שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
שר המשפטים, יריב לוין, מסכים למעשה שוועדת הבדיקה הממשלתית לפרשת הרוגלות ("פגסוס") לא תעסוק בתיקים תלויים ועומדים, ובכללם תיקי נתניהו. כך עולה מתגובתם של לוין והממשלה לעתירות בנושא, שהוגשה היום (ה') לבג"ץ.
העותרים מבקשים מבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה על הקמת הוועדה, בראשותו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, משה דרורי. הוועדה התבקשה לבחון את הטענות לפיהן המשטרה השתמשה שלא כדין ברוגלת "פגסוס" של חברת NSO לצורך חדירה לטלפונים ניידים. הפרקליטות והמשטרה טוענות, כי רק במקרים חריגים הופקו בטעות תוצרים שלא על פי אישור בית המשפט וכי לא נעשה בהם שימוש.
היועצת המשפטית, גלי בהרב-מיארה, התנגדה להקמת הוועדה בנימוק שהיא עלולה לשבש הליכים משפטיים תלויים ועומדים. כוונתה הייתה בין היתר למשפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בו העלתה ההגנה טענה בדבר שימוש בלתי חוקי ב"פגסוס".
לוין אומר, כי אין תקדים לביטול הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בידי בג"ץ, וכי אין הצדקה שהמקרה הנוכחי יהיה הראשון מסוגו. הוא מזכיר, כי הממשלה החליטה מלכתחילה שהוועדה תבדוק פניות של בהרב-מיארה או פרקליט המדינה, עמית איסמן, בדבר חשש לפגיעה בהליכים תלויים ועומדים. עוד הוא אומר, כי גם הוועדה הודיעה שבמקרה שיתעורר חשש שכזה - היא תתאם את מהלכיה עם בהרב-מיארה.
לצד זאת אומר לוין, כי אינו מתנגד להוסיף להחלטת הממשלה ולכתב המינוי של הוועדה הבהרה, ולפיה יהיה תיאום בינה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה אם יגיעו לפתחה של הוועדה מקרים המצויים בחקירה או בהליכי משפט. עוד הוא מסכים, כי הוועדה לא תזמן נאשמים להעיד בפניה עד סיום משפטם, ולא תזמן את מי שנחקרו במשטרה (אך לא הועמדו לדין) עד לסיום שלב ההוכחות באותו תיק.
משמעות ההסכמה לתיאום היא למעשה מתן זכות וטו לבהרב-מיארה ומניעה בפועל של עיסוק במשפט נתניהו עד לסיומו. עם זאת, לוין מבקש להוסיף סייג, ולפיו הוועדה תוכל לחרוג מכלל זה ב"מקרים בהם יש צורך בשמיעת עד או קבלת ראיות בעניין מהותי המצוי בלב תהליך הבדיקה של הוועדה"; קרוב לוודאי שבהרב-מיארה תתנגד לסייג זה.
עוד טוען לוין, כי בהרב-מיארה אינה יכולה לקבוע את הכללים לפיהם תפעל ועדת דרורי, שכן היא מצויה בניגוד עניינים משום שהוועדה הוסמכה לבדוק גם את התנהלות הייעוץ המשפטי לממשלה. הוא גם אומר, כי בהרב-מיארה פועלת לסכל את עבודת הוועדה, מסרבת להיפגש עימה לצורכי תיאום וסירבה לייצג אותו ואת הממשלה (המיוצגים בנפרד בעתירות אלה). לבסוף טוען לוין, כי גרירת הרגליים מצד הפרקליטות והייעוץ המשפטי מלמדים שהם חוששים מפני הבדיקה וחשיפת האמת בפרשה.