גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעלות של מיליארד דולר, הכירו את מטוס הביון החדש של ישראל

כמיליארד דולר הושקעו ב"אורון", מטוס מנהלים קטן שהוסב לכלי מודיעיני מתקדם, המצליח לאסוף מידע קריטי בזמן אמת ולספק התרעות מוקדמות מכלל הזירות ● "זהו פתרון ייחודי של ישראל - אין תצורה כזו לאף מדינה", אומר אל"מ ב' ממפא"ת, שתזכה בפרס על פיתוחו ● ואיך ייראה הדור הבא של מטוסי הריגול?

''רלוונטי לכל הזירות''. מטוס אורון, באוויר ובקרקע / צילום: דוברות משרד הביטחון
''רלוונטי לכל הזירות''. מטוס אורון, באוויר ובקרקע / צילום: דוברות משרד הביטחון

"מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך", נאם וינסטון צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה, ונראה שהמשפט האלמותי מבטא את התחושות גם בישראל של אחרי 7 באוקטובר 2023, לאור הישגיה הרבים של מערכת הביטחון. צה"ל הצליח לשלב בזירות שונות - מעזה ולבנון ועד טהרן - מערכות מתקדמות שהעניקו לישראל יתרון מודיעיני. בלט במיוחד מטוס הביון "אורון", שהצליח לאסוף מודיעין מדויק במהלך מבצע "עם כלביא" באיראן, לספק התרעות מוקדמות ולתמוך בניהול התקיפות בזמן אמת.

מדנה עזריאלי עד שלמה אליהו: מאבקי האגו והסכסוכים בצמרת שפלטו מנכ"לים מוקדם מהצפוי
ישראל או טורקיה: מי תזכה בחוזה המל"טים היוקרתי?

על רקע זה, ב־2 בספטמבר יוענק פרס ביטחון ישראל ליחידת המחקר ופיתוח במפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון, שעמדה מאחורי פיתוחו.

אורון הוא מטוס הביון החדש ביותר של ישראל, תוצר יוצא דופן של שיתוף פעולה בין מפא"ת, התעשייה האווירית וצה"ל. במיזם לקחו פלטפורמת מטוס מנהלים מתוצרת אמריקאית, גאלפסטרים G-550, והסבו אותה למטוס מודיעין בעל צבר יכולות יוצאות דופן, בהן מכ"מים, מצלמות ויכולות האזנה. הליך המבצוע שלו היה מאתגר משום שהתבצע תוך ימים ספורים בלבד בזמן מלחמה, ובכל זאת אורון מצליח מאז להביא תוצאות שמעניקות יתרון אסטרטגי למדינת ישראל בבקרה ומודיעין ממוקד בזמן אמת.

אל"מ ב', רמ"ח מערכות במפא"ת, מספר כי לאורך המלחמה התבצעו עם אורון גיחות רבות, כולל עשרות מול איראן. "היתרון של המערך הוא היותו ורסטילי. תוך כדי גיחה יודעים להיות בכמה זירות, להתחיל בעזה, להמשיך בלבנון, ואף להיות רחוקים יותר. מסוגלים לשאת בכמה משימות, לתת תמונת מודיעין אסטרטגית בלתי תלויה, ולאפשר את המשימות הנדרשות. אורון רלוונטי לכל הזירות". אותן זירות לא רק כוללות התקפה, כי אם גם הגנה. חלק מהותי משיפור ההתרעה הישראלית למתקפות הטילים והכטב"מים האיראניות החל מאפריל אשתקד, הגיע בזכות אורון.

המטוס מארה"ב, המערכות כחול־לבן

הרלוונטיות לכלל הזירות עולה כסף, והרבה. לפי הערכות ישראל השקיעה במטוס כמיליארד דולר. לצורך ההשוואה, מטוס קרב F-35 מהדור החמישי - המתקדם ביותר בחיל האוויר - עולה כ־80 מיליון דולר. "עלות הפלטפורמה וההסבה הופכת אותו ליקר", מסביר אל"מ ב'. "אנחנו עובדים על גאלפסטרים, והמערכות ייחודיות ויקרות מאוד. כל טכנולוגיית המידע ישראלית, הידע. תהליך ההסבה התבצע בארה"ב, אבל המערכות ישראליות. אין תצורה כזו לאף מדינה".

המפקד הבכיר משרת במפא"ת, מובילת החדשנות במשרד הביטחון, במשך יותר מ־20 שנה. הוא עבר בכל תפקידי המחקר והפיתוח, בחטיבת המו"פ ובתחום המל"טים. בטרם אורון, הוא עסק בפיתוח מערכות מכ"ם ועוד מגוון יכולות שתורמות לעליונות האווירית והמודיעינית של צה"ל. הוא כבר הוביל תוצרים מרשימים בעבר, אבל אורון ייחודי בכך שבתוך זמן קצר הוא צבר מוניטין בכל העולם.

במטוס הביון יש מקום לצוות של שמונה קציני מודיעין, והוא כולל עשרות מחשבים ואלפי סנסורים. אורון מסוגל להגיע בתוך כ־25 דקות לגובה של 40 אלף רגל שלא מפריע לתעבורה אזרחית, לנוע במהירות שיוט של כ־900 קמ"ש, ולשהות באוויר כ־10 שעות בכל מזג אוויר. זה מאפשר לו לפעול בכל הזירות, מאיראן, דרך תימן ועד לעזה. "זהו פתרון ייחודי של ישראל. אנחנו לוקחים פלטפורמות מנהלים, בעוד שברוב העולם לוקחים מטוסים גדולים יותר. האתגרים הטכנולוגיים קלים יותר במטוסים גדולים כי יש בהם מספיק הספק ומקום לשלב מערכות פנימה".

זהו מטוס המשימה השלישי של ישראל. הראשון, שביט, מבצעי מאז מלחמת לבנון השנייה, ומביא מודיעין אותות (סיגינט). היחידה שאמונה על איסוף הסיגינט ופענוח הצפנים באגף המודיעין של צה"ל, שנטל חלק פעיל עם חיל הים בפיתוח אורון, היא 8200. כשלוש שנים לאחר שביט הגיע עיטם, שמביא תמונה אווירית בזמן אמת. במלחמה הנוכחית, כאמור, הצטרף אורון, שנחשב לאחד מהמתקדמים בעולם משום שהוא משלב את יכולות עיטם, שביט, וכן צילום ומכ"מי אוויר־קרקע. את מערך מטוסי המודיעין מפעילים מבסיס נבטים טייסת 122 (הנחשון).

מהם ההבדלים בין אורון לבין שביט ועיטם?
"זו התגלגלות, יש כמה דורות. אנחנו נמצאים בדור רביעי, וכבר מפתחים את הדור החמישי", משיב אל"מ ב'. "בדור הרביעי והשלישי עבדנו עם משימה למטוס ואז נולד שביט, שמביא תחום ספציפי של מודיעין, סיגינט. בתוך המשפחה יש את עיטם, שמתפקד כמו יב"א (יחידת בקרה אווירית, דש"א) מעופפת: מאפשר בניית תמונה אווירית אסטרטגית. ניתן לבנות תמונה על בסיס מכ"מים קרקעיים, אך אם רוצים התרעה מוקדמת, יתירות ושליטה במקומות מרוחקים - אז המטוסים מאפשרים זאת. אורון הוא הראשון שמאפשר שילוב בין מספר זרועות, והוא רב־משימתי. משלב את צרכי חיל הים, אמ"ן וחיל האוויר".

אם כך, מהו הדור החמישי במטוסי מודיעין?
"אנחנו רוצים לשלב בדור החמישי יכולות לוחמה אלקטרונית. קרי, לאפשר שליטה בכל הספקטרום - איסוף והתקפי".

"בהיבט הביצועים - אנחנו בנקודה המתקדמת ביותר"

מעטות המדינות שיודעות ליצור מטוסי ביון. אחד המטוסים המוכרים ברמה הבינלאומית הוא AWACS האמריקאי. אלא, שמטוס השליטה והבקרה האמריקאי מבוסס על בואינג 707, מה שמפחית את היבט ה"קוסט אפקטיב" שתמיד יושב כשיקול בקבלת ההחלטות הישראלית. האתגר הטכנולוגי גדול במיוחד, בגלל שבזמן שהאמריקאים מתקינים את המטען הייעודי על גג או גחון AWACS - בישראל דואגים שהוא יהיה חלק ממטוס, שממילא קטן יותר משמעותית.

אל"מ ב' משתף כי במדינת ישראל הפנימו כי לא יוכלו לאפשר יכולת AWACS, ובשל כך יש צורך בפתרון אחר. "זו יכולת אסטרטגית, שכפועל יוצא מאפשרת סדר כוחות מצומצם יותר - בעזרת חזון ארוך טווח ושותפות בינינו לבין צה"ל ותע"א. אורון דרש מו"פ ייחודי שמאפשר יכולות גבוהות. ניצלנו את היתרונות של תע"א, שיש לה שליטה בתחום האווירודינמי וחזקה בתחום הנדסת מטוסים, וחטיבת אלתא שמחזיקה מכ"מים ויכולות סיגינטיות. אנחנו בשיח הדוק עם מדינות בעולם, ויודעים כי בהיבט הביצועים - אנחנו בנקודה המתקדמת ביותר".

אילו מדינות נוספות פעילות בתחום מטוסי המשימה?
"העיסוק בתחום מתבצע בעיקר בארה"ב ובאירופה, כשישראל נחשבת מעצמה. בארה"ב ובמדינות אחרות הצוות גדול יותר כי הם יודעים לאפשר לעצמם. לנו יש דרישות ייחודיות, ויכולת המזעור מביאה אותנו לנקודה אופטימלית. בארה"ב ובאירופה, מצליחים לבצע משימה אחת במטוס אחד".

ברמה המבצעית, בכל הזירות, לאורון יש יתרון מהותי בעצם יכולת "סטנד אוף" (Stand Off). כלומר, הוא לא צריך לשהות סמוך מאוד ליעד, בין אם הוא באיראן, בלבנון או בכל מקום אחר, כדי להפיק תוצרים. אלו מתקבלים גם בזכות מכ"ם AESA של אלתא, שמאפשר למטוס לכסות טווחים של אלפי קמ"ר, מה שמקל משמעותית את ההגנה על המטוס. בד בבד, אורון מספק ספיקת שטח רחבה, שחשובה במיוחד בזירות צפופות כמו בעזה. זה מאפשר חזרתיות וצבירת מידע. על המידע האדיר המגיע מהזירות, אומר אל"מ ב', בלתי אפשרי להשתלט ללא בינה מלאכותית מתקדמת. חלק מאותו ניתוח מתבצע בעזרת מערכות המטוס עצמו.

לדברי הקצין הבכיר, הפעלת אמצעים רבים משפיעה אקספוננציאלית על היקף המידע. "האדם בקצה הוא תמיד זה שיחליט, אבל יש לו יכולת קוגניטיבית מוגבלת. כמות הסנסורים מביאה עושר מודיעיני, אבל אם לא ננגיש אותו זה לא יצליח. ללא בינה מלאכותית אי אפשר למצות יכולות. זה אוסף מידע שלאדם במטוס ולמפענחים בקרקע אין יכולת להשתלט עליו לבדם. הבינה המלאכותית יודעת לסמן מקומות שאליהם צריך להפנות תשומת לב. סיוע בפענוח מערכים ענקיים, הדגשה מה רלוונטי, מה שונה. כל זאת, עוד בטרם חיבור בין ספקטרומים: המידע הסיגינטי, המידע מאמצעים אלקטרו־אופטיים, והצורך לרתך בין דומיינים שאדם יתקשה בו לבדו".

אל''מ ב', מפא''ת / צילום: ניצן סקיבה, דוברות משרד הביטחון

מל"טים לא יחליפו מטוסי ביון בקרוב

אחד מאותם דומיינים שאל"מ ב' עתיר ניסיון בהם הוא מל"טים. אותם אמצעים הפכו לסמל של מבצע עם כלביא, משום שהציפו את שמי איראן - בין אם אלו היו מל"טי צילום, מל"טי תקיפה או מל"טים מתאבדים. בהתחשב במחירם שנמוך משמעותית ממטוסים מאוישים (הרמס 900 של אלביט למשל מוערך בכ־6.85 מיליון דולר ליחידה), נשאלת השאלה מדוע לא לבנות מערך איסוף מודיעין על בסיס מל"טים רבים.

"היות שהייתי ראש מחלקה בתחום מל"טים, חשוב להדגיש שהפלטפורמה של אורון יותר גדולה", אומר אל"מ ב'. "עבור ייצור יכולת עבודה מנגד, נדרש שילוב טכנולוגיות שבלתי אפשרי בכלי הטיס הבלתי מאוישים שלנו, כולל בשכבת הביניים ובשכבה הגבוהה. אנחנו רואים כיום יותר משימות בלתי מאוישות, וככל שהזמן יעבור תהיה יותר אגירת משימות לכטב"ם, אבל שילוב הטכנולוגיות הנדרש בלתי אפשרי לרמה הגבוהה ביותר".

נדבך משמעותי נוסף במערך האיסוף הישראלי שגם בו התעשייה האווירית היא גורם מוביל הוא תחום הלוויינות. אל"מ ב' מדגיש כי לוויינים מהווים יתרון אסטרטגי, אבל אי אפשר להיתלות בהם לבדם. "לכל מערך לוויינים יש יכולת צילום במקום מסוים ובזמן מסוים. לעומת זאת, מטוס כמו אורון מרכז מאמץ במיקום שהלוויינים לא מכסים. בזירה המתפתחת והאיומים שמתפתחים, לעתים צריך לתת מענה בזמנים שלא מכוסים. למדנו בלחימה הזו שאין דבר אחד שמנצח, ושצריך שילוב של יכולות".

לסיכום, איך אתה רואה את הזכייה בפרס ביטחון ישראל?
"הפרס הוא הכרה לאחר הרבה שנים של השקעה שלא תמיד היו בקונצנזוס. יש פה הרבה טכנולוגיה, צרכים מבצעיים, אבל הפרס מביא הכרה לתרומה המבצעית בשדה הקרב. זהו מימוש חזון ארוך שנים של מערכת הביטחון ובכללותה מפא"ת. אורון נבע משותפות עם תע"א ואלתא כחטיבה מובילה שהשקיעו רבות במו"פ, אחרת זה לא היה קורם עור וגידים. כמו כן, בלי צרכן אי אפשר להצליח, והשותפות עם צה"ל, חיל האוויר עם טייסת 122, אמ"ן וחיל הים, אפשרה זאת".

עוד כתבות

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

עסקה ייחודית בכרמיאל: בית נמכר ב־5 מיליון שקל

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"