ה-AI מגיע לבית המשפט / צילום: יוסי זמיר
דקה וחצי במקום 45 דקות. זהו פרק הזמן להכנת תיק משפטי ממוצע עבור השופט לקראת הדיון הראשון בו. 45 דקות נדרשות כאשר העוזר המשפטי עושה את כל העבודה. צ'אט המשפט, כלי הבינה המלאכותית של הרשות השופטת, זקוק לדקה וחצי. וזו רק דוגמה אחת, ולאו דווקא החשובה ביותר, למהפכה שעתיד ה־AI לחולל בבתי המשפט - אמנם בעבודת השופטים והסגל המקצועי והמנהלי, אך הציבור כולו ירגיש במהירות את ההשלכות, בדמות פחות סחבת ויותר יעילות.
● הדור החדש של הסייבר הישראלי
● הסדר בתביעה ייצוגית נפסל. זו הסיבה
הרשות השופטת מתכננת להטמיע את הכלי בקרב 900 השופטים, הרשמים ועוזריהם כבר ברבעון הראשון של 2026 - דהיינו בתוך חצי שנה. 15 שופטים ועוזריהם משתתפים כעת בפיילוט, ועוד 60 יצטרפו בימים הקרובים.
התגובות, אומרים כל המעורבים במלאכה - והם מרובים ומזוויות מגוונות - נלהבות. הצ'אט לא רק חוסך זמן רב, אלא גם מאפשר לבחון בצורה שיטתית ומעמיקה את החומרים בתיק. וכל מי שקצת נחשף למערכת נט המשפט יודע, כי אפילו תיקים שגרתיים עלולים להתנפח למימדים משמעותיים.
לסייע בתיק ולא בהכרעות
הרשות השופטת "מפלרטטת" עם ה־AI כבר מ־2019, כאשר היה בחיתוליו. ירדן ירדני, מנהל נט המשפט, שוחח עם שופטים ושמע מהם שהצורך להתמצא בכל אחד מעשרות ומאות התיקים שבפניהם, הוא גזלן הזמן מספר אחת. בשנת 2021 הוא הוציא לדרך פרויקט של חיפוש חכם, כדי שהשופטים יוכלו למצוא במהירות את דרכם בין הררי המסמכים.
כאשר עמדה הרשות להשיק את החיפוש החכם, "נחת לי מהשמיים ChatGPT וזה נתן הזדמנות להגיע למצב שבו אוכל לשוחח עם התיק", מתאר ירדני. "היינו ב־8200, התייעצנו ושוחחנו על הצד הטכנולוגי של התמצאות בכמויות עצומות של מידע. הם אמרו לנו ששיח עם התיק הוא הדבר הנכון. הבנו שמקור ההצלחה יהיה אם נוכל לזקק את השאלה, כך שהכלי יבין בדיוק למה מתכוון כל אחד מהשופטים - כמו שגוגל יודע לתקן לך את החיפוש".
הפיתוח של הצ'אט נעשה בהתאמה לצורכי המערכת, על בסיס מערכת ג'ימניי של גוגל בתוספת התאמות פרטניות. ראשית לשם סיוע לעוזרים המשפטיים, שהתלוננו על העבודה הסיזיפית של הכנת התיק לדיון - ואלה מטפלים לעיתים ב־15 תיקים ביום. בהמשך אמרו השופטים, שתיאור העובדות והטענות שבתחילת כל פסק דין, הוא עבודת פרך שאינה שיפוטית. התוצאה של השיחות הללו כיווננו את התכונות הנוכחיות של הכלי.
צ'אט המשפט מבוסס על נט המשפט, מערכת ניהול התיקים הממוחשבת של הרשות השופטת. זוהי מערכת סגורה, שיודעת רק מה שיש בתיק הספציפי עליו היא מופעלת. זהו גורם משמעותי במיוחד, המפחית מאוד את הסכנה שיקרה לשופטים מה שקרה לכמה וכמה עורכי דין - שהגישו אסמכתאות אותן פברק ה־AI.
הרעיון הוא לסייע בניהול התיק, לא בהכרעות השיפוטיות. בשלב הכנת התיק לדיון, הצ'אט מסכם את טענות הצדדים ומצביע על נקודות ההסכמה והמחלוקת. בשלב כתיבת פסק הדין, השופט יכול לבקש ממנו לרכז את הטענות המרכזיות שעלו בסיכומים, או להשוות את גרסאות העדים בנקודות ספציפיות ועוד. כאשר מדובר בגזר דין, הצ'אט מסייע בניתוח פסיקה קודמת (אותה צריך להביא מכלי ה־AI החיצוני של הוצאת נבו, המופעל בשיתוף הנהלת בתי המשפט) כדי לקבוע את מתחם הענישה.
ירדני מדבר על כך שהצ'אט יוכל לסייע גם בין שני הקצוות הללו, למשל: להראות לשופט במהלך הדיון שאחד הצדדים מנסה להרחיב חזית ב'דלת האחורית', או שהוא מתבקש להכריע בשאלה שבה כבר החליט.
"הצ'אט יצמצם זמנים ויאפשר לשופטים להתמקד בליבת עבודתם - הדילמה של ההכרעה", אומרת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דנה אמיר, המשתתפת בפיילוט. "יהיה לשופטים יותר זמן להתעסק בעיקר, כאשר התקווה היא שלצד זה - הוא יביא לקיצור הליכים". כך, כתיבת הפרק הראשון בפסק דין - העובדות והטענות - יכולה להתקצר משלושה ימים לכמה שעות; ויש מקרים בהם הפרק הזה מצריך שבוע־שבועיים, כך שהחיסכון משמעותי עוד יותר.

השופטים צמאים לחדשנות ולטכנולוגיה
למרות שמדובר במערכת שמרנית מטבעה, ההתלהבות גדולה, מעידה שירי לנג, סמנכ"ל החדשנות בהנהלת בתי המשפט. "השופטים שלנו צמאים לחדשנות, רובם רוצים להיכנס לעוד פיילוט ואני האדם הכי מחוזר במערכת. רובם צעירים יחסית ומאמצים טכנולוגיה גם בחיים הפרטיים, ורוצים לראות את זה גם בעבודה. מיעוט שבמיעוט מתקשים, ואנחנו משקיעים בהטמעה ובהדרכה".
ההטמעה היא רכיב קריטי בפרויקט. "בריטניה השקיעה מיליארדי ליש"ט בטכנולוגיה של מערכת המשפט, התחילו לדבר על מכירת בתי משפט כי חשבו שלא יצטרכו את הנדל"ן בו הם יושבים - ובסוף נפלו שם בשלב ההטמעה", מספר סגן מנהל בתי המשפט, קימי אבולעפיה. "לכן הצוות של לנג מלווה את השופטים והעוזרים ברמה היום-יומית, כדי לדייק את הכלי", הוא מוסיף.
לצד ההתלהבות והאפשרויות, כולם ערים לבעיות ולסכנות, ומדגישים במיוחד שהשופט ימשיך לשאת באחריות מלאה לתוצרי עבודתו. כשם שכיום השופטים אינם יכולים להטיל את האחריות על עוזריהם או מתמחיהם, כך בעתיד הם לא יוכלו לומר "אבל הצ'אט אמר לי". הדבר ייקבע במפורש בכללי האתיקה של השופטים, והם יצטרכו לבדוק בעצמם - או בסיוע העוזר המשפטי - את התוצרים של ה־AI.
אבל האם השופטים יוכלו לטעון שהנהלת בתי המשפט אחראית לתקלות, אם יהיו כאלה, משום שהיא אשר העמידה את הכלי לרשותם? "זו לחלוטין לא טענה מופרכת", משיב היועץ המשפטי של הרשות השופטת, ברק לייזר. "רק לאחרונה קבע בית המשפט העליון, שיש חסינות שיפוטית מוחלטת. יהיה מי שיאתגר את זה ויטען: איך אתה יכול לתת חסינות ל־AI? זה לא שופט".
