גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק על תקציב הביטחון: האם זה מחויב המציאות?

הממשלה אישרה את הגדלת תקציב הביטחון בעשרות מיליארדים, אבל לא בלי התנגדות מתוך משרד האוצר ● משיכות החבל האלו אינן חדשות, וגם בימים נטולי מלחמות התקציב גדל משמעותית תוך כדי השנה ● אבל העבר הקרוב מלמד שניתן להגיע להסכמות שמצמצמות את הפערים ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פוסט ברשתות החברתיות, 19.8.25 / צילום: יצחק קלמן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פוסט ברשתות החברתיות, 19.8.25 / צילום: יצחק קלמן

בימים אלו ישנם ניסיונות לפתוח את התקציב, כשמשרד הביטחון דורש הגדלות מרחיקות לכת בגובה כ־40 מיליארד שקלים. לפי דיווחים, במשרד האוצר לחצו נגד הגדלה בסדר גודל כזה, ובממשלה הוחלט לפרוץ את מסגרת התקציב בכ־31 מיליארד שקל (הדבר עוד ידרוש את אישור הכנסת). המתח הזה בין משרדי הביטחון והאוצר לא חדש, ולמעשה נותן תחושה של דז'ה וו. אבל כמה באמת מדובר בריטואל, והאם הוא הכרחי?

הממשלה אישרה את פריצת התקציב; ועדת הכספים תתכנס להצביע בפגרה
לוין לבג"ץ: ועדת הרוגלות לא תבדוק את תיקי נתניהו
המשרוקית | מה באמת נתניהו אמר על החשיבות של רפיח?

מפת הפערים

ב־2023 ו־2024 הפערים בין תקציב הביטחון שאושר במקור לתקציב לאחר שינויים עמדו על 21.7 ו־35.9 מיליארד שקל בהתאמה. או, אם תעדיפו, תוספות של 34% ו־31% בהתאמה. כמובן, אלו שנים של מלחמה ארוכה והשינויים האלו על גבול המתבקשים. אבל איך הדברים נראים בשנות שלום?

אם נבחן, לצורך העניין, את התקופה שבין 2010 ל־2016 (להוציא 2014, בה התקיימה מלחמת צוק איתן הממושכת יחסית), נראה כי תקציב הביטחון לאחר שינויים היה גדול ב־23־30% מהתקציב המקורי. לא גידול גדול כמו עכשיו, אבל בהחלט מדובר בתוספות רציניות. וגם אז הן לוו בלא מעט חילופי האשמות בין הביטחון לאוצר.

הדבר בלט למדי בימי ממשלת נתניהו השנייה (2009־2013). ב־2010 מנכ"ל משהב"ט דאז אורי שני האשים את האוצר שהציג לממשלה נתונים חלקיים על תקציב הביטחון. רותם פלג, אז סגן הממונה על התקציבים והאחראי על תקציב הביטחון במשרד האוצר, לא נשאר חייב: "משרד הביטחון מתנהל כמו קבצן: מבקש ומקבל כספים מעבר לתקציב השוטף. ולכן אנחנו חושבים שיש לעשות התאמות בתקציב הנוכחי".

חילופי האשמות כאלו נראו גם בין השרים. "מאז דו"ח ברודט ועד היום תקציב שנקבע בדו"ח נפרץ פעמים רבות ויצר חריגה אדירה של מערכת הביטחון", הלין שר האוצר דאז יובל שטייניץ ב־2011, והוסיף עקיצה: "ייאמר לזכותו של שר הביטחון, שהוא הצליח להוציא תקציבים אדירים לטובת מערכת הביטחון". שר הביטחון אהוד ברק אמר בשנה שלאחר מכן ש"בניגוד לדברי האוצר גם התקציב בפועל של מערכת הביטחון יורד באופן קבוע כחלקו מתקציב המדינה וכנתח מהתוצר, בזמן שחלקם של התקציבים האזרחיים הולך ועולה".

אלא שדברים השתנו בשנים שלאחר מכן, ולמעשה בכל השנים שבין 2017 ל־2022 (לא כולל 2020, בה לא עבר תקציב), התוספת לתקציב הביטחון המקורי לא עמדה על יותר מ־7%. אבל מה הביא לשינוי הזה?

ההגעה להסכמות

תא"ל (מיל') ד"ר ששון חדד, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש המערך התקציבי בצה"ל וראש אגף התקציבים במשהב"ט, מחזיר אותנו ל־2015, אז בא לעולם "הסכם כחלון־יעלון": "זה היה הסכם רב־שנתי בין משרד הביטחון למשרד האוצר, וקבע מתווה תקציבי לחמש שנים. הוא היה התוכנית הרב־שנתית השנייה אי פעם שאושרה על ידי הממשלה בנושא (הראשונה הייתה ב־2007, בתקופת גבי אשכנזי)".

התוכנית נועדה לשנים 2016־2020, וכללה הסכמות על שלל נושאים. בין היתר הוא עסק בתקציב רב־שנתי מוסכם לביטחון, בכללי ההתחשבנות, בתקציב השיקום, התייעלות במערכת הביטחון, שקיפות בין משרד האוצר למשרד הביטחון, פנסיות ושכר של אנשי הקבע, קיצור השירות, ארנונה, סוגיות ברישום הסיוע האמריקאי ועוד.

אבל למרות שההבנות האלו נוצרו תחת ממשלת נתניהו הרביעית (2015־2020), שורשיהן מוקדמים יותר: "הסיפור התחיל עם הקמת ממשלת נתניהו עם בנט ולפיד ב־2013," ממשיך חדד. "היא ביטלה את מסקנות ועדת ברודט - שהוקמה ב־2006/7 בעקבות הסכסוכים בין האוצר לביטחון, במטרה לשפר את התיאום והיעילות דרך תוכנית רב־שנתית - וקיצצו את התקציב ב־3 מיליארד שקל. הטריגר היה סדר עדיפויות חדש למדינה: יותר להוצאות אזרחיות חדשות עם לפיד כשר אוצר".

במקביל, הממשלה מינתה את ועדת לוקר ב־2014, על בסיס החלטה מסוף 2013. "הוועדה היא תוצאה של ויכוח עמוק בין המשרדים והאמירה שלא ניתן להבטיח ביטחון ברמה שנדרשה במשאבים שניתנו", כך חדד. "זה הביא להכרזה שהאימונים ייפסקו ביוני 2014, כולל אימוני חיל אוויר, בגלל חוסר תקציב, מה שהוביל לכך שהכנסת לא האמינה כלל בצה"ל. חוסר האמון בשנים האלו היה מוחלט ולא היה כמעט שיח מקצועי. אחר כך פרצה מלחמת צוק איתן והכל היטשטש".

ועדת לוקר הגישה את מסקנותיה ב־2015, אך צה"ל דחה אותן והציג מתווה אלטרנטיבי - תר"ש גדעון. התוכנית הרב־שנתית - אותה יזם והוביל הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט - התקבלה במשהב"ט, וכללה קיצוצי תקנים לאנשי קבע, קיצור שירות לבנים, התייעלות פנים־ארגונית ועוד.

"אחד מעקרונות התוכנית היה תכנון מראש", מסביר ד"ר חדד. "תקצוב מראש של כלל הצרכים, במקום 'שיטת הרכבת', שבה מתחילים את השנה עם סכום אחד ומסיימים עם סכום גבוה יותר, שהיה מביא לתכנון לא רציף וריצה מטורפת בסוף השנה למצות את התקציב.

"עיקרון נוסף שנכתב בתוכנית היה קיומו של אמון בסיסי בין משרד האוצר למשרד הביטחון. לכן נקבעו כללים ברורים לגבי מתי מוסיפים כסף ובאילו תנאים. למשל, רק במקרה של אירוע ביטחוני־כלכלי משמעותי ניתן יהיה לפתוח את התקציב. הרעיון היה לצמצם ככל הניתן את הפער בין תחילת השנה לסופה".

אבל, כפי שראינו, ב־2015 ו־2016 עדיין הפערים בין תחילת השנה לסוף השנה היו גדולים. למה ראינו תוצאות רק ב־2017? "ב־2015 רק נחתם ההסכם, ולכן לא היה עדיין שינוי בשיטה", כך חדד. "וב־2016 עדיין היה פער גדול כי התחלנו את השנה לפני שכל הסוגיות יושבו. מ־2017 ואילך, הכל היה אמור לפעול לפי המודל החדש". אם נוציא את צוק איתן, ב־2016 יש את ההפרש המשמעותי ביותר: תוספת של 30% לתקציב המקורי, או 16.9 מיליארד שקל. ייתכן שלקראת כניסת ההסכם לתוקף, היה ניסיון להשיג תוספות אחרונות.

שבירת כלים

סוף טוב, הכל טוב? לא ממש. הסכם כחלון־יעלון הביא תוצאות לתקופה מסוימת, אבל זה לא נמשך לנצח. "זה עבד עד שמישהו שבר את הכלים. זה קרה כשהממשלה התחילה בקיצוצים רוחביים מעבר למה שסוכם", אומר חדד. "עד 2015 קיצוצים כאלה לא חלו על משרד הביטחון. בהסכם הובטחו מנגנוני הגנה, אבל הם לא יושמו, וב־2020 הכל התחיל מההתחלה. מגיפת הקורונה רק העמיקה את הקושי".

באותה שנה הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי אמר דברים ברוח דומה: "זהו פרדוקס הביטחון: ככל שיש שקט ויציבות ביטחונית נוטים לשכוח כמה מורכב להשיגם. זהו מצג שווא ופרדוקס מתעתע. רק בזכות פעילות מבצעית מאומצת ניתן לספק ביטחון, רק בזכות תחזוקת שרירי הצבא ניתן להתאגרף ולנצח".

חדד ממשיך: "היום, ההסכמות הללו כבר לא קיימות - בין היתר בשל ריבוי החלטות ביטחוניות במסגרת המלחמה הנוכחית, מבצעים שונים, והיעדר רמת האמון שהייתה בעבר בין משרדי הממשלה".

ומה משמעות החזרה למאבקים? ד"ר חדד צופה איך זה ייגמר: "בדרך כלל, משרד הביטחון מקבל חלק לא מבוטל ממה שהוא מבקש. משרד האוצר, מצדו, נוהג להתנגד. תמיד יש מאבק, תמיד יש הדלפות לעיתונות לקראת אישור התקציב, אבל בסופו של דבר רוב הדרישות מתקבלות, לפעמים עם קיצוץ מסוים".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב