוש של כספי אחרים הוא ברף הגבוה. לפי ההחלטה, הטעות בדוחות הכספיים הייתה מהותית וחמורה, והיה ניתן למנוע אותה לו היו קיימים בחברה אמצעי בקרה מתאימים. "מדובר בכשל ניהולי", נקבע.
החמרה בענישה
יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, מסר: "אמינות הדיווחים של החברות הציבוריות היא אבן-יסוד בשוק הון משוכלל ומפותח. אמצעי האכיפה בתיק זה משקפים את מדיניות החמרת הענישה של רשות ניירות ערך בהפרות מינהליות. ההליך משקף גם את יישום מדיניות הרשות לקיצור לוחות זמנים בין מועד ביצוע ההפרה למועד סיום ההליך המינהלי והטלת אמצעי האכיפה".
עו"ד שרה קנדלר, מנהלת מחלקת ביקורת ואכיפה ברשות לניירות ערך, מסרה: "החמרת מדיניות האכיפה על החברות ועל נושאי המשרה, כפי שבאה לידי ביטוי גם במקרה הזה, מבטאת את החשיבות העליונה שהרשות מייחסת לכך שהחברות המפוקחות יעמדו בסטנדרטים המצופים מהן כחברות המגייסות כסף מן הציבור".