כל זאת מוביל אותנו לנקודה מרכזית נוספת: כיצד למנוע מצב שבו מישהו במערכת - שופט, עוזר - יעביר בפועל את ההכרעה לידי ה־AI. השאלה הזאת מעסיקה למשל את מועצת אירופה, ארגון בינלאומי שמטרתו שמירת הדמוקרטיה ושלטון החוק באירופה, ובעולם הולכת ומתגבשת ההכרה בדבר זכותו של האדם - שעניינו ככלל יוכרע בידי אדם ולא בידי מכונה. "יש מי שאומר: למה שה־AI לא יכריע? השוטר שעוצר אותך בצומת יהיה מחובר ל־AI שישקלל את כל הנתונים ויקבע במקום את הקנס", מתאר לייזר. "יותר ויותר אנשים מוכנים שהחלטות בענייניהם יתקבלו בידי AI - באשראי, בביטוח, אפילו ברפואה".
הסכנה בתחום המשפטי גדולה במיוחד בשני קצוות - בתיקים קשים מאוד להכרעה, וכן בתיקים שגרתיים כמו תביעות קטנות ועבירות תעבורה. "בני אדם הם יצורים עצלנים. תן להם כלי - והם עלולים להסתמך עליו בצורה מוחלטת, בלי לשאול אם זה הגיוני או לא", מחדד לייזר את הבעיה.

הוא מוסיף כי "השופטים אומרים במידה מסוימת של צדק: יש לי עוזר משפטי שאני סומך עליו שנים, הוא כותב לי טיוטות ותזכירים, לא בכל דבר אני בודק אותו - אז מה ההבדל? ההבדל הוא שעם העוזר יש לשופט יחסי אמון, הוא מכיר את היתרונות והחסרונות שלו, ועדיין צריך לפקח עליו. ב־AI גם טובי המהנדסים לא יודעים להסביר איך הוא עובד, ומשתמש סביר ודאי לא יידע לומר מה הוא בודק ואיך הוא מצליב".
התשובה לסכנה זו, טוענת השופטת אמיר, מצויה בשילוב של הכלי ושל השופטים. "אני לא יודעת אם לבינה מלאכותית יש יכולת לתת הכרעות. זה כל כך נוגד את הדנ"א של השופטים; להכרעה נכנסים המון פרמטרים וניואנסים ולא רק כתבי הטענות שה־AI מסוגל לנתח. צריך ניסיון, שכל ישר, ראייה רחבה של הדברים. גם בתיקים פשוטים, לא תמיד קל להכריע. יש כללי אצבע בכל סוג של תיק, אבל ההכרעה היא תמיד לגופו של התיק הספציפי".
גילוי נאות לגבי פסקי דין שנעזרים ב־AI
כדי להתמודד עם כל ההיבטים האתיים והמקצועיים של השימוש ב־AI הקים נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, צוות בראשותו של שופט בית המשפט המחוזי מרכז, רמי חיימוביץ, המגבש את הכללים. אחת הסוגיות המרכזיות היא האם תהיה חובה לציין בפסקי דין שנעשה שימוש ב־AI, כפי שמחייבת כיום לשכת עורכי הדין את חבריה לגבי כתבי טענות.
"כל שופט שאמרתי לו שיצטרך לכתוב שהשתמש ב־AI אמר לי: למה כל הציבור צריך לדעת את זה? האם כיום אני כותב שהשתמשתי במאגר של נבו?", מספר לייזר. אבל קרוב לוודאי שזו תהיה ההנחיה ולא רק מטעמי שקיפות: "זה מבוסס על כתיבה אקדמית, לפיה אנשים שמצהירים במה הם משתמשים, מכירים את היתרונות ואת החסרונות, ואין להם בעיה לומר זאת. מי שלא רוצה לעדכן בכך - סימן שהוא לא מכיר את כל המשמעויות וההשלכות".
עם זאת, ברשות השופטת לא שוללים את האפשרות שבעתיד בינה מלאכותית תסייע גם בהכרעות. "באיזשהו שלב נצטרך לשאול את עצמנו האם המכונה לא תדע לייצר בתביעה קטנה תוצאה, לה ייתן השופט תוקף של פסק דין", צופה דרור ארפי, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות השופטת.
ירדני מוסיף, שבאתרי סחר אלקטרוני נפתרות כיום מחלוקות בתוך דקות, וכך עושות גם חברות ביטוח בוויכוחים ביניהן. אז אולי יהיו גם סכסוכים משפטיים שיוכלו להיפתר על בסיס טכנולוגי, כמובן עם בקרה אנושית בקצה התהליך.
לדייק ב־80% מהתוצרים זו נקודת פתיחה טובה
סכנה בולטת נוספת של ה־AI היא הפברוקים, וכאמור כאלה כבר הגיעו לבתי המשפט. לייזר מספר על ניסוי שעשה לאחרונה: "שאלתי את אחת הפלטפורמות אם יש פסק דין של בית המשפט העליון בנוגע להוצאה מהאולם של חבר כנסת שמפריע לדיון. היא הפנתה אותי לבג"ץ עזמי בשארה.
"הסתבר שאין פסק דין כזה. אמרתי לה: אין פסק דין כזה. היא השיבה: נכון, והפנתה לפסק דין אחר - שגם הוא לא קיים. ואז היא ציינה בפני: אנחנו גרסת בטא, משתפרים כל הזמן.
"AI בעברית לא יודע להבדיל בין חוק לבין הצעת חוק, ואתה עלול לקבל חוות דעת המבוססת על חקיקה שאיננה קיימת. אם אתה מזמין חוות דעת על תביעות ייצוגיות ואתה לא מומחה בנושא, אתה עלול שלא לדעת אם תקבל תשובות הזויות מהבינה המלאכותית", הוא מוסיף.
האם זה יכול לקרות גם בצ'אט המשפט? "הסיכוי קטן, כי אין כאן חקיקה, אין פסיקה, אין מאמרים - אלא רק התיק עצמו", משיבה לנג. "זה ודאי לא 100% ואנחנו שמים דגש גדול מאוד על המשתמשים. אנחנו מנסים לעזור להם לבדוק את התוצרים, למשל על ידי הוספת קישורים למראה המקום".
להערכת לנג, הצ'אט מדייק כיום ב־80% מהתוצרים שלו - שיעור דיוק הדומה למערכות אחרות ושמהווה "נקודת פתיחה טובה מאוד". לדבריה, גם כאשר מוסיפים את הזמן הדרוש לבדיקת תוצרי ה־AI - החיסכון הכולל גדול בהרבה.
גם הניסיון המעשי של השופטת אמיר, המשתתפת כאמור בפיילוט, הוא חיובי: "כמעט ולא נתקלתי בטעויות מהותיות, כי הכלי עובד בתוך מערכת סגורה. לא זיהיתי הזיות והמצאות של דברים. לפעמים אני צריכה לבקש ממנו לחדד עניינים מסוימים, לפעמים אני רואה שהוא דילג על נקודה מסוימת, אז אני אומרת לו: 'תרחיב לגבי הפגישה ביום מסויים. אני קוראת בעצמי את כתבי הטענות, חושבת, לפעמים מסדרת אחרת'".
מבחינת אנשי הטכנולוגיה של הרשות השופטת, זו רק ההתחלה. ירדני רואה בעיני רוחו את בית המשפט "הופך לאט לאט ממקום לשירות. ניתן שירות דיגיטלי ולא יהיה צריך את כל האולמות. בית המשפט יישב בצורה וירטואלית במקום שבו יתקיים המשפט. תוכל להגיש תביעה קטנה בווטסאפ. הטכנולוגיה תעזור להנגיש את המערכת לאדם מן השורה, בלי המעמד הפיזי המלחיץ". וארפי סוגר מעגל: "ככל שננגיש יותר, הביקושים ייגדלו ונצטרך לתת יותר מענה - וכך חזרנו ל־AI".