נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, בראשות הפרופ' אמיר ירון, הותירה את הריבית ללא שינוי על 4.5% - בפעם ה־13 ברציפות. מבנק ישראל נמסר כי "על רקע אי הוודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
● האם זו המדינה שתהיה הראשונה לחזור לריבית שלילית?
בהודעת הריבית סיכם בנק ישראל את מצב המשק: "הכלכלה מתאוששת מהפגיעה במהלך מבצע 'עם כלביא', האינפלציה ירדה ל־3.1% ביולי, אך היא עדיין מעט מעל היעד, והתוצר ברבעון השני הצטמצם ב־3.5% אך בניכוי ההשפעה של המבצע נרשמה צמיחה חיובית מתונה. שוק העבודה חזר כמעט למצבו שלפני המבצע עם אבטלה של 3.5%, והשכר ממשיך לצמוח. מחירי הדירות ירדו בחודשים האחרונים וקצב עלייתם התמתן ל־2.5%, בעוד ששיעורי הפיגורים במשכנתאות נותרו נמוכים".
בנוסף מציין הבנק כי "השקל נחלש מול הדולר והאירו, והבורסה המקומית רשמה ירידות קלות למרות עליות בעולם. הגירעון התקציבי ירד ל־4.9% תוצר, אך נותרה אי־ודאות גיאופוליטית ופיסקלית משמעותית. בעולם נרשמה צמיחה מתונה: בארה"ב 3% ברבעון השני עם אינפלציה של 2.7%, ובאירופה צמיחה של 0.5% ואינפלציה של 3.1%. הפד וה־ECB השאירו את הריבית ללא שינוי".
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של בורסת ת"א, אמר בתגובה להחלטת הריבית כי זוהי "החלטה שמרנית וצפויה של בנק ישראל". בהינתן אי־הבהירות סביב עתיד הלחימה בעזה, והעובדה שהאינפלציה ב־12 החודשים האחרונים הסתכמה ב־3.1%, כלומר עדיין מעל לרף העליון של יעד האינפלציה שעומד על 3%, בנק ישראל בחר לנקוט גישת 'נמתין ונראה'".
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, ציין כי "נראה כי ממשיכים לתת את הטון הגורמים הפועלים נגד הורדת ריבית, לרבות: האינפלציה בפועל (שעומדת על 3.1% ועדיין גבוהה מעט מהרף העליון של היעד, 3%), תקרת הגירעון התקציבי ל־2025 (שהוגדלה ל־5.2% מהתוצר, 0.3% תוצר מעל התחזית האחרונה של בנק ישראל), הסביבה המדינית - ביטחונית המתוחה (החלטת הממשלה לכבוש את העיר עזה) ואי־הוודאות הכללית במשק".
החלטת הריבית לא הפתיעה את השוק. כלכלנים העריכו כי למרות הלחצים הגוברים להפחתה, בעיקר מצד שוק האשראי והמשכנתאות - בנק ישראל ימשיך לנקוט גישה זהירה ותלויה בנתונים. כעת הציפייה בשוק הרווחת בשוק היא להפחתה בחודש ספטמבר.
הלחימה תילקח בחשבון
מעבר לכך ניתן לומר כי בנק ישראל ביצע הפעם את ההחלטה הקלה עבורו: להמשיך להמתין ולראות מתי תרד הריבית בארה"ב. אבל מי שנושא את עיניו לפאוול, הנגיד האמריקאי, ותולה תקוות שמיד אחרי הורדת הריבית הקרובה בארה"ב (שצפויה בינתיים בספטמבר) - נראה גם את בנק ישראל מיישר קו ומוריד את הריבית פה אצלנו - עשוי לנחול אכזבה. אי הוודאות הגיאו־פוליטית עדיין גבוהה מאוד. התחזית המרכזית של בנק ישראל צפתה ירידה בעצימות המלחמה במחצית השנייה של השנה, אך בינתיים ישראל צועדת להגברת הלחימה מול עזה.
לצרכים הביטחוניים, יהיו השלכות על הגירעון, על המשך פריצת תקציב המדינה, כפי שראינו שוב רק השבוע. וכן גם השפעה על המשך עודפי הביקוש החזקים וגם על האינפלציה שבינתיים לפחות חלקים ממנה עדיין "דביקים", כשלמשל רכיב "הבלתי סחירים" באינפלציה עדיין גבוה מעל היעד ועומד על 3.7%.
כל עוד זהו המצב, סביר בהחלט כי בנק ישראל לא ימהר לתעדף הורדת ריבית, שעלולה בדיעבד להתברר כמהירה מדי. כנראה שמבחינת הבנק המרכזי מחיר הטעות של הורדת ריבית מהירה מדי, נכון לעכשיו, עדיין גבוה ביחס למחיר של הותרתה ברמה של 4.5%.
חטיבת המחקר בבנק ישראל צופה אמנם 3 הורדות ריבית עד אמצע השנה הבאה, אך היא אינה שולטת על המציאות הישראלית הביטחונית - ולכן התחזית הזו עוד עלולה להתבדות. כן, גם אחרי שיו"ר הפד יוריד את הריבית בארה"ב.