רה''מ לשעבר נפתלי בנט פוסט ברשתות החברתיות, 18.8.25 / צילום: תמר מצפי
הביקורת המדינית שישראל חווה מכיוון אירופה מוסברת לא פעם באוכלוסייה המוסלמית ביבשת, ויש מי שמזהירים מהעתיד. "אירופה מתאסלמת", התריע בפוסט ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. "מעל חצי הילדים בבריסל, וכ־40% מילדי אמסטרדם, וינה ולונדון הם מוסלמים". האם המספרים נכונים?
● המשרוקית מתחדשת: הכירו את סולם הציונים החדש
נתחיל מהסוף: מארבע המדינות הרלוונטיות בפוסט, רק הלמ"ס הבריטית (ONS) מספקת נתונים בחיתוך משולש של דת, גיל ורשות מקומית, ולפיהם בלונדון של 2021 (אז נערך המפקד האחרון), מבין הילדים בגיל 3־15, כ־23% היו מוסלמים. מהלמ"ס הבלגית (Statbel) נמסר לנו שנאסר עליהם לאסוף נתונים על השקפות דת. לפי בדיקה שערך עבורנו פרופ' דירק ג'ייקובס על סמך בחירה באסלאם בשיעורי הדת בבתי הספר, יש בבריסל כ־20% תלמידים מוסלמים. הלמ"ס האוסטרית (Statistik Austria) תדע להגיד לכם כמה משקי בית מוסלמים יש בווינה (12.2%) או כמה צעירים עד גיל 16 יש בכל אוסטריה (13.6%), אבל לא שילוב. גם לגבי אמסטרדם אין נתונים בחתך גיל. מצב זה לא מאפשר לתת ציון לאמירה של בנט.
אבל בנט לא סתם זרק מספרים: הוא צירף לפוסט שלו גרף שמראה כיצד שיעור "הילדים בגיל בית ספר" במספר בירות אירופיות עלה מ־2000 עד 2025, ובתגובות צירף רשימה ביבליוגרפית. החלטנו לבדוק אותה ולראות מה פספסנו. לפי הרשימה, מי שהפיק את המספרים הוא דוד דריי. מצאנו אדם כזה, שהקים חברה שעיסוקה הוא קבלת החלטות על בסיס ביג דאטה, אבל לא מדובר בדמוגרף. פנייתנו לחברה כדי להבין אם אכן זה האדם שעומד מאחורי הנתונים טרם נענתה.
אבל זה לא אמור להפריע: המשך הרשימה מספק את המקורות עליהם התבסס דריי. ראשית, חמישה לינקים אינטרנטיים. הראשון שבהם הוא מאמר של מכון Pew על מוסלמים באירופה. אלא כפי שהעירו רבים, מדובר במאמר מ־2017, שלא עוסק בערי בירה ובכלל מספק כמה תחזיות ל־2050 (לפיהן, באף אחת מהמדינות המדוברות שיעור המוסלמים לא יעלה על 20%). ארבעת האחרים הובילו ל־ONS, למחלקת המחקר והנתונים של עיריית אמסטרדם, מכון בריסל לסטטיסטיקה ואנליזה (IBSA) וללמ"ס האוסטרית. אבל הקישורים לא מובילים לנתונים, אלא לעמודי הבית של הגופים האלו. בנוסף, מעיריית אמסטרדם ו־IBSA נמסר לנו שנאסר עליהם לאסוף נתונים על הדת של התלמידים. הגרף הנ"ל, יצוין, לא מופיע באף אחד מהלינקים, ומופץ ברשת רק בפוסטים.
בנט גם מספר על שלושה מחקרים אקדמיים. את הראשון ברשימה, שכותרתו "מוסלמים בבריסל", לא מצאנו ודירק ג'ייקובס, שאמור להיות אחד המחברים, אמר לנו שאינו זוכר שעסק בניתוח מספרי של הנושא. גם את המחקר השני, "דמוגרפיה ודת בווינה", לא איתרנו. החוקרים אליו הוא יוחס, אריק קאופמן ואן גוז'ון, אישרו בפנינו שהם לא כתבו אותו. השלישי הוא ספר על "השתלבות חוקית של האסלאם", שדווקא קיים. אלא שלפי אחד המחברים, כריסטיאן יופקה, אין בו ניתוח של ערי בירה באירופה, ובטח לא ניתוח כמותני שלהן.
לבסוף, הרשימה מפנה לדוחות מוניציפליים, שגם בחלקם בעייתיים. לדוגמה, ניתוח של עיריית לונדון רבתי למפקד בתי הספר. אלא שכשפנינו לעירייה וביקשנו נתונים בנושא, הפנו אותנו למשרד החינוך שעורך את המפקד, ושם בוחנים מוצא אתני אך לא דת (ואלו לא תמיד חופפים). אנחנו לא יכולים לדעת מאיפה הגיעו המקורות האלו (יש מקום להניח שצ'אט GPT) וכיצד הגיעו לבנט, אבל הדבר מראה שלא כל ביבליוגרפיה מעידה על אמינות.
פנייתנו לנפתלי בנט לקבלת המחקר או תגובה לא נענתה.
תחקיר: אוריה בר־מאיר