דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר
אחרי שלל שמועות ודיווחים, קרן ההשקעות האמריקאית תומא בראבו (Thoma Bravo) הודיעה על רכישת חברת התוכנה ורינט תמורת 2 מיליארד דולר. במסגרת העסקה, שצפויה להסגר לקראת סוף השנה, תמוזג פעילותה של ורינט אל תוך חברת התוכנה Calabrio, שנמצאת גם היא בבעלות הקרן.
● החידה שמסעירה את הרשת: למה מסלול S&P 500 מציג תשואה שונה בין גופים?
● האם ישי דוידי יכול להציל חברה ש"שרפה" 1.3 מיליארד דולר?
מדובר בבשורות טובות עבור בעלי המניות בחברת התוכנה הוותיקה בעלת השורשים הישראלים. ורינט נסחרת כיום לפי שווי של 1.23 מיליארד דולר - קרי העסקה משקפת פרמיה של יותר מ-60% על מחיר השוק. עם זאת מדובר בשווי נמוך משמעותית מזה שבו נסחרה ורינט בשיא, בשנת 2022, שעמד על 3.6 מיליארד דולר.
בעלי המניות הגדולים בוורינט, המתנהלת ללא גרעין שליטה, הם בעיקר גופים מוסדיים אמריקאים גדולים: ונגארד (13%) ובלקרוק (11%). לעומת זאת, הגופים המוסדיים הישראלים כמעט ולא מושקעים בחברה. על פי נתוני חברת סמארטבול האוספת נתונים אלה, הגוף הישראלי בעל המניות הגדול ביותר בוורינט הוא מיטב (0.2%). לצידו מושקעים גם בתי ההשקעות אי.בי.אי, איילון, ילין לפידות וחברת הביטוח מגדל בשיעורים זניחים למדי (עשרות אלפי דולרים).
דשדוש בחשש מה-AI
מי שכן צפוי ליהנות מהעסקה הוא המנכ"ל הוותיק, דן בודנר, המנהל את ורינט בשלושת העשורים האחרונים, מתוכם בשנים האחרונות גם כיו"ר החברה, וזאת הודות לתוכנית התגמולים הנדיבה לה הוא זוכה. בשנה שעברה עמדה עלות שכרו הכוללת של בודנר על כ-11 מיליון דולר, מרביתה בתגמול הוני, ובשנים קודמות עמדה על סכום דומה (תוגמל בכ-100 מיליון דולר ב-10 שנים).
ורינט, אשר הוקמה לפני למעלה משלושה עשורים (1994), מספקת פתרונות למוקדי שירות, המשלבים אנליטיקה ו-AI לצורך שיפור חוויית המשתמש. עם זאת, בשנים האחרונות סובלת מנייתה מדשדוש מתמשך, בין היתר בשל הקיפאון בצמיחה והחשש מפני ההשפעות של הבינה המלאכותית על פעילותה, הנשענת כאמור על מוקדי עובדים שעשויים להיות מוחלפים בידי סוכני AI. בשנה האחרונה ירדה מניית ורינט בכ-37%, והיא רחוקה כעת ב-63% מרמת השיא שבה נסחרה לפני כשלוש שנים.
העסקה עם תומא בראבו, אותה הוביל בנק ההשקעות הבינלאומי ג'פריס, כוללת כאמור מיזוג עם חברת התוכנה Calabrio העוסקת גם היא בתחום של חווית לקוח (CX), ועשויה לכלול שורה של צעדי ייעול במטרה לשפר את ביצועיה התפעוליים ולייצר סינרגיה בין הפעילות. על כן, לא מן הנמנע כי המהלך יכלול שינוי ארגוני בחברה הוותיקה ואף קיצוצים בכוח האדם.
ורינט היא אמנם חברה אמריקאית, אך שורשיה נטועים בישראל, ומלבד מנכ"ל ישראלי יש לה גם כ-200 עובדים בישראל (מתוך כ-3,800 בסך הכול, רובם בארה"ב). החברה הוקמה כחלק מענקית הטכנולוגיה קומברס טכנולוג'י, שנשלטה בידי אחד ממייסדיה, קובי אלכסנדר (שהיה גם יו"ר ורינט). באותה העת, עסקה החברה בייצור ושיווק של מערכת להקלטות שיחות, שיועדה תחילה לסקטור הביטחוני (גופי מודיעין) ובהמשך שווקה גם למוקדי שירות בתחום האזרחי (נחשבה לאחת המתחרות הגדולות של נייס).
ב־2002 הונפקה ורינט בנאסד"ק לפי שווי של 375 מיליון דולר, ובהמשך ביצעה הנפקה משנית בשווי גבוה יותר. אולם בהמשך היא ספגה את ההדף מהצרות של החברה האם קומברס. זו נקלעה לתסבוכת משפטית לאחר שהתברר כי הקצתה אופציות בניגוד לחוק, ועקב כך נאלצה לתקן את דוחותיה ולהחליף את כל בכיריה. אלכסנדר עצמו נמלט מארה"ב באותה תקופה. כך שגם ורינט לא פרסמה דוחות במשך מספר שנים ומנייתה עברה להיסחר מעבר לדלפק, עד להשלמת התהליך כולו.
הרווח נחתך ב־90%
בתחילת העשור שעבר, ורינט פוצלה סופית מקומברס והפכה לחברה עצמאית. ב־2021 ורינט עצמה פוצלה לשתי חברות, אזרחית וביטחונית, והפעילות הביטחונית רוכזה בחברת קוגנייט. אם לעיתים פיצולים נוטים להציף ערך עבור בעלי המניות, הרי שלא כך המקרה עם ורינט. בעוד שלפני אותו פיצול שווי השוק של החברה עמד על 3.7 מיליארד דולר, כיום נסחרת קוגנייט לפי שווי של 648 מיליון דולר בלבד, הגוזר שווי מצרפי לשתי החברות של כ-1.9 מיליארד דולר - מחצית מהשווי שבו נסחרה החברה המאוחדת ערב הפיצול.
ברבעון הראשון השנה ורינט רשמה ירידה של כ-6% בהכנסות ל-208 מיליון דולר, בזמן שהרווח הנקי נחתך ב־90% והסתכם בכ-1.6 מיליון דולר בלבד (3 סנט למניה). את השנה כולה היא צופה כי תסיים עם הכנסות של כ-960 מיליון דולר (שיפור של 5.5%), לצד רווח מתואם של 2.93 דולר למניה.
לפי נתוני Yahoo Finance, מתוך 8 אנליסטים המסקרים את החברה 5 מחזיקים בהמלצת "קנייה" והיתר בהמלצת "החזק". מחיר היעד הממוצע שלהם, 29.7 דולר למניה, גבוה ב־45% ממחיר הנעילה שלה בסוף השבוע.
שורת רכישות בישראל
בצד הרוכש כאמור ניצבת קרן הפרייבט אקוויטי תומא בראבו, המשקיעה בחברות טכנולוגיה בדגש על תוכנה, ומנהלת נכסים בהיקף של 184 מיליארד דולר (נכון לרבעון הראשון השנה).
שם הקרן שב ועלה בתקשורת המקומית בשנים האחרונות הודות לשורה של עסקאות שביצעה בארץ ובחברות ישראליות. רק בשבוע שעבר נחשף בגלובס כי הקרן במו"מ לרכישת השליטה בחברת הסייבר ארמיס סקיוריטי (Armis) לפי שווי של 5 מיליארד דולר. בשנת 2018 רכשה הקרן את חברת אבטחת הסייבר אימפרבה תמורת 2.1 מיליארד דולר, וכעבור חמש שנים מכרה אותה לתאלס הצרפתית ב־3.6 מיליארד דולר.