בודקים את המיתוס. שרב, חמסין, או משהו אחר? / צילום: David Abercrombie – ויקיפדיה
בתחילת אוגוסט 2025, כשהטמפרטורות זינקו לשיאים היסטוריים של כמעט 50 מעלות באילת ובעמק בית שאן, ו־100 אחוזים של חרטה על יציאה מהבית, חלק מהתחזיות בטלוויזיה וברדיו הזהירו מפני "גל שרב כבד", ואילו אחרות, בעיקר ברשתות החברתיות, עסקו בהכנות ל"חמסין" האימתני. אז מה זה היה באמת? שרב או חמסין? והאם אין אלו שמות שונים לאותו הדבר? למעשה, לא. וזה לא רק הבדל סגנוני בשפה, אלא מיתוס לשוני עיקש שמבלבל בין שתי תופעות נפרדות, גם במשמעות המטאורולוגית וגם בשורשיהן בקרב עמי האזור. אז מאיפה נולד המיתוס?
● בודקים את המיתוס | יש בעולם יותר מבודהה אחד, אז למה במערב מבלבלים ומערבבים ביניהם?
● בודקים את המיתוס | בניגוד להנחה, פרי עץ הדעת לא היה תפוח
נתחיל ב"חמסין". זהו מונח מהעולם הערבי, שמשמעותו המילולית הישירה היא פשוט "חמישים". יש הטוענים שאלו מספר ימי התופעה בשנה, ויש המקשרים אותה ל־50 הימים שבין פסח/פסחא לשבועות/פנטקוסט, שכן החמסין מתרחש בעיקר באפריל, בזמן שבין החגים היהודים־נוצרים הנ"ל.
מקור החמסין בצפון אפריקה, ומהותו ימים מתמשכים בהם נושבות רוחות חמות ויבשות ממדבר סהרה, טעונות אבק וחלקיקי חול, המלוות בעלייה פתאומית בטמפרטורה ובירידה קיצונית בלחות. סופות חול חמסיניות שכאלו הן אירוע לא פשוט בכלל ואף מסוכן, והן שיבשו את מסעות נפוליאון במצרים ואת התקדמות הנאצים במדבר בזמן מלחמת העולם השנייה.
הביטוי "חמסין" השתרש בעברית המודרנית בזמן שליטת הבריטים על ארץ ישראל ומצרים, או מעט לאחר מכן בזכות העולים לישראל שהגיעו מהמרחב שבין מצרים למרוקו. עם השנים ובעקבות נדירות התופעה בארצנו, התנתק הקישור לסופות החול, והחמסין הפך לכינוי עממי לכל גל חום יבש וקיצוני.
לעומתו, ה"שרב" כתופעת טבע מופיע כבר במקרא, למשל בישעיהו מ"ט: "לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ, וְלֹא-יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ", והמילה מקושרת עם חום גם בשפות שמיות נוספות מאזורנו. זהו אירוע אקלימי טיפוסי לארץ ישראל, המתרחש בעיקר בעונות המעבר אך גם בשיא הקיץ, ומתאפיין ב"אוויר עומד", ללא רוח שתקל מעט על עומס המעלות. בימינו, זהו המונח התקני שמשתמשים בו חזאים לתיאור גל חום עם טמפרטורות חריגות לעונה, בשילוב יובש קיצוני, לאו דווקא באביב, ולא בהכרח עם אבק.
מתי נוצר הבלבול? בתרבות הישראלית הפופולרית, במיוחד בקרב האוכלוסייה שאינה דוברת ערבית, החמסין והשרב הפכו לשמות נרדפים ותחליפיים, למרות שהחמסין עם חול מהסהרה נדיר ביותר בארצנו, ואילו השרב קורה כאן כל שנה, מימי התנ"ך ועד ימינו אנו. אז לסיכום, איך בכל זאת נבחין ביניהם?
אם אתם באמצע האביב, בין פסח לשבועות, ובקושי מצליחים לראות את האופק מרוב רוח וזיהום אוויר? זהו החמסין. ואם אתם נמסים באחד מימי תשרי, בלי אבק ועם בערך 10 מעלות מעל הממוצע ביום יבש במיוחד? זהו השרב הנפוץ.