עודד חרמוני / צילום: שלומי יוסף
לקרן ההון סיכון שהקים המשקיע עודד חרמוני בקליפורניה, ג'יי-ונצ'רס (J-Ventures), יש שם שקשה להתבלבל איתו. כמו אתר ההיכרויות J-Date, גם כאן האות J מסמלת "יהודי". הקרן של היהודים, אם תרצו.
הקרן נוסדה ב־2018, במודל יוצא דופן של שותפות. חרמוני אמנם לא גדל בקיבוץ אלא בירושלים, אבל תחושת היחד של ישראלים ויהודים בעמק הסיליקון הזכירה לו את מה שחלם עליו כמודל השקעה - כזה שבו המשקיעים ערבים זה לזה מתוך עמדה שווה, ללא קשר לעושרם, תוך שמירה על תחושה של זהות משותפת. בניגוד לסנטימנט בקרב הקהילה הישראלית בעמק הסיליקון, עבור בכירים יהודים־אמריקאים הזהות היהודית מעולם לא הייתה דבר שיש להחצין או לתקשר בעסקיהם, לפחות לא עד אוקטובר 2023.
● הדור החדש של הסייבר הישראלי
● הצוללת | הבכיר באנבידיה ישראל מגלה: זו התכונה שהכי חשובה לי אצל עובדים
● יעיל, מקצר תהליכים ומונע סחבת: ה־AI מגיע לבית המשפט וחותר לחולל מהפכה אמיתית
המודל שחרמוני מכנה כיום "קיבוץ קפיטליסטי", נולד מתוך הפערים ההולכים ומעמיקים בין מדינת ישראל וישראלים בכלל ליהדות התפוצות. "אמרתי שאם יום אחד ישראל תהיה מבודדת, היא תזדקק ליהדות ארה"ב", הוא מספר. "אבל גם בתוך עצמה יהדות ארה"ב מפוצלת - יהודים בסן פרנסיסקו לא מכירים את אלה בניו יורק, רפורמים לא מכירים אורתודוקסים, ורפובליקאים מנותקים מדמוקרטים. לכולם יש בן דוד בישראל, אבל אחרי כמה דורות הקשר הזה כבר לא עובד".
לדבריו, "היום יש לנו בקרן משקיעים מכל קשת הדעות והאמונות, כשהמטרה היא להביא אותם לשיח פנימי: איך אפשר לבנות קהילה יהודית שכולה בענן - עם כל השוני. הם מכירים אחד את השני דרך המפגשים, דרך תהליכי בדיקת הנאותות של החברות להשקעה".
ב־2022 קיימה הקרן כנס חריג על אנטישמיות - אירוע שנראה זר ומוזר בנוף הקליפורני, אך משך משקיעים שחיפשו קול יהודי ברור. כיום מונה הקרן כ־650 משקיעים פרטיים, בהם כ־150 שמכהנים כחברי דירקטוריונים או מנהלים בכירים, בעיקר באזור מפרץ סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, ובשנים האחרונות גם בבוסטון ובבולטימור. "150 מהחברים שלנו מעורבים ישירות בפעילות יהודית, לכן כשהמלחמה פרצה, כבר הייתה לנו קהילה שיצרה אמון בין חבריה - היהודים לא בוטחים אחד בשני, אבל כשעושים עסקים יחד, נוצר אמון מחדש", הוא אומר.
ב־7 באוקטובר, הוא אומר, "שלחנו הודעה לכל החברים שלנו בעולם ואמרנו להם: העולם השתנה ללא היכר. כל מה שהכרנו - כבר לא יהיה אותו הדבר. יום למחרת, שוחח איתנו דובר צה"ל דניאל הגרי, ויומיים לאחר מכן - אלי ביר, מנכ"ל איחוד הצלה. רובי חן, אביו של החלל החטוף איתי חן, הוא חבר בקהילה שלנו - יחד איתו פנינו לבית הלבן כדי שיבינו שיש כאן חטוף עם אזרחות אמריקאית - ראינו את הכוח של הקהילה, גם כהורים".
"גאים יותר מאי פעם ביהדות שלנו"
חרמוני, פעיל מאוד בקהילה היהודית בעמק הסיליקון, שמתגורר בלוס אלטוס - מקום מגוריהם של משקיעים רבים, ניהל דרך קבוצת הוואטסאפ של ג'יי ונצ'רס, מעין חמ"ל שנועד להביא לידי תשומת לבם של חברי הקרן התבטאויות אנטישמיות, במיוחד של בכירים בקהילה הטכנולוגית, על מנת להתעמת עמם.
הפעילות עלתה על הרדאר של כמה מאנשי התקשורת הבולטים הפעילים נגד ישראל - בהם העיתונאי העצמאי ג'ק פולסון שתיאר כיצד הביאה הקבוצה, לכאורה, לפיטוריה של עובדת וויקס: אחרי שמשקיע ישראלי ממיאמי שיתף בקבוצת "הקיבוץ" של ג'יי ונצ'רס פוסט של עובדת בסניף האירי של וויקס שפרסמה מסרים נגד ישראל וקריאות לשחרור פלסטין, תייג חרמוני את בת-שבע משה, מנהלת הסניף הישראלי של וויקס, וימים ספורים לאחר מכן פוטרה העובדת.

יוחסו לקבוצה תכתובות נמרצות נמרצות עם חברת הקונגרס האמריקאית־פלסטינית ראשידה טאליב, ועם מייסד מאיץ הסטארט־אפים Ycombinator פול גרהם הידוע בתמיכתו בפלסטינים. "הותקפנו על ידי אנטישמיים", אומר חרמוני לאחר שהקרן הועמדה במרכז השיח האנטי־ישראלי. "ניהלו עלינו קמפיין טיקטוק שבו כינו אותנו 'כיפת ברזל החדשה', שאלתי את המשקיעים שלי אם זה מפריע להם, אבל התשובה היתה הפוכה: אנחנו גאים יותר מאי פעם ביהדות שלנו, וזה היה השינוי המרכזי מלפני 7 באוקטובר".
המשבר גם חשף מתחים פנימיים. "ראינו את הקרע הזה גם אצלנו: אחת מהמשקיעות שלנו היא אם לאדם שמרכז בו זמנית את הלל (ארגון הסטודנטים היהודיים הגדול בעולם) ואת 'JVP' (תנועת יהודים המתנגדים לישראל) בקמפוס שלו".
אתם מזוהים עם יהדות ארה"ב וגם עם קשר לישראל - אתם נתקלים ביזמים שלא רוצים לקבל מכם השקעה בגלל הקשר הזה?
"פגשנו את הבעיה הזו בתוך הבית. היה לנו משקיע אמריקאי-יהודי, שהוא ישראלי במקור, שיצא נגד צה"ל מתוך גישה פרוגרסיבית, והוא עשה את זה בתוך קהילה שאחד החברים שלה ממתין שהבן שלו ישוחרר מעזה. ביקשתי ממנו שיצא מהקרן. הוא אמר: לא מופיע בשום מקום שאני צריך להיות ציוני כדי להיות חבר פה - אבל אמרתי שבנסיבות האלה, הקהילה בקרן צריכה לחשוב ולבחון מי אנחנו ולשם מה אנחנו פה. הוצאנו אותו והחלפנו אותו עם משקיע אחר. אבל אנחנו לא עוסקים רק באנטישמיות - יש לנו קבוצות וואטסאפ שקשורות בקשר האסטרטגי עם ישראל - ללא קשר לפוליטיקה, ויש לנו קבוצה שעוסקת בחיזוק ההסברה היהודית. אנחנו קרן זרה ולא ישראלית, וככה אפשר לתמוך בישראל ולספק סיוע לא רק בכסף אלא גם בתמיכה וביצירת קשרים באופן נכון. ישראלים חושבים שהמציאות נמצאת בין פארק שרונה ומגדלי חג'ג' - וחושבים שהעולם שם. ואז הם מגיעים לארה"ב באוגוסט ולא מבינים למה כולם בחופש".
אין חומה סינית בין משקיעים לשותפים
מה שמבדיל את ג'יי ונצ'רס מרוב קרנות ההון סיכון בעמק הסיליקון, מלבד הזהות היהודית, הוא המבנה השוויוני הייחודי. היא מנהלת סך של 100 מיליון דולר מאז הקמתה, לא סכום גבוה במיוחד לקרן שמשקיעה בחברות הייטק, אך עבור חרמוני מדובר בהכרח. במקום מודל שבו כמה שותפים מנהלים מגייסים הון מעשרות משקיעים (Limited Partners), כאן כל אחד מהמשקיעים - ממיליארדרים ועד יזמים צעירים - מוגבל לסכום מצומצם של מאות אלפי דולרים בלבד, ואין מעמדות שמכתיבים את הכיוון.
במקביל, המשקיעים עצמם אינם רק מקור מימון. בשונה מהמצב ברוב הקרנות, שבהן קיימת חומה סינית בין המשקיעים לבין השותפים, בג'יי ונצ'רס המשקיעים משתתפים ישירות באיתור חברות, בבדיקות הנאותות ובקבלת החלטות ההשקעה. הגישה הקיבוצית מייצרת מה שמכונה בתעשייה כ"דיל פלואו", כלומר קצב זרימה גבוה יותר של הזדמנויות.
"אנחנו מסרבים למיליוני דולרים של השקעות כדי לשמור על הקיבוץ הזה", הוא אומר. כאמור, רף ההשתתפות איננו עולה על 500 אלף דולר, בעוד שלעתים התקרה מצטמצמת ל־200 אלף דולר בלבד, כדי לאפשר כניסה של יותר משקיעים לרשימה.
"יש לנו ארבעים מיליארדרים, אבל הם מוגבלים להשקעה קטנה בלבד - זה בניגוד גמור למקובל בענף ההון סיכון, שבו השותפים מעדיפים לעבוד עם פחות משקיעים ששמים כל אחד סכומים גדולים יותר". אומר חרמוני, ומוסיף כי מייסדי הקרן - בהם הוא עצמו, יו"ר הקרן ג'ים קושלנד (בכיר בפירמה המשפטית DLA, בעבר פרליקטו של סטיב ג'ובס ומבעלי ליווייס), נילש טריוודי (מנהל לשעבר בסיסקו); מארק אברמוביץ (מהמשקיעים הראשונים בפלנטיר וספייס אקס); לורי שהון (חברת דירקטוריון של 15 חברות ציבוריות), גיל פרוסטיג (לשעבר סמנכ"ל באינטל וקוואלקום), דיוויד ווגונפלד (איש הון סיכון וקרנות גידור) ואסף רזניק (יזם ביג פנדה ומשקיע לשעבר בסקויה) - משקיעים מהונם האישי 10% מכספי הקרן.
ג'יי ונצ'רס נמצאת בדרך לסגירה סופית של קרן רביעית חדשה בסך של 25־30 מיליון דולר בחודש אוקטובר הקרוב, בהתאם לביקוש.
בין השמות החמים של המשקיעים בקרן המוגדרים גם כ"שותפים עצמאיים": קן רודין, לשעבר סמנכ"ל צמיחת משתמשים במטא וזינגה; דן רובינשטיין, לשעבר מנהל המוצר של פלנטיר ושותף בקושלה ונצ'רס; אילן רבינוביץ', בעבר סמנכ"ל בדאטה דוג; דיוויד טנאהוס, לשעבר בכיר באינטל ובמפא"ת האמריקאי, דארפה; ושמוליק שוטן, לשעבר סמנכ"ל בהיטאצ'י.
כיום, גם משקיעים בה ישראלים לא מעטים בהם רמי ליפמן, המשקיע הסדרתי; סמנכ"ל אינטל לשעבר דדי פרלמוטר; מנהל המחקר של גוגל, יוסי מטיאס, וכן המשפחות רקנאטי, שחר ולבנת.
הכישלונות שכבר נרשמו והאקזיטים באופק
"יש גבול לכמה שותף בקרן מבין בכל תחומי התוכן שבהם הוא נדרש להשקיע - אתה לא יכול להבין בחוות שרתים וגם בקורקינטים חשמליים. לכן אנחנו בונים רשת של אנשים חכמים, כמו נוירונים, שמושכים לעצמם את החברות הכי מוצלחות, כל אחד בתחומו. יותר ממאה משקיעים ברשת שלנו היו שותפים בקרנות אחרות - חלקם מביאים חברות להשקעה מהקרנות שלהם - כך למשל הגיעו אלינו פינאאוט, בריאה ו-ווליומז".
ועדה הכוללת 25 משקיעים מוגבלים - רובם ככולם בכירים פעילים בחברות גדולות או שותפים בקרנות אחרות - בוחרת שלוש חברות להציגן פעם בחודש. לאחר מכן נקראות החברות להעביר מצגת בפני המשקיעים שמחולקים לפי תחומי תוכן ובוחנים כל השקעה לגופה. "זה אומר שבחינה של חברה בתחום טכנולוגיית אחסון יכולה להיעשות על ידי צוות שכולל את נשיא בוקס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של היטאצ'י, ובכירים לשעבר בסיסקו, גוגל והענן של אמזון. חברה בתחום הבריאות נבחנת על ידי בכירה לשעבר בתחום הבריאות במורגן סטנלי וסמנכ"ל מחברת טלדוק".
מתוך 44 ההשקעות שביצעה עד כה נחלה הקרן מספר הצלחות כולל 12 חברות קטנות שנמכרו, רובן בסכומים שלא פורסמו, הגדולות שבהן היא קונברסה הלת' האמריקאית שנמכרה לחברת הבריאות אמוול; אומדה הלת' שגייסה 150 מיליון דולר בחודש יוני במסגרת הנפקה וכעת נסחרת לפי שווי של 1.24 מיליארד דולר, נמוך ב־6% ממחירה בהנפקה; קוסרטיו שנמכרה לסינופסיס, ואנאנדה נטוורקס שנמכרה ל־VMware. השאר הן חברות ישראליות כגון חברת טכנולוגיית משאבי האנוש הווארלי (Hourly) שהתמזגה עם חברת הביטוח ווישור לפי שווי של 53 מיליון דולר וקמיליאון שנמכרה לרמון ספייס.
ג'יי ונצ'רס רשמה גם שני כשלונות צורבים כמו ההשקעה בחברת הטכנולוגיה (Veev) שהבטיחה האצה בתהליכי בניין והתרסקה בקול גדול לאחר שגייסה 400 מיליון דולר, וההשקעה בחברת MDgo מתל אביב שנסגרה. אך הקרן מחזיקה כיום במניות בכמה חברות מבטיחות שככל הנראה יאפשרו לה אקזיט במוקדם או במאוחר - כמו פינאאוט (Finout) חברת ניטור צריכת הענן שדורגה בראש צמרת טבלת הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס השנה; חברת הבינה המלאכתית בריאה (Bria), חברת האגריטק בי-הירו (BeeHero), וחברת הדיפנס-טק האמריקאית הידן-לבל (Hidden Level).
"מדובר בקרן קטנה, אבל עדיין כזו שהתשואה שלה על הנייר, לפחות בקרנות הראשונות שלה, לא נמוכה בכלל", אומר משקיע ישראלי בקרן. "אמנם, עדיין לא ראיתי כסף בזכות ההשקעה שם, ובכל זאת, מדובר בקרן שמבצעת היטב. הקרן לא מובילה סיבובי גיוס, ויש לזה גם חסרונות, אבל זה בעצם מאפשר לה להיכנס לכל חברה שהיא רוצה להיכנס אליה, ועבור היזמים - לא הכסף מה שמשנה אלא הנגישות למשקיעים ולבכירים שנמצאים בקיבוץ, שככה סתם היה קשה להגיע אליהם".
משקיע אחר בקרן מסביר כי חרמוני מסרב לקבל משקיעים מוסדיים - הכניסה ל"קיבוץ" מותרת למשקיעים פרטיים, רצוי כאלה שמתאימים לרוח של הארגון. "הוא מקבל רק אנשים שידועים בתעשייה כאנשים תורמים שטוב לעבוד איתם - אנשים לעומתיים או רעים - מקבלים סירוב".
מתרחבים לטריטוריות נוספות
חרמוני (51) גדל בירושלים, ונקרא על שם אביו, רס"ן עודד חרמוני, שנהרג ימים ספורים לפני שנולד, ביום השני של מלחמת יום הכיפורים - 7 באוקטובר 1973.
הוא פילס את דרכו בעולם בתקשורת ועבד בעיתון דה מרקר בשנותיו הראשונות. בהמשך היה ממקימי איגוד תעשיית ההייטק (כיום IATI), ובתפקידו האחרון לפני שהקים את ג'יי ונצ'רס, שימש כשותף בקרן רודיום של דניאל רקנאטי, איתה גם הגיע לראשונה לעמק הסיליקון לפני כמעט עשרים שנה.
הוא משמש כחבר בוועד המנהל של מספר ארגונים יהודיים, חבר דירקטוריון הפדרציה היהודית בסן פרנסיסקו, והוא אחד משלושת מייסדי ארגון התקשורת העצמאי "שומרים" המבצע תחקירים עיתונאיים. גם מעמק הסיליקון, חרמוני התבטא בחריפות נגד מהלכי הממשלה והמהפכה המשפטית, והזהיר מפני ההשלכות על ההייטק הישראלי.
את הקרן הקים עם ג'ים קושלנד שמשפחתו היא כאמור בעליה של אימפריית הג'ינסים ליוויס. קושלנד עצמו הוא משקיע פרטי בסקויה ואייקוניק, ומשמש כיו"ר קרן ההשקעות של אוניברסיטת ברקלי שמנהלת 5 מיליארד דולר.
כיום, מחפש הקיבוץ להתרחב לטריטוריות חדשות - כבר בקרן השלישית התרחבה ג'יי ונצ'רס גם לניו יורק, בוסטון, מיאמי. "כמה מההשקעות הגדולות שלנו אינן קשורות ליהודים או לישראל - יזמים ברזילאים שהשקענו בהם היו הראשונים שהתקשרו אלי ב־7 באוקטובר. יש לנו יזמים איראנים, אמריקאים, משקיעים הודים. אחת ההשקעות הביטחוניות שלנו היא חברה אמריקאית שאת ההשקעה בה הובילה ערמקו הסעודית, זה חושף אותנו למקומות נוספים".