גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

900 שופטים יקבלו בקרוב כלי חדש שיסייע לעבודתם, והתגובות נלהבות

הרשות השופטת מתכננת להטמיע כבר ברבעון הראשון של 2026 את צ'אט המשפט, בינה מלאכותית שמכינה את התשתית המשפטית לדיונים בהרף עין ● התגובות לפיילוט המתקיים כעת נלהבות, אך באותה נשימה עולות השאלות: עד כמה ניתן לסמוך על ה־AI והאם בעתיד הוא ישמש גם להכרעות

ה-AI מגיע לבית המשפט / צילום: יוסי זמיר
ה-AI מגיע לבית המשפט / צילום: יוסי זמיר

דקה וחצי במקום 45 דקות. זהו פרק הזמן להכנת תיק משפטי ממוצע עבור השופט לקראת הדיון הראשון בו. 45 דקות נדרשות כאשר העוזר המשפטי עושה את כל העבודה. צ'אט המשפט, כלי הבינה המלאכותית של הרשות השופטת, זקוק לדקה וחצי. וזו רק דוגמה אחת, ולאו דווקא החשובה ביותר, למהפכה שעתיד ה־AI לחולל בבתי המשפט - אמנם בעבודת השופטים והסגל המקצועי והמנהלי, אך הציבור כולו ירגיש במהירות את ההשלכות, בדמות פחות סחבת ויותר יעילות.

הדור החדש של הסייבר הישראלי
הסדר בתביעה ייצוגית נפסל. זו הסיבה

הרשות השופטת מתכננת להטמיע את הכלי בקרב 900 השופטים, הרשמים ועוזריהם כבר ברבעון הראשון של 2026 - דהיינו בתוך חצי שנה. 15 שופטים ועוזריהם משתתפים כעת בפיילוט, ועוד 60 יצטרפו בימים הקרובים.

התגובות, אומרים כל המעורבים במלאכה - והם מרובים ומזוויות מגוונות - נלהבות. הצ'אט לא רק חוסך זמן רב, אלא גם מאפשר לבחון בצורה שיטתית ומעמיקה את החומרים בתיק. וכל מי שקצת נחשף למערכת נט המשפט יודע, כי אפילו תיקים שגרתיים עלולים להתנפח למימדים משמעותיים.

לסייע בתיק ולא בהכרעות

הרשות השופטת "מפלרטטת" עם ה־AI כבר מ־2019, כאשר היה בחיתוליו. ירדן ירדני, מנהל נט המשפט, שוחח עם שופטים ושמע מהם שהצורך להתמצא בכל אחד מעשרות ומאות התיקים שבפניהם, הוא גזלן הזמן מספר אחת. בשנת 2021 הוא הוציא לדרך פרויקט של חיפוש חכם, כדי שהשופטים יוכלו למצוא במהירות את דרכם בין הררי המסמכים.

כאשר עמדה הרשות להשיק את החיפוש החכם, "נחת לי מהשמיים ChatGPT וזה נתן הזדמנות להגיע למצב שבו אוכל לשוחח עם התיק", מתאר ירדני. "היינו ב־8200, התייעצנו ושוחחנו על הצד הטכנולוגי של התמצאות בכמויות עצומות של מידע. הם אמרו לנו ששיח עם התיק הוא הדבר הנכון. הבנו שמקור ההצלחה יהיה אם נוכל לזקק את השאלה, כך שהכלי יבין בדיוק למה מתכוון כל אחד מהשופטים - כמו שגוגל יודע לתקן לך את החיפוש".

הפיתוח של הצ'אט נעשה בהתאמה לצורכי המערכת, על בסיס מערכת ג'ימניי של גוגל בתוספת התאמות פרטניות. ראשית לשם סיוע לעוזרים המשפטיים, שהתלוננו על העבודה הסיזיפית של הכנת התיק לדיון - ואלה מטפלים לעיתים ב־15 תיקים ביום. בהמשך אמרו השופטים, שתיאור העובדות והטענות שבתחילת כל פסק דין, הוא עבודת פרך שאינה שיפוטית. התוצאה של השיחות הללו כיווננו את התכונות הנוכחיות של הכלי.

