גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק על תקציב הביטחון: האם זה מחויב המציאות?

הממשלה אישרה את הגדלת תקציב הביטחון בעשרות מיליארדים, אבל לא בלי התנגדות מתוך משרד האוצר ● משיכות החבל האלו אינן חדשות, וגם בימים נטולי מלחמות התקציב גדל משמעותית תוך כדי השנה ● אבל העבר הקרוב מלמד שניתן להגיע להסכמות שמצמצמות את הפערים ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פוסט ברשתות החברתיות, 19.8.25 / צילום: יצחק קלמן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פוסט ברשתות החברתיות, 19.8.25 / צילום: יצחק קלמן

בימים אלו ישנם ניסיונות לפתוח את התקציב, כשמשרד הביטחון דורש הגדלות מרחיקות לכת בגובה כ־40 מיליארד שקלים. לפי דיווחים, במשרד האוצר לחצו נגד הגדלה בסדר גודל כזה, ובממשלה הוחלט לפרוץ את מסגרת התקציב בכ־31 מיליארד שקל (הדבר עוד ידרוש את אישור הכנסת). המתח הזה בין משרדי הביטחון והאוצר לא חדש, ולמעשה נותן תחושה של דז'ה וו. אבל כמה באמת מדובר בריטואל, והאם הוא הכרחי?

הממשלה אישרה את פריצת התקציב; ועדת הכספים תתכנס להצביע בפגרה
לוין לבג"ץ: ועדת הרוגלות לא תבדוק את תיקי נתניהו
המשרוקית | מה באמת נתניהו אמר על החשיבות של רפיח?

מפת הפערים

ב־2023 ו־2024 הפערים בין תקציב הביטחון שאושר במקור לתקציב לאחר שינויים עמדו על 21.7 ו־35.9 מיליארד שקל בהתאמה. או, אם תעדיפו, תוספות של 34% ו־31% בהתאמה. כמובן, אלו שנים של מלחמה ארוכה והשינויים האלו על גבול המתבקשים. אבל איך הדברים נראים בשנות שלום?

אם נבחן, לצורך העניין, את התקופה שבין 2010 ל־2016 (להוציא 2014, בה התקיימה מלחמת צוק איתן הממושכת יחסית), נראה כי תקציב הביטחון לאחר שינויים היה גדול ב־23־30% מהתקציב המקורי. לא גידול גדול כמו עכשיו, אבל בהחלט מדובר בתוספות רציניות. וגם אז הן לוו בלא מעט חילופי האשמות בין הביטחון לאוצר.

הדבר בלט למדי בימי ממשלת נתניהו השנייה (2009־2013). ב־2010 מנכ"ל משהב"ט דאז אורי שני האשים את האוצר שהציג לממשלה נתונים חלקיים על תקציב הביטחון. רותם פלג, אז סגן הממונה על התקציבים והאחראי על תקציב הביטחון במשרד האוצר, לא נשאר חייב: "משרד הביטחון מתנהל כמו קבצן: מבקש ומקבל כספים מעבר לתקציב השוטף. ולכן אנחנו חושבים שיש לעשות התאמות בתקציב הנוכחי".

חילופי האשמות כאלו נראו גם בין השרים. "מאז דו"ח ברודט ועד היום תקציב שנקבע בדו"ח נפרץ פעמים רבות ויצר חריגה אדירה של מערכת הביטחון", הלין שר האוצר דאז יובל שטייניץ ב־2011, והוסיף עקיצה: "ייאמר לזכותו של שר הביטחון, שהוא הצליח להוציא תקציבים אדירים לטובת מערכת הביטחון". שר הביטחון אהוד ברק אמר בשנה שלאחר מכן ש"בניגוד לדברי האוצר גם התקציב בפועל של מערכת הביטחון יורד באופן קבוע כחלקו מתקציב המדינה וכנתח מהתוצר, בזמן שחלקם של התקציבים האזרחיים הולך ועולה".

אלא שדברים השתנו בשנים שלאחר מכן, ולמעשה בכל השנים שבין 2017 ל־2022 (לא כולל 2020, בה לא עבר תקציב), התוספת לתקציב הביטחון המקורי לא עמדה על יותר מ־7%. אבל מה הביא לשינוי הזה?

ההגעה להסכמות

תא"ל (מיל') ד"ר ששון חדד, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש המערך התקציבי בצה"ל וראש אגף התקציבים במשהב"ט, מחזיר אותנו ל־2015, אז בא לעולם "הסכם כחלון־יעלון": "זה היה הסכם רב־שנתי בין משרד הביטחון למשרד האוצר, וקבע מתווה תקציבי לחמש שנים. הוא היה התוכנית הרב־שנתית השנייה אי פעם שאושרה על ידי הממשלה בנושא (הראשונה הייתה ב־2007, בתקופת גבי אשכנזי)".

התוכנית נועדה לשנים 2016־2020, וכללה הסכמות על שלל נושאים. בין היתר הוא עסק בתקציב רב־שנתי מוסכם לביטחון, בכללי ההתחשבנות, בתקציב השיקום, התייעלות במערכת הביטחון, שקיפות בין משרד האוצר למשרד הביטחון, פנסיות ושכר של אנשי הקבע, קיצור השירות, ארנונה, סוגיות ברישום הסיוע האמריקאי ועוד.

אבל למרות שההבנות האלו נוצרו תחת ממשלת נתניהו הרביעית (2015־2020), שורשיהן מוקדמים יותר: "הסיפור התחיל עם הקמת ממשלת נתניהו עם בנט ולפיד ב־2013," ממשיך חדד. "היא ביטלה את מסקנות ועדת ברודט - שהוקמה ב־2006/7 בעקבות הסכסוכים בין האוצר לביטחון, במטרה לשפר את התיאום והיעילות דרך תוכנית רב־שנתית - וקיצצו את התקציב ב־3 מיליארד שקל. הטריגר היה סדר עדיפויות חדש למדינה: יותר להוצאות אזרחיות חדשות עם לפיד כשר אוצר".

במקביל, הממשלה מינתה את ועדת לוקר ב־2014, על בסיס החלטה מסוף 2013. "הוועדה היא תוצאה של ויכוח עמוק בין המשרדים והאמירה שלא ניתן להבטיח ביטחון ברמה שנדרשה במשאבים שניתנו", כך חדד. "זה הביא להכרזה שהאימונים ייפסקו ביוני 2014, כולל אימוני חיל אוויר, בגלל חוסר תקציב, מה שהוביל לכך שהכנסת לא האמינה כלל בצה"ל. חוסר האמון בשנים האלו היה מוחלט ולא היה כמעט שיח מקצועי. אחר כך פרצה מלחמת צוק איתן והכל היטשטש".

ועדת לוקר הגישה את מסקנותיה ב־2015, אך צה"ל דחה אותן והציג מתווה אלטרנטיבי - תר"ש גדעון. התוכנית הרב־שנתית - אותה יזם והוביל הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט - התקבלה במשהב"ט, וכללה קיצוצי תקנים לאנשי קבע, קיצור שירות לבנים, התייעלות פנים־ארגונית ועוד.

"אחד מעקרונות התוכנית היה תכנון מראש", מסביר ד"ר חדד. "תקצוב מראש של כלל הצרכים, במקום 'שיטת הרכבת', שבה מתחילים את השנה עם סכום אחד ומסיימים עם סכום גבוה יותר, שהיה מביא לתכנון לא רציף וריצה מטורפת בסוף השנה למצות את התקציב.

"עיקרון נוסף שנכתב בתוכנית היה קיומו של אמון בסיסי בין משרד האוצר למשרד הביטחון. לכן נקבעו כללים ברורים לגבי מתי מוסיפים כסף ובאילו תנאים. למשל, רק במקרה של אירוע ביטחוני־כלכלי משמעותי ניתן יהיה לפתוח את התקציב. הרעיון היה לצמצם ככל הניתן את הפער בין תחילת השנה לסופה".

אבל, כפי שראינו, ב־2015 ו־2016 עדיין הפערים בין תחילת השנה לסוף השנה היו גדולים. למה ראינו תוצאות רק ב־2017? "ב־2015 רק נחתם ההסכם, ולכן לא היה עדיין שינוי בשיטה", כך חדד. "וב־2016 עדיין היה פער גדול כי התחלנו את השנה לפני שכל הסוגיות יושבו. מ־2017 ואילך, הכל היה אמור לפעול לפי המודל החדש". אם נוציא את צוק איתן, ב־2016 יש את ההפרש המשמעותי ביותר: תוספת של 30% לתקציב המקורי, או 16.9 מיליארד שקל. ייתכן שלקראת כניסת ההסכם לתוקף, היה ניסיון להשיג תוספות אחרונות.

שבירת כלים

סוף טוב, הכל טוב? לא ממש. הסכם כחלון־יעלון הביא תוצאות לתקופה מסוימת, אבל זה לא נמשך לנצח. "זה עבד עד שמישהו שבר את הכלים. זה קרה כשהממשלה התחילה בקיצוצים רוחביים מעבר למה שסוכם", אומר חדד. "עד 2015 קיצוצים כאלה לא חלו על משרד הביטחון. בהסכם הובטחו מנגנוני הגנה, אבל הם לא יושמו, וב־2020 הכל התחיל מההתחלה. מגיפת הקורונה רק העמיקה את הקושי".

באותה שנה הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי אמר דברים ברוח דומה: "זהו פרדוקס הביטחון: ככל שיש שקט ויציבות ביטחונית נוטים לשכוח כמה מורכב להשיגם. זהו מצג שווא ופרדוקס מתעתע. רק בזכות פעילות מבצעית מאומצת ניתן לספק ביטחון, רק בזכות תחזוקת שרירי הצבא ניתן להתאגרף ולנצח".

חדד ממשיך: "היום, ההסכמות הללו כבר לא קיימות - בין היתר בשל ריבוי החלטות ביטחוניות במסגרת המלחמה הנוכחית, מבצעים שונים, והיעדר רמת האמון שהייתה בעבר בין משרדי הממשלה".

ומה משמעות החזרה למאבקים? ד"ר חדד צופה איך זה ייגמר: "בדרך כלל, משרד הביטחון מקבל חלק לא מבוטל ממה שהוא מבקש. משרד האוצר, מצדו, נוהג להתנגד. תמיד יש מאבק, תמיד יש הדלפות לעיתונות לקראת אישור התקציב, אבל בסופו של דבר רוב הדרישות מתקבלות, לפעמים עם קיצוץ מסוים".

עוד כתבות

עודד חרמוני / צילום: שלומי יוסף

"אנחנו כמו קיבוץ בעמק הסיליקון": קרן ההשקעות שמחברת בין ישראל ליהודי ארה"ב

קרן ההון סיכון שהקים עודד חרמוני חריגה בנוף של עמק הסיליקון, אליו הגיע לפני כמעט שני עשורים ● J-Ventures אימצה זהות יהודית מובהקת, ופועלת במודל של קיבוץ שמהותו שוויון בין משקיעים - יזמים צעירים ומיליארדרים כאחד ● בראיון לגלובס חרמוני מספר מדוע הקרן מנהלת 100 מיליון דולר בלבד, וכיצד הקהילה הרחבה שלו נאבקה נגד אנטישמיות בתעשיית הטק לאחר 7 באוקטובר

ערן ברק / צילום: אוהד קאב

המפקד מ-8200 סידר לו את העבודה הראשונה. מאז הוא כבר הקים שתי חברות

אחרי שמכר את החברה שלו למיקרוסופט תמורת 100 מיליון דולר, ערן ברק חווה תסכול: "המעבר היה קשוח, פתאום חוויתי שקט, הרגשתי בורג במערכת ענקית" ● אלא שהתסכול הזה גרם לו לצאת לדרך חדשה, להקים חברת סייבר שכבר הספיקה לגייס מיליונים ולחלום על האקזיט הבא

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

לוין לבג"ץ: ועדת הרוגלות לא תבדוק את תיקי נתניהו

שר המשפטים הסכים כי הוועדה תתאם עם היועצת המשפטית את הטיפול בהליכים תלויים ועומדים – צעד שמונע ממנה לעסוק במשפט נתניהו ● עם זאת, הוא מבקש להשאיר פתח לחריגים במקרים "מהותיים"

במבה מרשמלו על האש של אסם, משקה צמר גפן מתוק של טרה, קראנץ' שקדי מרק של גלידות נסטלה / צילום: גלית חתן, גל זהבי

במחיר שגבוה עד עשרות אחוזים: למה חברות המזון משקיעות בלהיטי קיץ כמו במבה מרשמלו

מדי קיץ יוצאות גרסאות חדשות ולא צפויות למוצרי מזון מוכרים, אך בשנים האחרונות הרשתות החברתיות האיצו מאוד את המגמה, ותקופת המלחמה הוסיפה רובד נוסף לביקושים ● "במצב של חוסר ודאות, תחושות קשות והתשה ציבורית, יש רצון ליהנות מחוויות קטנות ומפנקות בלי מאמץ", מסביר אחד ממנהלי השיווק שאחראים לטרנדים הללו

''חוות החיות'' בגרסה לרגל 50 שנה ליציאתו, עם איורים מאת המאייר רלף סטדמן / צילום: Reuters, PA Images

"חוות החיות" נכתב לפני 80 שנה וזיהה את כאוס האינפורמציה המודרני

האלגוריה הנוקבת של ג'ורג' אורוול על קבוצת חיות שמבצעות מהפכה נגד בני האדם עדיין רלוונטית מתמיד ● הספר שהפך למשל ידוע על הביקורת נגד משטרים טוטליטאריים זכה במשך השנים לעיבודים רבים על המסך ● כעת בעידן של שחיקת אמת, הציטוט "כל החיות שוות, אבל יש חיות ששוות יותר" מחוויר מול המציאות

כסף בקיר / צילום: איל יצהר

שלושה משקיעים, שלושה מסלולים: כך נראים הרווחים, הטעויות וההפתעות

מהפרויקט האילתי שהיו מי שלא האמינו בו, דרך הרכב האוכלוסייה שמשתנה בברדפורד ועד לדירה הישנה בבת ים שהושכרה לדיירת שלא שילמה – חזרנו לשלושה משקיעים שהתארחו בעבר בפודקאסט כי לגלות כיצד המציאות פגשה את תוכניות ההשקעה שלהם

האם אפשר לחיות בישראל בלי מזגן / צילום: Shutterstock

אלון לא ישן עם מזגן, הבית של יעל מלא במאווררים: האם גם אתם הייתם יכולים לחיות ככה?

אלון לא ישן עם מזגן, הבית של יעל מלא במאווררים ואורטל מוצאת דרכים טבעיות להתקרר - בזמן ששיאי החום נשברים יש ישראלים שמנסים ללכת נגד המגמה ● וגם המומחים בטוחים שזו לא גזירת גורל: "עם תכנון עירוני ובנייה נכונה אפשר יהיה להוריד את הטמפרטורות" ● אבל בינתיים, נראה שהפתרון לא באופק, ויש לזה גם מחירים חברתיים

גיבורת ''מסומנים''. מציאות מורכבת / צילום: באדיבות נטפליקס

"מסומנים" מעמידה גיבורה נואשת מול מערכת מנוכרת ונותנת לה לנסות לצוף

הסדרה החדשה של נטפליקס מגוללת את סיפורה של אם חד הורית שתעשה הכל בשביל להציל את בתה ממחלה קשה - אפילו שוד ● עם סצנות אקשן סוחפות וגיבורה שובת לב הסדרה גם מציבה ביקורת חריפה על מערכת הרפואה שדוחפת את הגיבורה לתהום מוסרית

דונלד טראמפ וליפ בו טאן / צילום: אינטל

המהפך והעסקה החריגה: כל ההשלכות של הרכישה ההיסטורית עליה הכריז טראמפ

טראמפ הודיע כי אינטל הסכימה למכור 10% ממניותיה לממשל האמריקאי, רגע אחרי שגם סופטבנק הודיעה כי תרכוש 2% ממניותיה ● מה חושבים המומחים על העסקה החריגה?

דירה למכירה. המכירים באזורי הביקוש ירדו בחדות / אילוסטרציה: תמר מצפי

דרמה נדל"נית: לב אזור הביקוש הפך לפריפריה החדשה של מחירי הדירות

במשך שנים נהנו אזורי הביקוש בימים של פריחה בשוק הנדל"ן, וספגו פחות כשהמציאות לא הייתה מלבבת ● כעבור 20 שנה התמונה התהפכה ● בזמן שבמחוזות הצפון והדרום מחירי הדירות בעלייה, תל אביב מתמודדת עם ירידות חדות ועם צבר גדול של דירות לא מכורות

דירת 5 חדרים בכפר סבא / צילום: אמיר אבן חן

דירה משופצת בכפר סבא נמכרה תוך 48 שעות: ״ממ״ד היה מקפיץ את המחיר״

ברחוב נתן אלתרמן במרכז כפר סבא נמכרה דירת 5 חדרים בשטח של 115 מ"ר, עם מרפסת בשטח של 10 מ"ר וחניה, תמורת 2.9 מיליון שקל ● "מחיר של דירה חדשה כזאת עם ממ"ד מתחיל ב־3.5 מיליון שקל" ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

סגן אורי גרליץ ז''ל / צילום: N12

הותר לפרסום: סגן אורי גרליץ נפל בקרב בדרום רצועת עזה

ההערכה בישראל: לפחות חטוף או שניים במצב מסכן חיים ● הנשיא טראמפ אמר אמש כי ככל הנראה חלק מ-20 החטופים כבר לא נמצאים בין החיים ● בהקלטות חדשות של ראש אמ"ן לשעבר אלוף אהרן חליוה הוא מאשר בקולו שניתנה לראש הממשלה התרעה למלחמה ● לאחר שלא הצליח לקדם סנקציות נגד ישראל: שר החוץ של הולנד התפטר ● מפגינים תקפו את השר בן גביר במחאה על התנגדותו לעסקה   ● 50 חטופים 687 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, אסף רפפורט, דן אמיגה / צילום: Antonio Delucci, נתנאל טוביאס, ארמיס

הדור החדש של הסייבר הישראלי

דור המייסדים של תעשיית הסייבר הישראלי החל לרדת מהבמה בחודשים האחרונים ומפנה את כיסאו לשחקנים חדשים ● שמות כמו גיל שויד, ניר צוק ודורית דור התחלפו בנדב צפריר ואסף רפפורט ● מקושרים ועם המון אפשרויות לאקזיט: כך נראה השלב הבא בעולם הסייבר

אלן פאסאר, מוקף בצוות הטבחים שלו, עם ארגזי ירקות מגינתו, בחודש שעבר / צילום: Reuters, Gonzalo Fuentes TPX

השף הצרפתי ששבר את הכללים של עולם המישלן - כשעבר לטבעונות

אייקון המטבח הצרפתי אלן פאסאר עשה צעד ענק בחודש שעבר לעבר המטבח הטבעוני, כשהפך את מסעדת המישלן הפריזאית שלו למבוססת על טהרת הצומח ● האם עולם הקולינריה בדרך לשינוי או שהמהלך יתגלה כטעות כלכלית? ● וגם: זה המחיר שתשלמו על מנה במסעדת השף

דונלד טראמפ ומנכ''ל אינטל ליפ בו טאן / צילום: אינטל

טראמפ הודיע שארה"ב תרכוש 10% ממניות אינטל; המניה זינקה

ההכרזה של נשיא ארה"ב מסמנת התערבות ישירה נוספת של הבית הלבן בעולם התאגידי, והצעד צפוי לעורר הדים בשווקים ובתעשיית השבבים ● רק לאחרונה קיבלה אינטל הזרמה של 2 מיליארד דולר מסופטבנק היפנית, מהלך שנתפס כהבעת אמון נדירה בחברה המצויה בעיצומו של מהפך עסקי

יזמי דומינרי, מימין: המנכ''ל אנתוני הייז ונשיא החברה קייל וול / איור: גיל ג'יבלי

ההימור המוצלח של היועצים הפיננסיים: מאלמוניות מוחלטת ל"בנקאי ההשקעות" של משפחת טראמפ

חברת דומינרי הייתה חדשה בעולם הפיננסים כששכרה משרדים במגדל טראמפ במנהטן ● מפגשים "מקריים" עם בניו של הנשיא (אז לשעבר), הפכו למערכת יחסים עסקית פורייה, במסגרתה צמד המייסדים משמשים כיום כיועצים המרכזיים בשלל מיזמים של המשפחה הראשונה — מקריפטו ועד חברות תעשייה, כשהעמלות כבר מצטברות למיליוני דולרים רבים

להציל את אימפריית השימורים מציפורני הקרמלין / צילום: Shutterstock

הוא בנה חברת ענק של שימורי מזון ואז פוטין השתלט עליה

לאוניד סמירנוב היגר לארה"ב ולאחר קריסת ברית המועצות בנה את חברת שימורי המזון הגדולה ביותר ברוסיה ● בחתימה אחת, משטר פוטין השתלט עליה ● מאז הפלישה לאוקראינה הופקעו ממשקיעים זרים ומקומיים נכסים בשווי כ–49 מיליארד דולר, שלא אחת הגיעו לידי אנשי עסקים הנאמנים למשטר

בודקים את המיתוס. שרב, חמסין, או משהו אחר? / צילום: David Abercrombie – ויקיפדיה

מה ההבדל בין חמסין לשרב, ולמה תמיד מתבלבלים ביניהם?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הטמפרטורות הגיעו לשיאים חדשים, וכך גם השימוש בכינויים השגויים לתופעה

נוסעי אייר קנדה בהמתנה לטיסה / צילום: Reuters, Kyaw Soe Oo

שביתת הענק שהובילה לביטול של יותר מ־3,100 טיסות בתוך שלושה ימים

אלפי עובדי צוות בחברת התעופה אייר קנדה שבתו בשבוע החולף במחאה על תנאי השכר ● העיצומים אמנם הסתיימו בהסכם בין ההנהלה לעובדים, אך נראה שהנזק כבר נעשה: על פי ההערכות, החברה צפויה לרשום הפסד של עד 289 מיליון דולר ברבעון הקרוב

''רלוונטי לכל הזירות''. מטוס אורון, באוויר ובקרקע / צילום: דוברות משרד הביטחון

בעלות של מיליארד דולר, הכירו את מטוס הביון החדש של ישראל

כמיליארד דולר הושקעו ב"אורון", מטוס מנהלים קטן שהוסב לכלי מודיעיני מתקדם, המצליח לאסוף מידע קריטי בזמן אמת ולספק התרעות מוקדמות מכלל הזירות ● "זהו פתרון ייחודי של ישראל - אין תצורה כזו לאף מדינה", אומר אל"מ ב' ממפא"ת, שתזכה בפרס על פיתוחו ● ואיך ייראה הדור הבא של מטוסי הריגול?