גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק על תקציב הביטחון: האם זה מחויב המציאות?

הממשלה אישרה את הגדלת תקציב הביטחון בעשרות מיליארדים, אבל לא בלי התנגדות מתוך משרד האוצר ● משיכות החבל האלו אינן חדשות, וגם בימים נטולי מלחמות התקציב גדל משמעותית תוך כדי השנה ● אבל העבר הקרוב מלמד שניתן להגיע להסכמות שמצמצמות את הפערים ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פוסט ברשתות החברתיות, 19.8.25 / צילום: יצחק קלמן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פוסט ברשתות החברתיות, 19.8.25 / צילום: יצחק קלמן

בימים אלו ישנם ניסיונות לפתוח את התקציב, כשמשרד הביטחון דורש הגדלות מרחיקות לכת בגובה כ־40 מיליארד שקלים. לפי דיווחים, במשרד האוצר לחצו נגד הגדלה בסדר גודל כזה, ובממשלה הוחלט לפרוץ את מסגרת התקציב בכ־31 מיליארד שקל (הדבר עוד ידרוש את אישור הכנסת). המתח הזה בין משרדי הביטחון והאוצר לא חדש, ולמעשה נותן תחושה של דז'ה וו. אבל כמה באמת מדובר בריטואל, והאם הוא הכרחי?

הממשלה אישרה את פריצת התקציב; ועדת הכספים תתכנס להצביע בפגרה
לוין לבג"ץ: ועדת הרוגלות לא תבדוק את תיקי נתניהו
המשרוקית | מה באמת נתניהו אמר על החשיבות של רפיח?

מפת הפערים

ב־2023 ו־2024 הפערים בין תקציב הביטחון שאושר במקור לתקציב לאחר שינויים עמדו על 21.7 ו־35.9 מיליארד שקל בהתאמה. או, אם תעדיפו, תוספות של 34% ו־31% בהתאמה. כמובן, אלו שנים של מלחמה ארוכה והשינויים האלו על גבול המתבקשים. אבל איך הדברים נראים בשנות שלום?

אם נבחן, לצורך העניין, את התקופה שבין 2010 ל־2016 (להוציא 2014, בה התקיימה מלחמת צוק איתן הממושכת יחסית), נראה כי תקציב הביטחון לאחר שינויים היה גדול ב־23־30% מהתקציב המקורי. לא גידול גדול כמו עכשיו, אבל בהחלט מדובר בתוספות רציניות. וגם אז הן לוו בלא מעט חילופי האשמות בין הביטחון לאוצר.

הדבר בלט למדי בימי ממשלת נתניהו השנייה (2009־2013). ב־2010 מנכ"ל משהב"ט דאז אורי שני האשים את האוצר שהציג לממשלה נתונים חלקיים על תקציב הביטחון. רותם פלג, אז סגן הממונה על התקציבים והאחראי על תקציב הביטחון במשרד האוצר, לא נשאר חייב: "משרד הביטחון מתנהל כמו קבצן: מבקש ומקבל כספים מעבר לתקציב השוטף. ולכן אנחנו חושבים שיש לעשות התאמות בתקציב הנוכחי".

חילופי האשמות כאלו נראו גם בין השרים. "מאז דו"ח ברודט ועד היום תקציב שנקבע בדו"ח נפרץ פעמים רבות ויצר חריגה אדירה של מערכת הביטחון", הלין שר האוצר דאז יובל שטייניץ ב־2011, והוסיף עקיצה: "ייאמר לזכותו של שר הביטחון, שהוא הצליח להוציא תקציבים אדירים לטובת מערכת הביטחון". שר הביטחון אהוד ברק אמר בשנה שלאחר מכן ש"בניגוד לדברי האוצר גם התקציב בפועל של מערכת הביטחון יורד באופן קבוע כחלקו מתקציב המדינה וכנתח מהתוצר, בזמן שחלקם של התקציבים האזרחיים הולך ועולה".

אלא שדברים השתנו בשנים שלאחר מכן, ולמעשה בכל השנים שבין 2017 ל־2022 (לא כולל 2020, בה לא עבר תקציב), התוספת לתקציב הביטחון המקורי לא עמדה על יותר מ־7%. אבל מה הביא לשינוי הזה?

ההגעה להסכמות

תא"ל (מיל') ד"ר ששון חדד, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש המערך התקציבי בצה"ל וראש אגף התקציבים במשהב"ט, מחזיר אותנו ל־2015, אז בא לעולם "הסכם כחלון־יעלון": "זה היה הסכם רב־שנתי בין משרד הביטחון למשרד האוצר, וקבע מתווה תקציבי לחמש שנים. הוא היה התוכנית הרב־שנתית השנייה אי פעם שאושרה על ידי הממשלה בנושא (הראשונה הייתה ב־2007, בתקופת גבי אשכנזי)".

התוכנית נועדה לשנים 2016־2020, וכללה הסכמות על שלל נושאים. בין היתר הוא עסק בתקציב רב־שנתי מוסכם לביטחון, בכללי ההתחשבנות, בתקציב השיקום, התייעלות במערכת הביטחון, שקיפות בין משרד האוצר למשרד הביטחון, פנסיות ושכר של אנשי הקבע, קיצור השירות, ארנונה, סוגיות ברישום הסיוע האמריקאי ועוד.

אבל למרות שההבנות האלו נוצרו תחת ממשלת נתניהו הרביעית (2015־2020), שורשיהן מוקדמים יותר: "הסיפור התחיל עם הקמת ממשלת נתניהו עם בנט ולפיד ב־2013," ממשיך חדד. "היא ביטלה את מסקנות ועדת ברודט - שהוקמה ב־2006/7 בעקבות הסכסוכים בין האוצר לביטחון, במטרה לשפר את התיאום והיעילות דרך תוכנית רב־שנתית - וקיצצו את התקציב ב־3 מיליארד שקל. הטריגר היה סדר עדיפויות חדש למדינה: יותר להוצאות אזרחיות חדשות עם לפיד כשר אוצר".

במקביל, הממשלה מינתה את ועדת לוקר ב־2014, על בסיס החלטה מסוף 2013. "הוועדה היא תוצאה של ויכוח עמוק בין המשרדים והאמירה שלא ניתן להבטיח ביטחון ברמה שנדרשה במשאבים שניתנו", כך חדד. "זה הביא להכרזה שהאימונים ייפסקו ביוני 2014, כולל אימוני חיל אוויר, בגלל חוסר תקציב, מה שהוביל לכך שהכנסת לא האמינה כלל בצה"ל. חוסר האמון בשנים האלו היה מוחלט ולא היה כמעט שיח מקצועי. אחר כך פרצה מלחמת צוק איתן והכל היטשטש".

ועדת לוקר הגישה את מסקנותיה ב־2015, אך צה"ל דחה אותן והציג מתווה אלטרנטיבי - תר"ש גדעון. התוכנית הרב־שנתית - אותה יזם והוביל הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט - התקבלה במשהב"ט, וכללה קיצוצי תקנים לאנשי קבע, קיצור שירות לבנים, התייעלות פנים־ארגונית ועוד.

"אחד מעקרונות התוכנית היה תכנון מראש", מסביר ד"ר חדד. "תקצוב מראש של כלל הצרכים, במקום 'שיטת הרכבת', שבה מתחילים את השנה עם סכום אחד ומסיימים עם סכום גבוה יותר, שהיה מביא לתכנון לא רציף וריצה מטורפת בסוף השנה למצות את התקציב.

"עיקרון נוסף שנכתב בתוכנית היה קיומו של אמון בסיסי בין משרד האוצר למשרד הביטחון. לכן נקבעו כללים ברורים לגבי מתי מוסיפים כסף ובאילו תנאים. למשל, רק במקרה של אירוע ביטחוני־כלכלי משמעותי ניתן יהיה לפתוח את התקציב. הרעיון היה לצמצם ככל הניתן את הפער בין תחילת השנה לסופה".

אבל, כפי שראינו, ב־2015 ו־2016 עדיין הפערים בין תחילת השנה לסוף השנה היו גדולים. למה ראינו תוצאות רק ב־2017? "ב־2015 רק נחתם ההסכם, ולכן לא היה עדיין שינוי בשיטה", כך חדד. "וב־2016 עדיין היה פער גדול כי התחלנו את השנה לפני שכל הסוגיות יושבו. מ־2017 ואילך, הכל היה אמור לפעול לפי המודל החדש". אם נוציא את צוק איתן, ב־2016 יש את ההפרש המשמעותי ביותר: תוספת של 30% לתקציב המקורי, או 16.9 מיליארד שקל. ייתכן שלקראת כניסת ההסכם לתוקף, היה ניסיון להשיג תוספות אחרונות.

שבירת כלים

סוף טוב, הכל טוב? לא ממש. הסכם כחלון־יעלון הביא תוצאות לתקופה מסוימת, אבל זה לא נמשך לנצח. "זה עבד עד שמישהו שבר את הכלים. זה קרה כשהממשלה התחילה בקיצוצים רוחביים מעבר למה שסוכם", אומר חדד. "עד 2015 קיצוצים כאלה לא חלו על משרד הביטחון. בהסכם הובטחו מנגנוני הגנה, אבל הם לא יושמו, וב־2020 הכל התחיל מההתחלה. מגיפת הקורונה רק העמיקה את הקושי".

באותה שנה הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי אמר דברים ברוח דומה: "זהו פרדוקס הביטחון: ככל שיש שקט ויציבות ביטחונית נוטים לשכוח כמה מורכב להשיגם. זהו מצג שווא ופרדוקס מתעתע. רק בזכות פעילות מבצעית מאומצת ניתן לספק ביטחון, רק בזכות תחזוקת שרירי הצבא ניתן להתאגרף ולנצח".

חדד ממשיך: "היום, ההסכמות הללו כבר לא קיימות - בין היתר בשל ריבוי החלטות ביטחוניות במסגרת המלחמה הנוכחית, מבצעים שונים, והיעדר רמת האמון שהייתה בעבר בין משרדי הממשלה".

ומה משמעות החזרה למאבקים? ד"ר חדד צופה איך זה ייגמר: "בדרך כלל, משרד הביטחון מקבל חלק לא מבוטל ממה שהוא מבקש. משרד האוצר, מצדו, נוהג להתנגד. תמיד יש מאבק, תמיד יש הדלפות לעיתונות לקראת אישור התקציב, אבל בסופו של דבר רוב הדרישות מתקבלות, לפעמים עם קיצוץ מסוים".

עוד כתבות

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים