יובל אייזנברג, מנכ''ל בית ההשקעות אם אס רוק / צילום: רמי זרנגר
יובל אייזנברג, בן 46, הכיר את עולם הפיננסים מהילדות: "אמא שלי עבדה בבנק הפועלים והייתי מגיע לעשות עבודות קיץ, כך שהחיים שלי סבבו סביב בנקים". הוא מספר שבגלגול אחר, כנראה היה ממשיך לקריירה צה"לית, אבל פציעה במסגרת הצבא שינתה את מסלול חייו והוא הגיע לתחום הפיננסים. אחרי שעבד במספר גופים כמו פסגות, בנק מזרחי ואלטשולר שחם, הוא הקים לפני ארבע שנים את אמ.אס.רוק, שמנהל כיום לדבריו מעל מיליארד שקל.
● עם תשואה של מעל 250% בשנתיים: הסקטור שכל הכוכבים הסתדרו לו
● בלעדי | הבכירים בקרסו מכרו מניות בכ-160 מיליון שקל. זה הרוכש
"השווקים עלו, ועלו יותר מדי"
"אנחנו כבר כמה שנים בעולם של מלחמות שהתחיל באוקראינה. ראינו את טראמפ מגיע, ואצלנו שנתיים של מלחמה", פותח אייזנברג. "כל דבר משפיע באופן משמעותי על הכלכלה העולמית". אבל כשמנקים את רעשי הרקע של האירועים ההיסטוריים, שהפכו לכמעט שגרה, מבט על השווקים מביא למסקנה ברורה: "הם עלו, ועלו יותר מדי. אחרי כל כך הרבה שנים של עליות, אנחנו בסיטואציה שצריך להבין איפה אנחנו רוצים לדרוך. האפיק המנייתי הוא קצת ב'אוויר פסגות' יותר מדי".
אני לא יודע אם זה יקח שנה או שנתיים, אבל כגוף אנחנו נמצאים בחשיפת חסר מנייתית כיום. יושבים בעיקר באג"ח, וכן שומרים 5% מזומנים לפחות, כדי שכשיגיעו ירידות נוכל לעבור חזרה ולהתחמש. "אני לא יודע לתזמן את השוק אבל יודע לתזמן שני מקרי קיצון: כששוק יורד מאוד חזק הוא מייצר הזדמנויות, וכשהשוק עולה, כמו עכשיו, אנחנו מאוד נזהרים. אנחנו אחרי שנתיים של עליות ו־14 חודשים של תנודתיות מאוד חזקה כשהתרגלנו למכסים ולמלחמות - זה מתחיל להקהות חושים".
"מעדיף אג"ח על מניות"
בניגוד לרבים בתחום, אייזנברג מעדיף כיום אג"ח על פני מניות. "כשמנהלים השקעות - מנהלים סיכונים. שוק ההון בנוי מסייקלים. משקי הבית בארץ ובחו"ל מגדילים רמות סיכון ראינו את זה לפני שנתיים במסלולי 500 S&P ועכשיו במקומות נוספים. מי שנמצא היום ברמות סיכון גבוהות צריכים לזכור שתקופה כמו אפריל (עם הירידות החזקות, נ"א) יכולה לחזור בצורה משמעותית. יש תמיד ברבורים שחורים. אני חושב שלא נכון לברוח הבוקר, אבל מי שנמצא ברמות חשיפה גבוהות כדאי קצת להוריד אותן ולהיפגש עם רווחים.
הוא ממליץ על הפחתת חשיפה למניות: "אם אתה נמצא ב־100% תרד ל־70% או 50%, ומי שב־50% תרד ל־30%. אם מקטינים קצת את הסיכון אפשר ליהנות מעליות אם יהיו, אבל אם יהיו ירידות ושינוי כיוון פתאומי, שזה לא יגרום לברוח בירידות, זה הכי גרוע". המעבר לאג"ח מציע יתרונות נוספים: "אם אני עובר היום לאג"ח, אני מקבע ריבית קצת יותר גבוהה, וגם אם מדברים על הורדת ריבית זה יעשה רווחי הון".
אייזנברג מציע למשקיע סולידי תיק של 20% מניות ו־80% אג"ח. למניות בישראל הוא מקצה 6% מהתיק, למניות בחו"ל (בעיקר בארה"ב) עוד 14%. את השאר הוא מחלק 48% לאג"ח קונצרניות בחו"ל (למי שלא חושש מחשיפה לשינויים במט"ח) דרך "תעודות אג"ח מתמחות/סקטורים או קרנות אג"ח מנוהלות, בשביל נזילות". עוד 6% הוא ממליץ להקצות לאג"ח ממשלת ישראל ו־26% לאג"ח קונצרניות בישראל במח"מ (משך חיים ממוצע) של 3-5 שנים.
למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ על תיק של 50% מניות והשאר באג"ח. למניות בישראל הוא מקצה 15% מהתיק ועוד 35% למניות בחו"ל, בעיקר בארה"ב. לאג"ח קונצרניות בחו"ל הוא מקצה 30%, לאג"ח ממשלתיות בישראל 4% ולאג"ח קונצרניות בישראל 16%.
● למנהל ההשקעות הזה יש מניה מועדפת: "חברה סופר מעניינת שצומחת בקצבים מדהימים"
● מנהל ההשקעות שחושש: "מניות הפיננסים בת"א עלו קצת גבוה מדי"
● מנהל ההשקעות שממליץ במיוחד על שתי מניות, בארץ ובחו"ל
"הריבית כבר הייתה צריכה לרדת"
אחת הנקודות המרכזיות בגישתו של אייזנברג היא ההבחנה בין הנעשה בשווקים למצב הכלכלה הריאלית: "הבורסה לא משקפת את הכלכלה, אלא את החברות הגדולות שנסחרות, ובישראל היא גם משקפת את זרימת הכסף מהפנסיה וההשתלמות במיליארדים. מנהלי ההשקעות מקבלים המון כסף וצריכים להשקיע אותו".
מצד שני, הכלכלה האמיתית מייצגת תמונה אחרת: "רואים בדוחות האחרונים של הבנקים שהם הפרישו להפסדי אשראי יותר ממיליארד שקל. זה אומר שיש ציבור שפוגש קושי כלכלי אמיתי. המחירים עלו והקושי של ההלוואות עולה".
לכן, הוא משוכנע שבנק ישראל כבר צריך להגיב: "הריבית הייתה צריכה לרדת, כי הנתונים הכלכליים תומכים בזה, וגם המשק האמריקאי וגם הישראלי נמצאים בסוג של משבר. נכון להתחיל להוריד ריבית כדי לשחרר לחץ לציבור ולמשקי הבית. הכוונה היא לא לרדת מ־4.5% ל־0%, אבל אם יורידו ב־0.25%־0.5%, זה ישחרר את הלחץ של עליית המחירים וגם האשראי שהוא מאוד יקר. זה יאפשר לאנשים לשרוד עוד קצת".
איפה כן להשקיע? שלושה סקטורים מבטיחים
כשאנחנו שואלים את אייזנברג איזה הזדמנויות בכל זאת יש בשוק המניות, הוא ממליץ להתרחק מהמדדים הגדולים כמו S&P 500 או אלו של ת"א (35 או 125), ולהתמקד בסקטורים.
בוול סטריט הוא ממליץ על שלושה סקטורים: טכנולוגיה, קמעונאות ותשתיות. לגבי הראשון הוא אומר שהמשקיע צריך להתמקד ב"חברות שיודעות לקחת את ה־AI ולפתח איתו את התהליכים שלהן. החברות שיהיו פה עוד 5־10 שנים הן אלו שמשקיעות בשילוב AI בשירותים שלהן, כמו גוגל ומטא (פייסבוק) למשל".
לגבי תחום הקמעונאות, הוא מציין כי "ככל שחברות הקמעונאות כמו וולמארט, אמזון וטרגט, ילכו לאמריקאי הממוצע (ולא לבעלי הכנסה הגבוהה, נ"א), וככל שנראה אותן עובדות לא רק על מרכזי קניות, אלא על אונליין, זה יבוא לידי ביטוי בתוצאות שלהן".
כדי להבין לאן הולך תחום התשתיות, אומר אייזנברג, צריך בעיקר להקשיב לטראמפ: "הוא רוצה שגופים ייכנסו לארה"ב ויתנו שם שירותים, זה יצריך בנייה של תשתיות וכבישים".
ומה לגבי הבורסה הישראלית? כאן הוא מספר: "אנחנו מתמקדים בקמעונאות, ביטחוניות ופיננסיות ומתרחקים מנדל"ן. יש פה בעיות מבניות בשוק הנדל"ן - עודף היצע של נדל"ן מסחרי, בעיות בעקבות המלחמה (מחסור בפועלים וכו'). יש יותר קווי אשראי פתוחים, עם פחות מכירות וזה מייצר לחץ על הקבלנים. רק אולי כשהמדינה תפתור את הבעיות המבניות נחזור לנדל"ן".