גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפך והעסקה החריגה: כל ההשלכות של הרכישה ההיסטורית עליה הכריז טראמפ

טראמפ הודיע כי אינטל הסכימה למכור 10% ממניותיה לממשל האמריקאי, רגע אחרי שגם סופטבנק הודיעה כי תרכוש 2% ממניותיה ● מה חושבים המומחים על העסקה החריגה?

דונלד טראמפ ומנכ''ל אינטל ליפ בו טאן / צילום: אינטל
דונלד טראמפ ומנכ''ל אינטל ליפ בו טאן / צילום: אינטל

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי אינטל הסכימה למכור 10% ממניותיה לממשל האמריקאי. רגע אחרי שענקית ההשקעות היפנית סופטבנק הודיעה גם היא כי תרכוש 2% מהחברה.

בתגובה קפצה המנייה בכ-5%.

בדקנו איך אירע המהפך - מקריאה לפיטורי המנכ״ל להשקעה חריגה והאם זה מה שיחלץ את ענקית השבבים מהבוץ?

נפתרה התעלומה: זוהי ההשקעה הסודית של וורן באפט
תעשיית הקרנות בשיא כל הזמנים, ומוצר אחד צמח ביותר מ־700%

שורפת מיליארדי דולרים בכל שנה

אין ספק שאינטל צריכה סיוע. בשנים האחרונות החברה מפגרת אחרי המתחרות כמעט בכל פרמטר. בייצור שבבים מתקדמים, TSMC הטיוואנית תפסה את ההובלה. בעיצוב שבבים לתחום ה־AI, אנבידיה הפכה לשליטה הבלתי מעורערת, ואפילו בתחום המעבדים למחשב והשרתים מעמדה מתערער בגלל התחרות מ־AMD .

בניסיון לחזור למגרש, אינטל הוציאה כמעט 40 מיליארד דולר במזומן בשלוש השנים האחרונות. ניסתה לקדם מפעלים חדשים בארה"ב ובעולם, כולל אחד בישראל, אבל ההוצאות הגדולות רק העמיקו את הבור אליו נכנסה, וחלק ניכר מאותם מפעלים, כולל בארץ, הוקפאו. בבלומברג ציינו כי ההשקעה הממשלתית הצפויה יכולה לקדם את אחד המפעלים המתוכננים - זה שבאוהיו שמוערך ב־20 מיליארד דולר.

אבל בינתיים, אינטל שורפת מיליארדי דולרים בכל שנה. מאז שנת 2021 אינטל מציגה תזרים מזומנים חופשי (FCF) שלילי ובוול סטריט צופים שהמגמה תימשך עם תזרים שלילי של כ־10 מיליארד דולר השנה לפי Visible Alpha.

היא ניסתה כמעט כל דרך אפשרית כדי להיחלץ מהמשבר. היא הודיעה על פיטורים של כ־25 אלף עובדים ביולי האחרון ומצמצמת את מצבת העובדים שלה בהתמדה מאז שנת 2021. גם בישראל פוטרו לא מעט עובדים בשנים האחרונות, והגל האחרון החזיר את כוח האדם בארץ לרמות של 2012 עם פחות מ־9,000 עובדים.

חילופי המנכ"לים בשנה האחרונה, בין פט גלסינגר שעזב בדצמבר האחרון לליפ בו טאן שנכנס לתפקיד במרץ, טלטלו את הספינה. לפני עזיבתו, גלסינגר הודיע על פיצול בחברה שיאפשר לאינטל לייצר שבבים עבור חברות חיצוניות כמו אפל ואנבידיה. אבל הניסיון הזה כאמור לא צלח, ובעיקר בזבז הון עתק לחברה. בחודשים האחרונים נראה שטאן מנסה לאסוף את השברים, עם הקיצוצים האחרונים והבטחות לצמצם את שריפת המזומנים.

יחסי אהבה־שנאה בין טראמפ למנכ"ל

ואז הגיע דונלד טראמפ. אחרי הדיווחים מאינטל נמסר כי היא מחויבת למאמצים של טראמפ לחזק את המובילות של ארה"ב בטכנולוגיה ובייצור. מהבית הלבן מסרו ש"כל עוד אין הודעה רשמית של הממשל, יש להתייחס לעסקאות היפותטיות כאלו כספקולציות".

הנשיא האמריקאי מטפח יחסי שנאה־אהבה עם יצרנית השבבים מהרגע שנכנס (שוב) לתפקיד. רק לפני כשבועיים קרא למנכ"ל טאן להתפטר בפוסט ברשת החברתית שלו Truth Social: "אין פתרון אחר לבעיה הזו". ברויטרס דווח לפני כמה חודשים שטאן השקיע במספר חברות סיניות, כולל כמה שקשורות לצבא במדינה, וזה גרר מתקפה של כמה פוליטיקאים רפובליקנים על טאן.

המנכ"ל טאן תכנן מיד ביקור בבית הלבן שהוגדר בניו יורק טיימס כ"משימת חירום כדי להפיג את הביקורת על הניהול והמנהיגות שלו בחברה השבבים" - וזה עבד. לאחר הפגישה, טראמפ כתב ברשת החברתית שלו שהשיחה עם מנכ"ל אינטל הייתה "מעניינת מאוד", וכי טאן וחברי הקבינט ייפגשו ויגישו הצעות. הוא הוסיף גם מחמאה לטאן ש"הצלחתו ועלייתו הן סיפור מדהים".

הפתרון יגיע מהממשל או השוק הפרטי?

אבל צ'ק מוושינגטון לא בהכרח יציל את אינטל. סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר מסביר: "טראמפ רוצה שאינטל תצליח ותהיה חברה מובילה בתחום השבבים. איך עושים את זה? צריכים להתקדם במפת הפיתוח ובשביל זה צריך הרבה כסף, מה שאין לאינטל.

"אני לא מאמין שההשקעה של הממשל זה דבר נכון, כי לא משיגים שום מטרה. כשמישהו משקיע כסף צריך שיהיה לו אינטרס ברור למה הוא משקיע, ולממשל אין תמריץ כלכלי שתומך בהשקעות". אז מה כן אפשר לעשות? וסצ'ונוק מזכיר מאמר שפרסם אחד המנכ"לים הקודמים של אינטל, קרייג בארט (1998-2005) ב־fortune לפני כשבוע. בארט שרטט את מסלול ההחלמה של החברה דרך השוק הפרטי: "אינטל דלה במזמונים ולא יכולה להרשות לעצמה את הקיבולת הדרושה להחליף את TSMC. היא כנראה צריכה הזרמה של כ־40 מיליארד דולר כדי להיות תחרותית. המקום היחיד שהמזומן יכול להגיע ממנו זה הלקוחות, אם 8 מהם יהיו מוכנים להשקיע 5 מיליארד דולר כל אחד, לאינטל יש סיכוי. הלקוחות ישקיעו עבור נתח מאינטל ואספקה מובטחת של שבבים, ביטחון לאומי, ומינוף מול TSMC".

אבל יש מי שחושב שהאפיק הממשלתי הוא פתרון טוב. גיל לוריא, ראש מחקר טכנולוגיה בחברת השירותים הפיננסים D.A. Davidson אמר ל־CNBC כי ההתערבות הממשלתית באינטל היא "חיונית" למען הבטיחון הלאומי. "כולנו קפיטליסטים, אבל זה עניין של ביטחון לאומי". לדבריו, עסקה כזו נחוצה כדי להחיות את החברה ולהפחית את התלות של המדינה בחברות כמו TSMC וסמסונג. "לאינטל היו הזדמנויות רבות במשך עשרות שנים לעשות את זה נכון וזה לא קרה. אז אנחנו צריכים להתערב", סיכם.

מטים קוק ועד ג'נסן הואנג: דפוס שהפך קבוע

מערכת היחסים המורכבת בין טראמפ לבין מנכ"לים של ענקיות טכנולוגיה הפכה לשגרה בכהונה הנוכחית עם דפוס שנראה כמעט קבוע. הנשיא האמריקאי מאיים במנוף לחץ כמו רגולציה חדשה או מכסים, בכירי ענף הטכנולוגיה רצים לבית הלבן בבהלה, ולאחר משא ומתן מאומץ ההייטקיסטים מתחמקים מהרגולציה, וטראמפ יוצא מורווח.

כך קרה לאנבידיה ול־TSMC שהשקיעו בארה"ב כדי להינצל ממגבלות מכירת השבבים לסין והמכסים. וכך קרה גם לאפל רק בשבועות האחרונים. טראמפ אמר ש"הייתה לו בעיה קטנה עם טים קוק (המנכ"ל)", איים במכסים גדולים ובמהירות שיא הגיע קוק לבית הלבן, הבטיח להשקיע עוד 100 מיליארד דולר בארה"ב וזכה להקלות רגולטוריות.

"זה טראמפ במיטבו", אומר וסצ'ונוק. "ככה הוא פועל עם רוסיה, עם ישראל, עם המכסים ועם אפל. הוא מתחיל באיומים, ואז מיישרים קו, ככה הוא מקבל מה שהוא רוצה".

מה האינטרס של טראמפ מול אינטל? אם תוכניות המפעל באוהיו יתקיימו, ייווצרו עוד מקומות עבודה וקווי ייצור בארצות הברית. בדיווח בבלומברג הגדירו את המהלך כ"טשטוש הגבולות בין המדינה לתעשייה". ועשוי להיות לכך מחיר. בוול סטריט ג'ורנל הזהירו כי אם הממשל יפעיל לחצים על חברות לייצר שבבים אצל אינטל, הדבר עלול לגרום לנחיתות טכנולוגית של ארה"ב ולפגוע במטרה המרכזית: ניצחון במלחמת השבבים מול סין.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אוסר על גופי הממשל בארה"ב לעבוד עם אנתרופיק

החברה סירבה להסיר מגבלות על שימוש במודל קלוד למעקב המוני ולנשק אוטונומי, והובילה לניתוק חוזה ביטחוני בהיקף של עד 200 מיליון דולר ● כעת יידרש הממשל לחפש חלופות אצל חברות כמו xAI, גוגל ו־OpenAI ● בינתיים, מאות עובדים בענקיות טכנולוגיות כבר חתמו על עצומה הקוראת להציב קווים אדומים דומים לשימושי AI בצבא

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב