גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שמבקרת את ישראל, וממשיכה לקנות ממנה נשק

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן משקיעה מאמצים להגביר את יכולות ההרתעה שלה, הצי הפיני מכניס לשימוש מבצעי מערכת טילים של התעשייה האווירית, וראש ממשלת נורבגיה לשעבר טוען שקרן העושר הנורבגית מצאה איזון נכון בהשקעה בישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

שלושת מטוסי הקרב הישראליים שמפחידים את האויב
ארדואן מחריף את המתקפה הכלכלית נגד ישראל, והפעם הוא לא מתכוון לעצור

1"מוכנים לעימות": האיראנים עושים שרירים בשביל להרתיע את ארה"ב וישראל

איראן עובדת קשה כדי להציג את הכוח הצבאי שלה בים וביבשה ולהדגיש "את מוכנותה לעימות ואת ההתנגדות שלה לפשרות בשיחות הגרעין", פורסם באל מוניטור.

רק בסוף השבוע האחרון "הצי האיראני סיים את תרגיל 'אקתדאר 1404' בן היומיים באוקיינוס ההודי הצפוני ובים עומאן". התרגיל, "כלל דור חדש של טילי שיוט מתוצרת מקומית. הצי ירה פרויקטים מונחים בדיוק, שיגר צוללות, מל"טים וסוללות חוף, בעוד מערכות לוחמה אלקטרונית דימו קרב מול יריבים מתקדמים טכנולוגית", נכתב. האיראנים החריפו את הרטוריקה כשהזהירו כי "איומים על הביטחון הימי ייענו בתגובה מיידית ומכרעת".

בנוסף, "השבוע ציינה איראן גם את 'יום טכנולוגיות ההגנה'", במהלכו חזרו מפקדים בכירים על מסרים חריפים במיוחד. מפקד ה־IRGC, רב־אלוף מוחמד פקפור, הזהיר את האויבים כי "כל טעות בחישוב תגרור תגובה מעוררת חרטה". בנוסף, "משרד ההגנה פרסם הצהרה משלו בה הבטיח 'סטירת לחי קשה' לכל 'הרפתקנות'".

כעת "התמרונים הצבאיים ומשחקי הדיפלומטייה הקיצוניים של איראן משקפים מדיניות דו־מסלולית: להסלים צבאית כדי להציג הרתעה ומוכנות מול התקפות אפשריות, ובמקביל לנהל דיאלוג - אך בתנאים של טהרן". כך, "איראן מבקשת לשכנע מדינות עוינות שלחץ יביא להתנגדות ולא לציות", נכתב.

מתוך האל-מוניטור. לקריאת הכתבה המלאה.

2פינלנד מכניסה לצי שלה מערכת טילים תוצרת התעשייה האווירית

"הצי הפיני מכניס לשימוש מבצעי את טילי גבריאל MK 5 נגד ספינות, תוצרת התעשייה האווירית לישראל", פורסם בדיפנס אינדסטרי. ביולי 2018 רכשה פינלנד את טילי גבריאל תמורת 162 מיליון אירו, עם אופציה לעסקת המשך בסך 193 מיליון אירו.

גבריאל היא סדרת טילים שהחלה את דרכה ב־1970, כשהאחרונה שבה היא גבריאל 5, שאותה פינלנד רכשה. אותו חוזה כלל, בין השאר, משגרים, טילים וחלקי חילוף, ואספקתו צפויה הייתה להסתיים השנה. טיל הים־ים שרכשו הפינים הוא בעל טווח של כ־200 ק"מ, ומסוגל לפגוע גם במטרות בחוף. בטילים מאותה גרסה, ביצעה ישראל שורת ניסויים מספינות סער 6 של חיל הים.

המהלך מגיע כחלק מ"תרגילי קיץ לפיתוח המערכת החדשה, שכעת נמצאת בכשירות מלאה. לוחמה ימית מתייחסת לשימוש באש נגד כלי שטח אויב, אך מערכת הטילים מסוגלת גם לפגוע במטרות יבשתיות בטווחים ארוכים", נכתב בדיפנס אינדסטרי.

מפקד הצי, תת־אדמירל טואומאס טיליקיינן אמר כי "מערכת הטילים קרקע־קרקע שהוכנסה לשימוש מהווה אחד ממערכות הנשק המרכזיות של הצי. השימוש במערכת יאפשר לצי להשתתף גם במשימות ההשפעה המשותפות של כוחות ההגנה, דבר שאני רואה כקריטי".

רק לאחרונה אמר שר ההגנה של פינלנד אנטי קאיקונן כי המלחמה של ישראל בעזה "לא תשפיע על סחר הנשק של פינלנד עם ישראל", והוסיף כי "הרכש הביטחוני המשמעותי מפינלנד מישראל הוא קריטי, איכותי מאוד ומתאים היטב לצרכי הצבא". פורסם ב-Yle, תאגיד השידור הציבורי של פינלנד.

"יבוא הנשק מישראל לפינלנד היה פעיל במיוחד בשנים האחרונות. בעשור האחרון פינלנד הזמינה נשק בשווי כולל של יותר מ-800 מיליון אירו, בהתייחס רק לחוזים של לפחות 10 מיליון אירו. בחוזים אלה נכללות גם אפשרויות לרכישות נוספות בשווי של מאות מיליוני אירו", נכתב ב-Yle. "בנוסף, פינלנד רכשה ב-2023 את מערכת ההגנה האווירית 'קלע דוד' - הרכש הגדול ביותר מישראל - תמורת 316 מיליון אירו, עם אפשרות לרכישה נוספת בשווי 213 מיליון".

פינלנד הציגה גם ביקורת כלפי ישראל. כך, למשל, נשיא פינלנד, אלכסנדר סטוב, אמר כי הוא מוכן "לאשר את ההכרה במדינה פלסטינית אם הממשלה תגיש הצעה רשמית". בנוסף, פינלנד תמכה בבחינה מחדש של הסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל, בעקבות טענות להפרת החוק הבינלאומי מצד ישראל. היא גם תמכה בסנקציות על שרים ישראלים קיצוניים המטרפדים את פתרון שתי המדינות שהציעה שבדיה.

היום (ב') הטון הביקורתי כלפי ישראל התחזק. נשיא פינלנד אלכסנדר סטאב פרסם הצהרה שבה נכתב "זהו כישלון של האנושות שלא השגנו שליטה על המצב בעזה. מה שישראל עושה נוגד את כל החוק ההומניטרי".

מתוך הדיפנס אינדסטרי מאת לוקאש פרוס. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-Yle. לקריאת הכתבה המלאה.

3מזכ"ל נאט"ו לשעבר: "קרן העושר הנורבגית מצאה את האיזון הנכון"

"בזמן שחלק מהפוליטיקאים קראו לקרן הנפט הנורבגית בשווי 2 טריליון דולר לצאת לחלוטין מהשקעות בישראל לקראת הבחירות לפרלמנט הנורבגי בחודש הבא, נמצא האיזון הנכון ביחס לישראל", אמר ינס סטולטנברג, ראש הממשלה של נורבגיה לשעבר ומזכ"ל נאט"ו. כך פורסם בפייננשל טיימס. כלומר, בעוד שפוליטקאים קראו למשוך לגמרי את ההשקעות, סטולטנברג קורא לגישה מאוזנת.

"באמצעות מכירת כמעט מחצית מהחברות הישראליות שהחזיקה רק לפני מספר שבועות, הצליחה הקרן למצוא את ה'איזון הנכון'", אמר סטולטנברג. "המערכת עובדת. אפשר לשלב בין היכולת להיות קרן עושר ריבונית גדולה לבין קווים מנחים אתיים". סטולטנברג שב לפוליטיקה המקומית לקראת הבחירות שיתקיימו בנורבגיה בספטמבר.

לאחרונה, עלו דיווחים על כך שחברות בהן השקיעה הקרן "סייעו למלחמה של ישראל בעזה ולבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון. הדיווחים "טלטלו את הקרן והובילה אותה למשבר. כמה פוליטיקאים מהאופוזיציה קראו להתפטרותו של המנכ"ל ניקולאי טנגן ולחרם על ישראל". בסך הכול, הסיטה קרן העושר השקעות מ-23 חברות ישראליות בחודשיים האחרונים, בשווי של כ-400 מיליון דולר.

"בחלק מהקרן ובממשלה הביעו חשש מתמשך לגבי האיזון הנכון בין דעת הקהל הנורבגית שקוראת לקו נוקשה מול ישראל לבין שיקולי מדיניות חוץ כמו לא להרגיז את ארה"ב", נכתב.

סטולטנברג אמר כי "עבורי, זה חשוב בצורה קיצונית להמשיך להיות נאמן לרעיון הזה של קרן שאינה חשופה פוליטית. מצד שני, אם יש לך עושר [באמצעות] קרן כה גדולה, אין מקום להסתתר. אין שום דרך להימנע מסיכונים".

"נורבגיה הקימה את קרן העושר הריבונית הגדולה בעולם - שמחזיקה בממוצע 1.5% מכל חברה ציבורית בעולם - באמצעות חסכון של כל הכנסות הנפט והגז בה. היא אחת הדמוקרטיות הבודדות שהצליחו להתנגד ללחצים פוליטיים להוציא את הכסף על צרכים מיידיים", נכתב.

מתוך הפייננשל טיימס מאת ריצ'רד מילן. לקריאת הכתבה המלאה.

4הגרדיאן: "הרעב בעזה חושף את התעלמות ישראל מהחובה ההומניטרית"

ביום שישי האחרון דיווח ארגון ה-IPC של האו"ם על רעב נרחב בעזה והכריז על דרגת רעב 5 שמעידה על "רעב קטסטרופלי". בגרדיאן נכתב כי "רבע מהפלסטינים בעזה גוועים ברעב צריכים לסמן נקודת מפנה דחופה במלחמה זו".

"ההכרזה על רעב נרחב בעזה צריכה לסמן נקודת מפנה במלחמה. ה־IPC, המהווה סקר קפדני של הנתונים הקיימים, נחשב לסטנדרט הזהב הבינלאומי במשברי תזונה", נכתב. "על פי הקריטריונים המחמירים של ה־IPC, רעב מחייב חציית שלושה ספים קריטיים: מחסור קיצוני במזון, תת־תזונה חריפה ומקרי מוות כתוצאה מרעב - ששלושתם כבר נראים בעזה", נכתב.

ישראל בתגובה "האשימה את ה־IPC כי הוא מנוצל בידי חמאס, וטענה כי היא מספקת די מזון לעזה". אולם לפי הגרדיאן מדובר ב"שקר" משום שהן ממצאי ה-IPC והן העדויות בעזה מעידות "על תת-תזונה חריפה".

"תגובתה של ישראל לא הייתה הומניטרית. דובריה ובעלי בריתה עמלו להמעיט בערך מקרי המוות, בטענה כי המתים ממילא מתו מסיבות אחרות", נכתב.

"על רקע אזהרות גוברות בשבועות ובחודשים האחרונים על המצב התזונתי השברירי בעזה, ישראל הייתה יכולה לשנות מסלול בכל רגע, לאפשר הכנסת סיוע מספק וליצור מנגנון אמין לחלוקתו הבטוחה והבזמן. ככוח צבאי כובש ב־75% מרצועת עזה, היא הייתה מחויבת על פי החוק הבינלאומי במשך כל התקופה להבטיח חלוקה זו", נכתב.

"אישור ה־IPC שכל ספי הרעב נחצו בעיר עזה הוא כתב אישום חריף על הכישלון להגן על אזרחים ולאכוף את החוק ההומניטרי. סימני האזהרה הבהבו באדום במשך חודשים".

דייוויד מיליבנד, נשיא ומנכ"ל ארגון ההצלה הבינלאומי (IRC), אמר כי "ממצאי ה־IPC חייבים לשמש קריאת השכמה לקהילה הבינלאומית. ללא גישה הומניטרית מיידית ובלתי מופרעת והפסקת אש, עוד חיים יאבדו לרעב ולמחלות. זו אינה קטסטרופה טבעית, אלא אסון מעשה ידי אדם, המתרחש לנגד עיני העולם וניתן למניעה לחלוטין".

מתוך הגרדיאן מאת פיטר בימונט. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם