גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צריכה הזרמה של 40 מיליארד דולר": האם דווקא דונלד טראמפ יציל את אינטל?

רק לפני שבועיים הנשיא האמריקני קרא למנכ"ל אינטל להתפטר, אבל בסוף השבוע האחרון דווח כי הממשל שוקל לקנות מניות של יצרנית השבבים ● מול התקווה להוציא את אינטל ממשבר של שנים, מומחים בשוק, כולל מנכ"ל עבר של החברה משוכנעים שמשם לא תגיע הישועה

דונלד טראמפ ומנכ''ל אינטל ליפ בו טאן / צילום: אינטל
דונלד טראמפ ומנכ''ל אינטל ליפ בו טאן / צילום: אינטל

הממשל האמריקאי מנהל משא ומתן עם יצרנית השבבים אינטל לרכישת חלק ממניות החברה, כך דווח בסוף השבוע בבלומברג ובוול סטריט ג'ורנל. גורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי היקף הרכישה והתמחור עדיין בדיונים, אבל הדיווחים הללו הספיקו למשקיעים כדי להקפיץ את מניית אינטל ב־7% ביום שישי ולהוסיף לשווי החברה 7 מיליארד דולר. למעשה, בקצת יותר משבוע המניה עשתה תשואה של כמעט 25% והפכה בתוך ימים מאחת המניות הגרועות בסקטור השבבים, לכזו שעקפה את המדד הענפי.

נפתרה התעלומה: זוהי ההשקעה הסודית של וורן באפט
תעשיית הקרנות בשיא כל הזמנים, ומוצר אחד צמח ביותר מ־700%

שורפת מיליארדי דולרים בכל שנה

אין ספק שאינטל צריכה סיוע. בשנים האחרונות החברה מפגרת אחרי המתחרות כמעט בכל פרמטר. בייצור שבבים מתקדמים, TSMC הטיוואנית תפסה את ההובלה. בעיצוב שבבים לתחום ה־AI, אנבידיה הפכה לשליטה הבלתי מעורערת, ואפילו בתחום המעבדים למחשב והשרתים מעמדה מתערער בגלל התחרות מ־AMD .

בניסיון לחזור למגרש, אינטל הוציאה כמעט 40 מיליארד דולר במזומן בשלוש השנים האחרונות. ניסתה לקדם מפעלים חדשים בארה"ב ובעולם, כולל אחד בישראל, אבל ההוצאות הגדולות רק העמיקו את הבור אליו נכנסה, וחלק ניכר מאותם מפעלים, כולל בארץ, הוקפאו. בבלומברג ציינו כי ההשקעה הממשלתית הצפויה יכולה לקדם את אחד המפעלים המתוכננים - זה שבאוהיו שמוערך ב־20 מיליארד דולר.

אבל בינתיים, אינטל שורפת מיליארדי דולרים בכל שנה. מאז שנת 2021 אינטל מציגה תזרים מזומנים חופשי (FCF) שלילי ובוול סטריט צופים שהמגמה תימשך עם תזרים שלילי של כ־10 מיליארד דולר השנה לפי Visible Alpha.

היא ניסתה כמעט כל דרך אפשרית כדי להיחלץ מהמשבר. היא הודיעה על פיטורים של כ־25 אלף עובדים ביולי האחרון ומצמצמת את מצבת העובדים שלה בהתמדה מאז שנת 2021. גם בישראל פוטרו לא מעט עובדים בשנים האחרונות, והגל האחרון החזיר את כוח האדם בארץ לרמות של 2012 עם פחות מ־9,000 עובדים.

חילופי המנכ"לים בשנה האחרונה, בין פט גלסינגר שעזב בדצמבר האחרון לליפ בו טאן שנכנס לתפקיד במרץ, טלטלו את הספינה. לפני עזיבתו, גלסינגר הודיע על פיצול בחברה שיאפשר לאינטל לייצר שבבים עבור חברות חיצוניות כמו אפל ואנבידיה. אבל הניסיון הזה כאמור לא צלח, ובעיקר בזבז הון עתק לחברה. בחודשים האחרונים נראה שטאן מנסה לאסוף את השברים, עם הקיצוצים האחרונים והבטחות לצמצם את שריפת המזומנים.

יחסי אהבה־שנאה בין טראמפ למנכ"ל

ואז הגיע דונלד טראמפ. אחרי הדיווחים מאינטל נמסר כי היא מחויבת למאמצים של טראמפ לחזק את המובילות של ארה"ב בטכנולוגיה ובייצור. מהבית הלבן מסרו ש"כל עוד אין הודעה רשמית של הממשל, יש להתייחס לעסקאות היפותטיות כאלו כספקולציות".

הנשיא האמריקאי מטפח יחסי שנאה־אהבה עם יצרנית השבבים מהרגע שנכנס (שוב) לתפקיד. רק לפני כשבועיים קרא למנכ"ל טאן להתפטר בפוסט ברשת החברתית שלו Truth Social: "אין פתרון אחר לבעיה הזו". ברויטרס דווח לפני כמה חודשים שטאן השקיע במספר חברות סיניות, כולל כמה שקשורות לצבא במדינה, וזה גרר מתקפה של כמה פוליטיקאים רפובליקנים על טאן.

המנכ"ל טאן תכנן מיד ביקור בבית הלבן שהוגדר בניו יורק טיימס כ"משימת חירום כדי להפיג את הביקורת על הניהול והמנהיגות שלו בחברה השבבים" - וזה עבד. לאחר הפגישה, טראמפ כתב ברשת החברתית שלו שהשיחה עם מנכ"ל אינטל הייתה "מעניינת מאוד", וכי טאן וחברי הקבינט ייפגשו ויגישו הצעות. הוא הוסיף גם מחמאה לטאן ש"הצלחתו ועלייתו הן סיפור מדהים".

הפתרון יגיע מהממשל או השוק הפרטי?

אבל צ'ק מוושינגטון לא בהכרח יציל את אינטל. סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר מסביר: "טראמפ רוצה שאינטל תצליח ותהיה חברה מובילה בתחום השבבים. איך עושים את זה? צריכים להתקדם במפת הפיתוח ובשביל זה צריך הרבה כסף, מה שאין לאינטל.

"אני לא מאמין שההשקעה של הממשל זה דבר נכון, כי לא משיגים שום מטרה. כשמישהו משקיע כסף צריך שיהיה לו אינטרס ברור למה הוא משקיע, ולממשל אין תמריץ כלכלי שתומך בהשקעות". אז מה כן אפשר לעשות? וסצ'ונוק מזכיר מאמר שפרסם אחד המנכ"לים הקודמים של אינטל, קרייג בארט (1998-2005) ב־fortune לפני כשבוע. בארט שרטט את מסלול ההחלמה של החברה דרך השוק הפרטי: "אינטל דלה במזמונים ולא יכולה להרשות לעצמה את הקיבולת הדרושה להחליף את TSMC. היא כנראה צריכה הזרמה של כ־40 מיליארד דולר כדי להיות תחרותית. המקום היחיד שהמזומן יכול להגיע ממנו זה הלקוחות, אם 8 מהם יהיו מוכנים להשקיע 5 מיליארד דולר כל אחד, לאינטל יש סיכוי. הלקוחות ישקיעו עבור נתח מאינטל ואספקה מובטחת של שבבים, ביטחון לאומי, ומינוף מול TSMC".

אבל יש מי שחושב שהאפיק הממשלתי הוא פתרון טוב. גיל לוריא, ראש מחקר טכנולוגיה בחברת השירותים הפיננסים D.A. Davidson אמר ל־CNBC כי ההתערבות הממשלתית באינטל היא "חיונית" למען הבטיחון הלאומי. "כולנו קפיטליסטים, אבל זה עניין של ביטחון לאומי". לדבריו, עסקה כזו נחוצה כדי להחיות את החברה ולהפחית את התלות של המדינה בחברות כמו TSMC וסמסונג. "לאינטל היו הזדמנויות רבות במשך עשרות שנים לעשות את זה נכון וזה לא קרה. אז אנחנו צריכים להתערב", סיכם.

מטים קוק ועד ג'נסן הואנג: דפוס שהפך קבוע

מערכת היחסים המורכבת בין טראמפ לבין מנכ"לים של ענקיות טכנולוגיה הפכה לשגרה בכהונה הנוכחית עם דפוס שנראה כמעט קבוע. הנשיא האמריקאי מאיים במנוף לחץ כמו רגולציה חדשה או מכסים, בכירי ענף הטכנולוגיה רצים לבית הלבן בבהלה, ולאחר משא ומתן מאומץ ההייטקיסטים מתחמקים מהרגולציה, וטראמפ יוצא מורווח.

כך קרה לאנבידיה ול־TSMC שהשקיעו בארה"ב כדי להינצל ממגבלות מכירת השבבים לסין והמכסים. וכך קרה גם לאפל רק בשבועות האחרונים. טראמפ אמר ש"הייתה לו בעיה קטנה עם טים קוק (המנכ"ל)", איים במכסים גדולים ובמהירות שיא הגיע קוק לבית הלבן, הבטיח להשקיע עוד 100 מיליארד דולר בארה"ב וזכה להקלות רגולטוריות.

"זה טראמפ במיטבו", אומר וסצ'ונוק. "ככה הוא פועל עם רוסיה, עם ישראל, עם המכסים ועם אפל. הוא מתחיל באיומים, ואז מיישרים קו, ככה הוא מקבל מה שהוא רוצה".

מה האינטרס של טראמפ מול אינטל? אם תוכניות המפעל באוהיו יתקיימו, ייווצרו עוד מקומות עבודה וקווי ייצור בארצות הברית. בדיווח בבלומברג הגדירו את המהלך כ"טשטוש הגבולות בין המדינה לתעשייה". ועשוי להיות לכך מחיר. בוול סטריט ג'ורנל הזהירו כי אם הממשל יפעיל לחצים על חברות לייצר שבבים אצל אינטל, הדבר עלול לגרום לנחיתות טכנולוגית של ארה"ב ולפגוע במטרה המרכזית: ניצחון במלחמת השבבים מול סין.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ דוחק את הודו לפינה, וזה עלול לעלות לו ביוקר

מכס בשיעור של 50% על הודו הוביל לסדק ביחסים עם ארה"ב ● העיתוי לא מקרי: טראמפ מבקש להפעיל לחץ על רוסיה דרך לקוחת הנפט המרכזית שלה, לקראת מפגש הפסגה עם פוטין באלסקה ● ואולם, הודו לא מתקפלת מולו, וממשיכה להוביל מדיניות עצמאית ומרובת שותפויות ● מי עשויה להרוויח בגדול מהמשבר הנוכחי?

המסחר בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

המניה שצפויה לעלות, ומה יקרה בהחלטת הריבית: מה שכדאי לדעת לפני שבוע המסחר

בורסת ת"א סיימה את השבוע החולף בעליות, בעוד עונת הדוחות העלתה הילוך עם דוחות חזקים לחמשת הבנקים הגדולים ● האינפלציה נשארה מעל היעד של בנק ישראל, ועל פי הערכות הריבית לא תרד השבוע ● וגם: איזו מניה חוזרת עם פער ארביטראז' חיובי ואילו צפיות לרדת

ספינת סער 6, הובילה את המתקפה הלילית / צילום: תע''א

הספינה שנקנתה כדי להגן על אסדות הגז והמתקפה הלילית בתימן

בניסיון להגביר את הלחץ על החות'ים, חיל הים תקף לפנות בוקר תשתיות אנרגיה בתימן ● אילו כלי שיט השתתפו בתקיפה, אילו אמצעים ימיים נוספים יש לישראל, והעסקאות שנחתמו לאחרונה בתחום ● גלובס עושה סדר

רחוב פועלי הרכבת 13 בגבעתיים / צילום: כדיה לוי

הסיבה שדירה ישנה בגבעתיים נמכרה בכמעט 5 מיליון שקל

לדירה מרפסת גג ענקית ושטחים נוספים בקומת הכניסה ● מחירי הדירות בשכונה מגיעים לכ־40 אלף שקל למ"ר בממוצע ● יש פערים משמעותיים בין דירות חדשות, שיאוכלסו בשנים הקרובות, לדירות שנבנו בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה־2000

דירת גן עם 5 חדרים בטבריה / צילום: שניאור בר

שבוע על המדף: בכמה נמכרה דירה עם נוף לכנרת?

ברחוב מורן בשכונת שיכון עובדים בטבריה, נמכרה דירת גן בת 5 חדרים עם נוף לכנרת, בשטח כולל של 183 מ"ר, תמורת 3.25 מיליון שקל ● "מדובר בשכונה מאוד מבוקשת שפונה לקהל צעיר. הבניין עצמו נבנה ברמה גבוה מאוד ובדירה רמת הגימור גבוהה, מעל הסטנדרט המקובל" ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

טלטלה בשווקים / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף, ינאי יחיאל

הקרנות שעשויות לחולל מהפכה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

לא רק קבוצת דלק: אלה המרוויחים הגדולים מעסקת ניו-מד ● קטגוריה של קרנות כספיות "מתחדשות" באות לאתגר את הבנקים ● קרן ההון הנורבגית מכרה מניות ישראליות ובשוק מעריכים: למוסדיים יש הזדמנות לקנות בזול ● כך בעלי השליטה בבזק, פרטנר וסלקום הרוויחו מאות מיליונים ● מנהל ההשקעות שחושש מהתמחור הגבוה של מניות הבנקים והביטוח, וממליץ "לא להמר נגד השקל"

בודקים את המיתוס. פסלוני בודהה / צילום: Andrew Moore

יש בעולם יותר מבודהה אחד, אז למה במערב מבלבלים ומערבבים ביניהם?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: יש בעולם יותר מבודהה אחד, אז למה במערב מבלבלים ומערבבים ביניהם?

חברת החשמל / צילום: דוברות חברת החשמל

כל ספקיות החשמל הפרטיות: אין מספיק חשמל במשק כדי ליצור תחרות

הספקיות הפרטיות טוענות כי המכרז של רשות החשמל קטן מדי ולא יאפשר הוזלת מחירים אמיתית ● כולן פועלות כיום בהפסד ומתריעות: השוק התחרותי עלול לקרוס

ערן גולן, מנכ''ל מימון ישיר / צילום: עופר חג'יוב

כך מסבירה חברת המימון לרכב את הקפיצה בהפרשות להפסדי אשראי

רווחי חברת מימון ישיר נחתכו ב-38%, לנוכח זינוק בהפרשות להפסדי אשראי – לטענתה, בשל הקלות גביה שניתנו לחייבים, וכן לאור צמצום יכולת הגביה שלה בזמן המלחמה עם איראן ● לצד זאת, הכנסות החברה מפעילות מימון (נטו) גדלו ברבעון והסתכמו ב-249 מיליון שקל - עלייה של 13%

קניון עזריאלי / צילום: Shutterstock

למה בעצם בקניונים החליטו שלא לשבות היום?

למרות הניסיונות של משפחות החטופים לגייס את ההסתדרות ואת ראשי המשק לשביתה כוללת במשק, הקניונים ומרכזי הקניות יישארו היום פתוחים ● אחת הסיבות המרכזיות: ההסתדרות לא הודיעה על הצטרפות לשביתה

תיעוד מתקיפות קודמות: הפצצת שדה התעופה של צנעא על־ידי חיל האוויר / צילום: Associated Press, Osamah Abdulrahman

הירי לישראל: משלמים בריבית דריבית על הבורות בנוגע לחות'ים

מתחילת המלחמה ישראל תקפה 14 פעמים בתימן – תקיפה מדי כ־48 ימים בממוצע; לעומת זאת, 70 טילים בליסטיים שוגרו לישראל ב־152 ימים – טיל בליסטי כל יומיים ● שר הביטחון ישראל כ"ץ טען כי "החות'ים ישלמו בריבית דריבית על כל ניסיון ירי לעבר ישראל" - אבל הנתונים בשטח אחרים לגמרי

הצד הפחות נוצץ של טרנד הקפה שכבש את המדינה / צילום: Shutterstock

המציאות מאחורי הטרנד: "זה מגניב, ויש המון תורים, אבל לא נשאר כסף"

הטבע, התפריט הקליל, הנגישות לילדים והחוויה הלא מחייבת הפכו את עגלות הקפה לבילוי שסוחף את הישראלים, והן צצות בזו אחר זו ● אלא שמאחורי התורים נערמים קשיי רגולציה, שבהרבה מהמקרים הופכים את העסק ללא רווחי ● כך, למרות עלויות התפעול הנמוכות, חלקן נסגרות ● בכמה נאמדת ההשקעה, ואיך בכל זאת אפשר להצליח?

רון אבידן / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל עזריאלי רון אבידן עוזב לאחר ארבעה חודשים בלבד בתפקיד

חברת הנדל"ן המניב עזריאלי, מדווחת הערב כי רון אבידן, המנכ"ל שהצטרף אליה לפני ארבעה חודשים בלבד החליט לעזוב את החברה "בנסיבות אישיות״. ומה מעריכים בשוק?

ניצן לביא, מנכ''ל סופר פארם / צילום: יח''צ

רכישת הענק שטלטלה את מותגי האופנה ונתנה פייט לאימפריות היוקרה

רכישת ורסצ'ה ע"י פראדה שינתה את הכללים בשוק האופנה, בו שולטות קבוצות־על ● ניצן לביא, מנכ"ל סופר־פארם, מסביר למה העסקה היא מעבר לאיחוד בין מותגים איקוניים ● מדד המותגים 2025

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בעליות; ג'י סיטי קפצה ב-12% אחרי הדוחות, מנועי בית שמש צללה

ת"א 35 מתקדם בכ-0.8% ● מדד הבנקים קפץ בכ-2% ● מדד המחירים לצרכן ליולי נעמד בטווח העליון של הצפי, והנמיך את הסיכוי להורדת ריבית ● הפסגה בין הנשיא טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הפילה את מחירי הנפט ● ועונת הדוחות בתל אביב תמשיך לצבור תאוצה, עם דיווחים של הענקיות עזריאלי, ביג וג'י סיטי

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי ויה / צילום: יח''צ

ההכנסות עולות, ההפסדים מתכווצים: השינוי שעברה ויה בדרך להנפקה

צבר חוזים, צמיחה עקבית וסנטימנט חיובי כלפי טכנולוגיות תחבורה חכמות, מעניקים רוח גבית לוויה לקראת הנפקה בארה"ב ● מנגד, השאלה היא: האם החברה, המספקת מערכת מתקדמת לגופי תחבורה ציבוריים, פיתחה תלות גבוהה במגזר הציבורי

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר יהושוע קליסקי וד''ר גל הררי / צילום: אתר INSS, ניצן סקיבה - דוברות משרד הביטחון

"זה לא יעבוד": הקצין שניהל בעבר את פרויקט הלייזר מגלה את מאחורי הקלעים

שיחה עם ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר ב-INSS, וד"ר גל ההרי, מנהל הטכנולוגיות של מפא"ת במשרד הביטחון, על מערכות ההגנה האווירית במלחמה ואיך הן ייראו בעוד כמה שנים ● שדה הקרב העתידי, כתבה שלישית בסדרה

מערכת חץ דורבן / צילום: אלביט מערכות

זו המדינה "הסודית" שרוכשת נשק מאלביט ב-1.63 מיליארד דולר

חוזה בין אלביט למדינה באירופה, שיימשך על פני חמש שנים, כולל מערכות של רקטות ארטילריות מדויקות לטווח הארוך ● בעת הדיווח על ההעסקה ביקשה המדינה שלא להיחשף ● המדינה המדוברת, כך מתפרסם כעת, היא סרביה

טראמפ ופוטין בפסגת אלסקה / צילום: ap, Jae C. Hong

פסגת אלסקה הסתיימה באופן מפתיע. מה צפוי עכשיו?

טראמפ אומר שהוסכמו ״הרבה, הרבה נקודות חוץ מאיזו אחת או שתיים גדולות״. הוא אומר שעסקה לסיום המלחמה תלויה בזלנסקי, והוא מייעץ לו ״לחתום על עסקה״ ● לפי שעה הוא מסיר לפחות את האיום לגרום ״תוצאות חמורות״ לכלכלת רוסיה

נשיא רוסיה פוטין נפגש עם נשיא ארה''ב טראמפ / צילום: ap, Alexei Nikolsky, Sputnik, Kremlin

האוזניים בישראל היו צריכות להזדקף למשמע התפנית בגישת דונלד טראמפ

אסוציאציות מזרח תיכוניות: טראמפ חוזר בו מתוכנית שעליה הודיע עוד בחודש ינואר ● הוא מעניק לפוטין את היכולת להמשיך את המלחמה בחסות משא-ומתן לשלום ● זלנסקי מגיע מחר לוושינגטון לפגישה שאולי תחרוץ את גורל אוקראינה