צ'אט המשפט מבוסס על נט המשפט, מערכת ניהול התיקים הממוחשבת של הרשות השופטת. זוהי מערכת סגורה, שיודעת רק מה שיש בתיק הספציפי עליו היא מופעלת. זהו גורם משמעותי במיוחד, המפחית מאוד את הסכנה שיקרה לשופטים מה שקרה לכמה וכמה עורכי דין - שהגישו אסמכתאות אותן פברק ה־AI.

הרעיון הוא לסייע בניהול התיק, לא בהכרעות השיפוטיות. בשלב הכנת התיק לדיון, הצ'אט מסכם את טענות הצדדים ומצביע על נקודות ההסכמה והמחלוקת. בשלב כתיבת פסק הדין, השופט יכול לבקש ממנו לרכז את הטענות המרכזיות שעלו בסיכומים, או להשוות את גרסאות העדים בנקודות ספציפיות ועוד. כאשר מדובר בגזר דין, הצ'אט מסייע בניתוח פסיקה קודמת (אותה צריך להביא מכלי ה־AI החיצוני של הוצאת נבו, המופעל בשיתוף הנהלת בתי המשפט) כדי לקבוע את מתחם הענישה.

ירדני מדבר על כך שהצ'אט יוכל לסייע גם בין שני הקצוות הללו, למשל: להראות לשופט במהלך הדיון שאחד הצדדים מנסה להרחיב חזית ב'דלת האחורית', או שהוא מתבקש להכריע בשאלה שבה כבר החליט.

"הצ'אט יצמצם זמנים ויאפשר לשופטים להתמקד בליבת עבודתם - הדילמה של ההכרעה", אומרת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דנה אמיר, המשתתפת בפיילוט. "יהיה לשופטים יותר זמן להתעסק בעיקר, כאשר התקווה היא שלצד זה - הוא יביא לקיצור הליכים". כך, כתיבת הפרק הראשון בפסק דין - העובדות והטענות - יכולה להתקצר משלושה ימים לכמה שעות; ויש מקרים בהם הפרק הזה מצריך שבוע־שבועיים, כך שהחיסכון משמעותי עוד יותר.

שופטת המחוזי, דנה אמיר / צילום: אתר הרשות השופטת

השופטים צמאים לחדשנות ולטכנולוגיה

למרות שמדובר במערכת שמרנית מטבעה, ההתלהבות גדולה, מעידה שירי לנג, סמנכ"ל החדשנות בהנהלת בתי המשפט. "השופטים שלנו צמאים לחדשנות, רובם רוצים להיכנס לעוד פיילוט ואני האדם הכי מחוזר במערכת. רובם צעירים יחסית ומאמצים טכנולוגיה גם בחיים הפרטיים, ורוצים לראות את זה גם בעבודה. מיעוט שבמיעוט מתקשים, ואנחנו משקיעים בהטמעה ובהדרכה".

ההטמעה היא רכיב קריטי בפרויקט. "בריטניה השקיעה מיליארדי ליש"ט בטכנולוגיה של מערכת המשפט, התחילו לדבר על מכירת בתי משפט כי חשבו שלא יצטרכו את הנדל"ן בו הם יושבים - ובסוף נפלו שם בשלב ההטמעה", מספר סגן מנהל בתי המשפט, קימי אבולעפיה. "לכן הצוות של לנג מלווה את השופטים והעוזרים ברמה היום-יומית, כדי לדייק את הכלי", הוא מוסיף.

לצד ההתלהבות והאפשרויות, כולם ערים לבעיות ולסכנות, ומדגישים במיוחד שהשופט ימשיך לשאת באחריות מלאה לתוצרי עבודתו. כשם שכיום השופטים אינם יכולים להטיל את האחריות על עוזריהם או מתמחיהם, כך בעתיד הם לא יוכלו לומר "אבל הצ'אט אמר לי". הדבר ייקבע במפורש בכללי האתיקה של השופטים, והם יצטרכו לבדוק בעצמם - או בסיוע העוזר המשפטי - את התוצרים של ה־AI.

אבל האם השופטים יוכלו לטעון שהנהלת בתי המשפט אחראית לתקלות, אם יהיו כאלה, משום שהיא אשר העמידה את הכלי לרשותם? "זו לחלוטין לא טענה מופרכת", משיב היועץ המשפטי של הרשות השופטת, ברק לייזר. "רק לאחרונה קבע בית המשפט העליון, שיש חסינות שיפוטית מוחלטת. יהיה מי שיאתגר את זה ויטען: איך אתה יכול לתת חסינות ל־AI? זה לא שופט".

כל זאת מוביל אותנו לנקודה מרכזית נוספת: כיצד למנוע מצב שבו מישהו במערכת - שופט, עוזר - יעביר בפועל את ההכרעה לידי ה־AI. השאלה הזאת מעסיקה למשל את מועצת אירופה, ארגון בינלאומי שמטרתו שמירת הדמוקרטיה ושלטון החוק באירופה, ובעולם הולכת ומתגבשת ההכרה בדבר זכותו של האדם - שעניינו ככלל יוכרע בידי אדם ולא בידי מכונה. "יש מי שאומר: למה שה־AI לא יכריע? השוטר שעוצר אותך בצומת יהיה מחובר ל־AI שישקלל את כל הנתונים ויקבע במקום את הקנס", מתאר לייזר. "יותר ויותר אנשים מוכנים שהחלטות בענייניהם יתקבלו בידי AI - באשראי, בביטוח, אפילו ברפואה".

הסכנה בתחום המשפטי גדולה במיוחד בשני קצוות - בתיקים קשים מאוד להכרעה, וכן בתיקים שגרתיים כמו תביעות קטנות ועבירות תעבורה. "בני אדם הם יצורים עצלנים. תן להם כלי - והם עלולים להסתמך עליו בצורה מוחלטת, בלי לשאול אם זה הגיוני או לא", מחדד לייזר את הבעיה.

יועמ''ש הרשות השופטת, ברק לייזר / צילום: דוברות הרשות השופטת

הוא מוסיף כי "השופטים אומרים במידה מסוימת של צדק: יש לי עוזר משפטי שאני סומך עליו שנים, הוא כותב לי טיוטות ותזכירים, לא בכל דבר אני בודק אותו - אז מה ההבדל? ההבדל הוא שעם העוזר יש לשופט יחסי אמון, הוא מכיר את היתרונות והחסרונות שלו, ועדיין צריך לפקח עליו. ב־AI גם טובי המהנדסים לא יודעים להסביר איך הוא עובד, ומשתמש סביר ודאי לא יידע לומר מה הוא בודק ואיך הוא מצליב".

התשובה לסכנה זו, טוענת השופטת אמיר, מצויה בשילוב של הכלי ושל השופטים. "אני לא יודעת אם לבינה מלאכותית יש יכולת לתת הכרעות. זה כל כך נוגד את הדנ"א של השופטים; להכרעה נכנסים המון פרמטרים וניואנסים ולא רק כתבי הטענות שה־AI מסוגל לנתח. צריך ניסיון, שכל ישר, ראייה רחבה של הדברים. גם בתיקים פשוטים, לא תמיד קל להכריע. יש כללי אצבע בכל סוג של תיק, אבל ההכרעה היא תמיד לגופו של התיק הספציפי".

גילוי נאות לגבי פסקי דין שנעזרים ב־AI

כדי להתמודד עם כל ההיבטים האתיים והמקצועיים של השימוש ב־AI הקים נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, צוות בראשותו של שופט בית המשפט המחוזי מרכז, רמי חיימוביץ, המגבש את הכללים. אחת הסוגיות המרכזיות היא האם תהיה חובה לציין בפסקי דין שנעשה שימוש ב־AI, כפי שמחייבת כיום לשכת עורכי הדין את חבריה לגבי כתבי טענות.

"כל שופט שאמרתי לו שיצטרך לכתוב שהשתמש ב־AI אמר לי: למה כל הציבור צריך לדעת את זה? האם כיום אני כותב שהשתמשתי במאגר של נבו?", מספר לייזר. אבל קרוב לוודאי שזו תהיה ההנחיה ולא רק מטעמי שקיפות: "זה מבוסס על כתיבה אקדמית, לפיה אנשים שמצהירים במה הם משתמשים, מכירים את היתרונות ואת החסרונות, ואין להם בעיה לומר זאת. מי שלא רוצה לעדכן בכך - סימן שהוא לא מכיר את כל המשמעויות וההשלכות".

עם זאת, ברשות השופטת לא שוללים את האפשרות שבעתיד בינה מלאכותית תסייע גם בהכרעות. "באיזשהו שלב נצטרך לשאול את עצמנו האם המכונה לא תדע לייצר בתביעה קטנה תוצאה, לה ייתן השופט תוקף של פסק דין", צופה דרור ארפי, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות השופטת.

ירדני מוסיף, שבאתרי סחר אלקטרוני נפתרות כיום מחלוקות בתוך דקות, וכך עושות גם חברות ביטוח בוויכוחים ביניהן. אז אולי יהיו גם סכסוכים משפטיים שיוכלו להיפתר על בסיס טכנולוגי, כמובן עם בקרה אנושית בקצה התהליך.

לדייק ב־80% מהתוצרים זו נקודת פתיחה טובה

סכנה בולטת נוספת של ה־AI היא הפברוקים, וכאמור כאלה כבר הגיעו לבתי המשפט. לייזר מספר על ניסוי שעשה לאחרונה: "שאלתי את אחת הפלטפורמות אם יש פסק דין של בית המשפט העליון בנוגע להוצאה מהאולם של חבר כנסת שמפריע לדיון. היא הפנתה אותי לבג"ץ עזמי בשארה.

"הסתבר שאין פסק דין כזה. אמרתי לה: אין פסק דין כזה. היא השיבה: נכון, והפנתה לפסק דין אחר - שגם הוא לא קיים. ואז היא ציינה בפני: אנחנו גרסת בטא, משתפרים כל הזמן.

"AI בעברית לא יודע להבדיל בין חוק לבין הצעת חוק, ואתה עלול לקבל חוות דעת המבוססת על חקיקה שאיננה קיימת. אם אתה מזמין חוות דעת על תביעות ייצוגיות ואתה לא מומחה בנושא, אתה עלול שלא לדעת אם תקבל תשובות הזויות מהבינה המלאכותית", הוא מוסיף.

האם זה יכול לקרות גם בצ'אט המשפט? "הסיכוי קטן, כי אין כאן חקיקה, אין פסיקה, אין מאמרים - אלא רק התיק עצמו", משיבה לנג. "זה ודאי לא 100% ואנחנו שמים דגש גדול מאוד על המשתמשים. אנחנו מנסים לעזור להם לבדוק את התוצרים, למשל על ידי הוספת קישורים למראה המקום".

להערכת לנג, הצ'אט מדייק כיום ב־80% מהתוצרים שלו - שיעור דיוק הדומה למערכות אחרות ושמהווה "נקודת פתיחה טובה מאוד". לדבריה, גם כאשר מוסיפים את הזמן הדרוש לבדיקת תוצרי ה־AI - החיסכון הכולל גדול בהרבה.

גם הניסיון המעשי של השופטת אמיר, המשתתפת כאמור בפיילוט, הוא חיובי: "כמעט ולא נתקלתי בטעויות מהותיות, כי הכלי עובד בתוך מערכת סגורה. לא זיהיתי הזיות והמצאות של דברים. לפעמים אני צריכה לבקש ממנו לחדד עניינים מסוימים, לפעמים אני רואה שהוא דילג על נקודה מסוימת, אז אני אומרת לו: 'תרחיב לגבי הפגישה ביום מסויים. אני קוראת בעצמי את כתבי הטענות, חושבת, לפעמים מסדרת אחרת'".

מבחינת אנשי הטכנולוגיה של הרשות השופטת, זו רק ההתחלה. ירדני רואה בעיני רוחו את בית המשפט "הופך לאט לאט ממקום לשירות. ניתן שירות דיגיטלי ולא יהיה צריך את כל האולמות. בית המשפט יישב בצורה וירטואלית במקום שבו יתקיים המשפט. תוכל להגיש תביעה קטנה בווטסאפ. הטכנולוגיה תעזור להנגיש את המערכת לאדם מן השורה, בלי המעמד הפיזי המלחיץ". וארפי סוגר מעגל: "ככל שננגיש יותר, הביקושים ייגדלו ונצטרך לתת יותר מענה - וכך חזרנו ל־AI".

עוד כתבות

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

מתכננים לראות פריחה בשבת? הנה שלושה מסלולים שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה