עמית בירמן, מנכ''ל שיכון ובינוי / צילום: רמי זרנגר
על אף ההתנגדות אספת בעלי המניות, בשיכון ובינוי החליטו לאשר מענק בהיקף של כ-5.2 מיליון שקל למנכ"ל החברה עמית בירמן.
● הצוללת | הבכיר באנבידיה ישראל מגלה: זו התכונה שהכי חשובה לי אצל עובדים
● נתון בשבוע | תמחור זול, צמיחה גבוהה: האם כדאי לכם לשלב בורסות מהמזרח בתיק?
דירקטוריון שיכון ובינוי, בראשותו של בעל השליטה נתי סיידוף (37%), החליט לנצל את סמכותו לעקוף את החלטות האספה (אובר רולינג), ולאשר את התגמול לבירמן. זאת, לאחר שבחודש שעבר באספה התנגדו הגופים המוסדיים למתן מענק שימור חד-פעמי בהיקף של 3.9 מיליון שקל לצד מענק חתימה בהיקף של כ-1.3 מיליון שקל.
בחברה מציינים כי מאחורי ההחלטה עומדים הביצועים של מנייתה מאז כניסתו לתפקיד של בירמן, תחילה כממלא מקום ובהמשך כמנכ"ל, לפני כשנה. במהלך תקופה זו, זינקה מניית החברה בכ-104%, והוסיפה כ-4.13 מיליארד שקל לשוויה. ברקע, הם מציינים את רצונם להעניק לו "תגמול ראוי" על התקופה שבה שימש כממלא מקום, לאחר שהמנכ"ל הקודם תמיר כהן פרש בעקבות מאבקים עם בעל השליטה.
בהקשר זה מציינים בחברה, כי בעוד בעלי המניות חשופים רק לחלק מאופן התנהלותו של המנכ"ל ותרומתו, לדירקטוריון היכרות מעמיקה הרבה יותר "עם יכולותיו, אופן תפקודו וציפיותיו וכן מסירותו וחשיבותו לחברה בנסיבות הנוכחיות".
מי שהתנגדה למהלך היא הדח"צית אורלי זילברמן, שטענה כי על אף תמיכתה העקרונית בהענקת המענקים לבירמן, היא סבורה כי יש לוותר עליהם בשל "התנגדות של רוב בעלי המניות... ומתוך חשש כי החלטת ההתגברות עשויה לפגוע בקשרי המשקיעים של החברה", בדגש על הגופים המוסדיים. תומר יעקב, הדח"צ השני תמך במהלך יחד יתר חברי וועדת התגמול של החברה.
הודות למענקים שאושרו לו, צפויה עלות שכרו של בירמן לעמוד בשנה הקרובה על כ-12 מיליון שקל. עם זאת, בהנחה שלא יקבל מענקים נוספים, תגמול זה צפוי לרדת ולעמוד בשנה הבאה על כ-10.3 מיליון שקל, ובהמשך להגיע לכ-6 מיליון שקל בשנת 2028.
תוצאות טובות לבירמן
לצד פרסום ההחלטה, דיווחה החברה על תוצאותיה לרבעון השני של השנה אותו סיימה עם צמיחה של כ-24% בהכנסות שהסתכמו בכ-2.4 מיליארד שקל. העלייה בהכנסות נבעה בעיקר ממגזר קבלנות התשתית והבנייה בישראל ובארה"ב וכן ממגזר יזמות הנדל"ן בחו"ל.
בשורה התחתונה, סיימה החברה את הרבעון עם מעבר לרווח נקי של כ-122 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-256 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זאת הודות לשיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית של החברה במהלך הרבעון.
נכון לסוף הרבעון, צבר ההזמנות של הקבוצה בתחום קבלנות התשתית והבנייה לסוף הרבעון השני של 2025, עומד על כ-19.5 מיליארד שקל, מתוכו כ-14.2 מיליארד שקל בישראל.
"אנו ממשיכים במימוש האסטרטגיה של מיקוד עסקי. בהתאם לכך, אנחנו מיישמים את היציאה מאפריקה, מטייבים את תמהיל צבר ההזמנות בישראל תוך התרחבות במגזר הפרטי והבנייה למגורים ושימת דגש על רווחיות הצבר", מסרבירמן. "במקביל, אנחנו מצמצמים את לוחות הזמנים לקידום תוכניות בניין עיר בקרקעות שלנו, והמאמץ כבר נושא פרי".
הרשות והיועמ"שית יתערבו?
הודעת שיכון ובינוי מגיעה בעת שרשות ניירות ערך והיועצת המשפטית לממשלה מנהלות קרב בלימה נגד תופעת "האובר-רולינג", עקיפת סמכויות האסיפה בידי הדירקטוריון הכללית של בעלי המניות. בעמדה שהוגשה בסוף השנה שעברה מטעם היועמ"שית נקבע כי השימוש באובר-רולינג צריך להתבצע במקרים חריגים בלבד - ואסור שיהפוך להיות הכלל.
דוגמה לכך יכולה להיות אם למנכ"ל יש כישורים יוצאי דופן, ניסיון מיוחד שקשה למצוא לו תחליף או שקיים היצע מצומצם של מנכ"לים פוטנציאליים. הדבר יכול להיות רלוונטי גם אם חשוב במיוחד לחברה לשמר את המנכ"ל ולהימנע מחילופי הנהלה - למשל, סביב עסקה משמעותית, אירועים ברמה הלאומית או הגלובלית, או אם הדירקטוריון מצא כי לא ניתן יהיה לשמור על יציבות ההנהלה בתקופה רגישה לחברה בלי לאשר למנכ"ל את השכר שהוצע לו.
במסמך עמדה שפרסמה באותה העת רשות ניירות ערך, נכתב כי היא דורשת שחברות ידווחו מיידית למשקיעים לגבי אובר־רולינג. בין היתר, הן יידרשו לגלות כיצד בחנו את התנגדות המוסדיים, והאם ניהלו איתם משא־ומתן. הדיווח יצטרך להתמקד בסיבות להפוך את החלטת בעלי המניות, ולא בהצדקות שהעלה הדירקטוריון מראש לשכר.
הרשות גם דורשת מחברות לגלות את זהות הדירקטורים שקיבלו את החלטת האובר־רולינג בוועדת התגמול ובדירקטוריון, האם מי מהם התנגד לאובר־רולינג, והאם התקבלו החלטות דומות בשלוש השנים האחרונות. לא פחות חשוב מכך - הרשות קובעת כי ההחלטה של דירקטורים האם לתמוך באובר־רולינג היא שיקול רלוונטי בהחלטת המוסדיים האם להצביע בעד הארכת כהונתם.