להציל את אימפריית השימורים מציפורני הקרמלין / צילום: Shutterstock
איש העסקים האמריקאי לאוניד סמירנוב החל לחשוד שמשהו אינו כשורה כאשר עיתונים מקומיים ברוסיה החלו לפרסם שמועות שהממשלה שוקלת להשתלט על החברה שלו - יצרנית השימורים הגדולה במדינה.
● ראיון | המהנדסת שהגיעה הכי רחוק בהייטק הישראלי חושפת סודות ופותחת פרק חדש בקריירה
● האם אפשר לחיות במדינת ישראל בלי מזגן
רק כשהוא קיבל שיחת טלפון מעובד בחברה בשעה 3:30 לפנות בוקר בביתו בלוס אנג'לס, באוקטובר האחרון, התברר לו בוודאות שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה על הלאמת גלאבפרודוקט (Glavprodukt). זו הייתה החברה האמריקאית הראשונה שנפלה קורבן לגל ההולך וגובר של השתלטות על עסקים מצד הקרמלין.
כבר כמעט שנה, אומר סמירנוב, שהוא שקוע בקרקס משפטי אבסורדי. סיפורו מספק הצצה להלאמות ולהפקעות של עסקים מקומיים וזרים, מאז שפוטין החל בפלישה לאוקראינה לפני שלוש שנים - האירוע הגדול ביותר של חלוקה מחדש של העושר ברוסיה מאז התפרקות ברית המועצות.
במקרים רבים, הקרמלין העביר את השליטה לחברות ממשלתיות או לאנשי עסקים שנאמנים לפוטין, ובכך חיזק את בסיס התמיכה שלו, אומרים אנליסטים. חברות רבות היו על הכוונת - החל מחברת האנרגיה הגרמנית יוניפר (Uniper) ועד מבשלת הבירה הדנית קרלסברג; הנכסים ברוסיה של יצרנית המזון הצרפתית דנונה הועברו לניהול מדינתי זמני ב־2023 ומאוחר יותר נמכרו לבעל ברית של הקרמלין במחיר מופחת משמעותית. ממשלת רוסיה הצדיקה לעיתים קרובות את ההפקעות בטיעונים כמו ביטחון לאומי, עילות משפטיות או כתגובה לסנקציות חדשות מהמערב.
כ־300 חברות אמריקאיות שעדיין פועלות ברוסיה נותרו ללא פגע - עד עכשיו.
מקווה לסיוע מטראמפ
מאז אותה שיחת טלפון בשעה מוקדמת, סמירנוב נלחם בצעדים נגדו בבתי המשפט. הוא גם ניסה להעלות את סוגיית החברה לשולחן המו"מ בין נציגים רוסיים לאמריקאיים, במסגרת מאמציו של הנשיא טראמפ להביא להפשרה ביחסים. אבל בינתיים מאמציו עלו בתוהו: בחודש שעבר בית משפט ברוסיה אישר את ההלאמה. הערעור של סמירנוב עדיין ממתין להכרעה.
"זה לא רק עניין של לעשות כל מה שאני יכול כדי להציל את החברה שלי, שהופקעה בצורה בלתי חוקית ובאופן נפשע", אמר סמירנוב, "אלא לוודא שלא תהיה חברה אמריקאית נוספת שתפגע".
טירוף ההפרטות הפוסט־סובייטי של רוסיה משך בזמנו אנשי עסקים מהמערב בהבטחה לרווחים עצומים. חברות מקומיות התמודדו אז גם מול פשיעה מאורגנת וגל של חיסולים בעולם התחתון, שדעך כשפוטין עלה לשלטון בשנת 2000.
כעת, משקיעים זרים רבים ששרדו את השנים הללו רואים מול עיניהם את עסקיהם מופקעים על רקע הידרדרות הקשרים עם המערב.
שווי הנכסים שהופקעו ממשקיעים זרים ומקומיים הגיע ל־3.9 טריליון רובל (כ־49 מיליארד דולר), כך לפי "נקטורוב, סבלייב ושות’", משרד עורכי דין ממוסקבה - וקצב ההלאמות הואץ השנה. רבים מהנכסים הללו הועברו לאחר מכן לבעלי עסקים גדולים וקטנים כאחד, כולם מאוחדים בנאמנותם למשטר פוטין.
סמירנוב נולד בברית המועצות לפני שעבר לארה"ב ב־1980. הוא ייסד את גלאבפרודוקט ב־1999, כשהוא נמשך לשוק הרוסי העצום שנפתח לצרכנות מערבית. הוא התמקד בבשרים ודגים משומרים וארוחות מוכנות, ועם צמיחת החברה מוצריה הפכו לפריט קבוע בחנויות אליהן נהר מעמד הפועלים של המדינה.
עם בסיס לקוחות נאמן, החברה שלו שרדה את העליות והמורדות בתקופת שלטונו של פוטין. אבל בשבועות שלאחר צו ההלאמה, סמירנוב צפה מארה"ב כיצד הנהלה חדשה נכנסת למשרדים, מחליפה מנעולים וסיסמאות, ואפילו שוכרת חברת אבטחה פרטית חדשה לשמור על מטה החברה ועל המפעלים. עובדים ותיקים פוטרו והוחלפו בצוות מנהלים חדש.
התירוץ: אספקה לצבא
כדי להצדיק את ההלאמה, ההנהלה החדשה הבטיחה לייעד מחדש את פעילות החברה להזנת הצבא הרוסי ולהגברת היצוא לסין ולצפון קוריאה.
לחברה מונה מנכ"ל, בהמלצת יצרנית מזון גדולה בשם "דרוז'בה נארודוב", או בתרגום - "ידידות העמים". הדבר העלה את חשדו של סמירנוב כי מאחורי ההשתלטות עומד בעל החברה, אלכסנדר טקצ’ב, לשעבר שר החקלאות ומושל מחוז קרסנודאר בדרום רוסיה. "דרוז'בה נארודוב" לא הגיבה לבקשה לתגובה. טקצ’ב נתון לסנקציות הן מצד ארצות הברית והן מצד האיחוד האירופי. בשעה שחיילים רוסים כבשו אזורים נרחבים בדרום אוקראינה, הוא עומד מאחורי כמה מההפקעות הגדולות ביותר של אדמות חקלאיות אוקראיניות.
בזמן שהמנהל החדש, אלכסנדר דולגוב, ושאר ראשי ההנהלה התבססו בתפקידיהם, דולגוב אמר לתובע בתיק המשפטי נגד סמירנוב שהלאמת החברה תבטיח אספקת מזון רציפה למשרד ההגנה הרוסי כמו גם למקבילה המקומית של המשמר הלאומי.
בפועל, ההנהלה החדשה צמצמה ואיחדה קווי ייצור, ביטלה מותגים פופולריים וגרמה, לדברי סמירנוב, לצניחת המכירות בחצי. החברות האמריקאיות שבבעלותו - "יוניברסל בוורג''" ו"יוניברסל בוורג' 2000" - היו הבעלים של גלאבפרודוקט.
"הם מסתתרים תחת מעטה ממשלתי כדי להחרים עסק בשווי 200 מיליון דולר מחברה אמריקאית", אמר סמירנוב.
סמירנוב, אזרח אמריקאי שמחזיק בעותק חתום של ספרו של טראמפ - "טראמפ: האמנות שלי - איך לעשות עסקים" - אותו קיבל מהנשיא האמריקאי לפני 30 שנה, מקווה שטראמפ יוכל ללחוץ על פוטין להשיב את הבעלות על החברה. בראיונות ל"ברייטבארט", מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר בעבר שגלאבפרודוקט תהיה נושא לדיון בשיחות, וטראמפ אמר במרץ שהוא חושב שפוטין יהיה "נדיב" בסוגיית החברה.
עד כה, הקרמלין לא הציע לפתור את העניין. ממשל הנשיא הרוסי לא הגיב לבקשה לתגובה.
מאז תחילת הפלישה המלאה של מוסקבה לאוקראינה, כמעט 500 חברות אמריקאיות עזבו לחלוטין את רוסיה או צמצמו את פעילותן שם וניתקו את הקשרים משוק של 140 מיליון בני אדם, כך לפי ספירה של בית הספר לכלכלה בקייב. סיפורו של סמירנוב מהווה תמרור אזהרה לחברות האמריקאיות שנותרו, שנימקו זאת בהתחייבויות חוזיות, בפרויקטים שוטפים או בצורך להגן על עובדים מקומיים.
"אנחנו רחוקים מסיום תהליך החלוקה מחדש של הרכוש, מביסוס כללי העסקים ברוסיה של היום", אמרה אלכסנדרה פרוקופנקו, עמיתה במרכז קרנגי לרוסיה ואירואסיה ובכירה לשעבר בבנק המרכזי של רוסיה. "זה משמר את המערכת והופך את העסקים לבני ערובה של הפוטיניזם, והמעמד החדש של הבעלים מודע היטב למי הוא חייב את עושרו".
ייתכן שזו גם קריאת אזהרה לחברות אמריקאיות שמתפתות להצעתו של פוטין לשוב ולפעול ברוסיה, בעודו מציע אופק ליחסים טובים יותר עם טראמפ.