גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דילמה אוקראינית: לוותר על שטח ולהשכין שלום עם טראמפ או להסתכן בעימות נוסף

נשיא ארה"ב דוחף להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה, אך באירופה קיוו לערובות ביטחוניות גדולות יותר וכן נדרש שיח בין פוטין לזלנסקי ● הוא רומז שיעניש את רוסיה אם לא תתגמש ● באשר לאוקראינה - בעיני טראמפ נכונותה לוותר על שטח היא מפתח לסיום המלחמה

ולדימיר פוטין - נשיא רוסיה, דונלד טראמפ - נשיא ארה''ב, וולודימיר זלנסקי - נשיא אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson, Alex Brandon, Jacquelyn Martin
ולדימיר פוטין - נשיא רוסיה, דונלד טראמפ - נשיא ארה''ב, וולודימיר זלנסקי - נשיא אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson, Alex Brandon, Jacquelyn Martin

ביום ג' בבוקר דונלד טראמפ הציג הסבר חדש ללהיטותו להשכין שלום בין רוסיה לאוקראינה: "אני רוצה להגיע לגן העדן, במידת האפשר. אני שומע שאני לא במצב טוב. אני עומד בסוף התור. אבל אם אוכל להגיע לגן העדן, זו תהיה אחת הסיבות". הוא השמיע את הווידוי בשיחת טלפון לתוכנית בוקר אוהדת ברשת פוקס.

ניתוח גלובס | שבעה מנהיגים והרבה חנופה: באירופה למדו לשחק לפי הכללים של טראמפ
WSJ | איך תיגמר המלחמה בין רוסיה ואוקראינה? שני תרחישים אפשריים
ארה"ב ופקיסטן מתקרבות: שיתוף פעולה כלכלי חדש בניסיון לצמצם את התלות בסין

דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, נשאלה אחר כך אם הנשיא רק התבדח, או אולי יש לו מניעים 'ספיריטואליים'. "אני חושבת שהנשיא היה רציני", היא השיבה. "אני חושבת שהנשיא רוצה להגיע להגיע לגן העדן - כפי שאני מקווה שכל הנוכחים בחדר רוצים".

רק לעתים נדירות דונלד טראמפ אומר משהו בפומבי, שלא נועד להניב רווחים פוליטיים. אולי הוא חושב שגילוי פומבי של ענווה, או של כמיהה אל מחילת בוראו, ייטיב איתו בעיני מצביעים דתיים. אבל הם ממילא עומדים לצידו.

מי יודע, אולי הוא דיבר בכנות. אולי עשרה חודשים לפני יום הולדתו ה־80, כאשר אנשים מתוודעים אל הזמן האוזל, נשיא ארה"ב מתמלא יראת שמיים אותנטית. אולי הוא באמת שולח מסר אל פטרוס הקדוש, כדי שיואיל לפתוח את השער בפניו (על פי אמונת הנוצרים). אולי צלחה עליו רוח אלוהים, והוא רוצה להיטיב עם האדם בלי קשר לפרס נובל לשלום.

אולי זה גם מסביר מדוע הוא חוזר ומונה בפומבי בשבועות האחרונים את כל 'המלחמות שסיימתי'. על פי חשבונו, הוא השכין שלום בין הודו לפקיסטן, בין קמבודיה לתאילנד, בין רואנדה לקונגו, בין אזרבייג'ן לארמניה, בין ישראל לשותפותיה בהסכמי אברהם, נדמה לו שגם בין סרביה לקוסובו. אוקראינה תהיה היהלום שבכתר. וכמובן עזה.

איך עושים שלום

רשימת הסכמי השלום היא לכל הפחות מפוקפקת וחלקית. הוא לא השכין שלום, אם כי השפיע על צדדים ניצים להפסיק את האש, בתערובת של איומים (סנקציות, מכסים, איסורי ויזה) ושל פיתויים (קבלת פנים בבית הלבן). זה עבד בחלק מן המקרים, אם גם רק למראית עין. הוא לא שינה שום דבר יסודי במשוואת היחסים בין האויבות. שטחיותו וקוצר רוחו עומדות לו לרועץ.

מלכתחילה הוא העמיד את תהליך השלום באוקראינה על יסוד אחד: הפסקת אש מיידית וכוללת. היא לא התממשה. היו דרושים לו איזה ארבעה חודשים כדי להבין שמישהו "משחק" בו. לבסוף הוא אפילו נקב בשמו של השחקן, ולדימיר פוטין. אבל במקום לפקוד על פוטין את "התוצאות החמורות" של סירובו להפסיק את האש, טראמפ קיבל ללא עוררין את הגיונו של שליט רוסיה: לא צריך הפסקת אש, ויש לפנות מייד אל הסדר כולל.

מנהיגי אירופה ספקו כפיים, והחליטו ללוות את נשיא אוקראינה זלנסקי אל הבית הלבן, בראש בראשונה כדי להבטיח שהוא לא יחזור ויושפל בידי טראמפ ואנשיו כפי שהושפל חצי שנה קודם. הם גם קיוו להניא את טראמפ מזיהוי מוחלט עם מטרות המלחמה של פוטין.

המגפיים של דונלד

היה נדמה לאותם המנהיגים שהם נחלו הצלחה כלשהי, כאשר טראמפ דיבר ביום ב', כנראה בפעם הראשונה מאז ומעולם, על נכונותו להציע ערובות ביטחון לאוקראינה, אם תחתום על הסכם לסיום המלחמה. הפירושים שניתנו באירופה ל'ערובות הביטחון' היו נכונות של טראמפ "להציב מגפיים על הקרקע" באוקראינה.

נכונות כזאת הייתה מציינת תפנית דרמטית במהלך מחשבתו של טראמפ. עד אז הוא הגביל את העניין שלו בעתיד אוקראינה לזיכיון אמריקאי בלבדי לחציבת מינרלים, ולהשתתפות של חברות נדל"ן אמריקאיות בתהליך השיקום שלה. כשלעצמו, תפקיד אמריקאי בולט בכלכלת אוקראינה היה דווקא יכול להיחשב לערובה כלשהי לשלומה ולעתידה. אבל מבטיחה ממנה הייתה הנכונות המשתמעת לשלוח צבא, כדי להגן על אוקראינה מפני רדיפת השלום הרוסית.

הנכונות החזיקה מעמד לילה אחד. ביום ג' בבוקר הנשיא הבהיר שלא יהיו "מגפיים על הקרקע". הוא מוכן לשקול "נוכחות אווירית", אבל לא ברור כלל מה זה אומר. האירופים קיוו להרבה יותר. עד סמוך לפסגת אלסקה, מקורות אירופיים נקבו במספר האפשרי של 30 אלף חיילים בכוח לשמירת השלום. עכשיו נראה שהמספר הריאלי יהיה קטן בהרבה. דאגה הובעה מאופן השימוש בכוח כזה ומן הקירבה הגיאוגרפית שלו אל אזורי לחימה.

מה מידת נכונותו של פוטין לקבל כוח כזה? הוא הפתיע לאחר פגישתו עם טראמפ, כאשר הסכים עם נשיא ארה״ב שגם אוקראינה זכאית לערובות לביטחונה. מילים אלה מעולם לא בקעו מפיו, או מפי אנשי חצרו. אבל מאז, הרוסים חזרו והבהירו, שהם יידחו נוכחות של כוחות נאט״ו על אדמת אוקראינה. הלוא הם יצאו למלחמה ב־2022 בטענה שמזימות ההתפשטות של נאט"ו לאוקראינה מסכנות את ביטחונם הלאומי.

אילו ערובות ייתכנו אפוא אם האירופים לא יורשו להציען, ואם לאמריקאים אין כוונה להציען? האומנם אוסף של חיילים מארצות נייטרליות יגן על אוקראינה מפני רוסיה, במיטב המסורת המפוקפקת של כוחות האו"ם לשמירת השלום, מחצי האי סיני ב־1967 עד דרום לבנון ב־2023?

ייפגשו או לא ייפגשו?

השאלה החשובה הבאה נוגעת לדרישתו של טראמפ שפוטין וזלנסקי ייפגשו פנים אל פנים. זלנסקי חזר והסכים, אבל פוטין כופר בעצם הלגיטימיות של נשיאות זלנסקי. בשובו מאלסקה הוא הכניס שינוי קל ברטוריקה. פוטין יסכים לדבר עם זלנסקי, הוא אמר, אבל לזלנסקי לא תהיה זכות החתימה. המנהיג הבא של אוקראינה, שייבחר ב"בחירות דמוקרטיות", הוא שיחתום, לפי פוטין.

משקיפים על רוסיה ועל פוטין חושבים שהסבירות של פגישה קטנה להפליא. הוא יסכים לכל היותר להיפגש כדי לקבל כתב כניעה.

כאן מתחילה הדילמה הבאה של טראמפ. בשבוע שעבר הוא הבטיח "תוצאות חמורות" לרוסיה אם היא תסכל התקדמות. הוא הסיר את האיום מייד לאחר הפסגה באלסקה, אך חזר בו ורמז שינקוט צעדים נגד רוסיה, אם התהליך לא יתקדם על פי רצונו. הוא לא הבהיר, אבל נראה ששני הקריטריונים העיקריים יהיו הסכמת רוסיה לנוכחות כוח אירופי ונכונותה לדבר עם זלנסקי.

אשר לאוקראינה, בעיני טראמפ נכונותה לוותר על שטחים היא המפתח. 'השטחים' הם לא רק אלה שכבר איבדה, אלא גם שטחים שבהם היא מוסיפה לשלוט. דילמה אוקראינית: האם לוותר על חמישית השטח הלאומי תמורת הבטחות כדי להוסיף ולזכות ברצונו הטוב של טראמפ? או לא לוותר, ולהסתכן באיבתו של טראמפ על כל תוצאותיה? זו דילמה מוכרת להפליא, לא רק באוקראינה. כל מקבל החלטות ישראלי מתחבט בה, בשינוי קל של נסיבות.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם