שווייץ / צילום: Shutterstock
הנתונים לגבי הכלכלה השוויצרית שהתפרסמו השבוע אינם מעודדים. היא צמחה ברבעון האחרון ב־0.1% בלבד, הרבה פחות מהצמיחה שנרשמה ברבעון הקודם; הפרנק השוויצרי התחזק במידה כזו שהיצוא של המדינה נפגע; ומעל שווייץ מרחפים כל העת מכסי מגן אמריקאים משתקים של 39% - יותר גבוה מכל מדינה מפותחת אחרת - שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הטיל עליה ברגע של עצבים, אחרי שיחה קטסטרופלית עם נשיאת המדינה בחודש שעבר.
● ניתוח | 2 מיליארד דולר זה כסף קטן: האינטרס האמיתי מאחורי ההשקעה היפנית באינטל● עוד לפני טראמפ: אינטל מקבלת השקעת ענק מסופטבנק
הממשלה בברן עשתה בשבועות האחרונים כל שביכולתה לנסות ולשנות את רוע הגזרה בתחום המכסים, ולספק קצת ודאות למגזר הייצור השוויצרי. הנשיאה ושרים אחרים בממשלה נסעו לוושינגטון בתחילת החודש, כשבאמתחתם הצעות נדיבות לרכש אנרגיה ולהשקעות עתק בארה"ב. המדינה אפילו שקלה לגייס את ג'יאני אינפנטינו - שוויצרי נשיא פיפ"א, "חבר אישי" של טראמפ ובוחש רב־שנים בעסקאות מאחורי הקלעים - כדי לעשות לה קצת לובינג בבית הלבן. בינתיים, בעוד אוקראינה והכלכלה האמריקאית נמצאים גבוה הרבה יותר על סדר היום של הנשיא האמריקאי, זה לא עזר.
הנתונים כעת משקפים את העובדה כי עסקים שוויצרים, מתחום השוקולד והשעונים דרך תחום הטכנולוגיה והתעשייה ועד לתחום הפארמה, ניצבים כעת בפני משבר אפשרי של ממש. הלחץ על הבנק המרכזי של המדינה - שעד כה בעיקר נהנתה מהמעמד שלה מחוץ לאיחוד האירופי, אבל משולבת באזור הכלכלי שלו - הולך וגובר. הדרישה היא לנקוט צעדים מוניטריים שיצילו את הכלכלה ממיתון.
התערערות היציבות
ביוני האחרון היה הבנק המרכזי השוויצרי הראשון במערב שחזר לרמה של ריבית אפס. המטרה שלו בכך, בין השאר, הייתה לצנן מעט את גורמי המשיכה שהפכו את הפרנק השוויצרי לאטרקטיבי בעבור מי שנבהלו מעתיד הדולר, וברחו אליו, כמו גם לאירו ולליש"ט כמטבעות אלטרנטיביים, וגם לזהב ולכסף. הוא התחזק מול הדולר בלא פחות מ־13% מתחילת השנה. בין היתר בשל התחזקות הפרנק, האינפלציה במדינה כבר ירדה לשיעור של 0.2% ביולי, נמוך בהרבה מהיעד המקובל של בנקים מרכזיים (2%).
כעת, על רקע הנתונים הכלכליים העגומים, יש קריאות בשווייץ, והערכות בקרב אנליסטים, כי הבנק השוויצרי המרכזי יהיה הראשון במערב גם לחזור לריבית שלילית, כדי לעודד את הפעילות הכלכלית במדינה ולהחליש את המטבע.
"גולדמן זקס" העריכו השבוע כי בפגישתו הקרובה בספטמבר, יכריז הבנק השוויצרי על הורדת הריבית במשק על מינוס 0.25%. אחת הבעיות עם הצעד הזה, עם זאת, היא החשש כי הוא ייחשב בארה"ב כ"משחק" בשער המטבע, ויגביר עוד יותר את העוינות בין שותפת הסחר השנייה בגודלה של שווייץ (אחרי האיחוד האירופי) לבינה.
לפתע, המצב של המדינה המככבת תדיר בראש הדירוגים העולמיים של איכות חיים, תחרותיות ועסקים, אינו נראה כה יציב כפי שהיה נראה לפני כמה חודשים בלבד. מי שאחראי לכך יותר מכול הוא הנשיא טראמפ. ברבעון הראשון של השנה, צמחה הכלכלה השוויצרית ב־0.5%, אך הדבר נעשה בעיקר משום שתעשיית הפארמה השוויצרית ייצאה במהירות תרופות וציוד לארה"ב, מתוך ציפייה למכסים עתידיים. בשלושת החודשים האחרונים, עוד לפני שמכס של 39% הושת עליה, הכלכלה השוויצרית כמעט ולא צמחה.
אשליה של חסינות
אנליסטית מחברת הייעוץ Pantheon Macroeconomics העריכה בפרסום לעיתונות כי המחצית השנייה של 2025 "תהיה מכוערת" מבחינת נתוני הצמיחה של שווייץ, וכי המדינה עלולה לגלוש למיתון. "המזל של הכלכלה השוויצרית הולך ונעלם".
המזל הזה היה כרוך בעובדה כי בעוד שווייץ נהנתה בעשורים האחרונים מהמעמד שלה מחוץ לאיחוד האירופי ומחוץ לנאט"ו, היא סחרה בחופשיות עם העולם כולו, מבלי להידרש לפשרות כלשהן. הניטרליות המדינית שלה ליבתה כלכלה מוטת־יצוא שעסקים חופשיים שימשו לה כעיקרון. ייתכן שכעת עידן זה עומד בפני סיום. המכסים האמריקאים, שבשלב זה לא תקפים על מגזרי יצוא מרכזיים כמו פארמה או זהב, עדיין רלוונטיים ל־40% ממגוון היצוא השוויצרי לארה"ב, לפי הערכות. לפי חישובים שהתפרסמו במדינה, אם המכסים האמריקאים יישארו כמו שהם, הדבר עשוי "לגלח" 0.7% מהתמ"ג השוויצרי עוד השנה, ועוד 0.3% בשנה הבאה. שר האוצר השוויצרי כבר העלה אפשרות שחלק מהמפעלים במדינה יעברו לעבוד במשמרות, כדי להימנע מפיטורים אך לחסוך בהוצאות.
ומול האיום הזה, השוויצרים מסתכלים סביב, ונוכחים לדעת כי לו היו חברים באיחוד האירופי, המכסים שהיו מוטלים עליהם היו "רק" 15%. "ההפרש הזה הוא מחיר העובדה ששווייץ ניצבת לבדה מול ארה"ב", אמר כלכלן שוויצרי ל־FAZ הגרמני השבוע. "היינו באשליה שכלום לא יכול לפגוע בנו", ציין.
נתיב הפעילות המרכזי של הממשלה השוויצרית כעת הוא לנסות ולהוריד את המכסים, אך במדינה יש מי שהציעו לה להגיב בנוקשות ולהילחם עם ארה"ב. בהיבט ה"גזרים" ששווייץ יכולה להציע לארה"ב ניצבים הסכם השקעות חדש של חברות פארמה ואחרות בארה"ב, בשווי של עשרות מיליארדים, רכש צבאי נוסף, פתיחת השוק שלה לחקלאות אמריקאית וגם רכש אנרגיה.
על ניטרליות ואינטגרציה
ההצעות להיאבק בארה"ב כרוכות בניצול המעמד של שווייץ כמדינת מעבר לזהב. מנכ"ל חברת השעונים "סווטש", אחת החברות שעלולות להיפגע בצורה החמורה ביותר מהמכסים, הציע להטיל מכס הדדי של 39% על כל הזהב שמועבר לארה"ב. מכיוון שמדובר בחלק גדול של הזהב העולמי (שני שלישים מהסחר העולמי עוברים במדינה בשל החברות השוויצריות העוסקות ביציקה מחדש וסטנדרטיזציה של הזהב), הוא הבהיר כי הדבר יכול לאיים על ארה"ב.
במקביל, ישנן קריאות לחזק את הקשרים עם האיחוד האירופי, אבל גם שינוי זה יהיה כרוך בהשלכות כלכליות על המדינה הקטנה. כרגע, שווייץ מנצלת את מעמדה הניטרלי כדי לא להיות חברה בנאט"ו, ולא להוציא את הסכומים הנדרשים על ביטחון. שיעור ההוצאה הביטחונית של שווייץ עומד על 0.7% מהתמ"ג כעת, לעומת כ־3% במדינות נאט"ו כעת, והתחייבות ל־5% עד 2035. מבחינה ביטחונית, עם זאת, היא תלויה בנאט"ו ו"אוכלת חינם". כעת כשאירופה נדרשת לשלם יותר, ייתכן שהדרישות לשווייץ יהיו משמעותיות יותר.
וכך, הטלטלה הכלכלית שהמדינה עוברת כעת מערערת תפיסות של עשרות שנים לגבי ניטרליות, אינטגרציה באיחוד האירופי, ועצמאות גלובלית. בשלב הנוכחי, החששות הללו אולי תופסים את הכותרות בשווייץ, אך לא מתבטאים בנתונים כלכליים אחרים. מדד המניות השוויצרי אפילו עלה בשבוע האחרון ב־1%, והפרנק השוויצרי נחלש מול הדולר בשברי אחוז בלבד. החברות השוויצריות הגדולות, מרוש דרך חברות השעונים ועד לחברות השקעה, מנהלות לובינג משלהן בוושינגטון. כל העיניים נשואות לנתוני הצמיחה בחודשים הבאים, וליחסים עם ארה"ב.